בית פורומים בחדרי חרדים

האם החילונים הם תינוקות שנשבו?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-29/5/2006 11:42 לינק ישיר 
האם החילונים הם תינוקות שנשבו?

בגל"צ הובא סקר שנעשה אצל חרדים,ובו נטען שרוב החרדים סבורים שהחילונים הם בגדר "תינוקות שנשבו".ו 30 אחוז סבורים שהם "יהודים טובים".אחוז אחד סבורים שהם "גויים דוברי עברית"

האמנם החילונים הם אכן תינוקות שנשבו?




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/5/2006 11:47 לינק ישיר 

רוב החילונים הם פשוט, תינוקות. לגבי ה"נשבו" אני לא יודע. לא פעם יצא לי לשוחח עם חילונים ,אנשים משכילים ,בעלי תארים אקדמים וכו' על נושאי יהדות,והרמה לפתע יורדת פלאים והם מתחילים לדבר ולצחקק כמו ילדים בגן. בתורה הם תינוקות זה ודאי ,מ"מ אם החזו"א אמר שהם גם נשבו ודאי שזה כך....



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/5/2006 11:53 לינק ישיר 

הם בהחלט תינוקות שנשבו.
הם נולדו כך ללא שום ידיעה בנושאי דת, לא היה להם איפה ללמוד את זה, וגם העלימו את זה מהם במכוון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/5/2006 12:15 לינק ישיר 

אם 50% מחיילי צה"ל לא היו בכותל הם ודאי ת"ש.

הם הרי לא סאטמרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/5/2006 13:22 לינק ישיר 

מקובלני מחרדי ירושלמער שהחרדים הם תינוקות שנשבו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/5/2006 13:54 לינק ישיר 

האם אפשר בבקשה לקבל ציטוט מדוייק של דברי החזו"א בו הוא אומר כי לחילונים יש דין של "תינוקות שנשבו" ?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/5/2006 13:59 לינק ישיר 

ברור בדעת החזו"א


בהלכ' שחיטה (יו"ד ב' ס"ק ט"ז) לגבי דין מורידין ואין מעלין בעניין מומר לתאבון כתב החזו"א בסוף העניין "ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו ית' גלויה כמו בזמן שהיו ניסים מצוין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית נראית לעין כל, והכופרים אז הוא בנליזות מיוחדת בהטיית היצר לתאוות והפקרות, ואז היה ביעור רשעים גידרו של עולם שהכל ידעו כי הדחת הדור מביאה פורעניות לעולם ומביא דבר וחרב ורעב בעולם, אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם אין במעשה הורדה גדר הפרצה אלא הוספת הפרצה שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלמות ח"ו וכיון שכל עצמנו לתקן אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידנו מגעת".
בהמשך שם (ס"ק כ"ח) כתב החזו"א "ועוד יש בזה תנאי שלא יהיה אנוס וכמש"כ הר"מ פ"ג מהלכ' ממרים ה"ג דבניהם ותלמידיהם חשיבי כאנוסים וכתינוק שנשבה, ותינוק שנשבה מביא קרבן כדאמר ר"פ כלל גדול, ומצווין אנו להחיותו ואף לחלל עליו השבת בשביל הצלתו, ובהג"מ פ"ו מהלכ' דעות כתב דאין רשאין לשנואתו אלא אחר שאינו מקבל תוכחה ובסוף ספר אהבת חסד כתב בשם הגר"י מולין דמצוה לאהוב את הרשעים מה"ט והביא כן מתשובת מהר"ם לובלין כי אצלנו הוא קדם תוכחה שאין אנו יודעין להוכיח, ודיינין להו כאנוסין ולכן א"א לנו לדון מן היבום, וכן לענין שאר הלכות". וע"ע  בחזו"א או"ח סי' פ"ז ס"ק י"ד, יו"ד סי' א' ס"ק ו' ואה"ע סי' קי"ח ס"ק ו'.
והנה מצאנו באחרונים שתמהו מספר תמיהות בדברי החזו"א. ראשית עיין בשו"ת צי"א (ח"ח סי' ט"ו סו"פ ה') שאמנם הביא לדברי החזו"א הנ"ל (ס"ק ט"ז) כסניף להקל לחלל שבת להציל מומר אך בדבריו שם הקשה על החזו"א וכתב שדבריו עומדים בניגוד להלכות פסוקות ברמב"ם ובשו"ע וליתר הפוסקים "שפסקו דינם בלי שום תנאי והגבלת זמן ועת, ולמרות שגם המה חיו כבר בזמן ההעלם, שבת קול כבר לא היה משמש והשגחתו ית' כבר לא הייתה גלויה כמו בזמן שהיו נסים מצוין, וצדיק הדור ג"כ לא היו כבר תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל".
וע"ע בשו"ת יבי"א (ח"א יו"ד סי' י"א ס"ק י"ח בהערת שוליים) שהקשה על דברי החזו"א ממש"כ  בשו"ת התשב"ץ (ח"ג סי' רכ"ז) "ראיתי שערוריה בבחורי חמד הבאים מאצלכם שהם כלם קצוצי פאה. וכבר ידעתם כי על כל פאה ופאה חייבין מלקות אחד אפי' בפעם אחת. ואפי' במספרים כעין תער. יש מלקות בפאת הראש דלא כתיב בהו השחתה. ואם כל כך הורגלו בזה עד שהותר לכם הדבר כאלו לא נכתב בתורה הרי הם כאלו עברו על כל התורה כלה ואין שחיטתם כשרה. והמקדש בפניהם אשה אינה מקודשת" (וכתב היבי"א לתרץ שאפשר שהתשב"ץ לא כתב דבריו לדינא אלא לייסרם).
קושי נוסף בדברי החזו"א הוא מש"כ (ס"ק כ"ח) "והביא כן מתשובת מהר"ם לובלין כי אצלנו הוא קדם תוכחה שאין אנו יודעין להוכיח, ודיינין להו כאנוסין". והדבר צ"ע שהרי דבר זה לא נזכר כלל במהר"ם לובלין אלא כל מה שהר"י וולינאר הוכיח מהמהר"ם לובלין הוא שיש חיוב להוכיח קודם ששונאים רשע.
ונ"ל לומר לכאו' דהחזו"א לא ראה את גוף דברי המהר"ם לובלין וסבר שגם הקביעה שלא שייך לומר היום שהוכיחו מישהו היא דעת המהר"ם לובלין, וא"כ אולי אם היה רואה את גוף תשובתו לא היה סובר בפסקנות כר"י וולינאר (כעין זה כתב בספר 'בין אדם לחבירו' עמ' 258-259).  {עיי"ש בזה ועוד קושיות על החזו"א}.
במש"כ החזו"א וכן "לעניין שאר הלכות" כתבנו לעיל שמסיום דברי הרמב"ם "ולא ימהר אדם להוגם" נ"ל שאין להרחיב את חידושו של הרמב"ם מעבר לנפק"מ זו, והנה כמש"כ לעיל ברוב הדפוסים שהיו מצואיים בעבר (לכאו' גם בחיי החזו"א) צונזרה סיומת זו בדברי הרמב"ם, ומצאתי מי שכתב שלחזו"א היתה מהד' וילנא של הרמב"ם שהיא מצונזרת ולכן כתב מש"כ (עיין אוצרות המוסר ח"ב עמ' 891).   



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/5/2006 14:17 לינק ישיר 

מצורף קובץ

בעזהי"ת



   בין אם תינוקות שנשבו או לא, בוודאי שהם תינוקות ששבו...
  





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/5/2006 14:41 לינק ישיר 

יעחוק,

יישר כח גדול.

דין מורידין אינו עניין לדין תינוקות שנשבו,שהרי אף אם יש להם דין מומר לגבי דידן לא שייך דין מורידין בגלל מיעוט ההשגחה < וזה תמה עצום,כפי שכבר העיר הציץ אליעזר,ובמקום אחר כתב הצי"א עצמו שדברי החזו"א הללו הן קילורין לעינים.וצ"ע >

לא הבנתי את תמיהתך על דברי החזו"א במה שלמד ממהר"י מולין.< מה שכתב הח"ח בסוף ספר אהבת חסד,זה מספר מרגניתא טבא,למה"ר יונתן.ולא ממהר"י מולין.צריך לבדוק.> שהרי אם אנו אומרים שאין שייכים בדין תוכחה ,ובפועל לא הוכחו,ממילא לא נחשבים כמזידים.וכיון שאין להם ידיעה,ממילא נחשבים כאנוסים ושפיר כתב החזו"א.

אלא שיש מקום לומר שאע"פ שאין להם תוכחה מכל מקום מכלל שגגה לא יצאו,ואיך למד לעניין אונס? אלא ששגגה במומר לא שייכא שהרי כל עניינו הוא במזיד,וכיון שיצא מכלל מזיד ממילא לעניין זה חשיבי אנוסים.

לא נותר אלא מה שדימו כמה אחרונים עניין זה לדין הקראים שכתב הרמב"ם,וגם בזה צ"ע אם יש דימוי גמור לעניינם,שהרי הם מאמינים בבורא ובתורה אלא שכופרים בחז"ל ובזה מלכודת גדולה יותר מאשר מי שאין לו דת בכלל.לכן הקראים מבחינה זו חמורים יותר ויותר מהחילוניים.שהרי הקימו להם דת חדשה הסותרת ומכחישה התורה ונחשבים כדת גויים לעניין זה,ושפיר הוי שבי.אבל מי שאינו בתורת דת בכלל,הוי סתם רשע ולא תינוק שנשבה.






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/5/2006 14:58 לינק ישיר 

כמה מאיתנו הם חרדים שנישבו?
אבל יותר קל לעשות "אשמנו בגדנו" על החזה של השני.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/5/2006 15:03 לינק ישיר 


 http://www.daat.ac.il/daat/toshba/halacha/din-2.htm

דין מחלל שבת בפרהסיא בזמן הזה

הרב הגאון שלמה גורן

עטורי כהנים, גליון 110, ניסן תשנ"ד


מילות מפתח:
יין נסך, מומר

תקציר:
דיון בשאלה של שתית יין של מחלל שבת בפרהסיא.


הלכה רווחת היא בתלמוד, כי מחלל שבת בפרהסיא דינו כמומר לכל התורה כולה. כמו ששנינו במס' חולין (ה' א'):
מקבלין קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בהן בתשובה חוץ מן המומר לנסך את היין ולחלל שבת בפרהסיא, (שדינו כמומר לכל התורה כולה).

ופירש"י שם:
הא תנא חמירא ליה שבת כעבודת כוכבים דהעובד עבודת כוכבים כופר בהקב"ה, והמחלל שבת כופר במעשיו ומעיד שקר שלא שבת הקב"ה במעשה בראשית.

וביורה דעה סימן ב' ס"ה כתוב:
מומר לעבודת כוכבים או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעובד כוכבים.

וכתב שם הש"ך אפילו חילל שבת פעם אחת בפרהסיא דינו כעובד כוכבים. אבל בתוס' חולין י"ד א', בד"ה "השוחט", כתבו דמשום פעם אחת לא חשיב מומר, וכן פסקו בבאר היטב בסימן ב' ס"ק ט"ו. ומביא עוד בשם התוס' שאפי' מחלל שבת באיסור דרבנן בפני עשרה מישראל נקרא מומר, ובפתחי תשובה שם ס"ק ח' מביא שהפרי חדש חולק על זה, וסובר שעל איסור דרבנן אינו נעשה מומר לכל התורה.

והנה לעניין יין נסך, מביא הבית יוסף ביו"ד סימן קי"ט בד"ה "החשוד", את תשובת הרשב"א. שכתב:
אבל מומר לחלל שבתות בפרהסיא או שאינו מאמין בדברי חז"ל הוא מין ויינו יין נסך וכו'.

ומוסיף ע"ז הרשב"א:
ועניין חילול שבת והעברת דברי חז"ל לדעתו שעובד ע"ז הוא דווקא שהיה מוחזק בו ג' פעמים. אבל בפעם אחת, או שתי פעמים אינו עושה יין נסך, ובפני עשרה צריך שיחלל,

עכ"ל תשובת הרשב"א.

אולם הגאון בעל החזון איש זצ"ל בספרו הלכות שחיטה סימן ב' אות כ"ג, כתב בד"ה
ומיהו מין של חילול שבת או לכל התורה ואינו עובד כוכבים ומזלות, היה נראה דיינו מותר. דהא נכרי שאינו עובד עכו"ם יינו מותר בהנאה, כדאיתא ביו"ד סימן קכ"ד ס"ו, ואינו אסור אלא בשתיה משום בנותיהן. וכיוון דבמין לחילול שבת ליכא לא משום בנותיהן ולא משום ניסוך, אין לנו משום מה לאסור יינו, ובר"מ לא הזכיר לאסור יינו של ישראל מומר שאינו עובד עכו"ם.
ואמנם בבית יוסף יו"ד סימן קי"ט הביא תשובת הרשב"א שפשוט לו דמחלל שבת בפרהסיא או כופר בדברי חז"ל עושה יין נסך ולא נתגלה מקורו, עכ"ל. ומוסיף שם החזון איש דנראה דפתו ושלקו של מחלל שבת בפרהסיא דינו כיינו וכך כתב הפרי מגדים סימן קי"ב ס"ק ב' בשם הפרי חדש, דפתו של מחלל שבת בפרהסיא אסור, אבל בפתחי תשובה יו"ד סימן קי"ב ס"ק א' מביא בשם תפארת למשה דפת של מומר מותר, דמשום חתנות ליכא דאע"פ שחטא ישראל הוא ומותר לישא בתו.

אולם בפתחי תשובה ביו"ד סימן קי"ג ס"ק א', מביא שיש עוד טעם מבואר בב"י למה אסרו בישול עכו"ם לא רק משום חתנות, אלא שמא יאכילנו דברים אסורים.

אולם סביר להניח שאין ללמוד מבישול של מחלל שבת בפרהסיא לדעת התפארת למשה, ליינו. לכן על אף סברתו של החזון איש זצ"ל, להתיר מחלל שבת בפרהסיא לנגוע ביינו של ישראל משני טעמים הנ"ל, משום שאינו מנסך ואין אצלו איסור חתנות. אין לנו לכאורה כח לדחות את פסק ההלכה המפורש של הרשב"א, כי מחלל שבת בפרהסיא עושה יין נסך.

ברם למרות דברי הרשב"א בתשובותיו, יש לעיין בהפעלת הלכה זו בדבר מחלל שבת בפרהסיא שדינו כמומר, לכל התורה כולה, כמו ששנינו במס' חולין לעיל, האם הלכה זו נוהגת גם בימינו. לאור דבריו של החזון איש זצ"ל ביו"ד שלהי סימן ב' אות כ"ח. שם דן בעניין מומר שאינו זוקק ליבום, לפי הגאונים. וכותב שכל אותו שדינו כמין לעניין שחיטה אינו זוקק ליבום, אולם החזון איש מסייג את ההלכה הזאת, שלא כל מומר אינו זוקק ליבום, אלא יש בזה תנאי שלא יהיה אנוס. וכמו שכתב הרמב"ם בפ"ג מהל' ממרים ה"ג. רבניהם ותלמידיהם (של הכופרים בתורה שבעל פה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו) חשובים כאנוסים וכתינוק שנשבה, ותינוק שנשבה מביא קרבן ומצווין אנו להחיותו. ואף מחללין עליו השבת בשביל הצלתו, החזון איש ממשיך ומביא בשם הגהות מיימוניות בפ"ו מהל' דעות, דאין רשאין לשנוא את הכופר בתורה אלא אחר שאינו מקבל תוכחה. ומביא מספר "אהבת חסד", שכתב בשם הגר"י מולין "דמצוה לאהוב את הרשעים מהאי טעמא" והביא כן מתשובת מהר"מ לובלין "כי אצלנו הוא קודם תוכחה שאין אנו יודעין להוכיח" (ודבריו מבוססים על מה ששנינו במס ערכין ט"ז אמר ר' אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח). לכן מסיק שם החזון איש זצ"ל "ודיינין להו כאנוסין ולכן אי אפשר לנו לדון בזה לפטור מן היבום וכן לעניין שאר הלכות", עכ"ל החזון איש.

מדבריו של החזון איש משמע שלא רק לחומרה, דנים את המומר לכל התורה כולה כאנוס וכתינוק שנשבה, וזוקק ליבום, אלא אף לקולא הדין כן, משום שהוא קודם תוכחה.


כי בשלמא מה שכתב שכל אלו שדינם כמומרים הם לפני תוכחה, לכן הם זוקקים ליבום זהו לחומרא. וגם אם הוא נידון לספק מומר אין לפטור את היבמות של המומרים האלה מחליצה, באשר ספק מן התורה לחומרא, כי שמא אין דינו כמומר, משום שהוא לפני תוכחה. אבל מזה שהוסיף שם החזון איש וכן לעניין שאר הלכות. משמע שגם לקולא יש להורות שמומרים לדבר אחד, שנידונים כמומרים לכל התורה כולה, כגון מחללי שבת בפרהסיא וכופרים בתורה שבע"פ, אין עליהם דין מומר בזמן הזה משום שהם קודם תוכחה, שאין בדור הזה מי שיודע להוכיח. מזה יוצא שגם לעניין יין נסך אע"פ שהרשב"א פסק שמחלל שבת בפרהסיא עושה יין נסך, זהו לפי דינא דגמרא, כאשר הם לאחר תוכחה, אבל בזמן הזה שאין אנו יודעין להוכיח, כמו שפסק בתשובת מהר"מ לובלין, למה יעשה יין נסך אם לכל שאר ההלכות אין דינו כמומר כמו שמסיים שם החזון איש את סימן ב'.

נימוק זה לקולא, מצטרף לסברא הקודמת של החזון איש עצמו שהכריע מסברא דנפשיה נגד הרשב"א, שלדבריו, אין לנו טעם לאסור את יינם במגע, משום שאין מנסכין, וגם אין במחללי שבת איסור חתנות. ובסיום דבריו של החזון איש כותב, שלא נתגלה מקורו של הרשב"א.


אי לזאת, לעניין יין נסך אנו יכולים לצרף את שיטות המקילים במומרים לדבר אחד, כגון מחללי שבת וכופרים בתורה שבע"פ, שאינם נידונים עכשיו כמומרים לפי ההלכה, מפני שהם קודם תוכחה. לשיטת הסוברים שאין מחללי שבת בפרהסיא עושים יין נסך, הלא הוא הגאון בעל החזון איש זצ"ל, שכתב כך מסברא דנפשיה. וממה שמסיים את דבריו לעניין זוקק ליבום "וכן לעניין שאר הלכות", יתכן שכוונתו לעניין שחיטה ויין נסך. ישנם, איפא שני טעמים מבוססים: סברת החזון איש וסברת הר"י מולין, כדי להתיר מגע מחלל שבת בפרהסיא ביינו של ישראל.

והנה בשולחן ערוך אורח חיים סימן ל"ט ס"א כתוב: תפילין שכתבן עכו"ם או כותי, או מומר לעבודת אלילים, או מוסר, פסולים. ולא הזכיר שם הש"ע מחלל שבת. משמע שלכאורה שאין דינו כמומר לעניין כתיבת תפילין. ויש ללמוד לכאורה מזה שלפי השלחן ערוך לא לכל הדברים דינו של מחלל שבת בפרהסיא כמומר לכל התורה כולה, ואולי גם אינו עושה יין נסך במגעו, שהרי על אף שהב"י מביא ביורה דעה את שיטת הרשב"א, שמחלל שבת בפרהסיא עושה יין נסך, אין דין זה מובא בשו"ע, וייתכן שדחה את דברי הרשב"א מהלכה.

אולם הפרי מגדים והמשנה ברורה באו"ח סימן ל"ט, כותבים בהחלטיות שהוא הדין מומר לחלל שבת בפרהסיא התפילין שכתב פסולות, ערוך השולחן כותב כן על מחלל שבת בלבד, בלי להזכיר אם הוא בפרהסיא.

הבעיה המתעוררת בזה היא לאחר שמצאנו שגדולי הפוסקים הסוברים שכל שאינו עובד ע"ז והם מומרים לדבר אחד, כגון הכופרים בתורה שבע"פ ומחללי שבתות בפרהסיא, שדינם כמומרים לכל התורה. מכיון שהם בזמן הזה קודם תוכחה, אין לדון אותם כמומרים לכל התורה, למה לא מצינו פוסק אחד מגדולי הפוסקים, שיכשיר תפילין שכתבן מחלל שבת בפרהסיא, מטעם שהוא קודם תוכחה?

ייתכן לפרש את דברי המהר"מ מלובלין שכוונתו רק למומר אידיאולוגי, כגון כופר בתורה שבע"פ, כעין דברי הרמב"ם בהל' ממרים הנ"ל. אבל מי שמחלל שבת בפרהסיא, ע"י מעשה עבירה שהיא כשלעצמה חמורה והופכת אותו למומר לכל התורה אולי אין לבוא עליו להכשירו מטעם שהוא לפני תוכחה. אלא שמדברי החזון איש עצמם לא ניכרת הבחנה כזאת, שהרי מביא מהגר"י מולין, שמטעם זה מצווה לאהוב את הרשעים, ובין רשעים הללו בודאי כלולים גם מחללי שבת בפרהסיא. משמע שגם אין להכריז עליהם כמומרים לכל התורה כולה, ללא תוכחה, אלא נחשבים כאנוסים לפי הרמב"ם בהל' ממרים הנ"ל.

אי לזאת, בהתחשב עם נימוקיו של החזון איש ביחס ליין נסך, ועם הסמכותו על שיטת הר"י מולין והמהר"ם מלובלין ביחס לכל שאינם נידונים היום כמומרים על סמך עבירה, יש מקום להתיר יין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא בשתיה, כפי נימוקיו של החזון איש זצ"ל.


וזאת למודעי כל כל הדיון כאן הוא ביין לא מפוסטר, כמו המיוצר בשאר היקבים בארץ, שאין דינו כיין מבושל (פרט ליקבי "כרמל חזקה" ו"אליעז"), ונעשה יין נסך במגע גוי. עליהם נסוב הדיון על מגע יין נסך על מגע מחלל שבת בפרהסיא ביין, אבל הינות המפוסטרים במעלות חום מעל - 80 מעלות צלזיוס, כגון כל היינות של "כרמל מזרחי" ויקבי "אליעזר" כבר ביארנו שאין על הינות המפוסטרים הללו חשש של יין נסך, ומותרים הם במגע של גוי או במגע מחלל שבת בפרהסיא לכל הדעות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/5/2006 15:35 לינק ישיר 

הייתי אתמול בשיעור אצל רב גדול מירושלים שמטפל רבות בבחורים נושרים. הוא אמר שכולנו תינוקות שנשבו - חלק להיות חופשי וחלק להיות דתי. רוב אנשים דתיים עושים את זה רק בגלל שנחנכו כך וזה כל מה שהם יודעים. לא עושים מצוות בשמחה ולא ברגש - רק עושים את זה שככה זה שצריך לעשות. ואמר שזה מה שגורם לנושרות והופך את הילדים לחילוניים. הם רואים שאנחנו לא אוהבים את זה אז הם מחליטים אפילו לא להתחיל עם זה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/5/2006 15:45 לינק ישיר 

בס"ד,

גם יש להעיר מדברי הרדב"ז בתשובות שכתב לחלק בין הקראים שבזמן הרמב"ם לבין זמנינו.שכשאנו מנסים לקרבם והם מחרפים אותנו,ודאי לא חשיבי תינוקות שנשבו.

גם יש לעיין מה בכך שאין בימינו מי שיודע להוכיח,וכי מפני זה נעשו כולם אנוסים ותינוקות שנשבו? לכל היותר אפשר לדונם כשוגגים בכל פרט ופרט.שהרי יודעים מהתורה וממצוותיה אף שבמקרה הגרוע לא לפרטיה אלא בכללות.אלא שלא רוצים להיכנע לדעת חכמי הדור .

ועוד,שאם אין תוכחה נאמר שאין שגגה אלא אונס,אם אין בנמצא רשע כלל.אלא עלכרחך שהמודעות לתורה דיה כדי להפקיע מדין אונס.ואין בכל ישראל מי שאינו מודע לתורה וליהדותו,אלא שלא רוצים לקבל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/5/2006 18:31 לינק ישיר 

אנוס אינו יכול להיות אחד שגדל בישראל, אנוס זה אחד שגדל בביתו של גוי ולא הכיר כלל מיהדותו, אנוס זה אחד שלא יכל לקיים את יהדותו כגון האנוסים מספרד.
אבל כאשר אותו "אנוס" חי בארץ ישראל ועובר בין בתי כנסיות ומכיר בחכמי התורה, ורואה משפחות המקיימות את התורה,ויש לו חברים שומרי תורה, ובעבודה הוא מקבל חופשות בחגי ומועדי ישראל, ורואה מקרוב את התרבות היהודית האמיתית, ולמרות זאת אינו שואל ולא מתעניין ולא מחפש דרך האמת, כיצד אפשר לקרוא לו אנוס וכי מי אנסו לא ללמוד ולא לדעת?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/5/2006 18:50 לינק ישיר 

לשון שולחן ערוך הרב בסוף הלכות רבית [חלק יורה דעה]:*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

 

"..שהוא כתינוק שנשבה בין הנוכרים, ואינו דומה למומר שיודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו והרי זה מין.. אבל זה לא ידע . ואף על פי שאחר כך שמע שהוא יהודי, וראה היהודים ודתם – הרי הוא כאנוס, הואיל ונתגדל בין הנוכרים על דתם.. שאף שכופרים בתורה שבעל פה, אין להם דין אפיקורס.. לפי שאינם כופרים מדעתם, אלא אבותיהם הדיחו אותם וגדלו אותם על דתם, והרי הוא כתינוק ישראל שנשבה ביניהם וגדלוהו על טעותם – שאנוס הוא".

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/5/2006 18:52 לינק ישיר 

מר ישראל, קצת הכעסתני בתגובתך: כיצד "יש לו חברים שומרי תורה ומצוות" - אם בודדים מהחרדים עוסקים בהפצת היהדות, ומגיעים (כולם גם יחד) לאחוזים קטנים קטנים של כלל היהודים באה"ק? כיצד הוא "מכיר בחכמי התורה"? האם הוא יושב ולומד טור כל היום? או שמא הוא לומד שיעור קבוע ב"עין יעקב", במכון כושר? כיצד הוא מסתובב בבתי כנסיות וכו'? האם הוא גר במאה שערים? לא. הוא גר בכל רחבי הארץ. בשבילו בית כנסת הוא עוד בנין באיזור. הוא לא יודע מה זה- אף פעם לא חינכו אותו שצריכים לדעת מה זה, או להתעניין בזה. אלו הם תינוקות שנשבו בכל מובן המילה. רק, שצריך לזכור שאנחנו יכולים להוציא אותם משביים - וכ"א שלא מצטרף למלחמת הקודש הזו, ספק אם מותר לו בכלל לדון בדיני נפשות אלו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > האם החילונים הם תינוקות שנשבו?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.