בית פורומים עצור כאן חושבים

האם מרדכי צדק בהתנהגותו ?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-14/3/2006 21:52 לינק ישיר 
האם מרדכי צדק בהתנהגותו ?

את  העניין  עורר  הרב  מיימוני  באחד  האשכולות  היום;  היו  בחז"ל  שראו  בהתנהגותו  של  מרדכי  מעשה  שלילי.  על  הפסוק  במגילה  "איש  יהודי  היה  בשושן  הבירה...  איש  ימיני",  שואלת  הגמרא  "או  שהיה  יהודי"  כלומר  משבט  יהודה  "או  איש  ימיני"  כלומר  משבט  בנימין.  עונה  הגמרא:


תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד ב



אביו מבנימין ואמו מיהודה. ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת: אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא. ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי. רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי -  דלא קטליה דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל. רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימין קאתי




*:namespace prefix = o /> בכדי  להסביר  את  הגמרא  הלכאורה  תמוהה  זו,  הבה  ונבחן  את  מעשי  מרדכי;  כיצד  יכל  להרשות  לעצמו  לעורר  פרובקוציה  כזו,  אשר  סיכנה  בצורה  חריפה  וישירה  כל  כך  את  כל  עם  ישראל?!  הרי  אלמלא  השתלשלות  העניינים,  הניסית  בהסתר,  הייתה  תוכניתו  של  המן  יוצאת  חלילה  וחס  אל  הפועל!
האם  מרדכי  סמך  על  הנס?  הרי  לפי  המסופר  במגילה,  לא  היה  לו  (למרדכי)  כל  תפקיד  באדמיניסטרציה  של  בית  המלוכה.  איש  לא  כפה  עליו  להשתחוות  להמן.  ואם  בכל  זאת  הרגיש  צורך  כיהודי  גאה  וחופשי  בארצו  להסתובב  ליד  שער  המלך  לא  היה  חייב  להגיע  לשם  בדיוק  בזמן  הגעת  המן  למקום!  או,  אם  כבר  נמצא  שם,  היה  יכול  -  בהגיע  המן  -  לסור  מן  הדרך  ולגשת  לשתות  משהו.  אולם,  לא.  מרדכי  רצה  לעורר  פרובוקציה.  להרגיז  את  הגוי.  המגילה  עומדת  על  כך  בדיוק  רב;
אסתר פרק ג



(ב) וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה:  (בעברית  נדרשים  הפעלים  להיות  בזמן  עבר  "לא  כרע  ולא  השתחווה"  ולא  בלשון  עתיד  כפי  שהם  מובאים  כאן.  שימוש  זה  מעיד  על  פעולה  מתמשכת  -  עבר,  הווה  עתיד). 



(ג) וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ:



(ד) וַיְהִי <באמרם> כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי:



(ה) וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה:
 כשהמן לא הבחין  במרדכי דאג מרדכי על ידי התנהגותו.להביא לידיעתו.

שאלתי,  לצורך  הדיון  בלבד:  האם  להתנהגות  כזו,  שללא  כל  סיבה  מסכנת  את  הקיום  הלאומי  של  עם  ישראל,  יש  הצדקה  מלכתחילה?






 




 




 




 



מודה ועוזב



תוקן על ידי - ירוחםשמ - 14/03/2006 22:05:55



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/3/2006 22:07 לינק ישיר 

 זוהי אחת הדוגמאות היפות בחז"ל לזה שלא דנים רק לפי מבחן התוצאה. גם אם התוצאה מושלמת, העמלקים הושמדו וחטא שאול תוקן, עדיין חז"ל בודקים את הדברים ברטרוספקטיבה ושואלים למה היינו צריכים את זה בכלל. יש כנראה שתי גישות בחז"ל, והגישה שהזכרת מבטאת את ההסתגרות בגלות ואת חוסר הרצון ליצירה או להתגרות, גם אם יש להן הצדקה מלאה.
ויש בדברים יותר מרמז למי שנוהג לכנות השקפה כזו כ"השקפה גלותית", ואולי הוא אף צודק שכן הגמרא גם אומרת שאחת הסיבות לא לומר מגילה בפורים היא "אכתי עבדי אחשוורוש אנן", כלומר שכל המגילה היא סיפור בגלות, שטוב גדול לא יכול לצמוח ממנו, ולכן עדיף לשמור על "ראש קטן". אבל יסוד השקפה זו הוא בחז"ל עצמם, וכן בריב"ז שהלך לקיסר כדי להציל שלושה דברים בזמן החורבן בבית שני.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/3/2006 22:10 לינק ישיר 

ברשות בעל האשכול, אוסיף עוד שאלה (מבניי) על התנהגותו של מרדכי.
מדוע הוא הציל את האחשוורוש ממזימת בגתן ותרש, אם היה יכול לתת לו למות ולהציל בכך את אסתר מעבירה (אמנם של קרקע עולם) וממצוקה של החיים אתו (=עם אחשוורוש) בעל כרחה?
לכאורה יש 'דינא דמלכותא'. אבל האם זה עומד בפני החובה והערך בהצלתה של אסתר?
האם אתם הייתם עושים זאת לגוי שלקח את אחייניתכם בעל כרחה לחיות אתו? ולפי הדעה בחז"ל שהיא היתה גם אשתו, השאלה קשה שבעתיים.

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/3/2006 22:14 לינק ישיר 

אולי מתוך הכרות את הממלכה הבין שגם המלך הבא אחריו לא יוותר על ההרמון המוכן לו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/3/2006 22:28 לינק ישיר 

הרב מיכי,

בעקבות השאלה של בניך, נראה שמרדכי לא מייצג תכליתיות בכלל במגילה. היינו : הוא תמיד עושה מה שנכון מוסרית לעשותו. הוא רואה שלא ראוי להשתחוות להמן, ולא משתחווה,בלי לשקול את הפוליטיקה מסביב. הוא גם לא יעשה שיקולים הלכתיים של קרקע עולם, אלא נראה נכון בעיניו להציל את המלך כי הרעלה נראית לו דבר לא תקין. הראייה שלו היא נקודתית וזהו אחד מדגשי המגילה שדווקא אדם כזה, שלכאורה לא דן בפרספקטיבה היסטורית, מצליח להבין את הכוח ההיסטורי של "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". carpe diem.

מה שמעניין עוד יותר הוא שאף שדמותה של אסתר ניכרת לדורות, דמותו של מרדכי מטשטשת והמגילה מסיימת במכוון "לרוב אחיו" ולא לכל אחיו, ונותנת לנו דמות לא מאוד אהודה ומקובלת. אפילו בנוגע לפעולותיו אח"כ כשעלה לא"י יש די ערפל. האם נראה שהציבור לא מסוגל לעכב דבר שכזה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/3/2006 22:55 לינק ישיר 

במאמר שלו מזכיר הרב א' זיני את תשובת הרדב"ז לשאלת ''חוסר האחריות'' של מרדכי, המפתיעה בפשטותה:
והנכון אצלי כי מרדכי לא אסיק אדעתיה שישלח ידו בכל ישראל וגם שהמלך ימסור אותם להרוג ולהשמיד על לא דבר...אבל על עצמו לא היה חושש שרצה למסור נפשו על קד"ה כמעשה חנניה מישאל ועזריה...
לדבריו השאלה של חז"ל על מרדכי נובעת מהמציאות האנטישמית בה חיו, אבל לפני ארוע זה שאלה כזאת לא היתה עולה על הדעת, שכן זהו אבסורד מוחלט שאדם יחליט להשמיד עם שלם בגלל שיש לו סכסוך עם אדם אחד מאותו עם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/3/2006 00:08 לינק ישיר 

קאהן,
carpe diem זה ההיפך ממה שהמליץ מרדכי לאסתר כשאמר לה שאם לא תעשה כפי שהוא מצווה, היא ובית אביה יאבדו.
לא הבנתי מדוע בראיה נקודתית הוא לא מסוגל לראות שהרעלת המלך תביא לשחרורה של אסתר. מדוע השתדלות של אסתר למען העתיד היא יותר קצרת מועד מאשר זה?
מעבר לכך, יש כאן גם שאלה מתודולוגית. גם אם מרדכי מייצג הסתכלות של הרגע, יש עדיין מקום לשאלה מדוע הוא עושה זאת? והאם נכון לעשות זאת? אם המגילה אומרת לנו שכן, אז על כך גופא אני שואל: האם זה באמת נכון? העובדה שמרדכי מייצג משהו לענ"ד אינה מהווה תשובה לשאלה מהותית.

שלמה,
זה בדיוק מה שחשבתי. מדוע שמרדכי בכלל יחשוש לגורל עמו כשהוא אישית לא משתחווה? אמנם אולי כמנהיג ציבור (לפי חז"ל) הוא בכל זאת היה צריך לקחת זאת בחשבון.
מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2006 00:33 לינק ישיר 

הרב מיכי,

יש כמה טעויות בהודעה הקודמת שכבר א"א לתקן. תודה על התיקון.

כוונתי הייתה ב"הסתכלות נקודתית" לעשיית הדבר הנכון לעשותו באותה שעה, מבחינה מוסרית, בלי חשבונות כלליים. הרעלת המלך היא מעשה לא מוסרי מנקודת מבט ניטרלית, ואילו שחרורה של אסתר, קרקע עולם או אפילו אקטיבית, אינו רלוונטי באותו רגע.
לגבי המתודולוגיה, מהי אכן האמת? מגילת רות מציינת מעשה לא מקובל (הירידה לגורן) הנבחן במבחן התוצאה. כל מי שנוהג בחוסר היגיון שם, מנצח לבסוף. מי שעושה מה שהגיוני לעשות, נדחה (ערפה, הגואל). האם לדעתך שייך לקשור את שאלת האשכול דנן, היינו את דחייתו היחסית של מרדכי, עם העובדה שהתנהגות כזו, "ניטרלית" מבחינת ההקשר הכללי של עם ישראל ואסתר, ומוסרית רק בהיבט הרגעי שלה, אינה רצויה בחז"ל?

אחד מספרי המתח שקראתי בילדותי, "הנשר נחת", דן בחבורת צנחנים נאצים הנוחתים באנגליה ע"מ לחסל את צ'רצ'יל. הם מגיעים לכפר ושם המפקד כמדומני עושה מעשה גבורה ומציל ילד תוך קפיצה למים, אף שבזה הוא חושף את מדי הצבא הגרמני שהיו מתחת לבגדיו, וכתוצאה מזה הם נחשפים וכל הפעולה נכשלת. האם התנהגותו אצילית או ראויה לביזוי שהרי הכשיל את המשימה?

האם נקודת ההסתכלות אמורה להיות "אינטרסנטית", "יהודית". או שמא יש גם נקודת הסתכלות רחבה, אוניברסלית, שבה "יש גם מה שמעבר לצרות הפרטיות שלנו". האם לדעתך יש קשר לשאלת דת ומוסר?

*********************************
שאלה נוספת, ברשותכם : ב"מעוז צור" אומרים "רוב בניו וקנייניו על העץ תלית". היכן מצינו שרכושו של המן נתלה? ואולי פירוש המילה "קניין" אחר?
לא ראיתי דיון על כך, אני מתנצל אם דנו בזה פה בעבר.
תוקן על ידי - mcahn - 15/03/2006 0:53:46



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/3/2006 00:43 לינק ישיר 

מיכי כמדומה שהתשובה פשוטה. שום אשה של מלך אינה משתחררת עם מותו. חיסול אחשוורוש לא היה מציל את אסתר, אם כי אולי היה משחרר אותה מחיים משותפים עם אחשוורוש. והשאלה לגבי מניעיו של מרדכי וסגנון פעולתו היא שאלה חשובה מאד. בהמשך לזה אף אני שואל: מדוע הורה מרדכי לאסתר לא לחשוף את אומתה? לי אישית נראה שכך קיווה מרדכי שאסתר לא תיבחר להיות אשתו של המלך, ושמא תסולק בכלל מהארמון. מאוחר יותר, אסתר המשיכה באותה דרך בגלל שכך הורה מרדכי. ואחר כך יתכן שחשבו באמת שתוכל לנצל את מעמדה להיטיב עם היהודים, כפי שאמרו גם חז"ל. זאת עוד לפני מעשה המן. *** עלי להודות שמרדכי לא היה מעולם חביב עלי. איני סבור שהוא מנהיג ראוי. אני סבור שהוא כשל. ולא רק במעשה שלא השתחווה להמן. אני מצטט מהמגילה. בתיאור הנצחון שהיה ליהודים על הגויים, נאמר שנפל פחד מרדכי עליהם, ורבים באו להתיהד. (וזו שאלה אם מקבלים גרים כאלו. לפי הגמרא נראה שלא). וזה מפריע לי מאד. פחד מרדכי? איך אפשר לכתוב כזה דבר? נביא היה כותב: פחד השם! יתכן שזה מעביר אותנו לשאלה מדוע לא נזכר שם השם במגילה. ואפשר שצדק האבן עזרא שהמגילה לא היתה רק בידי יהודים, ולכן לא רצו להכניס בה את שם השם שלא יבוא לידי בזיון. אבל עדיין זה מאד מפריע לי. פחד מרדכי? פחד השם מיבעי ליה! (פחד השם היה ראוי לכתוב). שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2006 07:07 לינק ישיר 

מכאהן,

כתבת - גם אם התוצאה מושלמת

היכן אתה רואה במגילה שהתוצאה "מושלמת"? המגילה אינה מגילה של גאולה שלמה כלל. להיפך. היא מתארת היפוך של האיוּם והצער, והצלה זמנית בלבד, אבל לא היפוך של היות איוּם בהשמדה וברצח יהודים לעולם, ובודאי לא תיקון העוול היסודי בעולם ולא את הגאולה.
בסופה של המגילה, אין "והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה", המוכר מכל אגדת ילדים. היהודים הורשו לעמוד על נפשם כנגד הבאים להורגם, ומרדכי הפך משנה למלך. נפלא. ומה קרה בדור שאחרי? ובדור אח"כ? היהודים הקוראים במגילה בכל שנה (בודאי בזמן חז"ל, אבל למעשה עד ימינו) יודעים מה קרה אח"כ, הם חיים בתוך זה - הגלות עדיין קיימת, רדיפות יהודים(*) עדיין מצויות בעולם, שליטים רבי כוח עדיין יכולים להשמיד עם בלחיצת כפתור...
זו "תוצאה מושלמת"?! תמהתני.


---------
(*) "יהודים" כפשוטו, וכפאראפראזה על דברי הזמרת השחורה המופלאה בילי הולידיי, לגברים שחורים שחסמו בפני אשה לבנה את הכניסה אל אחת מהופעותיה (בתקופת ההפרדה הבין-גזעית בארה"ב) - "תנו לה להכנס. האשה היא הכושי של העולם".





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2006 08:22 לינק ישיר 

קאהן,
אנחנו עדיין ברובד כללי מדיי. סליחה שהשאלה הבאה נשמעת כמו פתיחה לפעולה בבני עקיבא (אני מקווה שזה מבהיר משהו כאן): אם מרדכי היה יכול להרעיל את היטלר בשנת 1940. האם לדעתך הוא לא היה עושה זאת? האם ראוי לא לעשות זאת?
אמנם יש סוג שיקולים כזה בהלכה, כגון שהעוסק במצווה פטור מן המצווה, ושנוהגים על פי מה שמופיע בפנינו כעת ולא לפי שיקולים עתידיים (כמו בניתוחי מתים על מנת ללמוד רפואה ולהציל בני אדם בעתיד). אבל לקיחתה של אסתר כבר היתה עובדה קיימת (כמו שמעשיו של היטלר היו עובדה קיימת בשנת 1940). אז מדוע לא להתחשב בשיקולים כאלה?
לענ"ד אם מדובר בחששות למעם חמורים, אז בהחלט אפשר היה להרוג את היטלר גם בשנת 1933, אבל רציתי לחדד את הבעייתיות ולכן התמקדתי בשנה שבה הכל כבר ברור.
מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2006 10:03 לינק ישיר 

מימוני

דוק, לא כתוב 'הפיל פחדו', אל 'נפל פחד', מדובר בתופעה טבעית לחלוטין.
כאשר ישנו מצב מלחמה, הרי שקבוצות 'חוצות קוים', כאשר הייצוג של הצד החזק = יהודי= נקרא על שם מוביל המהלך (בעיני המגילה - ולענ"ד זוהי מחמאה, כדרך שזוקפים מהלך לראש ממשלה) - לחילופין אפשר שזהו תיאור שם הסתכלות הנוכרים  - הפוחדים ממרדכי כדרך שפחדו מהמן (ואינם מבחינים בין ארור המן לברוך מרדכי ).
אמנם השאלה שצריכה להישאל - מדוע 'חצית הקוים' נעשית באופן של התיהדות - אך ראה זה פלא גם בדורינו יש לנו תשובה על כך (ראה פאלשמורה / יהודי רוסיה - איני אומר שכולם גוים ואיני מחווה דעה על כך, אלא רק מציין לתופעה).
ק"ו כאשר מרחפת סכנת מחלמה הרבה עושים עצמם כיהודים (להבדיל בשואה יהודים עשו עצמם כגוים) שהרי אינם יודעים כיצד שכניהם ינהגו בהם (פחד מרדכי - פחד הכוח שניתן למדרכי מייצג היהודים)

אמנם לגופו של ענין עניתי, אך בכל זאת אוסיף: מילתי כבר אמורה באשכול אחר ועוררה עלי תרעומת, אך אשוב עליה, דומני שיש בדבריך עודף פציפיזים של תפיסה מודרנית / או לחילופין עודף 'קדושה'; המשליכה שאלה של תקופתנו על המבנה של הסיפור -

במבנה של יחסי כוח ועימות פנים שלטוני בין כוחות (פרס), המגילה איננה עוסקת בדווקא עם מרדכי עסק בפרסום "קודים אתיים", אלא רק מבקשת להדגיש את המהפך העצום.
לפי דבריך (שלא לפי ההנחה שבכוונה המגילה מסתירה את שם ה', שא"כ אין יסוד לדברייך מעיקרם) יש לשאול, מדוע מרדכי לאורך כל המגילה קורא בשם ה', ומדוע נטפלת דווקא ל'נפל פחד וכו''.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2006 10:46 לינק ישיר 

 אמשלום,

בתוך כדי דיבור כתבתי בדיוק כדבריך. המילה "מושלמת" היא רק בקונטקסט של הסיפור שבמגילה. חז"ל עצמם, כאמור, ראו בגאולה גאולה מקומית בלבד, וזו אחת הסיבות שלא אומרים הלל, שכן מדובר בהצלה 'מקומית' בלבד. "אכתי עבדי אחשוורוש אנן" (עדיין אנחנו עבדי אחשוורוש). [מצד שני כל הנביאים עתידים ליבטל חוץ ממקרא מגילה (רמב"ם סוף הלכות מגילה ע"פ מדרש משלי). הרי שבכל זאת משהו בגאולה הזו הוא נצחי עוד יותר מכל שאר הגאולות. ]

הרב מיכי,
לענ"ד מרדכי לא היה מרעיל את היטלר, וזאת בשל נאמנות לסדרי שלטון ומדינה. כמובן שקשה להשוות למאה העשרים, כשמושג השלטון נתפס כתלוי יותר בציבור ומכוחו, ואפילו היטלר הרי נבחר, אל אחשוורוש, שחי בעידן בו היה למנהיג הרבה יותר כח מבחינת הקבלה מהעם. בכ"א אינני חושב שהוא היה מרעיל, וכאן באמת נותרת תחושה "לא טובה" של נאמנות יתר לפרוצדורה ולגורל העיוור, וניסיון לשחק רק בתוך גבולותיו. אני חושב שגם אם יש גישות שונות כלפי מרדכי, הגישה הכללית היא מסויגת מאוד, וייתכן מאוד שבגלל זה. זה מעלה כמה שאלות :
א. איך ניתן להבין את פעולת מרדכי "אם החרש תחרישי" וכו', האם מדובר בחריגה מדרך פעולתו, או שמא מדובר באדם שמקבל אחריות ומתחיל לפעול, כמו שאסתר מקבל על עצמה אחריות, ובעצם רעיון המגילה הוא הפיכה מסביל לפעיל?
ב. האם בכל זאת יש מקום לגישה "סבלנית" וסלחנית והאם המתינות המדינית שאותה לכאורה מייצג מרדכי בכל זאת משתלמת?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/3/2006 12:53 לינק ישיר 

לא משכנע בעיניי.
ראיתי דף ששלח הרב ליכטנשטיין בימים אלו למועמדים להגיע לישיבה (גוש עציון) השנה ובו הוא  מצביע על כך שאסתר היתה סבילה לגמרי עד שמרדכי אמר לה את המשפט בן האלמוות 'אם החרש תחרישי', שאז היא מתתחילה ליזום ולפעול. מרדכי הוא זה שעורר את האקטיביות שלה, וקשה להאמין שדווקא הוא פסיבי.
אדם פסיבי גם לא היה נוקט שום צעד של התערבות להצלת המלך, או ציווי לעם ללבוש שק ואפר ותענית, ובודאי לא היה מתקומם נגד המן בצורה כה בוטה.
לשון אחר, אמנם אינני מכיר את מרדכי מעבר למתואר במגילה, אך קשה לי לראות שחז"ל תולים במישהו כזה גדולה, ומחנכים לאור התנהגותו. מישהו שאינו מרעיל את היטלר, ואף מונע את ההרעלה שלו ע"י אחרים, כי הוא השלטון (ועוד בשנת 1940), זוהי ממש צייתנות מושחתת מנוונת ודוחה.
ביקורת כזו על מרדכי אינה יכולה להיות נקודתית ואף לא צדדית. זהו ממש דיראון עולם.
מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2006 13:02 לינק ישיר 

כמתעסק א. היכן קרא מרדכי בשם ה' בכל המגילה? האם כוונתך לומר שהוא נהג לפי ההלכה? ובכן, זה לא בלט לעיני. עצות פקחיות ראיתי. הנהגה לפי ההלכה לא ראיתי. ב. אם אאמץ את ההנחה שכותב המגילה היה מרדכי או מישהו מחוגו, אני שואל: כיצד הרשה לעצמו להשתמש בביטוי חילוני וכוחני על "פחד מרדכי" בשעה שהסגנון התנ"כי והנבואי הרגיל הוא לייחס את הכוח לה'. איני אומר שאיננו משתמשים במערכת כפולה של התייחסות, כאשר אנו מייחסים דברים גם לעצמנו וגם לאלקים. אבל אני מצפה מספר שנכלל בכתבי הקודש, או שמחברו רוצה לכללו בכתבי הקודש, שייזהר מפני ביטויים כאלו. אני מקווה שהבהרתי את הביקורת שלי ושורשה. אם כותב המגילה הוא אכן מרדכי, אזי ביטוי כזה הוא לדעתי בלתי מתאים בעליל. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/3/2006 13:03 לינק ישיר 

רב מיכי
אני מסכים שהכנסתי את מרדכי ל"פינה" מאוד אפלה. אולם כל הפעולות האקטיביות של מרדכי אינן חד משמעיות. מרדכי הרי מנהיג ציבור, והוא חייב לאסוף את כולם לשק ואפר ואין בכך פעולה אקטיבית מובהקת.
האם באמת מרדכי הפך לדמות המנהיג הראוי ולמודל לחיקוי בעמ"י (מעבר לתחפושות)? האם "ברוך מרדכי היהודי"  הוא רק אנטיתיזה לרע של המן או שיש פה מנהיגות ראויה?

ככלל, נדמה לי שחוץ ממפסידים (המן וידידיו) אין פה מנצחים מובהקים. ה"אכתי עבדי אחשוורוש" רחב מאוד לענ"ד, גם במובן המוסרי של המגילה. מאסתר לומדים שאדם מחוייב למסור את הנפש עבור פקו"נ של כלל ישראל, אבל מעבר לזה לא ברור לי קווים מוסריים מנחים.

תוקן על ידי - mcahn - 15/03/2006 13:03:21 תוקן על ידי - mcahn - 15/03/2006 13:06:47



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם מרדכי צדק בהתנהגותו ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.