בית פורומים עצור כאן חושבים

הכרזת מלחמה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/6/2006 10:38 לינק ישיר 
הכרזת מלחמה


למלחמה יש חוקים משלה - גם בתורה. במצב רגיל אסור להעניש אדם ללא משפט, ובמצב מלחמה
דברים כ13: "ונתנה ה' אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב".

ולכן ראוי לברר - איך מחליטים אם המצב עכשיו הוא מצב של מלחמה או לא?

1. אפשרות אחת היא, שהדבר נקבע ע"פ החלטתו של המלך, ובמקרים מסויימים גם הסנהדרין, כפי שכתב
למשל הרמב"ם בהלכות מלכים ה ב http://www.mechon-mamre.org/i/e505.htm :
ב מלחמת מצוה--אינו צריך ליטול בה רשות בית דין, אלא יוצא מעצמו בכל עת, וכופה העם
לצאת. אבל מלחמת הרשות--אינו מוציא העם בה, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.

* אולם אפשרות זו מעלה בעיה, שהרי המלך מתמנה ע"פ רצון העם והסכמתם, ולא ע"פ רצונם של עמים
אחרים; ולכן, אין זה ברור איך יכולה בחירה של מלך להעניק לעם ישראל זכויות מופלגות לגבי עמים
אחרים; איך ייתכן, שלפני בחירת המלך היה אסור להרוג גויים אחרים בלא משפט, ולאחר בחירת המלך,
מותר להכריז מלחמה ולהוציא להורג בלא משפט? והלא הגויים יכולים להגיד "מה אכפת לנו שבחרתם
מלך, זה עניין פנימי שלכם. אנחנו עדיין בני נוח כשרים, ואם אתם רוצים להוציא אותנו להורג, אתם
צריכים לשפוט כל אחד לגופו."

2. ייתכן שהדבר נקבע, לא על-פי החלטתו של כל מלך, אלא רק על-פי החלטתו של מלך שה' בחר,
על-ידי נביא. לדעה זו יש יסוד בדברי הרמב"ם בספר המצוות, בין השורשים למצוות
http://www.daat.ac.il/daat/toshba/harambam/rambam20-4.htm :
וידוע גם כן שהנבואה והמלוכה כבר נסתלקו ממנו, עד שנסור מן העונות שאנחנו מחזיקים
בהם, ויכפר לנו וירחמנו, כמו שייעדנו ויחזירם לנו. כמו שאמר בחזרת הנבואה: "והיה אחרי כן
אשפוך את רוחי על כל בשר, ונבאו בניכם ובנותיכם". ואמר בחזרת המלך והממשלה: "ביום
ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסתיו אקים, ובניתיה כימי עולם".
זה מסביר מדוע במלחמה מותר להוציא להורג בלא משפט, שהרי כל הנפשות הן של ה', והוא קבע
שבדרך-כלל אסור להרוג, והוא גם נתן למלך, שבחר על-ידי נביא, את הסמכות להרוג בלא משפט, במצב
של מלחמה. לפי זה, בימינו אין בכלל מצב הלכתי של "מלחמה", כפי שכתב הרמב"ם בהמשך דבריו:
וידוע שמלחמה וכיבוש הארצות לא יהיו אלא במלך, ובעצת סנהדרין גדולה וכהן גדול, כמו
שאמר "ולפני אלעזר הכהן יעמוד". ולפרסום העניינים האלו כולם אצל רוב האנשים, כל מצוות עשה או
לא תעשה שתהיה תלויה בקורבנות, או בעבודות, או במיתת בית דין, או בסנהדרין, או בנביא ומלך, או
מלחמת מצווה, או מלחמת הרשות - לא אצטרך שאומר בה 'זאת אין אנו חייבים בה אלא בפני הבית', אחר
שזה מבואר ממה שזכרנו

(אמנם, יש גירסאות שלא כתוב בהן "מלחמת מצוה", וזה מתאים למה שנכתוב בהמשך)
* הבעיה בדעה זו היא, שהיא לא מתאימה לתיאורי המלחמה בתורה. בכל המצוות הקשורות למלחמה
בתורה, אין שום זכר למלך. נזכר הכהן, נזכרים השוטרים, נזכרים שרי הצבאות - אבל לא נזכר המלך.
לכן, קשה להגיד שיציאה למלחמה תלויה דווקא במלך. וייתכן שגם הרמב"ם דיבר רק על-פי המציאות כפי
שהכיר אותה, ולא העלה בדעתו שעם ישראל יקים מדינה עצמאית עם צבא עצמאית עוד לפני ביאת המשיח,
אך אילו היה חי היום, ייתכן שהיה מסכים שיש מצב "מלחמה" גם היום.

3. ייתכן שמצב של מלחמה נקבע על-פי הנסיבות, למשל כפי שכתב הרמב"ם בהגדרת מלחמת מצוה, הלכות
מלכים ה א:
" ואיזו היא מלחמת מצוה--זו מלחמת שבעה עממים, ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מצר שבא
עליהם
"
כלומר: בכל מקום שבו נמצאים בני ישראל ובני כנען או עמלק - יש מלחמה; וכן, בכל מקרה שעם אחר
בא להילחם על עם ישראל - זה מצב מלחמה. ולגבי העם האחר - מסתבר שהגדרת "מלחמה" תלויה במלך או
במנהיג שלהם, שנבחר על-דעת רובם: אם רוב בניו של עם מסויים בחרו מנהיג, ואותו מנהיג החליט
להכריז מלחמה על עם ישראל, אז זו מלחמה, ואין צורך לשפוט באופן אישי כל אחד ואחד מבני אותו
העם. ואם הם יתלוננו על כך שאנחנו5 מוציאים אותם להורג בלא משפט, נוכל להגיד להם "לא עלינו
תלונותיכם אלא על המנהיג שאתם בחרתם לעצמכם".
* אולם, גם להגדרה זו אין מקור בתורה, ולא ברור לי מאיפה לקח הרמב"ם הגדרה זו למלחמה.

4. כששאלתי את ידידי חיים לביא, הוא ענה, שייתכן שבאמת אין צורך להכריז על "מלחמה" כדי שיהיה
מותר להרוג בלא משפט, אלא שיש מצבים מסויימים, שבהם חזקה על אנשים מסויימים שהם מסכנים את
חיינו, או שרוב האנשים ששייכים לקבוצה מסויימת מסכנים את חיינו, ולכן מותר להרוג את כל האנשים
ששייכים לקבוצה זו בלא משפט. והדבר נכון גם בתוך עם ישראל - למשל בדין גנב הבא במחתרת, שמותר
להרגו כי יש סיכון גדול שהוא מתכוון להרגך. המצב שאנחנו קוראים בלשוננו "מלחמה", הוא בסך-הכל
אחד המצבים האפשריים שבהם יש חזקה כזאת או רוב כזה.
* אולם, עד כמה שידוע לי, אי אפשר להשתמש במושגי הרוב והחזקה בדיני נפשות. כדי להוציא מישהו
להורג, לא מספיק שיש לגביו "חזקה" שהוא אשם, או שרוב האנשים שנראים כמוהו אשמים, אלא צריך
ראיות ברורות לגבי האדם הספציפי הזה. גם דין גנב במחתרת חל רק על אדם שעושה פעולה כלשהי
שמביאה בהסתברות גבוהה לרצח, אך לא על אדם שאינו עושה כלום ורק שייך לקבוצה מסויימת.
ולכן, מה שנאמר בתורה "והכית את כל זכורה לפי חרב", בהכרח מתייחס רק למצב מיוחד של מלחמה,
ולא לדינים הרגילים של חזקה ורוב.

5. אולי יש להגדיר מלחמה ע"פ הפרשה שהתחלנו ממנה:
דברים כ10-11: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום. והיה אם שלום תענך ופתחה
לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך
".
מצב של שלום הוא מצב שבו אפשר להיכנס לעיר, לגבות מיסים ולאכוף את החוק; אם אי אפשר להיכנס
לעיר, אז ממילא אי אפשר לשפוט כל אדם בפני עצמו, ולכן, אם יש פושעים בעיר, חייבים לשפוט את כל
העיר יחד.
דין זה אינו מתייחס דווקא למלחמות בין ישראל לגויים, אלא גם למלחמות בתוך עם ישראל: כך עשו
בני ישראל בגבעת בנימין (שופטים כ): אנשי בנימין לא רצו להסגיר את הפושעים מגבעת בנימין, ולכן
בני ישראל נאלצו להילחם בהם. כך עשה יואב בן צרויה באבל בית מעכה כאשר לא רצו להסגיר את שבע
בן בכרי. וכך אפשר לעשות כלפי כל "עיר" שאינה פותחת את שעריה בפני כוחות החוק, ואינה מאפשרת
לעשות משפט בכל אדם ואדם בפני עצמו.
כיוצא בזה שמעתי מידידי אבי פריש, שכל ההצדקה למלחמה היא, שאין אפשרות אחרת לעשות משפט צדק,
כי יש שתי קבוצות שאין להן מערכת משפטית משותפת.

לגבי ההגדרה של "עיר" בימינו, ע' כאן: http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/dvrim/ir.html לדעתי
"עיר" בימינו היא תא-שטח שיש לו גבולות גיאוגרפיים ברורים והנהגה מקומית ברורה. אבל זה נושא
לדיון אחר.




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-24/10/2007 21:25 לינק ישיר 

"רצח פוליטי כמלחמה" -

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2300266&whichpage=1#R_7

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2300266&whichpage=2#R_8

_________________

בברכה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הכרזת מלחמה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר