בית פורומים עצור כאן חושבים

על אימפוטנציה דתית, תהלים והמלחמה בלבנון

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-29/7/2006 21:42 לינק ישיר 
על אימפוטנציה דתית, תהלים והמלחמה בלבנון

לפי התרשמותי חלק ניכר מעם ישראל אומר תהילים כעת לפי הוראת רבנים שונים.
חלק מפרקי התהילים שנאמרים מדברים על אויבינו שבאים להשמידנו, ומבקשים מהקב"ה שיצילנו מידם וימנע את מזימתם.
אני חש אי נוחות מסויימת למקרא הפרקים הללו. כידוע, אין כאן כל סכנה קיומית לישראל, אלא לחימה שבהחלט מסכנת חיילים ותושבים (בעיקר באשמתנו, כמו תמיד).
על כן בהחלט יש מקום לבקשות מהקב"ה שיסייע לנו לנצח, שימנע נפגעים, חיילים ואזרחים, ובעיקר שיציל אותנו מהפוליטיקאים והקצינים שמובילים את מצעד האיוולת שלנו (טוב, לא יכולתי להתאפק לגמרי). אבל ההיסטריה על אויבינו שעומדים עלינו להשמידנו וקריאות נואשות לעזרה אלוקית נראות לי מעט בעייתיות. מספר הנפגעים מהמלחמה הזו, חיילים ואזרחים, אינו עולה על הנפגעים בחודשיים של תאונות דרכים (כמובן חבל על כל אחד, וכו').
לענ"ד תופעה זו מצביעה על אימפוטנטיות דתית, ועל איבון. זה מצביע על חוסר שימת לב למה שאנו אומרים בתפילות המכניות שלנו (הפעם באופן חריג דווקא שמתי לב. אבל זה באמת לא מייצג). אך דומני כי חלק מן העניין הוא שאנחנו כבולים לנוסח של פרקי התהילים, ולכן איננו יכולים לבקש את מה שבאמת נכון לבקש ברגע נתון. ישנה רתיעה מחיבור תפילות, ובודאי נוסחים שייאמרו בכל קהילות ישראל (ישנה איזו אמונה, או הנחה לא ברורה, שאין בדורנו מי שיכול וראוי לחבר תפילה כללית).

זוהי רק הערה לסדר. סוג של קתרזיס על חוויות השבת האחרונה. מי שרוצה להגיב, מוזמן.



מיכי



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/7/2006 21:44 לינק ישיר 

כעת אני רואה שניתן לצרף זאת לאשכול של קרויצפלד. אמנם זה מעט נגד הכיוון שם.
אותיר זאת להחלטת המנהלים.
מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/7/2006 23:03 לינק ישיר 

מיכי,

יכול מי שמעוניין לטעון כלפיך שאמנם מספר ההרוגים הוא נמוך "יחסית" (נאמר לגורמי מוות אחרים כמו תאונות דרכים), אבל יש לשקלל גם את מטרותיו של האויב. אם הצד השני יגיע לנצחון צבאי אמיתי (אולי זה לא ריאלי ביחס לחיזבאללה לבדו, אבל כן ביחס למדינות התומכות בו) אזי באמת יהיה על מה לומר תהלים (למרות שלא ברור מי יאמר זאת).

אני מודה שגם לי קשה עם האמירת תהלים הזו. אני חש איזה מתקתקות מזויפת ברקע, בתוספת חינוך לבכיינות ולחוסר אוטונומיה אישית. אבל יכול להיות שהחסרון הוא בי, ואין לי שום ספק שרבים וטובים אומרים את פרקי התהלים בלב שלם.  



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/7/2006 23:14 לינק ישיר 

הרב מיכי,

אחרי בקשת המחילה וכו', לא הבנתי : גם אם כל יומיים יהיה ח"ו פיגוע התאבדות בתוך הארץ, עדיין ב"ה רובנו נצליח לשרוד. האם גם אז תהלים על השמדת ישראל אינם רלוונטיים? בכל מלחמת המפרץ (ה-1) נהרג אדם אחד, כמדומני. ועדיין אמרו תהלים. נדמה לי שאם אנו תופסים את העדר של כל אחד מישראל כחילול ה' (וכהספד אחר מיטתם של הרוגי מלכות לעגנון וכד') הרי שגם אם יש ב"ה מעט נפגעים, חילול ה' יש בכל אחד שנפגע או נהרג. ועל זה תחושות ה'להיות או לחדול' (ועל מנהיגינו וקצינינו היה ראוי לומר הרבה תהלים גם בלי כל הנ"ל)

מה שתימה לי, שאני זוכר מאמר שהרב כתב בצוהר (ח?) ובו הרב תקף בחריפות ניסוח קינות עקב השואה - אז מדוע המקרה שלפנינו שונה?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/7/2006 00:31 לינק ישיר 

הרב מיכי.
 מה התמה? יושבים יהודים ורבנים, ואין להם ולא כלום עם מה שקורה במדינה מבחינת השתתפות עצמית.
לא ראיתי הזמנה בעתונות לאירוח של תושבי הצפון, מאף יהודי חרדי.
המפעלים הכלכלים שלהם לא נפגעו.
לצבא ולשרות לאומי הם לא הולכים.
אבל הם יהודים חמים, למרות הכל זה כואב להם,הם כן רוצים להשתתף בעול.
אז מה נשאר להם לעשות, להגיד תהילים ולהתפלל. את זה הם יודעים.
זה לא כרוך במאמץ וזה לא עולה כסף.
מודה ועוזב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2006 01:05 לינק ישיר 

קאהן,
אכן דעתי מעט שונתה מאז. אמנם גם שם לא טענתי כנגד חיבור קינות לשואה, אלא כנגד המחברים (החילוניים) שהוצעו שם, ועל הרצון להחליף את הנהוג אצלנו. אכן כיום אולי לא הייתי כותב אפילו את זה (אז מי אמר שאין השפעה לעצכ"ח?), על אף שדומני כי האינסטינקט השמרני שלי לא היה עומד בקינה בת זמננו.
בנוסף, לא אמרתי שאין מקום לתהילים, אלא שאין מקום להיסטריה וליללנות אובדנית כפי שמשתמע מחלק מפרקי התהילים שנאמרים כיום. יש מקום לבקשת סיוע ותפילה להצלחה. זה הכל.
אני אפילו מרגיש את דברי הקב"ה למשה: מה תצעק אליי, דבר אל בנ"י יסעו. המצב כיום מצוי בשליטתנו, ולמעשה הדברים תלויים במידה רבה בנו. הבעיות הן בעיקר תוצר של מחדלים שלנו וכמעט בכלל לא של מזימה כלשהי שאין ביכולתנו להתמודד איתה.

נדב,
המזימות להשמידנו קיימות ועומדות, אבל אני לא רואה מה עניינן למה שמתרחש כעת. במלחמת המפרץ היה חשש מנשק לא קונוונציונלי, ואולי היה מעט מקום ללחץ, אבל כעת אני לא ממש רואה את העניין כך.
צה"ל לוחם, במידה מסויימת, כל העת נגד חיזבאללה ופלסטינאים וכו', ואפשר להתפלל תמיד להצלחתם (ולמניעת הנזקים מהפוליטיקאים והקצינים שלנו).

ירוחם,
אני לא מדבר על הציבור החרדי. היומיום שלי בשנה האחרונה מצוי בעולם הצד"לי. חוץ מזה, לא דיברתי נגד אמירת תהילים, אלא נגד צורת האמירה וההתמקדות בתהילים, ובחירת הפרקים. ראה דבריי למעלה.

מיכי



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2006 05:12 לינק ישיר 

בקיצור,

ברגע שאדם אינטילגנטי הופך להיות ח"כ או שר הוא הופך אוטומאטית לאידיוט. כנ"ל לגבי סא"ל מ' או אל"מ ט' שהופכים לפתע לאלופי פיקוד או רמטכ"לים ונחשפים תקשורתית - הם הופכים לחבורת אידיוטים.

כולם מבכים מרה את היעדרם של אנשי רוח ואינטלקטואלים מהפוליטיקה, אבל ברגע שכאלו (ויש לא מעט בשנים האחרונות: פרופ' יולי תמיר, פרופ' בן עמי, ד"ר שטייניץ, פרופ' רובינשטיין, פרופ' בן ששון, ד"ר יורי שטרן, פרופ' אלדד, פרופ' אבישי ברוורמן ועוד) הופכים לחברי כנסת/שרים הזוהר האינטלקטואלי פג והם הופכים להיות פוליטיקאים אידיוטים.

שר ביטחון שבא מצה"ל זה גרוע. שר ביטחון שלא בא מצה"ל זה עוד יותר גרוע (במיוחד אם הוא מרוקאי שמדבר אנגלית ממש גרועה, כמעט כמו של שרת החוץ המותק הלאומית לבני).

אם נצא רגע מהתפיסה הילדותית הזו: בפוליטיקה, בצה"ל ובכל מקום אחר יש תמיד אנשים יותר חכמים ופחות חכמים, יותר מוצלחים ופחות מוצלחים, וכמובן יותר ברי מזל (שהטעיות שלהן לא הובילו לקטסטרופות) ופחות ברי מזל.

מי שלא עושה - אף פעם לא טועה. מי שעושה - עלול לטעות. מי שטועה כשבידיו ההגה של המדינה - עלול להוביל לאסון או לקטסטרופה כזו או אחרת. ויכול גם לא.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/7/2006 09:13 לינק ישיר 

מיכי,
קבלתי.

נדב,
מכיוון שבמינה חריב בה שלא במינה לא חריב בה, יתכן והר המור דווקא לא יתנתקו מהמכינות..



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/7/2006 09:55 לינק ישיר 

ממללא,
רק הערה. אין זהות בין אנשי רוח ואינטלקטואלים לבין בעלי השכלה אקדמית או תואר מתקדם. ממש לא.

באשר לעצם העניין, אתה מתייחס להתפלגות כאקראית, וזו כמובן טעות. מעבר לפילוג האקראי שמצוי בכל מקום, והוא 'רעש רקע', ישנה תלות במבנה המערכת. ישנן מערכות (העיקרון הפיטרי טוען שרובן כאלה) שמעצם המבנה שלהן הן מעודדות התקדמות של אנשים לא מוצלחים, באשמתן או שלא באשמתן. לדעתי עקרונות האבולוציה והשרידות במערכת הפוליטית והצבאית שלנו אינם מבוססי כשרון ויכולות, אלא מבוססי דברים אחרים לגמרי.
אגב, אם כבר זיהית את רשימת הדוקטורים שהבאת למעלה, מדוע אף אחד מהם אינו אפילו קרוב לצמרת? כי הם מהווים לכל היותר קישוטים אלקטורליים לאנאלפבתים שסובבים אותם. אבל באמת אין זהות בין אינטליגנציה לבין השכלה אקדמית גבוהה (לכל היותר קורלציה חלשה).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2006 22:47 לינק ישיר 

אני מרשה לעצמי להוסיף משהו בלי שום קשר למה שנכתב לעיל.

ובכל זאת.

כשהמוזות זועקות
כתב LOCAL 31.07.2006
אילן שיינפלד, יליד רמת השרון ואחד מגדולי המשוררים בארץ, לא שותק אל נוכח המלחמה בצפון
בשבת שעברה קמתי עם שורתו של ח.נ.ביאליק מהדהדת בזכרוני, ''תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים את עפרנו באשר הם שם.'' חזרתי אל השיר ההוא, שהיה שיר חיזוק לבניין הארץ, וקראתיו. או-אז נטלתי את השורות הראשונות בכל אחד מבתיו, ועשיתי בהם שינויים, כמתבקש משיר לאומי, המדהד פתאום בנסיבות זמן אחרות.
שבוע ימים המתנתי ומיתנתי את נוסחו הראשוני של השיר הזה, שמקורו ותבניתו הכתיבו מלכתחילה טון זר לי, טון שאינני מורגל בו.
אולם, אחרי שבוע נוסף של לחימה קשה, ובצבוץ שירי מחאה ראשונים של משוררים, שנמניתי עליהם במלחמת לבנון הראשונה, החלטתי להוציאו מתחת ידי אל הציבור.
הייתי אחד המשוררים הראשונים שכתבו שירי מחאה נגד מלחמת הלבנון הראשונה, ויצאו לקוראם בכל מקום ברחבי הארץ. עכשיו אנחנו שוב בלבנון, במלחמה אחרת. ואסור לנו, המשוררים, לשכפל את קולותינו מן המלחמה ההיא גם במלחמה הזאת.
בניגוד למלחמה הארורה ההיא, זוהי מלחמה צודקת. על כל זוועותיה, היא צודקת. לו המתנו עמה עוד איזה זמן, היה גורלנו מר שבעתיים.
העבירו הלאה את השיר הזה ככל שתחפצו בכך. הגיבו אלי אם תרצו. אבל מינעו ממני דברי צדקנות. גדלתי עליהם כל חיי. זוהי עת אחרת.

אילן שיינפלד

תֶּחְזַקְנָה

תַּחְזֵקְנָה יְדֵי כָּל בָּנֵינוּ הַמְּחוֹנְנִים אֶת חַיֵּינוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.
בַּמְּטוֹסִים, בְּסוֹלְלוֹת הַיֶּרִי, בְּעֶמְדוֹת הַפִּקּוּד, בַּתַּצְפִּיּוֹת, וְאִשַּׁם
בּוֹעֶרֶת בְּחוּצוֹת עָזָה וּבְעָרֵי לְבָנוֹן, בָּרְצוּעָה וּבְבֵּירוּת, עַד תִּשַּׁם.
בַּל תִּפֹּל רוּחֲכֶם וּבַל יִשָּׁמֵט בָּכֶם לִבְּכֶם. הַמְשִׁיכוּ לְהַרְעִישׁ שָׁם.
וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם מוּג לֵב. וְלֹא יָקוּם בָּכֶם סַרְבָן. וְלֹא יֵעוֹר בָּכֶם אָשָׁם.
תַּחְזֵקְנָה יְדֵי כָּל בָּנֵינוּ הַמְּחוֹנָנִים אֶת חַיֵּינוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.

הֵן סוֹפְרִים אָנוּ אֶת חוֹבְכֶם, וְחָבִים אָנוּ לָכֶם אֶת נִטְפֵי הַדְּמָעוֹת וְזֵעַת הָאַף,
אֶת לֶכְתְּכֶם מֵעִמָּנוּ וּמֵעִם חֵיק הוֹרֵיכֶם אֶל צוּרִים וּנְקָרוֹת, לְהָטִיל אֶת חַיֵּיכֶם בַּכַּף,
אֶת זְחִילַתְכֶם בֶּעָפָר, אֶת לְחִיכַתְכֶם אֶרֶץ דָּמִים, אֶת נִשְׁקְכֶם הַחַף,
בְּחַפֶּשְׂכֶם מְאוּרוֹת אוֹיֵב, מִצְבּוֹרֵי טִילִים וּמַשְׁגְּרֵי טִילִים בַּנּוֹף אֲשֶׁר נָאַף
עִם קַנָּאֵי דָּת וְעִם רַהֲבַּם שֶׁל שַׁלִּיטִים, אֲשֶׁר עָרְצוּ גְּבָרִים, נָשִׁים וָטַף
לִהְיוֹת מַסְוֵה לִמְשַׂנְּאֵינוּ, וְהֵם בָּנוּ תַּחְתֵּיהֶם מַחֲנוֹת, אֲגַף אַחַר אֲגַף.
הֵן סוֹפְרִים אָנוּ אֶת חוֹבְכֶם, וְחָבִים אָנוּ לָכֶם אֶת נִטְפֵי הַדְּמָעוֹת וְאֶת זֵעַת הָאַף.

אִם לֹא אֶת הַטְּפָחוֹת, אֶת הַמַּסָּד הַחֲרִיבוּ. רַב לָכֶם אָחַי, עֲמַלְכֶם לֹא שָׁוְא.
עָלוּ עַל לְבָנוֹן וְגַם עַל עַזָּה בְּמַחְרֵשׁוֹת וָמֶלַח. הַחֲרִיבוּן עַד אֵין תּוֹשָׁב.
הִפְכוּ אוֹתָן מִדְבָּר צָחִיחַ. עִיִּים שֶׁל חֳרָבוֹת. עֵמֶק עָכוּר, לֹא מְיֻשָּׁב.
כִּי כָּמַהְנוּ לַשָּׁלוֹם וּבוֹ רָצִינוּ, וְאֶת בָּתֵּינוּ הֶחְרַבְנוּ קֹדֶם, וְהָיוּ לְמַתָּת לֹא נֶחֱשָׁב
בְּעֵינֵי הַמְּרַצְחִים הָאֵלֶּה, עֲטוּרֵי זָקָן וְסֶרֶט גִ'יהָאד, הַקּוֹרְאִים ''טֶבַח עַכְשָׁו!''
וְאֵין בָּהֶם לֹא אַהֲבָה וְלֹא שָׁלוֹם, וְאֵין לָהֶם לֹא אֵל, לֹא אָב.
אִם לֹא אֶת הַטְּפָחוֹת, אֶת הַמַּסָּד הַחֲרִיבוּ. רַב לָכֶם אָחַי, עֲמַלְכֶם לֹא שָׁוְא.

עַם קַו לְקַו אֲנַחְנוּ. מִקַּו לְקַו קוֹמַמְנוּ אֶת שִׁמְמַת עַמֵּנוּ וּבָנִינוּ בִּנְיַן־עַד.
קַו ת''ח ות''ט, קַו קִישִׁינֵב, קַו לֵיל הַבְּדוֹלַח, קַו אוֹשְׁוִיץ, כֻּלָּם קַו אֶחָד.
כֹּחֵנוּ הוּא בְּזִכְרוֹנֵנוּ. בִּידִיעַת הִשְׁתַלְשְׁלוּת הַדָּם. לֹא לַשָּׁוְא נוֹסַד
לָנוּ כָּאן בַּיִת, וְעַתָּה לֹא נְוַתֵּר עָלָיו, גַּם אִם יַעֲלֶה בִּמְחִיר דָּמִים. אִם חֲשָׁד
עוֹלֶה בָּכֶם, אָחַי, צוֹדְדוּ אֶת קְנֵיכֶם וִירוּ. שֶׁלֹּא נֵלֵךְ אֲנַחְנוּ לְפִי חֶרֶב. וְאִם רָצַד
בָּכֶם אוֹר הַתְּבוּנָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל כָּל אָדָם, כַּבּוּהוּ. זֶה זְמַנָּם שֶׁל הַנִּצּוֹד אוֹ שֶׁל הַצָּד.
עַם קַו לְקַו אֲנַחְנוּ. מִקַּו לְקַו קוֹמַמְנוּ אֶת שִׁמְמַת עַמֵּנוּ וּבָנִינוּ בִּנְיַן־עַד.

אַל תֹּאמְרוּ קָטֹנּוּ. הִתְבּוֹנְנוּ בִּפְנֵי רֵעֵיכֶם הַהוֹלְכִים לַקְּרָב.
אִחֲזוּ בִּידֵיהֶם וּלְכוּ, לְכוּ עִמָם אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה שֶׁאָרַב.
אַל תֶּחְרְדוּ. הֵן כֹּל אִישׁ וָאִישׁ אֶת מוֹתוֹ עַל פָּנָיו גָרַב.
הַכְּאֵב עֲלֵיכֶם מְיָרֵא כֹּל לֵב, בְּנֵי עַם נֶחְרָב.
בַּל יִהְיֶה זֶה דַּמְכֶם. יִהְיֶה זֶה דָּמַם הַזָּב.
אַךְ אִם יָסוּף בָּכֶם אִישׁ, הוּא לֹא יִפֹּל לַשְּׁוָא.
אַל תֹּאמְרוּ קָטֹנּוּ. אָחֲזוּ אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ, הַהוֹלְכִים לַקְּרָב.

מִי בָּז לְיוֹם דָּמִים, בֻּזּוֹ יְבַזֵּהוּ. מַלְּטוּ אֶת עַמְּכֶם וּפְּצָצוֹת עֲשׂוּ,
וְהַמְטִירוּ אוֹתָן עַל כְּפָרִים וְעַל עָרִים וְעַל בָּתִּים עַד יִקְרְסוּ.
הִרְגוּ בָּהֶם, הַקִּיזוּ אֶת דָּמָם, הַחֲרִידוּ חַיֵּיהֶם, לְבַל עוֹד יְנַסּוּ
לְהַחְרִיבֵנוּ, עַד שֶׁנִּשְׁמַע מֵרָאשֵׁי הֵרִים מִתְפּוֹצְצִים, שֶׁנִּדְרְסוּ
בַּעֲקֵבֵיכֶם, קוֹלוֹת תְּחִינָה וָנֶהִי. וַעֲלֵיהֶם בּוֹרוֹתֵיהֶם יְכַסּוּ.
מִי בָּז לְיוֹם דָּמִים, בֻּזּוֹ יְבַזֵּהוּ. מַלְּטוּ אֶת עַמְּכֶם וּמִלְחָמָה עֲשׂוּ.

http://www.local.co.il/ramat-hasharon/ShowItem.asp?articleID=4208




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2006 23:06 לינק ישיר 

[מיימוני,

שני  הבאת על עצמך בלינק הזה-

האחד, הוא בהפניה לשירו של ביאליק, שנוא נפשך-

בִּרְכַּתעָם

 

תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים

 

עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;

 

אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם–עַלִּיזִים, מִתְרוֹנְנִים

 

בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם!

 

 

 

הֵן סוֹפְרִים אֲנַחְנוּ אֶת-נוֹדְכֶם וְחוֹבְבִים

 

נִטְפֵי הַדְּמָעוֹתוְ זֵעַת הָאָף,

 

הַיּוֹרְדִים כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל וּמְשׁוֹבְבִים

 

נַפְשׁוֹ הַנִּלְאָה, הַשּׂוּמָה בַכָּף.

 

 

 

וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּקְדַּשׁ כָּל-דִּמְעָה שֶׁצָּלֲלָה

 

דֶּרֶךְ אֲדֹנָי–כְּחֵלֶב וָדָם.

 

 

 

אִם-לֹא אֶת-הַטְּפָחוֹת – רַק מַסַּד יְסַדְתֶּם–

 

רַב-לָכֶם, אַחַי, עֲמַלְכֶם לֹא-שָׁוְא!

 

הַבָּאִים – וּבְנִיתֶם וְטַחְתֶּם וְשַׂדְתֶּם,

 

עַתָּה רַב-לָנוּ אִם נָטוּי הַקָּו.

 

 

 

גּוֹי קַו-קָו אֲנָחְנוּ! מִקַו לָקָו קוֹמְמוּ

 

שִׁמֲמוֹת עוֹלָם וּבְנוּ בִנְיַן-עַד!

 

יֶשׁ-יוֹם–וּמִיָּם עַד-יָם יֵצְאוּ יִשְׁתּוֹמְמוּ

 

לִרְאוֹת מַה-פָּעַל קְטֹן גּוֹיִם, עַם נָד.

 

 

 

וְלָמָה, הַמְפַגְּרִים, פַּעֲמֵיכֶם כֹּה בוֹשְׁשׁוּ?

 

הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל, הַאִם בְּנֵי מֵרוֹז?

 

הוֹי, כֹּחוֹת נִפְרָדִים, הִתְלַקְּטוּ, הִתְקוֹשְׁשׁוּ!

 

עִבְדוּ שְׁכֶם אֶחָד בְּחַיִל וָעֹז!

 

 

 

אַל-תֹּאמְרוּ: קָטֹנּוּ – הֲטֶרֶם תִּתְבּוֹנְנוּ

 

פְּנֵי אֲבִיר יַעֲקֹב הַהוֹלְכִים בַּקְּרָב;

 

מִימֵי זְרֻבָּבֶל יָדֵינוּ לֹא-כוֹנְנוּ

 

מִפְעַל אַדִּירִים כָּמֹהוּ וָרָב.

 

 

 

מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת? הַבּוּז לַמִּתְלוֹצְצִים!

 

מַלְּטוּ אֶת-עַמְּכֶם וְאִתִּים עֲשׂוּ–

 

עַד-נִשְׁמַע מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים מִתְפּוֹצְצִים

 

קוֹלוֹת אֲדֹנָי הַקֹּרְאִים: עֲלוּ!


(באדיבות פרויקט בןיהודה-http://benyehuda.org/bialik/bia010.html)

ואת השני אחסוך  ממך,ואשאירו בד"ל...]

 

תוקן על ידי - אמשלום - 31/07/2006 23:12:39



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/7/2006 23:18 לינק ישיר 

הרב מיכאל
לענ"ד בשיר הזה טמונה הטעות שלך במודע או שלא. המשורר כאן רואה במלחמה הזאת "אחרת" (אני ממליץ לו לשאול את האויב מה דעתו בנידון), בעוד קוראי התהילים ולדעתי זאת האמת, רואים בה עוד שלב ברצף ההיסטורי "ממצרים ועד הנה". לכן להם לא משנה אם הפרק בתהילים מתאים בדיוק או בערך.
רבי עמוס חכם בדעת מקרא מציין כמעט בכל פרק שהפרקים נכתבו בכוונה כך שהם ניתנים לשיוך לדורות וכמעט אף פעם לא לארוע ספציפי, והדוגמאות לכך רבות מאוד.

על כגון זה אמר אצ"ג בהקשר אחר שהראיה המנותקת של כל אסון שבא על עמנו כמסמלת  "...את סימן ההינתקות מכל הרגשה והכרה של רציפות הגורל האיום של האומה, ששום מקרה אסון-אצלה, אינו מקרה אסון-בזמן גרידא, אלא חלק דמי ממהלך האסון בכל ההיקף - מאז חורבן טיטוס, עד היטלר וגוייו באירופה..."



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/7/2006 23:42 לינק ישיר 

מיהרתי להגיב בלי לקרוא את כל השיר והנה המשורר כותב בדיוק את מה שחשבתי שהוא לא סובר:

עַם קַו לְקַו אֲנַחְנוּ. מִקַּו לְקַו קוֹמַמְנוּ אֶת שִׁמְמַת עַמֵּנוּ וּבָנִינוּ בִּנְיַן־עַד.
קַו ת''ח ות''ט, קַו קִישִׁינֵב, קַו לֵיל הַבְּדוֹלַח, קַו אוֹשְׁוִיץ, כֻּלָּם קַו אֶחָד.
כֹּחֵנוּ הוּא בְּזִכְרוֹנֵנוּ. בִּידִיעַת הִשְׁתַלְשְׁלוּת הַדָּם.

על זה אצ"ג היה חותם בכל לב!

(כעת אינני מבין מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות ומה נשתנו הקטיושות של 82 מאלה של 06, נדמה לי שלגבי אלה שנורות על הגליל זה ממש אותו מוצר. האם הכמות גרמת לשינוי מהותי? היום ראיתי מרואיין מקרית שמונה שאמר שאתמול היה היום הכי קשה במלחמה והוא היה דומה ללילה שלפני הכניסה ללבנון ב82).  





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2006 01:08 לינק ישיר 

ירוחם,

כתבת דברי בלע ממש על ה"חרדים", שאיני יודע איך עברו עד כה בשתיקה. כיון שחלפו שני עמודים, אביאם שוב:  "מה התמה, יושבים יהודים ורבנים, ואין להם ולא כלום עם מה שקורה במדינה מבחינת השתתפות עצמית. לא ראיתי הזמנה בעתונות לאירוח של תושבי הצפון, מאף יהודי חרדי.המפעלים הכלכלים שלהם לא נפגעו. לצבא ולשרות לאומי הם לא הולכים.
אבל הם יהודים חמים, למרות הכל זה כואב להם,הם כן רוצים להשתתף בעול.
אז מה נשאר להם לעשות, להגיד תהילים ולהתפלל. את זה הם יודעים.
זה לא כרוך במאמץ וזה לא עולה כסף".

מדבריך אני למד, שבעיניך:
החרדים לא מתענינים במדינה והיא לא מענינת אותם;
החרדים לא פתחו את בתיהם בפני פליטי הצפון;
החרדים לא נפגעו בכיסם, במפעלים הכלכליים שלהם, בשל המצב;
החרדים אינם נושאים בעול עם הציבור;
החרדים מוכנים לעשות רק דברים שאינם כרוכים במאמץ ואינם עולים כסף.

זה בעיניך, בעיני אתה גזען ושונא חרדים.

איני יודע אם צריך לענות להשמצות כאלו, במיוחד שניכר מדבריך שאינך מכיר חרדים, אלא מקריאה בהארץ וצפיה בערוץ 2. אז רק לידיעתך:
החרדים מתענינים, כואבים וחרדים לגורל עמם וארצם;
החרדים עורכים עצרות תפילה עוד מהיום הראשון למלחמה ועד הנה;
החרדים מתנדבים באמבולנסים בצפת, בקרית שמונה, בחיפה ובשאר המקומות;
החרדים פתחו את בתיהם בפני הפליטים;
החרדים תורמים כסף ומוצרים לטובת יושבי המקלטים;
החרדים נפגעים מקטיושות בדיוק באותה צורה שהלא-חרדים עושים זאת;
חוץ, כמובן, מהחרדים שגויסו למילואים ונמצאים עכשיו בחזית.

אתה כותב משמועות ולשון הרע שקיבלת, אני משכני החרדים, ביודעי ובמכירי קאמינא.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-1/8/2006 07:25 לינק ישיר 

[שלמה,

בעיית זכרון קלה יש לאותו תושב ק"ש - אם אכן כך אמר  - כיוון ששנה שלמה לפני הכניסה ללבנון ב 82' לא נפלה ולו קטיושה אחת בגליל. מניסיון ומזכרון אישי.
בקשר לשאלתך - מה נשתנתה המלחמה הזאת מכל השאר - אין לי מושג. אבל מסתבר שהיא אכן שונה לחלוטין. למה? כי כוווולם אומרים כך. ואנכי קטונתי.]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/8/2006 08:36 לינק ישיר 

השכן,
עקרונית אני קרוב בדעותי לחרדים יותר מלציבורים אחרים ואעפ"כ האמת ניתנה להיאמר:

א.בשכונתי המתחרדת לא אמרו תהלים כשהתחילה המלחמה. רק אחרי כמה ימים זכינו לפסק מהרב אלישיב ואז התחילו לומר, וגם זה כמי שכפאו שד.אינני יודע מדוע זקוקים לפסק בנושא כ"כ טריוויאלי. שמא כולם הרהרו בטעמי האשכול שהעלה הרב מיכי.

ב. חבר מפ"ת, חרדי, סיפר לי כי יוםיוםהואזקוקלהתעמתעםחבריוכדישיקפידובאמירתתהלים.אחדמהםאמרלושהואלאחושבשצריךלומרתהלים(ויוםאח"כ,כשירועלהוריובקרייתאתא,החלהלהלומרתהליםבפניםחיוורותומבוהלות).
אחדאףטעןשכמושר"חקנייבסקילאמקבלאנשיםשמחלליםשבתלקבלתברכהאצלו,כךהוא-אותואחד-אומרתהליםרקלמיששומרשבת.מישלא-הואלאאומרעליו.
[אגב,האםמישהומכיראיזהשהואמקורלדעהשכזו?מכלהמקורותשאנימכיר:אברהםאבינועלסדום,נחעלדורו,ועודועודמשמעלהיפך.נדמהלישההואגבראטעןשכשהרמב"ם
בהלכותתעניותמדברעל"כלמישאינומתענהעםהציבור"הרישכוונתולמישהואבכלל'ציבור'ולאלמחללישבת.מהדעתכםההלכתית?]

ג.הסיירותוהניידותשעוברותמדייוםבשכונתיאוספותכסףל-חסדינעמיוכד',אבללאלשוםדברשקשורלצפון.מודעהשראיתיברחובשלי,שלתדהמתיעסקהבמתןמצרכיםלתושביהצפון,
נתלתהע"י...אחדמאנשיהכיפותהסרוגותהמוצליםמאששבשכונתי.וחלוקתהמצרכיםהיאע"יבחוריישיבתההסדרבנהריה.

ד.אותוחברבפ"תצלצללאחראיהחינוךהחרדיבפ"תבעירייה,שכןהעירייהמארגנתטיולבט"ובאב.הואביקשלהביןכיצדבשעה
שמלחמהמתחוללתבחוץאנשיםמטייליםכאוותנפשם.ביקשולאנענה.

ה.לאהרגשתיאיזושהיאאחריותלעלייהבלימוד,בתפילותאוכלדבראחרבקרבהציבורהחרדישבשכונתי.

אצייןכיפשוטליכיאנשיםיר"שולומדיתורהאמיתייםמרגישיםבצערהציבורומשתתפיםאםבעזרה,אםבסיוע,ואםבלימודובתפילה.
אניגםבטוחשככלשהציבוריותרקרובלתורתאמת(ואיןכוונתילתורההגואלת),ישיותראנשיםהמרגישיםאת"דופקהציבור"האמיתיומשתתפיםבוככליכולתם.
אעפ"כ,כנראהשאנומדבריםעלהיחידיםאשרה'קורא,גםאםמספרםמאותואלפים-הםפועליםכיחידים.זהלאיעזור,אבלכמותמיד,בכלהכללה,אחריהתגובותהנזעמותואחריההכחשות,
הסטטיסטיקהעושהאתשלהוהגראפיםמראיםאותודבר:הציבורהחרדי,לפחותהצעירשבו,הפךלציבור"מקבל"ולא"נותן",
גםאםהואצודקבהרבהממאבקיו,ואנימרגישבאופןאישיאתהדבריםגםבהתנתקותשהייתהבשנהשעברה,וגםהשנה.
עברוהימיםבהםלומדיםבישיבותאבלהלבכואבממהשהולךבחוץ.כךלפחותתחושהאישית.
****
בקשת ההנהלה מהכותב לתקן את המרווחים ולשלוח את הטקסט המתוקן שנחליף את הישן בו.

תוקן על ידי עצכח ב- 31/05/2007 1:23:48




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > על אימפוטנציה דתית, תהלים והמלחמה בלבנון
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.