בית פורומים ברסלב נייעס

מעשה בחסיד וליטאי {אולי ביורם...}

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/6/2006 12:19 לינק ישיר 
מעשה בחסיד וליטאי {אולי ביורם...}

א
 
מעשה נורא שאירע בי לפני שנים הרבה בליטאי שוטה אחד שנטפל אלי  וטען לפני:
 
-קובלני עליכם, חסידים!! שכל סדריכם חושך, אופל וצלמוות, עליונים למטה ותחתונים למעלה, היפך השכל הישר.
 
אמרתי לו:
 
-ומה ראית לכך?!
 
אמר לי:
 
-ראה ע"ד משל, מה בין "גדולים" שלנו לאדמו"רים שלכם.
 
"גדול" משלנו, האיך דרך עשייתו וגידולו?! אין אתה מוצא "גדולים" אצלנו פחות מבן ס' וע' שנים, ופעמים אינו נעשה "גדול" פחות מבן פ'. לפי שלהיות מ"גדולים" שלנו, אינו מעלה ואינו מוריד יחוס וזכות אבות, רק עבודה עצמית, איזה עשיריות שנים של לימוד תורה ועמלה ביגיעה וקושי מתוך הדחק, וכולי האי ואולי. ורוב "גדולים" שלנו, כגון הר' שך ושטיינמן וקנייבסקי (הזקן) היו אבותם אנשים פשוטים, אף כי יר"ש, אולם לא נודעו בעולם כלל.
 
נמצא שאי אתה יכול לתלות גדולתם של רבותינו אלא במעשי עצמם, ולפי שהשחירו פניהם על התורה שנים הרבה אף הכבוד רודף אחריהם, ומורשה היא לנו בני ישראל שיודעין אנו לרחרח אחר ה"גדולים" להרימם בחורים מעם, לנשאם לרוממם להושיבם על כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו, לרעותנו בתום לבבם כיום הזה ובתבונות כפיהם ינחונו, והכל בזכותם וזכות מעשיהם, לא בזכות אבותם!!
 
ואם נמצאו אצלנו ג"כ איזה שושלות, כגון  שושלת בית בריסק או שי"ח בהגרי"י הנ"ל, אינו רק מפני שאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם. ובכי הא אדרבה, ודאי צדיק בן צדיק עדיף. אבל כשאין אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, פוק חזי מאי עלתה בהו, כגון הד"ר אפרים שך שהוא בנו של הרשכבה"ג שלנו. ולא יסופק שאילו היה בנו של א' מהרביים שלכם, מזמן היה כבר בכבודו של עולם אצלכם. וכי מה היה חסר?! אך ללבוש הכובע מזנבות שועל שקורין אצלכם "שטריימיל", והחבל השחור שאתם חוגרים על ישבניכם שקורין "גארטיל", והרי לכם רבי לכבוד ולתפארת. ואם לא קרא ולא שנה, מה לכם בכך?!
 
ולכך אתה מוצא אצלכם אפילו  רביים קטנים בשנים מאד, כמעט יונקי שדיים. כגון הקארליניר, שנעשה רבי כשהיה בן ט'. ושמעתי מסיחין עליו שישב פעם במסיבה עם החסידים שאתם קורין "טיש", ונאנח פתאום.
 
נזדעזעו החסידים וסחו לפניו:
 
-"רבינו, בעליונים?!"
 
אמר להם:
 
-"לא בני, בתחתונים".
 
וכן שאר רביים שלכם, נוהגים אצלכם בנשיאות ואך זה בקושי יבש חלב אימם מעל שפתותיהם, כגון הבאיאנער והסאכאטשווער, ואין צריך לומר הבעלזער שנעשה רבי כשעוד היה עם טיטול תחת הקאפאטע, ואם לא בטיטול, לכל הפחות עודנו לח שם מהמשחה שמורחין לתינוקות תחת הטיטול נגד פצעונים על אחוריים שלהם שקורין טוסי"ק.
 
וא"כ הגד לי אתה בעצמך, מה טיבם של רביים שלכם ובמה כוחם יפה, מלבד זכות אבותם המסייעתם?! ואם נמצאו איזה מהרביים שהיו גדולי תורה ג"כ כגון הגאונים חידושי הרי"מ ואבני נזר ודומיהם, אין זה מפני שהיו רביים אלא הגם ועל אף זאת שהיו רביים, כי עינינו הרואות שלהיות רבי א"צ לידע ללמוד כל עיקר, רק שיהא בן רבי, ואביו בנו של רבי ואבי אביו בנו של רבי וכו'. הא אין לך לומר אלא בראשונים שברביים שאפשר היו גדולים באמת ולכך נעשו רביים על כל דורם, ברם מכאן ואילך עולם כמנהגו נוהג דור הולך ודור בא, וכל אחד מצאצאיהם כסאו נכון לו  תחת אביו, בין ראוי לזה ובין אינו ראוי. אלו הם רבותיכם וכזה פרצופכם, ולמה תתרעמו על שאנו בני תורה שוחקים מכם כראוי השכם והערב, הן מידכם היתה זאת לכם!!!...
 
                                                         ב
 
ופה עצר אותו ליטאי שוטה בשטף דיבורו ושחק בקול גדול עד שכמעט נתפקעה כריסו ונשתפכה לפניו, ועמד לקנח פניו שנתלחלחו מזיעה במטפחת שבידו.
 
אמרתי לו:
 
-הכילית דבריך ואין לי אלא להמתין עד שתקנח אחריך, או שמא בתשובה חפצת?!
 
אמר לי:
 
-דבר כי שומע עבדך.
 
אמרתי לו:
 
-הוי, ליטאי ארור, זרע מרעים, כלב שוטה, זד יהיר, נואף אישה חסר לב!!!
 
הנה בודאי לא היה ראוי כלל להשיבך, אך להניחך  להתבוסס בקיאך יחד עם "גדולים" שלך אשר ריחרחת לך אחריהם, כדבריך. זולת מאמר החכם מכל אדם: ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו וגו', ומצווה לשמוע דברי חכמים, על כן אשיבך עתה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. הט אזנך ושמע, חזיר מיער!!!
 
ומה שנתלוצצת מחסידים המכתירים אלוף לראשם בנו של רבם אחר אשר שבק רבם חיים לכל חי, לא על החסידים תלונתך, אשמאי ארור שכמותך, כי אם על אור עינינו הר"מ ז"ל דכתב בפ"א מהל' מלכים ה"ז וז"ל: ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה. היה ממלא ביראה אע"פ שאינו ממלא בחכמה, מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו וכו', עכ"ל.
 
וא"כ אף לפי דבריך, מה בכך שאותו הקארליני"ר היה אותה שעה קטן בחכמה כל כך עד שנזדקק לנקביו קבל עם ועדה, כי מכל מקום כיוון שבלא ספק היה עכ"פ ממלא מקום אבותיו ביראה, ממילא הוא ודאי בכלל דברי הר"מ דמעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו וכו', והכא נמי מסתמא כבר לימדוהו שם זקני החסידים דבית אחד מיוחד יש ליפנות בו אדם לנקביו ולשאר צרכיו כיוצא בהם, ובית הכסא שמו, וכל שאינו נפנה שם חוטא בזה למידת דרך-ארץ ונימוס האנושי אשר קדם לתורה. ואף הוא ודאי מתכווין כנגדם ואומר להם: נעניתי לכם, ומכאן ואילך איני נפנה אלא שם ולא במחיצת חסידי, ח"ו. ועל העבר ה' הטוב יכפר, ונסלח לעדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה, ושלום על ישראל. וכל זה לפי סיפורך, אבל אנוכי ליבי אומר לי בטח שכל אותו המעשה לא היה ולא נברא אלא משל היה, שבדיתם מליבכם כדי לקנטר בו החסידים.
 
                                                              ג
 
ולמה לי, בן ליטא אשמאי שכמותך, לסמוך על הר"מ? צא ולמד אף מנימוסי האומות, כגון בארץ ענגלאנד שמוציאין כמה ריבי רבבות בשנה לקיים בית המלוכה שלהם, אף שכבוד הרבה אין להם ממנו ורוב הנסיכים והנסיכות שם חבר פוחזים, ריקים ונואפים.
 
והנה כן הוא מנימוסי המלוכה ג"כ, שאין זוכה בה כי אם היורש ושאר בשר אפילו אין בידו כלום אלא זכות אבות, ואין "מרחרחין" כדבריך לבקש להם בכל דור ודור איש המעלה בחור מורם מעם ליתן לו כתר מלוכה. ואם לא נולד בן מלך או ממשפחת מלך, אפילו הרבה תורה ומעשים טובים בידו אין זוכה לו כלום. ולא זו בלבד, כי  גם במות עליהם מלכם ואבירם צעיר לימים ולא הניח אחריו רק בן קטן, אין בושין להכתירו עליהם אלוף לראשם ואפילו יונק שדיים, וכל רבי המלוכה, אפילו ישישים וגדולי תבונות, יכרעו ישתחוו לפניו, והארץ תיבקע לקולם: מלכנו אתה!! יחי המלך!! ואם לא הגיע אותו הינוקא לכלל דעת, מעמידין לו אפוטרופוס ומלמדין אותו, ממש כמ"ש הר"מ, ואח"כ תיכף בבואו לכלל שנים מקבלין אותו עליהן ואין משגיחין בשנותיו כלל. וכמה מלכים אדירים לא היו יותר מבני י"ח בשבתם נכון על כסאותם. וכן בכל בתי מלוכה שבעולם, בארץ אספמיא ובארץ סוויד"ן ובארץ דענעמארק ובמדינות אפריקי ובמזרח ובמערב ובכל מקום.
 
וכי כל באי עולם שוטים הם, ורק עליכם  בני ליטא זרח שמש התבונה, מחמת ריבוי "גדולים" שריחרחתם לכם חדשים לבקרים?! אך רוח היא באדם גם בגוי וממלכה עם ועם כלשונו, להוקיר לרומם לנשא עליהם זרע מלכיהם מקדם, וגם אם חדל אישים הוא מה מאד תאות נפשם עת מלך ביופיו תחזינה עיניהם, בהעלותם על לבבם אשר יהמה זכר מלכם הראשון אבי אבי אביו של זה, הוא הגבר הוקם על אשר בחרבו לקח ארץ טרף זרוע אף קדקד, לגרש מפניהם גויים על במותימו ידרוך, כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף להביאם אל מנוחת עד ארץ אשר איוו משכן להם, להנחילם חוקים ומשפטים טובים אשר יחיו בהם, לכונן ממלכה שריה וכהניה!!
 
ולא תהא כהנת כפונדקית?!
 
לא תהא תורה שלימה שלנו, כשיחה בטילה שלהם?!
 
גם מקהלות החסידים, יוסף ה' עליהם כהם אלף פעמים, זכר רבותיהם הראשונים תלמידי אור העולם איש פלא מוהר"ר ישראל בעש"ט נ"ע ייקד בלבבם, הם רועי אבן ישראל אשר פרקו מעליהם עול חשבונות רבים אשר ביקשתם לכם ב"גדולים" שלכם מווילנא ובריסק, אנשי דמים וכזב, שחץ וגאווה, אשר השתררו על בני עמנו עני ודל זה כמה מאות שנים.
 
ויהי דבר ה' אל איש האלוהים בכל ביתו נאמן הוא, כבוד קדושת שם תפארתו גדול מרבן שמו מרנא ורבנא ר' ישראל בעש"ט נ"ע, ויאמר אליו:
 
-בני אתה אני היום ילדתיך, בטרם יצרתיך מבטן ידעתיך ונביא לעמי נתתיך, לנתוץ אלילי כזב, לבקע פסלי "גדולים" גללי ווילנא ופרש בריסק, להחיות עם עני ודל להשיב לב בנים על אביהם שבשמים, להוציא ממסגר אסיר ולהעיר לבב עמי אשר כמעט קט אבד מגוי.
 
ורוח ה' החל לפעמו להאלוהי מוהר"ר ישראל בעש"ט הנ"ל עודו רך בשנים, וישם תרמילו על שכמו ויכתת רגליו מעיר לעיר, קולו אומר קרא:
 
-שמעוני, אחי ועמי!!!
 
כה אמר ה': אהבתי אתכם, בית ישראל.
 
ואמרתם:
 
במה אהבתנו...
 
אהבתי אתכם כי עמי אתם,  ואבחר בכם מכל גויי הארץ ושמי הגדול והנורא קראתי עליכם.
 
אל תפנו אל האלילים, נביאי שקר ה"מגידים" זרע עמלק, שך וערב-רב, המאיימים עליכם חדשות לבקרים בעונשי גיהנום וכף הקלע, שואה ישנה ושואה חדשה, צרות ומכאובים עד בלי קץ...
 
שקר ענה פיהם, הוי רועי האליל!!!
 
לא בא דברי אליהם ואת קולי לא שמעו. אך דבר סמאל הוא, השטן אשר נגלה אל דיסקין יהושוע לייב, שך אליעזר, קנייבסקי הזקן וקנייבסקי הצעיר, ושאר גללי אדם שם, וידמו בגאון לבבם כי אני אני הוא, וישתו וילוקו את דמכם ואת עצמותיכם גרמו...
 
ואולם חי אני נאם ה', וימלא כבודי את כל הארץ!!!  כי את אשר קיוו וייחלו המה לכם, ונהפוך הוא כי אעשה להם ולכל המונם, והבאתי עליהם את השואה החדשה אשר ניבאו לכם.
 
הנני ונשפטתי את רועי האליל, נביאי הכזב אשר שיטו והיתלו בכם, וקלעתי נפש ה"מגידים" והשכים למיניהם בכף הקלע, ובטן שרו של גיהנום אמלא ב"גדולים" שותפיו של עמלק.
 
ואתם בני צאן מרעיתי אדם אתם, שובו אלי ואשובה אליכם, וגאלתיכם וחמלתי עליכם וניחמתיכם כאיש אשר אימו תנחמנו, נאם ה' אלוקים אני ה' דיברתי ועשיתי!!!
 
וישמעו בני ישראל אל דבר ה' אשר היה אליהם בפי איש האלוהים, ותחי נפשם כהיום הזה. ובתוך פחות מחמישים שנה הצטרפו אל החסידים רוב היהודים האשכנזים, וכוח ה"גדולים" העמלקים הולך וחסור מיום ליום. ויקומו ה"גדולים" על רגליהם האחוריות ויקראו צום ועצרה להיקהל ולעמוד על נפשם, להדוף את החסידים ורבותיהם תלמידי איש אלוהי מוהר"ר ישראל בעש"ט הנ"ל, לרודפם עד חורמה לכלותם ולהשמידם מגוי ח"ו. ויהי ה' למגן וצינה לעבדיו החסידים, ולא הפיקו ה"גדולים" את זממם, וסופם שנאלצו להסתפק באותו המיעוט מלחכי-פינכא בני-תורא שנשתיירו אצלם, איסתרא בלגינא קיש קיש קריא, ודבר אלוקינו יקום לעולם.
 
                                                           ד
 
ועתה, למה תתמה, עמלקי בן-תורא שכמותך- שפכתי מר-שיחי על אותו ליטאי שוטה הנ"ל- אף לפי דעתך הארורה שאין מגיעים האדמו"רים דהיום לקרסולי אבותיהם ואך זכות הירושה בידם, ומה בכך, תיפח רוחך!! בודאי דיינו גם בהא גרידא כי ייקד בלב החסידים שיחיו זכר הוד כבוד קדושת אבי אבי אבי אביו של רבם ומאורם שליט"א, הוא הגבר אשר גאל אותם ואת אבותיהם מיד עמלק ו"גדולים" דידיה, הוציאם מחשכה לאורה, מיגון ומרה-שחורה לשמחה של מצווה, מעבדות "גדולים" נביאי-שקר לחירות נצחית, לעבודת אל חי!!! ובעד זאת אבא מזכה ברא ובר ברא ובר בר ברא, עד סוף כל הדורות. ואף אם יהי הנכד והנין ננס- כננס הרוכב על גבי ענק הוא, וזכות אבותיו הק' מסייעתו לרעות קהל עדתו כתום לבבו, פי כמה וכמה משמנהיגים אתכם "גדולים" של שקר שלכם, אפילו יהו ישישים בני פ' וצ' כפי שענה קודם פיך פי חזיר, לא כל שכן בני ק' כאותו פגר מובס שך אשמאי שלכם, ומשנתנו היא זו- בן מאה כאילו עבר ובטל מן העולם. ברוך המקום שהרגו לזה מתוך כמה שנים בחולי מעיים, ולא נשא פנים לתורה, תורת שקר ומרמה!!
 
ובאמת, זרע מרעים שכמותך, אדרבה ואדרבה- עד שאתה מלגלג על רבותיהם של חסידים, טול קורה מבין עיניך ולמדני, במחילה מכבודך, "גדול" משלכם האיך היא דרך גידולו?!
 
מה טיבו ובמה כוחו יפה, עד שזוכה מוועדת-התארים במכ"ע ה"יתד" שלכם למדרגת "מרן", ומלאכי-חבלה שלכם מתמנין לרדוף ולהדוף בכמה מיני אלימות וטרור כל מי שיהין לפקפק ב"מרנות" שלו, ולהטיל חיתתו בארץ חיים?!
 
הבינני נא ואדע!!!
 
אם במה שלמד תורה הרבה נעשה אצלכם אדם ל"גדול", הן שחוק ימלא פי מריבוי כסילותכם וטיפשותכם!! וכי לא נמצאו בהאוניווערסיטע"ט כמה בני אדם גדולים בחכמה, אם תמצי לומר בחכמות חיצוניות ואם תמצי לומר אפילו בגמרא ובזוהר, ומעולם לא שמענו בסטודענט"ן שלהם ובשום אדם שינהג בהם מנהג "גדול". ובמה יפה כוח אלו בני שטן שלכם- אך מפני שלובשין ג"כ הבגד השסוע אחורנית שקורין פרא"ק?!
 
בינו אחי, שמעו זאת וראו ליטאים שוטים הללו, שחושבין בכל אדם בעל-כשרון מפני שיכול לפלפל קצת ולנענע אגודלו מעלה מטה, שבשביל זה כבר שרתה עליו שכינה, וכביכול נעשה מחמת כן סגנו של אלוהים!!!
 
מה תאמר- צריך ג"כ שתהא באותו ה"גדול" יראת-שמיים.
 
ומהי יראת-שמים אצלכם?!
 
להציק לבני אדם, להקיז דמם של אנשים, לרדוף חב"דניקים, ספרדים, מזרחניקים, חסידים, חילוניים, קיבוצניקים- בקיצור: כל מי שלא נראה וחושב בדיוק כמותכם, וכל המרבה לרודפו ולהודפו ולפסוק חיותו, הרי זה משובח.
 
אבל גם זה, וכי רבותא ודבר חידוש הוא כ"כ עד שראוי ליעשות "גדול" בשביל זה?!
 
הרי לפניך כמה מיני בריונים ובעלי אגרופין בשוק, שג"כ פוצעין בגזירין מוחו של כל אדם שאיתרע מזלו ליפול בידיהם, ומפני מה לא עשיתם לאלו "גדולים"?! שמא מפני שפרענקעלעך הם, או משום שתחת ה"המבורגר" הנחמד שלכם חובשים אך כמין גרב שקורין כובע טמבל?!
 
-לא- התרסתי עוד בפני אותו הליטאי השוטה- מסתמא תאמר דלא סגי במה שיהיה למדן וגם ירא-שמים וערפד מוצץ דם לחוד, אלא צריך עוד שיהא ג"כ "מסגף". כמו הר' שטיינמאן שלכם, שאתם מתפארים בו בכל יום בתפריטו שאינו אוכל בבוקר אלא לחם קשה ועבש שאינו ראוי אפילו לבהמות, ולצהריים איזה ירק מבושל במים, ולערב ג"כ איזה טינופת, וכן הוציא כל ימיו במיני עינויים וסיגופים עד שכחש בשרו כגרוגרת דר' צדוק, ונשרו שערות זקנו ובאו עליו כמה מיני חולאים ויסורים. ובזה מתרברבים הינכם בוקר וליל בכל כתבה שמלחכי פינכא שלכם עורכים עליו: ראו ראו כולכם "גדול" שלנו, ס"ת שרוי בצער, מסגף עד דיכדוכה של נפש.
 
הוי שוטים, הוי המטומטמים בבני אדם, הוי בני אדם הדומים לבהמה!!!
 
ע"י סיגופין נעשין אצלכם בעל מדרגה?!
 
צאו בלילות למועדוני תל-אביב ומצאו שם כמה מיני חולי-נפש שקורין מאזאכיסט"ן, ג"כ מסגפין עצמן בכמה מיני הלקאות ויסורים נוראים וכוויות באש וכיוצא באלו. זכרים מצליפים בנקבות ערומות, נקבות מדליקות הנר ומטיפות שעווה רותחת על גו הזכרים הסרוחים תחתיהן, מהן קושרות אבריהם ותולות אותם ע"ג כלונסאות, כאשר חזו עיני ולא זר בבואי שמה לחקור עד היכן דיכדוכה של נפש באותו החולי שקורין סאד"א-מאזאכיזם, אחר שנתעוררתי לזה מא' מקוראי בלוגים שלי, זכרה לו אלוקים לטובה.
 
צאו רדו לכם איפוא שם לאחד המועדונים, והביאו לכם כמה "גדולים" מסגפים להושיבם בראש!! 
 
ומה שאמרת באותו הר' שטיינמאן שלכם שממעט כ"כ בתאוות האכילה, הנה מה מאד מתאים זה אצלי להמעשה ששמעתי באחד האדמו"רים איש פלא גדול מרבן שמו זצוק"ל, שבא אצלו אחד מחסידיו עשיר גדול וסיפר לו מסדר אכילתו, האיך ממעט בתאוותו ואינו אוכל בכל יום ויום אלא מעט לחם יבש ושותה מים. וגער בו האדמו"ר הצדיק הנ"ל:
 
-הכן יאות לאיש לפי מעלתך?!
 
וציווהו לאכול מעתה בכל יום ברבורים מפוטמים וכבד אווז וכל מיני מעדנים, ולשתות היין המובחר שקורין שמפיי"ן.
 
אמרו החסידים לפני הרבי:
 
-רבינו, עד כאן! ומה אכפת לכם אם יאכל זה העשיר המסגף לחם צר ומים לחץ כדרכו?
 
השיבם הרבי:
 
-שוטים שבעולם! אם בעצמו יאכל ברבורים מפוטמים וישתה שמפניה, אולי יבין שלעני מגיע לחם יבש. אבל אם לחם יבש יאכל הוא, הרי לעני מגיעות רק גחלים לוהטות!
 
ודפח"ח.
 
וכזה אומר אני בכל אלו ה"גדולים" של שקר שלכם.
 
חחח, מסגפים!
 
מי יתן והיו כל אלו ה"גדולים" בעלי תעניות וסיגופים, אוכלים ושותים בכל יום כסעודת שלמה בשעתו! אז היו אולי מבינים שלכל האחרים- חסידים, חב"דניקים, ספרדים, מזרחניקים, קיבוצניקים, חילוניים- בקיצור: כל מי שאינו נראה וחושב כמותם, מגיע לפחות לנשום אוויר. אבל עתה, כשאלו ה"גדולים" החמוצים, פרצופי תשעה-באב וחולי מרה-שחורה, בעצמם יושבים ומתענים ומסגפים כל היום, אוכלים את עצמם ואת זולתם ומטיחים ראשיהם בכתלים, הרי לחסידים ולספרדים לא מגיע אפילו לחיות!!!
 
אוי ווי איז מיר, שטיינמאן דער מסגף!!
 
אוי, ליבי עולה על גדותיו...
 
ליטאים שוטים, גללי-אדם שכמותכם!!!
 
אם יש דבר שהבוית"ש מתחרט עליו, ודאי הוא על שברא אתכם. ובטח היה זה בע"ש בין השמשות יחד עם השדים והמזיקים- שם הוא מקומכם, ארורים תהיו לעד!!!
 
                                                                    ה
 
ואם לא בלומדות, לא ב"יראת שמים" של ערפדים מקיזי דם, ואף לא בסיגופים ויסורים יוכר גדול בישראל, במה- נפניתי מתוך התלהבותי לאותו הליטאי שוטה הנ"ל- במה, שואל הינך לבטח, במה יתהלל המתהלל ובאיזו מידה נכונה, עד שיודה בו איש כמוני בהיותו בחור מעם, צדיק וגדול אמיתי, ולאו דווקא "גדול" של בית-הכסא כאלו שלכם?!
 
ובכן-שמעני נא! אבל היזהר פן תצילנה אזניך, כי אצלי יהא גדול וצדיק באמת כשתהא בו מידה אחת שהיא ממש בגדר מילה גסה אצלכם.
 
כן, כן, אצלי הוא יהיה גדול כשתהא בו-מרא דכולא עלמא- המידה שהכל נכלל בה:
 
א ה ב ת  י ש ר א ל.
 
כן, אוי לאזניים שכך שומעות! זו המידה שסח עליה  ה"גדול" שלכם, ר' וועלוועלע בריסקער: "כשאני שומע עתה אחד בא אלי ומדבר על אהבת-ישראל, תיכף אני מכיר בו בג' דברים: ששונא את הקב"ה, שונא את התורה ושונא כל יהודי חרדי".
 
אכן, כך היא דעת-תיירע של "גדולים" שלכם, ואין פלא כיצד הם ואתם נראים.
 
אבל דעת תורה הקדושה האמיתית כנראה בהיפך מדעת-תיירע של "גדולים", שהרי כשביקש הגר מהלל הזקן: למדני כל התורה כולה על רגל אחת, לא אמר לו הלל:
 
שטייגען!
 
לא אמר לו:
 
טחורני כולל!
 
לא אמר לו:
 
יראת-שמים, סיגופים, הקזת דם לאנשים!
 
מה כן אמר לו?!
 
"ואהבת לרעך כמוך זו כל התורה כולה, ואידך זיל גמור!!!"
 
כן, כן, כך כתוב בפירוש בגמרא, גם בש"סין דפוס ווילנא, ולא יעזור לר' וועלוולי בריסקער דבר. שיגיד גם על הילל הזקן נשיא ישראל שהיה שונא להקב"ה, שונא להתורה ושונא כל יהודי חרדי. אדרבה, שיגיד!!! אבל את הגמרא לא יוכל למחוק, גם אם ילביש לכולם קסקטים כחולים של בריסקער!
 
והנה בענין אהבת-ישראל, אין כוונתי ח"ו לאותם הריקים המתפארים באהבת ישראל לקרב כל עושי רשע, ולעומת זה משנאים בתכלית לכל ירא אלוקים, כאותם שקורין מסרחניקע"ס כידוע, ומרגלא בפומייהו תמיד: "ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא", אבל לא "ישראל אע"פ שלא חטא ישראל הוא", וד"ל, וכבר האריך בזה בדרשותיו ליצן-העיר, שלום שבדרון המנוח.
 
ובאמת זהו אינו אהבת-ישראל אלא אהבת-עצמו, מפני שכל אדם אוהב בני מינו כידוע, וכן אלו הריקים אוהבים ריקים כמותם. אבל ענין אהבת ישראל לאהוב רשע גמור כמו שאוהב צדיק גמור, שזהו יסוד החסידות ודרך הבעש"ט נ"ע, והא דכתיב כי משנאיך ה' אשנא הוא את חלק הרע שבו, אבל חלק הטוב שבו שהוא אמיתת נפש הישראל מחוייב לאהוב כאת הצדיק ממש, כמבואר כל זה בספר התניא ובכמה ספרים. ואפילו רשע גמור מחוייב לחפש בו בחורין ובסדקין  איזה ניצוץ אחד טוב שבבחינה ההוא הוא צדיק, ואך עי"ז אפשר לו להאירו כולו ולהשיבו בכוח הניצוץ האחד ההוא, כמ"ש הר"נ מברסלב נ"ע. ואפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון.
 
כי באמת אם הוא בעצמו צדיק, למה לא יאהב הצדיק כמוהו, ע"ד שאוהב הריק ופוחז הנ"ל ריקים ופוחזים כמותו?! וכמו שאמר הגאון חידושי הרי"ם על העוף שנקרא חסידה ופירש"י ע"ש שעושה חסד עם חברותיה, וא"כ למה נמנה בכלל עופות הטמאים?! אלא שלעשות חסד אך עם חבריו, זהו טומאה. אך זהו עיקר הנסיון והבחינה במידת אהבת ישראל, לאהוב דייקא לאותם שאינם חבריו ובני מינו, ואינם נראים וחושבים כמוהו. וכדאיתא בגמרא על פסוק כי תראה חמור שונאך וגו' דודאי הוא הדין לחמור אוהבו, אלא דאוהב ושונא מצווה בשונא, כדי לכוף את יצרו. ואדרבה ואדרבה, על אותם הרשעים והרחוקים תתגבר אהבתו בכמה מיני חמלה וחנינה ורחמים לקרבם תחת כנפי השכינה, כעובדא דר' זירא בהני בריוני דהוו בשבבותיה, כמו שהיה מקרב בניו אילו נתרחקו, ולא מבקש כדרך "גדולים" שלכם כל מיני פסוקים ומאמרים כגון מורידין ולא מעלין, כל באיה לא ישובון, תכלית שנאה שנאתים, וכיוצא באלו. וזהו עיקר ושורש דרך הבעש"ט, וכל האדמו"רים לא התפארו אלא בענין אהבת-ישראל, שהוא העולה על כולנה!
 
והנה הגאון מהר"י סלנטר אמר שיותר בנקל ללמוד כל הש"ס, מלשבר מידה אחת. ואני אומר מה שנראה בחוש, כי יותר בנקל פי כמה וכמה ללמוד כל הש"ס וכל התורה כולה ולשבר כל מידותיו ותאוותיו, עד שיעשה בזה "גדול" אצלכם, והוא בנקל פי כמה וכמה מלקבוע בליבו אהבת-ישראל בבחינה זו הנ"ל לאהוב בשווה רשע גמור כמו הצדיק גמור- ואם נקל הוא בעיניך, ליטאי שוטה, אדרבה ואדרבה, צא ונסה בעצמך, וכשתשוב הנה נדבר...
 
ובמידה זו הוא שנשתבחו האדמו"רים גדולי החסידות, ובזה יקרו בעיני עשר פעמים ככה יותר מאלו ה"גדולים" של בתי-כסא שלכם, עם כל תורתם תורת-שקר וסיגופי שוטים שלהם!!!- - - - - - - - - - -
 
                                                              ו
 
והנה, עם כל זה- סחתי לאותו הליטאי הנ"ל- באמת אף אליבא דידך ולפי דרכך ושיטתך, הרי יותר מן המתמיהין מה שאמרת, תיש ארור, ליטאי שוטה זעום-אלוה שכמותך, שמורשה היא לנו בני ישראל שבקיאין אנו לרחרח אחר "גדולים".
 
כי דבר זה אינו בייחוד לבני עמנו דווקא. שאפילו אומות העולם בקיאין לרחרח אחר "גדולים", אלא שביניהם חכמה בגויים תאמין, ותיכף כשריחרחו אחר "גדול" כזה אין משתהין אלא מדיחין עליו מיד את המים. אבל אנו, בעוונותינו הרבים, אשמנו מכל עם, וכשיורדין יורדין עד לעפר. וכיוון שביטלנו ברכת "אשר יצר" שתיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה על "גדולים" כאלו, שוב אפילו כמתוקנים שבאומות לא היינו, ו"גדולים" שלנו לא דיינו שמרחרחין אנו אותם מכל צדדין וצידי צדדין שלהן, אלא שאף נוטלין אנו אותם ומלבישין אותן באדרת השסועה שקורין פראק, ומושיבין אותן במועצגה"ת ומכרכרין לפניהם ימים על ימי מלך וגו'.
 
אילו זכינו היה מתקיים בנו מקרא שנאמר ויתד תהיה לך על אזנך ויצאת חוץ ושבת וכיסית צאתך והיה מחניך קדוש, עכשיו שלא זכינו נתקיים בנו מקרא שנאמר בקללה: לאכול את חורהם ולשתות את מימי שיניהם, רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
 
                                                                 *
 
ומשהגעתי בתשובתי לכאן, נשמט ממני אותו ליטאי שוטה והלך לו. איני יודע אם מפני שצללו אוזניו מחמת תוכחתי, או מפני שאותו היום ערב שבת היה, ונזדרז לילך לביתו לקדש על היין, שלא תחרפנו זוגתו.
 
נטפלתי אליו אף אני ונכנסתי עימו לביתו. ומחמת שנתארכה שיחתנו מצאנו בני ביתו ופניהם זועפים מפני בטנם שהומה עליהם, ואף הוא קיצר בזמירות עד שנטל הכוס בידו להעיד על מעשה בראשית וכל היצור בשישה ימים, ויום השביעי אשר בו  שבת אל מכל מלאכתו.
 
אלא שאותו היום, לפי הנראה, מזומן לפורענות היה. ולא כילה אותו הליטאי שניים ושלושה פסוקים עד שכיווץ חוטמו והיה מנשף והולך, לפי שנולד ספק אצלו שמא קילקל במכנסיו אחד מבניו הקטנים שכבר טעם טעם דגן, ונמצאת צואתו מחוייבת הרחקה לכל אמירת דבר שבקדושה.
 
ומפני שאותו הליטאי ירא שמים גדול ומדקדק במצוות היה, לא חס על טירחתו וירד ממקומו בראש השולחן וכוסו בידו, ולא נתקררה דעתו עד שתקע חוטמו בעכוזו של אותו הינוקא והיה מרחרח והולך, מרחרח והולך, עד שיצא הספק מליבו שאינו נכשל באמירת דבר שבקדושה במבואות המטונפות, חס ושלום.
 
ואני משראיתיו בכך נשמטתי משם, שלא לבלבלו באותו ריחרוח, שמא אגרום לו שיסיח דעתו לדבר אחר ונמצא הקולר תלוי בי. ועוד, שאף בני ביתי היו ממתינים לי לסעודה.
 
באתי לביתי ומצאתי שולחן ערוך,  נר דולק ומיטה מוצעת, וכבוד ה' מלא את הבית: מנוחה ושמחה אור ליהודים, יום שבתון יום מחמדים. ישבתי לשולחני, אז תרננה שפתי, והיו עיני משגרות דמעות:
 
ושיוויתי השם לקראתי/
שתרחמני עוד בגלותי/
לגאלני/
ולעורר ליבי לאהבתך/
ואז אשמור חוקיך ופיקודיך בלא עצב/
ואתפלל כדת, כראוי וכנכון.
מלאכי השלום/
בואכם לשלום/
ברכוני לשלום/
ואמרו ברוך/
לשולחני הערוך...
 
                                                                          *
 
ומה דעתכם אתם, קוראים חביבים, בויכוח זה: הצדק עם מי?!...







דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-30/6/2006 14:55 לינק ישיר 

מאפוא העתקתה את זה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/6/2006 15:44 לינק ישיר 

מילים כדורבות השבת ידידי לאותו בן תורא
אך הוא לא היה שווה את זה שתנבל פיך ומחשבותך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/7/2006 08:35 לינק ישיר 

לי זה נראה העתק מהסוטה הידוע.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2006 08:47 לינק ישיר 

אוי ווי
תגובתיך הראשונה בפורום היא משהו !!! אבל על איזה צדיק אתה מדבר

ספטמבר
בבחדרי נידו אותו ופה אתה מביא אותו על ארבע ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2006 10:17 לינק ישיר 

עצוב לראות כמה שנאה ושטנה יש בבני ישראל,מאן דאמר כך ומאן דאמר כך ושני המשיבים "בעליונים" בגבהות לב באים.
מי שמע ומי ראה לדבר כך מגדולים? הכל בשם התורה עונים ואת ליבם מטמאים.

ברח לך מן המחלוקת ואל תמכור נשמתך בעבור נזיד עדשים כי עצת היצר לעורר נידחים ולטנף מבואות קדושים.
חכמה גדולה ודיבורים גבוהים אך היראה בשמים היא,אינה ניתנת לעזים.

אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני,לכבוד ד'' ברח מן התשובות לעמי ארצות.
יהי רצון שנזכך את הלב לאהוב את בן ישראל בביטול וענווה לזכות לראות במהרה ב "קומה זקופה" ובה אורות י'' להלביש כל אחד במקומו הראוי בחינת שבת שנאמר "ויחד" לשון שמחה וחדוה "ואיש לאחיו יאמר חזק" וכל יהודי את תיקונו וקורבנו יביא לפני מלך החיים להשיב אחים ממקומות נדחים ורק שמחת הלב ואהבת ישראל את השכינה (הנקראת רחל) מרימים.

אהוב את ישראל בכל מאדך כל אחד ואחד ונקה פיך ליבך ומחשבתך.

בברכה,


תוקן על ידי - אורהגנוז45 - 02/07/2006 10:18:45



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/7/2006 15:05 לינק ישיר 

ספטמבר,
למה פרסמת כזה מאמר כל כך בזוי?
זה ממש לא מכובד.
מה רצית בזה?
להראות איך שאנשים סתומים יודעים לעשות הכללות וגוזמות?




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-2/7/2006 15:48 לינק ישיר 

אולי חלק מהדברים נכוחים...

אבל הייתי מרחיק לכת ומציע להסיר את הכתבה מהפורום של ברסלב כי באמת אין לזה כל קשר אלינו בפרט שזה ברמה מאד ירודה של ליצנות, ניבול פה, וביזוי ת"ח ועוד חולאים רעים שאין לנו חלק ונחלה בהם.

אנא, נשמור על כבוד הפורום, שלא נבוש ולא נכלם!



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-3/7/2006 00:09 לינק ישיר 

לדעתי זה הועתק מהסוטה הידוע מבחדרי חרדים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/7/2006 00:15 לינק ישיר 

ואם נתייחס לגופו של עניין, השאלה היא שאלה קשה והתשובה לא תשובה.
ובכל מקרה בברסלב קרובים יותר בעניין הזה לליטאים בכך שאין לנו גדולים שמעלתם היחידה היא זכות אבות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > ברסלב נייעס > מעשה בחסיד וליטאי {אולי ביורם...}
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר