בית פורומים אבי מ'לעבט

ט"ו בשבט

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/2/2006 22:02 לינק ישיר 
ט"ו בשבט



ט"ו בשבט, החל היום, איננו עוד חג כיתר חגי ישראל. יום הנטיעות הססגוני המוכר לנו היום התחיל את דרכו כנקודת ציון חקלאית-הלכתית, התגלגל והיה לחג הכיסופים לארץ ישראל והפך שוב את פניו לחג הנטיעות לילדי ישראל.

זהו סיפורו של ט"ו בשבט:
אבותינו יושבי ארץ ישראל, שהיו כולם עובדי אדמה, נהגו לחלק את השנה על פי עונותיה החקלאיות. חלוקה זו באה לידי ביטוי גם במועדי ישראל – פסח, שבועות וסוכות הם גם חג האביב, חג הקציר, וחג האסיף, ובכל אחד מהם מבטאות תפילות החג וטקסיו את תפילת עובד האדמה. לחלוקה החקלאית היו גם השלכות נוספות: התורה מצווה כי בשנותיו הראשונות של העץ בני האדם לא יהיו מורשים ליהנות מפרותיו. כמו כן מצווה התורה להעניק מדי שנה תרומה בשיעור קבוע של עשרה אחוז מן התבואה, "מעשר", לטובת העניים והכהנים המשרתים בקודש. מועד תחילת השנה של העץ, "יום ההולדת שלו", אם תרצו, הם לפיכך תאריך בעל חשיבות רבה.
כבר בימי קדם נחלקו חכמי ישראל אודות היום המדויק שבו מתחילה שנתם של האילנות. התנא (בן דור המשנה) שמאי קבע את ראש חודש שבט כראש השנה לאילנות. לעומתו קבע הלל, חברו, את התאריך כחמישה עשר בחודש שבט. לימים נתקבלה דעת בית הלל, והחמישה עשר בשבט, הלא הוא ט"ו בשבט, נקבע כיום המסמן את תחילת שנת האילנות וכתאריך המחייב מבחינה הלכתית.
מאות שנים חלפו, העם היהודי גלה מארצו והתרחק מעל אדמתו. במקומות רבים ברחבי העולם נאסרה על היהודים עבודת האדמה, וההלכות עבודת האדמה נותרו מאחור, בארץ הגעגועים, ארץ  ישראל. היו אלה ככל הנראה מקובלי צפת במאה ה-16, אשר ביקשו לדרוש בשבחה של ארץ ישראל ביום שנתקדש כראש השנה לאילנותיה, וציינו ביום זה את חיבתם לארץ ישראל על ידי אכילה מפירותיה של הארץ האהובה. המנהג התפשט בקרב קהילות ישראל ברחבי העולם, ואיחד סביבו את געגועיהם של יהודים בעולם כולה לרגבי אדמתה של ארץ ישראל.
עם ראשית העלייה הציונית לארץ אימצו העולים אל לבם את ט"ו בשבט, ושוב הלבישו אותו במלבוש חדש. את הכיסופים החליפו המעשים, ואת הדמעות – נטיעות. חלוצי ישראל יצאו ביום זה לטעת עצים ברחבי ארץ ישראל, שאוכלוסיית העצים שלה ניזוקה עד לבלי הכר בשנות הכיבוש הטורקי בארץ. ראש השנה לאילנות חזר והיה ליום חגם של עצי ישראל ושל נוטעיהם, וליום תפילתו של הנוטע על פירות הארץ. ביטוי ייחודי ומרגש לרגשות עובדי האדמה בראשית ההתיישבות ניתן למצוא ב"תפילה לעבודת האדמה", אותה חיבר רבי שלום חיים שרעבי זצ"ל, שעלה לארץ והתגורר בעיר רחובות, בשנת ה'תרס"ט. זהו לשון התפילה:
"כזה הוא הסדר לומר בשעה שמחזיק במעדר לחפור חפירה לנטיעה:
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו, הריני נוטל מעד"ר זה העולה בגימטריה שד"י, להכרית בו החוחים והקוצים, ולחצוב בו כל הניצוצים מתוך אדמתנו אדמת הקודש.


יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו המציב גבול והמשיב בנים לגבולם,
כי תחזקנו ותצליח דרכינו בעבודתנו עבודת הקודש על אדמת הקודש, ונזכה לראות בטהרת אדמת ישראל מטומאתה בעת שינערו רשעים ממנה. ותשוב אל בעלה הראשון, עם בנין ציון וירושלים אמן, כן יהי רצון".
היום, בבואנו לנטוע שתיל רך בין רגבי אדמת הארץ, מצטרפים לנטיעתנו ולתפילותינו גם הלל ושמאי, בני דור המשנה; חכמי תורת הנסתר מספרד; ראשוני החלוצים, גיבורי שיבת ציון; ואיתם רבבות חולמים ומתגעגעים לניחוח אדמתה של ארץ ישראל.
ט"ו בשבט שמח.




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > אבי מ'לעבט > ט"ו בשבט
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר