בית פורומים ישיבת הגולשים התמימים חבד

ביאור חדש על "עושה מעשה עמך"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/6/2006 12:53 לינק ישיר 
ביאור חדש על "עושה מעשה עמך"

בכמה מקומות אמרו חז"ל, שמצוות "ואהבת לרעך כמוך" חלה רק על "עושה מעשה עמך", למשל אבות דרבי
נתן טז: "אני ה' בראתיו לכבודי, לפיכך אם עושה מעשה עמך אתה אוהבו, ואם לאו אי אתה
אוהבו
". הראשונים פירשו, שאין מצוה לאהוב אנשים שחוטאים במזיד ואינם מתחרטים, כי הם לא
בכלל "עמך". מכאן נוצר בימינו מצב בלתי נסבל, שרוב בני ישראל אינם בכלל "עמך" ולא צריך לאהוב
אותם. ולכן קבעו כמה מחכמי דורנו, שבימינו כל החוטאים הם אנוסים, כי אין מי שיודע להוכיח,
ולכן צריך לאהוב את כולם. אולם, קביעה זו היא בעייתית משתי סיבות:
א. כבר ר' עקיבא אמר ש"אין מי שיודע להוכיח", ובכל זאת, הראשונים לא למדו מכאן שכל החוטאים
הם אנוסים.
ב. אם אומרים שכל החוטאים הם אנוסים, יוצרים מצב בלתי נסבל חדש, שלפיו אין שום הבדל בין צדיק
לרשע או בין חוטא קטן לחוטא גדול., הגבול בין טוב לרע מיטשטש ונעלם.

ולכן חשבתי שיש לפרש "עושה מעשה עמך" כפשוטו - מתנהג ע"פ הנורמות המקובלות בעם ישראל. בכל
דור, קו הגבול בין "רעך" לבין "לא רעך" נקבע מחדש, כך שרוב ישראל יהיו בכלל "רעך", ורק מעטים
יהיו מחוץ לגבול. למשל, אם בדור מסויים רוב בני ישראל שומרים שבת, אז כל מי שאינו שומר שבת
הוא לא "רעך"; ואם רוב בני ישראל לא שומרים שבת אבל מלים את בניהם, אז גם מי שאינו שומר שבת
יכול להיחשב ל"רעך" בתנאי שהוא מל את בנו.

לפי זה, בכל דור יש לאהוב את רוב עם ישראל, ולשנוא רק את המעטים הקיצוניים שמנסים להרחיק את
עם ישראל מהתורה.

מה דעתכם?



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-5/6/2006 10:10 לינק ישיר 

אראל, קבל ישר כח על האשכול, וגם על הרעיון.

לאט לאט בבקשה.


מה היא בכלל מצוות "ואהבת לרעך כמוך"?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-5/6/2006 14:12 לינק ישיר 


ואהבת לרעך כמוך קודם כל מתחיל באהבה שיש לאדם כלפי עצמו

כלומר כשאדם מגיע למקום שבו הוא מקבל את עצמו איך שהוא ללא שיפוט

אוהב את מי שהוא ומה שהוא  רק אז הוא יכול להיפתח לאהבה כלפי אחרים

לאחר שהוא מתחבר לאהבה דרך האהבה לעצמו, הוא יכול להמשיך הלאה

ולהשליך את אותה אהבה הלאה אל אלוהיו , אל אדם אחר ,אל החיות,אל

הצמחים וכו.








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2006 09:18 לינק ישיר 

ואהבת לרעך כמוך - מה שאתה רוצה ואוהב שעושים לך - תרצה ותאהב שיעשו גם לרעך. ומכאן נובע, קודם כל, שיש לשמוח על כל דבר טוב שקורה לזולת, כאילו זה קרה לך (ולא לקנא). מעבר לזה, נובע מכך מאמרו של הלל הזקן: "מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך". ומעבר לזה, נובעים מכך כל ענייני גמילות חסדים, כגון ביקור חולים, לווית המת, וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-6/6/2006 09:27 לינק ישיר 

אז על כל פנים מטרת האשכול כאן היא לברר מי באמת הם האנשים שנמצאים ברשימת אלו שאני צריך לשים דגש על שמחתי בשמחתם, ולא לעשות להם דברים ששנואים עלי , ולבקר אותם כשהם חולים, וללוותם כשהם מתים

ומי הם אלו שאסור לי ללכת לחתונתם או לומר מזל טוב על התקבלותם לעבודה חדשה וטובה, ושאין שום בעיה אם אעליב אותם ברבים, ואסור לי לבקר אותם כשהם חולים, וגם לא ללוותם כשהם מתים?

 



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-7/6/2006 00:09 לינק ישיר 

אזרחי, אתה מושך לכיון הנכון והפרובוקטיבי, שאר התוצאות של ההכרעה האם אדם נכנס בכלל ישראל כמפורט ברמב"ם בהקדמה לפ' חלק. זהו דיון שיכול להיות טעון מאוד, אולי באמת עדיף להתמקד באהבה ושנאה שהן יחסית יותר קבילות, לצורך הדיון. ישנו נושא עקרוני ודורש הכרעה האם אדם שהוא "כופר" (אקח את ההגדרה הקיצונית ביותר לצורך הדיון) אך איננו אשם בכפירתו אם חלים עליו כל הדינים המפורטים שם. זה לא ברור. הדעת נוטה וכן נראה בראשונים שיש מקום להקל בזה אך כאן מתעוררת בעית ההגדרה. מתי נקרא לאדם אשם ומתי נפטרנו מאחריות? רבו בזה הדעות ומפורסמת פסיקתו של מרן החזון איש שכתב שבדורינו חלק גדול מהקהל אינו יכול לשאת באחריותו למעשיו. יש שחלקו עליו בחריפות. זו סוגיה שכגודל סביכותה כך גודל הפרובלמטיות שבה מן הבחינה הציבורית. פותח האשכול הנכבד מעלה אופציה כי האשמה היא ביציאה מן הגדר. יש מקום לחשוב כך וניתן להביא לכך סימוכים בעיתיים במקצת גם מהמורה הגדול, הרמב"ם. הבעיתיות בעיני בטיעון הוא דווקא בשלילי שבו. הוא טוען כי אדם שלא מל היכן שמקובל למול יכנס להגדרה הבעיתית וזו הגדרה שאשמח לקבל עליה סימוכין. ברמב"ם מבואר אילו דעות מכניסות את האדם לקטגוריה זו ולא מדובר שם על מעשים אילו או אחרים אלא על מחשבות כפרניות. "ואפילו עשה מה שיכול מן העברות מחמת התאוה והתגברות הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו אבל יש לו חלק לעולם הבא והוא מפושעי י ש ר א ל". אני מבין שאתה מדבר על הגדרה שונה במקצת של " עושה מעשה עמך", אשמח לקבל מקורות לדיון על כך. תודה על העלאת הנושא החשוב והדיון בו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/6/2006 07:17 לינק ישיר 




לא נראה לי שאפשר לאהוב דרך השכל...
 



גם אם מישהו יגדיר לי מי נכון לאהוב ומי לא.. ביננו זה לא ממש ישנה לי . כלומר סביר שזה ישפיע עלי ועל מעשי בפועל (לצערנו או לשמחתנו כי אין לי מושג כמה זה טוב או רע ) .   אבל לאהבה האמיתית שלי זה לא ישנה .

(אהבה אמיתית - אני קוראת לחיבור , קרבה , אמון באדם מסויים ) .


ובקיצור ולעניין . מי שאתה זה מי שאתה ומה שאתה מרגיש זה מה שאתה מרגיש .

תוקן על ידי - מיימיי - 07/06/2006 7:20:37 תוקן על ידי - מיימיי - 07/06/2006 7:22:16



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/6/2006 09:05 לינק ישיר 


תשובתי לאשכול זה, הוא לפי ראות שלי כחילונית.

דעתי: חיה ותן לחיות,
        כל אחד יחיה לפי אמונתו.

כל אחד בעיני ראוי שיתיחסו אליו, לפי "ואהבת לרעך כמוך". יוצאים מהכלל,
הם אלה שפוגעים בי מכל סיבה שהיא, לא יכולה להתיחס אליהם בטוב, או כמוני.

בעולם הזה לכל אחד יש זכות בחירה, לחיות כרצונו, ולקבל שרות לפי מקום בו
הוא נמצא, אסור לדעתי לנדות מישהו ביגלל שהוא שונה מהכלל. ויש לו רצונות
שלא מקובלים, אם אין נורמה כזאת בארץ המוצא שימצא דרכים להשיג אותם
במקומות אחרים. כמובן בלי לפגוע באף אחד.






דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/6/2006 13:46 לינק ישיר 

אזרחי: נכון, לכך התכוונתי.

אולו: המקור העיקרי שלמדתי ממנו את הסוגיה הוא הספר "לרעך כמוך", ספר בשלושה כרכים שמסכם הרבה הלכות שקשורות למצוות שבין אדם לחברו, ובסופו יש גם נספח שדן בסוגיה זו. מקורות נוספים אפשר למצוא בפירושים על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" ובמדרש ההלכה (ספרי). בכל מקרה, הפירוש ל"עושה מעשה עמך" הוא פירוש מקורי שלי - לא מצאתי לו סמך. הבאתי אותו לכאן כדי לברר אותו ולקבל רעיונות חדשים.

הרמב"ם באמת לא התייחס למעשים אלא לדעות - נראה לי שזה חלק מהשקפת העולם שלו, ששמה את הדגש על השכל. נראה לי שיש ביהדות גם דעה הפוכה, שלפיה העיקר הוא המעשים; לצערי אני לא זוכר כרגע מקורות.

מיימיי: צריך להבחין בין "לאהוב את-" לבין "לאהוב ל-".
את מדברת על "לאהוב את-", שזה - רצון לחיבור, קרבה, אמון באדם מסויים;
אני מדבר על "לאהוב ל-", שזה - רצון לעזור ולהיטיב.
שני סוגי האהבה יכולים להתקיים בנפרד, למשל:
אפשר לאהוב את- מישהו מאד מאד, ולרצות שהוא יישאר קרוב אלינו, למרות שזה לא כל כך לטובתו;
ואפשר לאהוב ל-מישהו מאד מאד, ולרצות לעזור לו, למרות שהוא אדם שצורתו החיצונית (למשל) דוחה למדי, ואולי גם רמתו השכלית, ואינה מעוררת שום רצון להתקרב אליו פיסית או נפשית.

באשכול הזה אני מדבר על אהבה מהסוג השני - "ואהבת לרעך כמוך". אפשר לנסח את השאלה אחרת: עם מי צריך לגמול חסד?

לאה: אין אפשרות לגמול חסד עם כולם באותה מידה. לכל אדם יש מעגלים של קירבה:
 * קודם כל הוא עוזר לעצמו (או לפחות אמור לעזור לעצמו - יש אנשים שמזניחים את עצמם וזה לא טוב).
 * אחר-כך הוא דואג למשפחתו;
 * אחר-כך למשפחה המורחבת / חברים / שכנים וכו';
וכן הלאה.

השאלה היא, איך צריך לבנות את המעגלים האלה? לפי קירבה ביולוגית? גיאוגרפית?

ההשקפה שאת מציגה היא, שכל מי שעוזר לך או לא פוגע בך - נמצא במעגל הקרוב יותר, וכל מי שפוגע בך - נמצא במעגל הרחוק יותר.

היהדות מחנכת את האדם דווקא לא לייחס חשיבות למה שעושים לו אישית - לא לנקום ולא לנטור למי שפוגע בו אישית - אלא להתייחס לאדם באופן כללי יותר - למעשיו הטובים ולהשקפת עולמו; ככל שאדם קרוב לנו יותר במעשיו הטובים או בהשקפת עולמו הטובה, הוא נמצא במעגל יותר קרוב, וצריך להיטיב איתו יותר.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-11/6/2006 09:08 לינק ישיר 

שכנעת אותי.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > ישיבת הגולשים התמימים חבד > ביאור חדש על "עושה מעשה עמך"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר