בית פורומים עצור כאן חושבים

דמעות [ליום הזיכרון]

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/5/2006 01:13 לינק ישיר 
דמעות [ליום הזיכרון]


לאט על החוף היא פוסעת בלילה, רק היא לבדה מול הים


הדמעות על לחיה הן טיפות הגלים, כה רמים הגלים בבכים
בוכה היא על נער שכה אהבה, עזבה לבדה בעולם *:namespace prefix = o />


אין לה שום נוחם, גם לא בגלים שמולה מרימים את קולם




מאז ילדותם המוקדמת הם יחד, כל פרט מחייו היא זוכרת
ותמונה לתמונה מצטרפות הן ליחד, ממלאות את ראשה כמו סרט
הם ביחד בגן, בכיתה, בחצר, יחד גדולים ויחד קטנים
יחד פסעו כל החיים, יחד בגרו בשנים



יחד יצאו בליל קיץ בהיר, לצפות במיליארד כוכבים


יחד מצאו את מזל בתולה, כוכביה דולקים וכבים
ויום הגיע, והנער בגר, הפך לבחור, אהובה
אז לבה לא נתן לה ללכת עמו, בת לויה למחנה הצבא
אך את כל הקשיים חוותה היא עמו, קושי גדול או קטון
שכבה בלילה בבוץ, סחבה אלונקה, ירתה בחייל מקרטון

הוא בבסיס, והיא בביתה, קוראת מכתביו שוב ושוב
ובלילה חולמת רק על הנער, אח, שרק הביתה ישוב




הזמן עובר אט, והוא לא מגיע – 'יש מה לעשות' – הוא אומר
'האוייב מאיים, ואין מי שיוכל לו, אני עליכם שם שומר'




ושוב בא הלילה, ושוב היא חולמת, הנה הוא בדלת דופק
אליו היא תרוץ, גופו תחבק, בכוח עליו תתרפק

והנה מקיצה היא, כבר אין היא חולמת, עיניה פקוחות – היא ערה
אבל הדפיקות על דלת ביתה ממשיכות, וכל נקישה היא בשורה

לא יכלה עוד לשאת קולות נהי ובכי, אמו ואביו ואחיו
יצאה לשוטט על החוף לבדה, המקום שתמיד כה אהב

בליל גיוסו ישבו כאן ביחד, הקשיבו לקול הגלים
לפרידה אז נתנה לו קונכיה ממורטת, בוהקת בשלל פיתולים
'בכל מקום בו תהיה, כך אומרים, אם תשים על פי הצדפה את אוזניך
תשמע את קולו של החוף, שבו נמצאים אהוביך
ואני פה אהיה, פה אקרא בשמך, ואשוב ואקרא, בדממה
ואתה במקום בו תהיה, את האוזן קרב ותשמע'

כך אמרה לו אז, וכך נזכרה בזה הלילה, ואת גרונה חונקות דמעותיה
והיא עמדה במקום בו נפרדו, ואת שמו לחשה, ואין יודע
השמע קולה אהובה




 




 




 




 




                                                                                                אדר ב' תשס"ג








 



נוהל שכן
זה כאן!






תוקן על ידי - השכן - 02/05/2006 1:18:59

תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/04/2012 15:16:15





תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/04/2012 15:17:52






דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-2/5/2006 07:42 לינק ישיר 

השכול הציבורי הוא לעולם שכול פרטי. והשכול הפרטי הוא דבר שאין לו תשובה. רק הזמן, שמוליד את השכחה, מביא מרפא. המרפא היחיד שיש בעולמנו. אלא שיש לנו תקוה, שהעולם אינו מסתיים כאן ועכשו. למרות שכל הציפיות לחיים רגילים, עם האושר של ההתמודדויות הנורמליות והנורמטיביות, - התבדו, עדיין ניתן לחזור למעגל החיים. ומן הצער האינסופי נותר רק זכר, זכר שמחיים אותו פעם בשנה, לא יותר, כי אחרת אי אפשר להמשיך לחיות. אני מרים את תרומתי למפעלו של השכן. נדמה לי שלונלי דאב כבר הביא זאת באחד האשכולות, אך מי כמו האשכול הזה מתאים לכך, פעם נוספת? מגש הכסף/ נתן אלתרמן … והארץ תשקוט , עין שמים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים. ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת… לקבל את הנס האחד אין שני. היא לטקס תיכון . היא תקום למול סהר ועמדה, טרם-יום, עוטה חג ואימה. -- אז מנגד יצאו נערה ונער ואט אט יצעדו הם אל מול האומה. לובשי חול וחגור, וכבדי נעלים בנתיב יעלו הם הלוך והחרש. לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים את עקבות יום-הפרך וליל קו האש. עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע, ונוטפים טללי נעורים עבריים _ _ דום השנים ייגשו, ועמדו לבלי נוע. ואין אות אם חיים הם או אם ירויים. אז תשאל האומה, שטופת דמע וקסם, ואמרה: מי אתם? והשנים שוקטים, יענו לה: אנחנו מגש הכסף שעליו לך נתנה מדינת היהודים, כך ויאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל, והשאר יסופר בתולדות ישראל. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2006 08:57 לינק ישיר 

קוין לימי זיכרון וביצרון*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

 

(נכתב ליום הזיכרון לחללי צה"ל, תשס"ג)

 

כמו תפוח הנופל

רחוק מן העץ

נפלו כמה יהודים

כאן על יד הבית

העיר, החזית

ומאחרי גוום

השליכו הורים, אחים, עם

ישראל חי,

וקיים באמונתו

ב'השקפתו',

ממשיך בדרכו

והולך,

לא עת לעמוד

לא עת דומיה

 

אולם אנו נעצרהו

לרגע קט

נבחנהו, נבוננהו

נושיט לו יד אומנת

רחומה

ויחד נקלף את שריון המילים

המשומשות

את קליפת נוגה

השקופה מרוב השקפה

נגיע ללבב פנימה

וניגע

בנפש חרדי הומיה

את אחיו הוא מבקש

הגידו נא לו

היכן הם רועים

היאך עצובים

היאך שמחים

 

תם עידן הנגד

חלפה תוגת 'אתחלתא דגאולה'

מכאן

ו'עקבתא דמשיחא'

מכאן

וכשוך הסער

נולד הנער

שאין לפניו אלא מולדת

יהודית

לטוב ולרע

לראשונה מזה אלפיים,

טובתה היא טובתו

כי אין אחרת,

יהדותו, אמונתו

נקעה נפשה

במלחמות האתמול,

ועתידו לפניו

אותו רוצה הוא לבנות

במו ידיו.

 

לכה נערי

נצאה לכפרים

נראה כי פרחה הגפן

ועדיין יהודים

חדשים גם ישנים

היום עצבים

ומחר שמחים,

אף כי תמה ציונות

לא תמו כל פלאיה

של הישראליות,

גם ז'וז'ו גם מוישי

גם אתה גם אני

גם קמעות וקברים

ישיבות וחדרים

הם שלה

ומקרבה יצאו,

ועל כך נלחם הלוחם

ויזכור הזוכר

וישמח השמח

ויצפור

ויודה.

 


 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/5/2006 09:20 לינק ישיר 

.*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

 

אבא שלי / מרים ילן-שטקליס

 


אבא שלי –

הוא יודע הכל.

אבא שלי –

יש לו סוס גדול.

אבא שלי –

הוא רותם הפרדות.

אבא שלי –

הוא חורש השדות.

 

אבא שלי –

הוא הבטיח גם לי

סוס... בשבילי!

אבא שלי ...

 


למה זה באו פתאום כולם?

למה השכיבו את אבא דומם?

למה ולמה הסוס צנח?

למה זה אמא בוכה כל כך? ...

 

 

 

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2006 09:29 לינק ישיר 

שלוימעלע אילו לא בא האשכול הזה אלא עבור זה - דיינו. ומתוך דבריך נמצאתי למד על החרדיות החדשה. שנולדה במדינת ישראל ואינה מכירה משהו אחר. גם אם מנסים לחנך אותה על ברכי מושקה והפריץ וסיפורי המוסר של המחלקות ברכבת. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2006 10:55 לינק ישיר 


לזכרם \ יהודה עמיחי

"איפה הוא נפצע?" אינך
יודע אם הכוונה למקום בגופו
או למקום בארץ.

כדור עובר לפעמים דרך
גוף האיש ופוצע גם את
אדמת הארץ איתו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2006 13:00 לינק ישיר 







באדיבות "שירשת".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2006 13:00 לינק ישיר 

file:///D:/David/בנימין/Copy%20of%20סריקות%20חדש%20פסח/img093.jpg" border="0" alt="">



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2006 13:02 לינק ישיר 

מצורף קובץ

ניסיתי לעלות משאו אולי עכשיו זה יעלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2006 13:35 לינק ישיר 


צוטט באשכול שכן על ידי  "גם וגם"


הנה מוטלות גופותינו - חיים גורי

ראה , הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה.
פנינו שונו .המוות נשקף מעיניו. איננו נושמים.
כבים נגוהות אחרונים והערב צונח בהר.
ראה, לא נקום להלך בדרכים לאורה של שקיעה רחוקה.
לא נאהב, לא נרעיד מיתרים בצלילים ענוגים ודמומים,
לא נשאג בגנים עת הרוח עוברת ביער.
ראה אמותינו שחוחות ושותקות , ורעינו חונקים את בכים ,
ומפץ רמונים מקרוב ודלקה ואותות מבשרים סערה!

האמנם תטמינונו כעת?
הן נקום, והגחנו שנית כמו אז, ושבנו שנית לתחיה.
נדדה איומים וגדולים ואצים לעזרה,
כי הכל בקרבנו עוד חי ושוצף בעורקים ולוהט.
לא בגדנו . ראה, נשקנו צמוד מרוקן כדורים, אשפתנו ריקה.
הוא זוכר מלותינו עד תם. עוד קניו לוהטים
ודמנו מותז בשבילים שעל שעל.
עשינו ככל שנוכל, עד נפל האחרון ולא קם.
האומנם נאשם אם נותרנו עם ערב מתים
ושפתינו צמודות אל אדמת הסלעים הקשה?

ראה, פריחת כוכבים במחשך.
ראה , איזה לילה גדול ורחב.
ניחוחי אורנים. תקברונו כעת, ורגבי העפר על פנינו
פה התיל סמור, חפירות, פה כולנו יחדיו.
יום חדש, אל תשכח! אל תשכח!
כי נשאנו שמך, עד המוות עצם את עינינו.

הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה, ואיננו נושמים.
אך הרוח עזה בהרים ונושבת.
והבוקר נולד, וזריחת הטללים רוננה,
עוד נשוב, נפגש, נחזור כפרחים אדומים.
תכירונו מיד, זו "מחלקת ההר" האילמת.
אז נפרח. עת תדם בהרים זעקת יריה אחרונה.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/5/2006 13:59 לינק ישיר 

ואחי שותק
מאת אמיר גילבוע

אחי חזר מין השדה
בבגד אפור
ואני חששתי שמא חלומי יתבדה
והתחלתי מיד את פצעיו לספר
ואחי שותק

אחר חטטתי בכיסי הסגין
ומצאתי אספלנית שיבש כתמה
ובגלויה שחוקה את שמה
תחת לציור של פרגים
ואחי שותק

אז התרתי את הצרור
והוצאתי חפציו, זכר אחר זכר
הידד, אחי, אחי הגיבור
הינה מצאתי אותותיך
הידד, אחי, אחי הגיבור
אשיר גאוה לשמך
ואחי שותק
ואחי שותק

ודמו מן האדמה זועק




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/5/2006 14:02 לינק ישיר 

אודה למי שיסרוק או יכתוב את שירו של יצחק שלו."אלוהי הנושק לוחמים"
השורות הראשונית של השיר חקוקות בבי זכרוני.

אלוהי הנושק לוחמים ועוצם עיניהם המתות
עיניו של מי עצמת בשעה הזאת......................................
מודה ועוזב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/5/2006 15:50 לינק ישיר 

דני ובנצ'יק / יצחק שלו                     מתוך אלוהי הנושק לוחמים

דני ובנצ'יק (לזכר דני מס ובנימין פרסיץ)

דני ובנצ'יק בדרך הר-טוב ,
בנתיב בית-נטיף מהירים ,
לפנים - מפקדים בארצות החיים ,
ועתה - מצבות …
עליהן אחנך את ילדי ,
לפניהן אביאנו לאמר:

פה טמונים שני רעים נמוכי הקומה ,
לא ענקי החזות , לא גדלי השרירים ,
ופניהם כפני ילד. לא הוד. לא אימה.
אך נודעו בשערים.

במידת צעדם (והיא לא רחבה)
מדדו כל דרכי ערבה ,
וגשרים הגדולים מגופם להבעית ,
פוצצו לעפר.

פקדו על רגליים רבות , ארוכות מרגלם ,
וכתפיים גרומות מכתפם התיישרו לקולם
מספר אלי ספר.

הנה כן נערי הקטן בנערים
אל יפול רוחך בין קומות הגברים.

ככה דני ובנצ'יק אומרים …
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/5/2006 15:53 לינק ישיר 

ירוחם

לא בדיוק.  אבל ליד



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/5/2006 16:39 לינק ישיר 

והנה

אלוהי הנושק לוחמים ועוצם עיניהם ההוזות
הידעת את פי הלוחם שנשקת בפעם הזאת?

השמעת פה זה דברו?הראית,רחום ונכמר,
מה אלמוג חלומות התנפץ עם המצח הזה המקומר

איזה יושר כרע עם הגב שהומך בטרשי הקרבות
ואיזו שירת נעורים נשתתקה בשתוקלב הנדבות

תן אות אלהי המתים,שידעת ידוע כל זאת,
שבאיזה מקום בעולם ממשיכות שתי עיניו להזות

שבצל שכינתך-טוב לבן,שמתחת כנפך, כמו טף,
ממשיכים חלומות לשחק על קימורת מצחו המלטף

שרפאת לנער אי שם, קם יושרו ועמד על רגליו
ושירו מכסה לגבעות ככסות העירית,השחלב

תן אות לרעיו,אלהי. עננו דבר,שאם לא
הלא טעם לשמש אינו,לירח יקר בהילו.

עננו נושק לוחמים ועוצם עיניהם ההוזות
הידעת פי הלוחם שנשקת בפעם הזאת?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/5/2006 16:45 לינק ישיר 

בקינת דוד שרבים נוהגים לקרוא אותה בטקסי יום הזכרון נאמר "אל-תגידו בגת אל-תבשרו בחוצת אשקלון פן-תשמחנה בנות פלשתים פן-תעלזנה בנות הערלים"

אולי כדאי לאמץ את המסר הזה גם לימינו, וכאשר נופלים חללים או נהרגים בפיגועים, יש למנוע פרסום והחצנה של אבל המשפחות, על-מנת שאויבנו לא יעלוזו מהמראות. אני מתכוון בעיקר לכיסוי התקשורתי של הלוויות ושל הזעזוע של האזרחים הנוכחים בפיגועים.
צריך לזכור שהדבר הראשון שמניע את הערבים בפעולות האיבה נגדנו, הוא הנקמה, ולא הרווח התועלתי. ברגע שהם רואים את הבכי שלנו ללא הפסקה באמצעי התקשורת, הרושם שהם מקבלים הוא הצלחה גדולה במעשיהם.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דמעות [ליום הזיכרון]
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.