בית פורומים עצור כאן חושבים

מדדי איכות ליצירה תורנית: שפיטות ואקדמיה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/1/2006 19:00 לינק ישיר 
מדדי איכות ליצירה תורנית: שפיטות ואקדמיה

באשכול זה ברצוני לעסוק באנומליה מטרידה, אך נראית לי אינהרנטית ולא ממש פתירה. היא עלתה כבדרך אגב באשכול הסמוך על 'הקבלה המדעית'.

בתחום מדעי היהדות (כמו גם בתחום הפילוסופיה) ההבחנה בין מחקר חיצוני של התחום לבין יצירה בתוך התחום הנדון היא מטושטשת מאד.
לדוגמא, ההבחנה בין חוקר ספרות ושירה לבין סופר או משורר, היא חדה וברורה. אמנם אין מניעה שאדם כלשהו יהיה גם זה וגם זה, אבל אלו שני עיסוקים שונים.
לעומת זאת, בתחום התורני, ההבחנה בין חוקר ההלכה לבין לומד הלכה או יוצר הלכה היא מטושטשת לחלוטין. שניהם עוסקים בפרשנות של אותם מקורות. לפעמים באופנים שונים, אבל מי יימר שזה צודק ולא זה?
חוסר ההבחנה הזה הוא אשר מונח ביסוד רבים מן הקונפליקטים בני זמננו בין חוקרי ההלכה לבין אנשי ההלכה, אשר בדרך כלל אינם מתייחסים האחד לשני כמו שמשורר מתייחס לחוקר שירה.
בתחום היהדות ישנה תחושה (שהיא מוצדקת מבחינה מסויימת) של עימות והתמודדות, שכן שני הצדדים 'משחקים' על אותו מגרש.
ביטוי חד לבעייתיות הזו מצוי בכותרת של כנס במדעי היהדות שנערך באוניברסיטת בר-אילן: "אין יהדות ללא מדעי היהדות". יתר על כן, מן המפורסמות הוא שכמה וכמה חוקרים אקדמיים (למשל, פרופ' שאמע) תופסים את עצמם כלומדי התורה ממשיכי המסורת האותנטיים בדור שלנו, וכאלטרנטיבה ללומדים הישיבתיים ואפילו לפוסקים.

אעיר כי הוא הדין לגבי פילוסופיה, אף כי שם עדיין ההבחנה חדה יותר מאשר בתחום התורני. פעמים רבות (ברוב המקרים) חוקרי פילוסופיה אינם פילוסופים, אף שלפעמים הם עצמם אינם מודעים לכך. אין הכרה בסקטור של 'פילוסופים', להבדיל מפרופ' לפילוסופיה. זאת בניגוד למשוררים ולסופרים.

ועוד הערה: פעם פנה אליי אדם ידוע שמשמש כעורך של כתב עת למדעי היהדות, והזמין אצלי מאמר. הוא אמר לי שקרא את ספרי ('שתי עגלות'), והוא מבקש 'שהמאמר לא יהיה כמו הספר'. שאלתי אותו למה הכוונה? והוא ענה לי שהמאמר צריך להיות 'שפיט'.
הבנתי את כוונתו, ואמרתי לו שאני מוותר, שכן אינני מוכן להיכנע לתכתיבים האקדמיים שמכתיבים ואקום רעיוני במאמרים.
הסבר: קריטריון השפיטות הוא ניסיון להפוך את מדעי הרוח ל'מדעיים'. על פי כללי השפיטות, לכותב מאמר אקדמי אסור להביע עמדות באשר לתכנים, אלא לתאר עמדות של העוסקים בתחום (חוקר השירה צריך להתייחס לפעולתם של המשוררים, ולא לכתוב שירה בכתב עת לביקורת). לכן המאמרים האקדמיים אינם טוענים טענות בתחום הנדון, אלא טענות אודות התחום הנדון. מאמר אקדמי לא יטען לטובת שוויון האישה ביהדות, אלא יתאר את דעותיהם של כמה הוגים (רצוי מתים, אם כי היום זה כבר לא הכרחי. נגמרו להם המתים, בבחינת 'לא המתים יהללו י-ה') אודות הנושא הזה.
בגלל התופעה הזו פפותחו כמה טכניקות מתוחכמות כדי להעביר רעיונות במדיום אקדמי. לדוגמא, מי שרוצה לטעון לטובת יתר פלורליזם ביהדות ההלכתית, אל לו לכתוב פובליציסטיקה (שמקומה בעיתון ולא בכתב עת מכובד, אלא אם אתה דינוזאור ידוע ולא יעיזו לדחות את מאמרך). במקום זאת, הוא יכול לקחת סוגיא כלשהי, אפילו היא בלתי רלוונטית לחלוטין, ולהראות שכל העמדות האפשריות לגביה אכן עלו לאורך ההיסטוריה של ההלכה. כך מעבירים מסרים ערכיים דרך מדיום אקדמי, וכן על זו הדרך.
לעומת זאת, מאמרים שעוסקים בהלכה, ולא בחקר ההלכה, אינם כפופים ל'שפיטות', לפחות לא במובנה האקדמי. הם טוענים טענות, או לפחות אמורים לטעון טענות (ולא להיות רק מאספים ומלקטים, כנהוג היום).
אולם באמת יש מחיר לכך שאין קריטריוני איכות ליצירה תורנית. יש הרבה זבל. אמנם לענ"ד באקדמיה יש לא פחות, ולכן לא ברור לי האם הואקום שווה בנזק המלך.
הבהרה: אין כוונתי לטעון שלא ניתן לשפוט מאמר תורני מסורתי. ודאי שניתן, ולכן אני יודע שיש טובים ויש גרועים. אולם אני לא מכיר קריטריונים מקבילים ל'שפיטות'. אם אנו לא רוצים ואקום לא ניתן למנוע הבעת עמדות, וגם לא רצוי לעשות זאת (ובמחקר בהחלט כן).
הבעייתיות שהעליתי למעלה, שקשה להבחין בין התחומים ולכן יש חוקרים שטוענים לכתר לומדי תורה, היא קשה יותר. מחד, הם אמורים לשמור על שפיטות, כלומר על אי טעינת טענות (עליהם ללחקור את הפוסקים ולא לפסוק במקומם). מאידך, הם כן טוענים טענות ומנסים להוות אלטרנטיבה ללימוד ולפסיקה המסורתית.
ישנה השוואה מקובלת בעולם המשפטי, שעשויה ללמד על הנדון דידן, בין 'מלומדים' לבין משפטנים (=שופטים ועו"ד). אגב, כל פעם אני מתפלץ מחדש כשאני שומע קבוצת אנשים שקוראת לעצמה 'מלומדים' (סתם, לא יכולתי להתאפק).

שאלותיי:
1. האם אתם מסכימים לטענותיי?
2. האם ישנו פתרון שיבחין בין התחומים (מחקר אקדמי ולימוד מסורתי)?
3. כיצד ניתן להבחין באופן חד בין מאמרים בשני התחומים.
4. האם ניתן ליצור שפיטות אלטרנטיבית? כלומר ליצור מדדי איכות בלימוד המסורתי.


מיכי



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/1/2006 20:21 לינק ישיר 

ר' מיכי,

מה לך כי תלין על חקר ההלכה, כלך לך אצל חקר המשפט, וכפי שציינת, המשפט (כולל ההלכה) והפילוסופיה הם שני תחומים בהם קיים טשטוש הכרחי בין חוקר ליוצר.
הסיבה לכך היא שבתחומים אלה גם החוקר נדרש (או נאלץ להדרש, תלוי איך מסתכלים על זה) לפרמטרים הפנימיים ולכלים שנקבעו בידי מושא המחקר. מה שאין כן בחקר ההיסטוריה או הספרות, אם יפול החוקר אל תוך התבניות שקבע הסופר או השחקן ההיסטורי - הוא לא עשה כלום.

וכיון שהגבול מטושטש, כשם שיש חוקרים המציגים את עצמם כלומדי תורה, כך יש גם לומדי תורה המציגים את עצמם ואת עבודתם כ'מחקר', את הכולל שלהם כ'מכון תורני' או אפילו 'מכון טכנולוגי וכו'. ולא רק לשם התהדרות גרידא בכדי שיתקבלו דבריהם (שגם זו בעיה כשלעצמה...) אלא הם משוכנעים שזוהי הדרך בדורנו לפסוק ולערוך הלכה. דרך משל: פלוני הכותב עבוד דורינו היתום את הלכות טבילת כלים, צלל לעומקה של הלכה וחקר את כללי המצוה (שלא היו ידועים עד כה כמובן..) ובמקביל חקר את פסי הייצור של כלים מכלים שונים בעידן המודרני. רק שילוב מנצח של שני האפיקים הללו יסיק שמעתתא אליבא דהלכתא, ויכונן 'מכון' בישראל.

(עם מחבר מסוים הסליחה, דוגמא בעלמא נקטתי)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/1/2006 21:52 לינק ישיר 

תוספת להנ"ל:

משפטים ופילוסופיה בנויים על עקרונות מופשטים, ועל המודעות לעקרונות אלה. הן החוקר והן הנחקר מחויבים להם, וכל חריגה מהם או חוסר מודעות להם - אין שמה משפטים ואין שמה פילוסופיה. מה שאין כן שאר המדעים, הבנויים על מושא מרוחק שאינו מודע לחוקיות הפועלת עליו, ואת זה לוקח המדע על עצמו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/1/2006 22:38 לינק ישיר 

שלויימלע,
לא חיפשתי אישוש לטענותיי. אני מבין את שורשן, ודומני שדברינו דומים. ובכל את, ישנו הבדל משמעותי בין הדיסציפלינות הללו, ואותו אני מנסה ללכוד.
האם תוכל לאפיין את ההבחנה בין מאמר אקדמי על יהדות לבין מה שקרוי 'מאמר תורני'? ישנם הבדלים, שדוגמת השפיטות שנתתי היא בבואה מסויימת שלהם. הרי כל מי שקורא מאמרים כאלה, מרגיש את ההבדל. מאמר תורני לא יתקבל לכתב עת אקדמי (ההיפך לא בהכרח נכון). איזה שינויים עליו לעבור כדי שהוא כן יתקבל?
כמו כן, האם לדעתך ייתכן קריטריון איכות שונה למאמר תורני?

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2006 09:02 לינק ישיר 

גם אם לא חיפשת, קיבלת. וזה חנם.

וקבל גם עכשיו את תשובותי לשאלותיך:
1. כן.
2. אין.
3. אי אפשר.
4. לא.

כל מאמר מכל סוג הוא 'שפיט' בהתאם לתכניו ולעקרונות עליהן הוא בנוי. גם ויכוח של שני ילדים: כן נכון! לא נכון! מורכב משפיטות. 'כן נכון' נשפט רק באמצעות 'לא נכון'. שפיטות היא תלויית הקשר ותרבות, כמו החשיבה הביקורתית עצמה שהאקדמיה מתהדרת בה, מדובר למעשה בקודים תרבותיים.
כיון שתרבות היא ענין של טעם, על טעם וריח אין להתווכח.

אין לדעתי קו גבול ברור בין מאמר תורני לאקדמי, התחום האפור ביניהם הוא רחב ביותר, ומפרנס כתבי-עת רבים כמו: המעין, סיני, הצופה, שמעתין וכו' וכו'. ובהכללה כל מה שה'מזרחי' (במובן הרחב) לדורותיו מוציא מתחת ידו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/1/2006 11:22 לינק ישיר 

מיכי ושלוימלה,

מדוע הבעיה לא היתה קיימת לפני דור בעבודותיו של פרופ' שרגא אברמסון ז"ל?

מדוע היא גם איננה קיימת במאמריו של פרופ' ישראל תא-שמע המנוח?

מכאן שהבעיה נובעת מהיודעים החלקיים, והם רבים, אם לא הרוב.

לכן לדעתי התשובה לשאלה 2 היא יש.
אבל הכרחי להיות בקי בשתי הדיסיפלינות כדי שיתקיים .

במילים אחרות, גם לצורך ההבחנה בין הדיסיפלינות הכרחי להכיר את שתיהן היטב.

כשההבחנה ברורה, יכולה להתקיים גם דיסיפלינה "בין תחומית" שגם היא יכולה להיות מוגדרת.

כשההבחנות ברורות, אין קושי מיוחד גם להגדרת קריטריונים של שפיטות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2006 11:42 לינק ישיר 

דר_הלפרין,
עם כל הכבוד לאברמסון ולתא שמע (שהכרתי אישית) האם היית מקבל אותם כפוסקים? ומדוע?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/1/2006 14:02 לינק ישיר 

שלויימלע,
מכיון כבר יצא לנו לשוחח לא מעט, אני מתפלא שעדיין לא הפנמת את אפקט הערימה.
פרדוכס הערימה (כתבתי אותו לא מזמן באשכול כלשהו):
1. שתי אבני חצץ אינן ערימה.
2. הוספת אבן חצץ לצבר קיים אינה משנה את הסטטוס שלו.
3. מיליון אבני חצץ הן ערימה.
כיצד יתיישבו שלושת אלו?
התשובה: המושג 'ערימה', כמו כל מושג יומיומי, אינו כפוף ללוגיקה בינארית אלא ללוגיקה רציפה. יש משהו שהוא לא ערימה. ויש משהו שהוא מעט ערימה. ויש משהו שהוא די ערימה. ויש משהו שהוא מאד ערימה. ויש מה שהוא לגמרי ערימה. וכן על דרך זו רצף של ערכים בין 0 ל-1.
הוא הדין בנדון דידן. אמנם יש רצף שקושר את שני הקצוות. האםה אומר שאין דבר כזה 'מאמר אקדמי' או 'מאמר תורני לא אקדמי'? ודאי שלא. זה רק אומר שיש 'לא אקדמי', 'די אקדמי', 'מאד אקדמי', 'כמעט לא אקדמי' וכו'.
שער בנפשך, האם ניתן להכניס מאמר מ'המעין', או מצהר', ל'תרביץ' (מעבר לפוליטיקה הגבוהה הנדרשת כדי להיכנס לשם)?
שאלתי היא: מדוע לא? ומהי הגדרת ההבדלים בין הקצוות? אחרי שנבין את הקצוות נוכל לנסות ולהבין גם את גווני הביניים.

באשר לקריטריוני איכות ושפיטות אני רואה שלא הבהרתי את כוונתי בהודעת הפתיחה:
ה'שפיטות' במובנה האקדמי (שאליה התכוין אותו עורך שהזכרתי, ולכן היא כנראה קיימת, שלויימלע), פירושה הוא לטעון טענות על שיטת פלוני או אלמוני, ואז יש קריטריוני איכות ברורים: האם זה באמת משקף את דעתו של אותו פלוני או לא. לעומת זאת, אם נטען טענות לגופו של העניין, קשה מאד לשפוט טענות ערכיות (חשוב על פוליטיקה או השקפה כלכלית). זה עניין לפובליציסטיקה, שנמדדת בעיקר במדדים של איכות ספרותית ופחות במדדים של לוגיקה ורמת טיעון ובעיקר אמיתיות של טיעון.
לכן השפיטות האקדמית מיועדת להשיג מדדי הערכה.
על כן אני שואל מהם המדדים לאיכות של יצירה תורנית, במובחן מן המדדים האקדמיים?

על כן דומני שגם אתה תצטרך להסכים שתשובותיך לשלוש השאלות האחרונות אינן נכונות (הנה מדד איכות למה שכתבת). יש מדדי איכות, השאלה היא האםם ניתן למקד ולהגדיר אותם באופן מפורש.
לשון אחר: האם אפשר לתרגם ולעבד מאמר מ'המעין' כך שיתקבל ל'תרביץ'?

ד"ר הפרין,
אכן יש להכיר את שני הצדדים. על כן אני שואל את מי שמכיר, האם יש הגדרה חדה למדדים הללו?
אתה כותב שמי שמכיר את שני התחומים לא יתקשה להגדיר מדדים כאלו. אני מכיר למדיי את שני התחומים (את המחקר האקדמי פחות, אבל עדיין היכרות סבירה), ובכל זאת אני מתקשה מאד להגדיר את המדדים ואת ההבדלים. ברור שיש לי תחושה אינטואיטיבית די ברורה כשאני קורא מאמר האם הוא אקדמי או לא. לכן אני שואל האם ניתן לתרגם אותה לניסוחים ברורים וחדים?

כל זה כרוך בשאלה מה רוצים להשיג במאמר תורני. אם באקדמיה רוצים להשיג את בירור עמדתו של ההוגה הנדון, אז אנו מודדים את המאמר מול העמדות כפי שהן מופיעות בכתביו של אותו חכם. אולם הלימוד התורני לכאורה רוצה להשיג את אותו דבר עצמו. אז למה יש הבדל? ומהו?


מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2006 14:21 לינק ישיר 

באקדמיה מה שקובע זה הטיעונים הלוגיים, ולכן המאמר אמור להיות בנוי על טיעונים לוגיים בלבד, ואם המחבר בא להתמודד עם דעה שנקבעה בעולם האקדמיה, עליו להוכיח את דעתו בטיעונים משכנעים.


בעולם התורני, המנהג הנפוץ הוא המכריע, ולכן מאמר שחותר להגיע למסקנה שונה מהמקובל לא יתקבל, והוא יקוטלג כאקדמי.
כמו כן ניתן לערוך במאמר תורני משקל של כמות פוסקים כנגד החולקים, כי יש לכך משמעות בעולם התורני.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/1/2006 14:23 לינק ישיר 

ה'שפיטות' במובנה האקדמי (שאליה התכוין אותו עורך שהזכרתי, ולכן היא כנראה קיימת, שלויימלע), פירושה הוא לטעון טענות על שיטת פלוני או אלמוני, ואז יש קריטריוני איכות ברורים: האם זה באמת משקף את דעתו של אותו פלוני או לא

כל מטרתם של מאמרים תורניים היא לטעון טענות על שיטות של חכמים מדורות קודמים, ובסופו של דבר, על ה"ְשיטה" של הקב"ה בתורה.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-24/1/2006 14:32 לינק ישיר 

דרום,
אני לא מקבל את דבריך מכמה סיבות.
ראשית, הם כלליים מדי. גם במאמר תורני יש דרישה ללוגיקה תקפה, ולכן זה אינו המדד להבדל. התחושה שלי היא שיש הבדל בצורת הכתיבה, בסוג הטיעונים וכדו', ואת זה אני מחפש.
אולי מידת הספקולטיביות היא מדד, אבל גם לגבי זה אני לא חושב שזה ממצה את ההבדל, ולא תמיד קיים.
כנראה לזה התכונת כשכתבת שמאמר שיוצא נגד המקובל יקוטלג כאקדמי. זה ממש לא נכון. אולי יאמרו כן בעולם התורני, אבל בעולם האקדמי לא כל מאמר שיוצא נגד המקובל עובר את מדדי האיכות. הרי זה אבסורד לטעון זאת (=לשון הרע על האקדמיה).

דומני כי אתה מדבר יותר על ההבדל בין מאמר תורני לבין פסיקת הלכה, אבל לא זה הנושא שלנו. וגם לגבי פסיקת הלכה אני חולק עליך. אם יהיה טיעון לוגי ברור יהיה קשה להתעלם ממנו, גם אם הוא יוצא נגד המקובל. לפחות יאמרו שהעושה כן לא הפסיד, או שיש לו על מה לסמוך.

אראל,
אתה חוזר כמעט מילה במילה על מה שכתבתי בסוף הודעתי האחרונה. הערתי שם שגם מטרת הלומד המסורתי היא לבחון את משנתו של חכם כזה או אחר, ולכן לא ברור ההבדל במדדי ההערכה, ע"ש.


מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2006 14:42 לינק ישיר 

מיכי,

אני חושבת שאחד ההבדלים המהותיים בין מאמר תורני (הלכתי, דרשני וכו') לבין מאמר אקדמי הוא במודעות הכותב/ת. מכותבת של מאמר אקדמי, אני מצפה שתהא מודעת לכלי העבודה שלה, לאופי המרחב בו היא נמצאת (מבחינה תכנית ומבחינה מתודולוגית), ולמוגבלות של אלה. מכותבת של מאמר תורני, אני מצפה בדיוק להפך. מאמר אקדמי אמור להיות מסוגל לבחון גם את עצמו, להסתכל על הדברים "מבחוץ" ומתוך פרספקטיבה (וזה מתקשר קצת לדיוננו באשכול על המקובל שאינו חוקר קבלה), ואילו מאמר תורני אמור דוקא לשחק בתוך תחומי המגרש עצמם, ואפילו להתעלם ממבט-על עליהם ומהבנת מוגבלויותיהם.

בדבריך הראשונים טענת שמאמר אקדמי אינו רשאי להביע עמדה, או לטעון טענה ערכית. אני חושבת שאתה טועה. מאמר אקדמי בהחלט יכול לטעון טענות ערכיות, אלא שהוא אמור לעשות זאת בכלים שמעבר ל"מה חשתי/מה הרגשתי", או ל"מה א-להים דורש ממני".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2006 14:52 לינק ישיר 

נתחיל מהסוף:

דרום,

חוששני שהגדרתך מוטעית.

דוקא בעולם התורה, יתייחסו במלוא הכבוד והערכה לספר שינמק על פי המתודה התורנית חידושי אמת אפילו אם לא שערום אבותינו.

אין זאת אומרת שמנהגים או פסיקות חייבים תמיד להשתנות בשל כך, וזאת בגלל כללי הלכה.

דווקא בעולם המחקר, שינוי דוֹגמה קשה כקריעת ים סוף, אם לא יותר מזה.


בעל בעמיו,

אין החוקר התלמודי האקדמי חייב להיות גדול הפוסקים שבדור. אך עליו להיות תלמיד חכם בעל שיעור קומה.

אחרת הוא עלול להכשל לפעמים בדברי הבל בלבוש אקדמי. וכולנו כבר ראינו.

ר' שרגא אברמסון, לעומת זאת, היה ת"ח בעל שיעור קומה.
למשל, בקיאותו המעמיקה לא רק בש"ס, ספרות הגאונים ובראשונים, אלא גם ב"קצות" ובנתיבות" היתה שם דבר.


דומני שהיה לו התר הוראה (סמיכה), אך גם אם לא, האם כל ראש ישיבה גדול הוא גם פוסק לרבים?

להערכתי, את ר' שרגא לא זכית להכיר.
ואין לי ספק שהוא היה תלמיד חכם אמיתי.


מיכי,

ניסוח מדוייק כבקשתך דורש זמן ועוד כמה נתונים




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2006 15:00 לינק ישיר 

ד"ר,
השאלה שלי היתה בכיוון ההפוך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/1/2006 22:07 לינק ישיר 

מיכי: סליחה, לא קראתי עד הסוף. אני לא בטוח שזו סקאלה חד מימדית. לדעתי לכל עיתון יש סגנון קצת שונה, ומאמר שיתקבל לעיתון אחד לא בהכרח יתקבל לעיתון אחר גם אם שניהם לכאורה שייכים לעולם ה"אקדמי" או ה"תורני".



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-25/1/2006 10:03 לינק ישיר 

גורם חשוב בקביעת איכות של מאמר הוא סקר ספרות. מאמר טוב צריך להתייחס למחקרים קודמים שעשו באותו נושא, לא לנסות להמציא את הגלגל מחדש. וכאן יש הבדל בין העולמות: בעולם האקדמי, סקר ספרות כולל בעיקר מאמרים של חוקרים אחרים, ובעולם התורני, סקר ספרות כולל בעיקר מאמרים של פוסקים אחרים. זה לא הבדל עקרוני, פשוט לכל עולם יש מסורת משלו ושלשלת-מסירה משלו.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מדדי איכות ליצירה תורנית: שפיטות ואקדמיה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.