בית פורומים בחדרי חרדים

מצ'צ'ניה ללבנון -לקחים.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/8/2006 21:37 לינק ישיר 
מצ'צ'ניה ללבנון -לקחים.

בעזהי"ת


   אני מצרף כאן מאמר בנושא לוחמה בשטח בנוי, לטובת מי מגולשי הפורום שמעוניינים בקצת יותר מדרשות הדמגוגיה שמופיעות כאן מידי פעם.
__________________________________________________



*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />*:namespace prefix = o /> 


מתוך הספר


"לא 'גרילה': תולדות מלחמת צ'צ'ניה, 1994-1996"


מאת יגיל הנקין


(תוה"ד\היסטוריה, 2004; הוצאת מערכות, 2006)


 


 


 


תומצת בידי קמ"א (מיל.)


יגיל הנקין,


תוה"ד\ מחלקת היסטוריה


אוגוסט 2006


לפרטים נוספים:


מחלקת היסטוריה,


03023067


צלפים:


1.       לעיתים קרובות רובי צלפים גדולי-קוטר (כדוגמת בארט) פחות יעילים בלחימה מסיבית בשטח בנוי מרובי צלפים יעילים, בשל משקלם הגבוה והאבק שהם מעלים אם הרצפה לא טופלה (ובדרך-כלל אין זמן), ובשל הטווחים הקצרים (כמעט תמיד פחות ממאה מטרים, לרוב גם פחות מחמישים). רובים קטני-קוטר מועדפים, שכן ניתן באמצעותם לפגוע בטווחים קצרים בצורה מדויקת – כגון, בצוואר של חייל הלובש אפוד מגן וקסדה.


2.       מפקדים וקשרים תמיד יהיו מטרה מועדפת לצלפים.


3.       רצוי להפעיל צלפים ככוח אורגני במשימות צליפה עצמאיות, ולא תחת פיקודו של כוח מסתער, שכן הדבר מוביל לאי-מיצוי יכולותיהם, להגבלתם בבחירת עמדה נכונה בשל הצורך לנוע עם הכוח, למיקומם בעמדות קרובות מדי לאויב (ולפיכך פגיעות ללא צורך) ולעיתים גם באי-הכרת מפקדים בדרגים נמוכים את יכולות הצלף.


4.       הצ'צ'נים הפעילו נגד צלפים רוסים גם רימוני-מטול של גז מדמיע, כדי שגם אם לא פגעו ישירות בצלף, הגז המדמיע יקשה עליו לפעול. אלתור צ'צ'ני מילא קליעי מטול באבקת פלפל שחור נוסף על חומר הנפץ; אין מידע מדוייק על היעילות.


5.       שיטות רוסיות לאיתור מיקומו של צלף ביום כללו הנעת מראה (על מקל, בקצה חוט, או כיו"ב) לכיוונו, כך שתיצור לרגע נצנוץ שיְדַמה החזר אור מכוונת צלף. אם הצלף הצ'צ'ני ירה לכיוון המראה, הוא נפגע על-ידי צלף רוסי ששהה במרחק-מה משם.


6.       בלילה השתמשו הרוסים לפעמים בקרן א"א של אמר"ל, שגם הוא הוזז בחוט, או לפעמים כלל לא. הצלפים הצ'צ'נים היו מאתרים את הקרן, סוברים שמדובר ברשלנות רוסית, ויורים – ואז היה צלף רוסי מאתר את מקור הירי ופוגע בצלף הצ'צ'ני.


7.       אמצעים יעילים אחרים נגד צלפים כוללים תותחי נ"מ אוטומטיים, עקב מהירותם הגבוהה ואפשרות ההגבהה של הקנים, אולם הם פגיעים מאוד עקב שריון דק ומועדים ליצור בעיות אספקה. גם מטולי דלק-אויר[1] יעילים מאוד, כיוון שאפילו בפגיעה לא-מדוייקת הם יכולים להשמיד עמדת צלפים (בעיקר אם הם מתפוצצים בתוך המבנה), אולם אינם במצאי הצבאי.


8.       רצוי שכמה חיילים ישאו איתם חבל שבקצהו וו, כגון מהסוג המשמש לגרירת מכוניות. במקרה שחייל נפגע מצלף, לעיתים קרובות ינסה הצלף לפצוע אותו כדי לגרום לחבריו לצאת למאמץ חילוץ, ולפגוע בהם בזה-אחר-זה. לפעמים, גרירת הפצוע באמצעות וו שייתפס באפוד או בנשקו היא אופציה עדיפה על נסיון של חייל נוסף לרוץ אליו ולחלצו בשטח מוכה אש, נסיון שיגרום לעיתים קרובות למות שניהם. רצוי, כמובן, לא להשתמש בוו כבד מדי, הן בגלל הכובד הנוסף והן בגלל האפשרות לגרימת פציעה נוספת אם הוו מחטיא את האפוד ופוגע בגוף החייל.


מלכוד ומיקוש:


1.       מלכוד עילי מהווה סכנה שיש להתחשב בה – בין אם מדובר במטען מוסווה על מדרון גבוה, או במטען המוחבא על עמוד חשמל, שלטי דרכים וכיוצא בהם. מטענים כאלה קטלניים במיוחד כיוון שבדרך-כלל אין מצפים להתקפה מלמעלה. לרוב מדובר במטעני נ"א, אולם קיימת גם האפשרות של מטען צורתי נ"ט.


2.       כל דבר כמעט יכול להיות ממולכד או להסוות פצצת תופת, כולל גופות, פצועי אויב המושארים בשטח או פצועי כוחותינו אם נתפסו בידי אויב לזמן מספיק.


3.       יש להיזהר במיוחד בקטעי צירים וכבישים המראים שוני מסביבתם. למשל, שכבת אספלט חדשה יותר עלולה להיות כיסוי למטען נפץ. כמובן שהדבר מהווה סימן לחשד אולם איננו יכול לשלול חשד; גם מתחת כביש הנראה ישן מאוד ייתכן שהוטמן מטען.


4.       במידה ויש מסיבה כלשהי צורך לפתוח דלת ולא לפוצץ אותה, רצוי להשתמש במוט ארוך עם וו או באמצעי דומה המרחיק את החייל מהדלת, מחשש מלכוד.


5.       אמצעים פשוטים מאפשרים ליצור רושם של מלכוד ולהפריע להתקדמות אוייב. מחבת הפוכה ללא ידית, חצי-קבורה באדמה וחוט מחובר אליה – יכולה להיראות כמוקש לפרק-זמן קצר לפחות (רצוי, כמובן, לא להשתמש במחבת עם לוגו של חברת בישול...).


קשר ותיאום:


1.       אויב צפוי לנסות ולעשות שימוש באמצעי קשר של כוחותינו כדי לנסות ולזרוע בלבול, להפיץ דיסאינפורמציה או לנתב את כוחותינו למארב. בפרט הדבר נכון במידה ובכוחות האוייב אנשים עם מבטא דומה למבטא של חלקים מכוחותינו.


2.       שיטה צ'צ'נית פופולרית לגרום לכוחות שכנים לפגוע זה בזה כללה התמקמות ביניהם וירי לכיוון כל אחד מהם, עד אשר התחילו להגיב באש. לאחר מכן הסתלקו הצ'צ'נים, ולעיתים קרובות המשיכו הכוחות הרוסיים להילחם זה בזה במשך שעות ארוכות. גרסה משוכללת של שיטה זו כללה גם פקודות מטעות ברשת הקשר הרוסי, כולל טיווח ארטילריה רוסית על כוחות רוסיים.


3.       בשטח עירוני צפוף מכשירי קשר רגילים ('מוטורולות') עשויים לפעול גם כאשר מכשירי קשר צבאיים נתקלים בקשיים.


 


שריון.


1.       בשטח עירוני חיוני להקפיד על אבטחת השריון באמצעות חי"ר. ללא אבטחה נמצא השריון בעמדת נחיתות כבדה. עוד גרוע ממנו הוא מצבם של חיילים בתוך נגמ"שים.


2.       בשטח עירוני שאיננו נצפה משטחים פתוחים שולטים, האיום העיקרי כנגדו יש לאבטח, למעט מטענים ומוקשים, הוא מטחי RPG מטווחים קצרים, המופנים נגד אגפי הטנק או עורפו, או נורים על תקרת הצריח מקומות גבוהות בבניינים, כאשר הטנק איננו יכול להשיב אש בשל זוית ההגבהה. מטחים כאלה בד"כ כוללים שלוש פצצות RPG או יותר, ולעיתים קרובות הפצצות הראשונות נועדו רק לפרוץ את המיגון הריאקטיבי של הטנק ולאפשר מטרה נוחה יותר למטח הבא.
במקרה והשטח העירוני נצפה משטחים שולטים פתוחים, ואין מכשולים בדרך, איום טילי הנ"ט המונחים חוזר להיות משמעותי.


3.       חיוני לבדוק בטרם כניסה ללחימה כי כל מיגון אימונים (תיבות שריון ריאקטיבי ריק, וכדומה) בכל טנק מוחלף במיגון אמיתי.


4.       במידה וטנקים מופעלים מעמדה מוסתרת-יחסית (למשל, יורים מתוך בית), שימוש בשלושה טנקים בתורנות – אחד יורה, אחד מחליף אותו, שלישי ממלא-מחדש או מתכונן – מאפשר ייצור אש כמעט-רצופה בלא שהאויב יבין איך הדבר אפשרי.


5.       במידה ומכניסים טנק לירי מתוך בניין, יש לבדוק קודם לכן כי לבניין אין מרתף שעשוי לקרוס מתחת לטנק.


6.       לעיתים קרובות אפשר למקם מארבי חי"ר בבניינים, ואז לקדם טנקים לכיוון אותם בניינים. האויב יגיע לכיוון רעש הטנקים, ואז ייפגע בידי המארבים. חשוב להקפיד במארב כזה לא לבחור עמדה שתאפשר לאוייב ירי מטווח רחוק על הטנקים, אלא כזו שבה הטנקים יהיו מוסתרים בתנועתם עד סמוך למארב, ורק הרעש (מנוע או ירי פגזים מכוון, הפעלת עשן וכיוצא-באלה דברים למשוך תשומת לב) יוביל את האויב להתקדם. עשן, כמובן, מקשה על הפעלת נשק בידי האוייב.


7.       לבד מנגמ"שים כבדים (אכזרית, פומ"ה, נמר"ה וכו') כל נגמ"ש הוא מלכודת מוות בעת קרב עירוני. גם בתוך נגמ"שים כבדים לא מומלץ להישאר אלא כאשר אין ברירה או אם הם מאובטחים בידי חי"ר ואינם נתונים לאש ישירה – נגמ"ש סטטי איננו מבצר אלא מטרה.


מנהרות:


נושא לחימת המנהרות מורכב מאוד, וככלל כח שלא הוכשר לכך ראוי שלא ינסה להיכנס. עדיף לחסום את הפתחים. כמה דגשים כלליים בכל אופן:


1.       שיטת השימוש המקובלת במנהרות עירוניות היא לאפשר לכח אויב לעבור, ואז להגיח, לפגוע בו ולהיעלם חזרה. גם צלפים יכולים להגיח ממנהרות, להתמקם, לירות ולהיעלם. לכן יש במידת האפשר לנסות ולחפש מקומות אפשריים מהם יוכל צלף להגיח, ולאבטח גם לאחור. מקומות כאלה כוללים מכסי ביוב ותשתית (במידה וקיימת כזו), מכסים המוסווים כבורות ניקוז, ואף ערימות הריסות שיכולות להסתיר מתחתן משטח ברזל עם מגבה (ג'ק), שניתן להרימו, לירות ולהיעלם. ערימת הריסות קטנה ברחוב או בחצר שאיננה מוקפת בהריסות גדולות יותר היא סימן מחשיד, כמו גם מכסה ביוב במקום שאין בו מערכת ביוב מסודרת. ככלל, כל דבר שלא צריך להיות במקום בו הוא נמצא הוא סימן מחשיד.


2.       לטיהור מנהרות ומרתפים, רצוי להקדים רימון הלם להפעלת נשק. במרחב הסגור רימון הלם גורם בלבול רב בהרבה מרימון רסס – עוצמת רעש גבוהה יותר – והוא עשוי לגרום לאוייב לנטוש מחסה ולהיפגע כאשר מופעל נשק אחר מיד לאחר רימון הלם.


3.       זרחן לבן (שלמרות אמונה מקובלת, אינו אסור בחוק הבינלאומי) יעיל מאוד לטיהור מרתפים ונגד מנהרות, הן כיוון שהוא צורך חמצן רב, והן כיוון שהוא יוצר עשן רעיל שאף חודר מסכות אב"כ רבות.


4.       בכניסה לבית לצורך שהיה רצוי מאוד לוודא שאין בו מרתף היכול להסתיר מנהרה המחברת לבתים אחרים, דרכה יכולה התקפת נגד להגיע. יש להציב שמירה מפני אפשרות של הופעת כוח אויב בתוך הבית - מתוך מרתף או מתוך מנהרה.


כיבוש בניינים\לחימה בשטח בנוי ועירוני, כללית:


1.       הכח המגן עשוי לנקב חורים ברצפות של קומות עליונות (כלומר, בתקרה של קומת כניסה ומעליה) כדי לזרוק דרכם רימונים, לאתר כניסת אויב ולפגוע בו. כח תוקף יצטרך לחפש חורים כאלה.


2.       במצב בו מתנהל קרב בתוך בניין, אם כוח רוסי כבש את הקומה התחתונה וחלקו התקדם לעליונה, ירו הצ'צ'נים כלפי מטה דרך התקרה וחורים בה, ומיד נסוגו, כדי לגרום לכוח הרוסי בקומה התחתונה להגיב באש ולפגוע בכוח הרוסי בקומה העליונה. במקרים רבים הוביל הדבר לחילופי אש כבדים בין הכוחות הרוסיים.


3.       במצב בו לכוח אחד עליונות ברורה בכח אש וטכנולוגיה, ינסה הכוח הנחות יותר להתקרב אליו ו"לחבק" אותו, כדי לנהל קרב ברמת החייל הבודד, בטווחים קצרים שבהם לא יוכל הצד החזק יותר להפעיל סיוע אש או נשק כבד מחשש לפגיעה בכוחותיו-שלו. זאת אם הצד החזק מפעיל היטב את נשקו הכבד; אם החלש יכול לתקוף מרחוק בצורה יעילה, קרוב לודאי שיעשה זאת.


4.       במידת האפשר רצוי לצמצם בנשיאת המשקל, בפרט כאשר כוח נכנס לטהר בית. אם ניתן להשאיר פק"לים לא נצרכים מעט מאחור (תחת שמירה, כמובן), רצוי לעשות זאת. בהיתקלויות בשטח עירוני המהירות וקלות התגובה הן פקטורים משמעותיים בהישרדות, ולחייל הקל יותר יתרון חשוב. הצ'צ'נים אף טענו כי כאשר השתמשו באפודי המגן הרוסיים הכבדים נגד ירי עלה מספר אבדותיהם, בגלל הסרבול שנגרם להם.


5.       מטולי רובה נ"א\נ"ט (כגון M-203 או מקבילו הרוסי) וראשי קרב נ"ט\נ"א ככלל יעילים יותר כאשר הם נורים דרך חלונות על קיר פנימי מאשר כאשר הם נורים מול הקיר החיצוני – רדיוס הפגיעה שלהם במטען חלול קטן יחסית, ואילו פיזור הרסס בחדר כאשר הם נורים לקיר פנימי גבוה. הדבר נכון עוד יותר לגבי פצצת מטול נ"א בלבד. בהתגוננות כנגד הפעלת נ"ט מסוג זה רצוי להימנע מהצטופפות בבתים, ובמידה ויש להיכנס אליהם – להשתדל ולהותיר את רוב הכוח בחדרים פנימיים, ללא חלון לכיוון האיום. חלונות זכוכית יש להוציא כדי למנוע רסס במקרה פיצוץ.


6.       רצוי במידת האפשר להקפיד על עתודות גדולות, כדי לאפשר מנוחה לכמה שיותר לוחמים וכך לאפשר רציפות והמשכיות הפעולה.[2]


7.       ה-RPG-7 הוא אחד מכלי הנשק הרב-תכליתיים ביותר שניתן להעלות על הדעת. מלבד סוגי ראשי הקרב המרובים שלו אפשר להשתמש בו בשעת חירום בתור מרגמה (הגם שבדיוק נמוך), ובירי במסלול תלול, עד ההשמדה העצמית של גרסת הנ"ט ב-*:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />*:namespace prefix = st1 />920 מ'. כמו-כן הצמידו הצ'צ'נים לראש הקרב לבנות חבלה או דלק צמיג, שהגדילו מאוד את יכולת הפגיעה של ה-RPG נגד אדם. התוספות אמנם פגעו מאוד בדיוק, אך לא שינו הרבה בטווחים קצרים מאוד (30-50 מ') שבהם בדרך-כלל נורו בשטח עירוני. ירי RPG מותיר אחריו שובל כחלחל-אפרפר, והיורה חייב מיד להחליף את מיקומו אחרת ייחשף וייפגע – במקרה שהאוייב יורה RPG, רצוי לחפש את העשן.


8.       אש מרגמות יעילה במיוחד בשטח עירוני שבו בניינים גבוהים העשויים לספוג את הירי התלול-פחות של תותחים, ואילו המרגמות נופלות אל תוך הרחוב. האפשרות של החי"ר להפעילה במדוייק בטווחי המגע גם היא יתרון חשוב.


תודעה:


1.       אסור להיתפס לססמאות ולהגדרות. האוייב איננו מחוייב לשיטות פעולה מסויימות הכלולות בהגדרה, ואל לשכוח זאת. למשל, הביטוי "מחבל" מעלה בתודעה טרוריסט המבצע לחימת פגע-וברח או מטעני תופת, בעוד שלמעשה האוייב יכול להשתמש בשיטות לחימה קונבנציונליות לגמרי. במלחמה הראשונה בצ'צ'ניה הובילה התעקשותם של הרוסים לכנות (מסיבות מדיניות) את הבדלנים הצ'צ'נים "מחבלים", "טרוריסטים", ובמקרה הטוב "לוחמים", לכך שנערכו להתמודד רק נגד שיטות של גרילה וטרור, ולא שינו את שיטותיהם גם כאשר התברר להם שהצ'צ'נים מחזיקים בקווי הגנה, מנהלים לוחמת הגנה והשהיה סדורה, ואף מפעילים שריון. העובדה שהרוסים התכוננו ללחימה רק נגד גרילה וטרור גרמה להם לפרש את כל מעשיהם של הצ'צ'נים בהתאם. באוגוסט 1996 היה הדבר בעוכריהם, כאשר הצ'צ'נים תקפו בכוח דו-חטיבתי מסודר את עיר הבירה גרוזני, והמערך הרוסי לא יכול היה להתמודד מולם. במקרים רבים קודם לכן זילזלו הכוחות הרוסיים בעקרונות אבטחה או באויביהם, כיוון שהקפדתם לא להכיר בכך שהצ'צ'נים נלחמים בצורה צבאית הובילה אותם להתעלמות מהנעשה בשטח לטובת הסיסמאות בהן השתמשו. "גרילה", "טרור" וכו' הן הגדרות שאינן מחייבות כי האוייב יילחם בצורה מסויימת; הוא עשוי להפתיע אותנו ולהילחם הגנה סדורה בשל סיבות משלו, שלא תמיד ייראו לנו הגיוניות. באותה מידה, הפחתת פעילות אוייב בגזרה מסויימת עשויה להעיד על פגיעה קשה בו, או לחילופין עשויה להעיד כי הוא מרכז כוחות למתקפה. אין להתעלם מסיכונים – גם אם אינם תואמים את מה שהיינו רוצים לראות ואת התוצאות שהיינו רוצים להשיג.


2.        במידה ומנסים להשפיע על תודעת האוייב, יש להקפיד להכיר היטב את הגורמים המשפיעים עליה. נסיונם של הרוסים לבצע 'הפרד ומשול' כנגד הבדלנים הצ'צ'נים במלחמה הראשונה בצ'צ'ניה (1994-1996) כשל כיוון שהתבסס על הנחה מוטעית שהאמינה כי החמולות הצ'צ'ניות הן מרכזי הכוח. ואילו במלחמה השניה, כיוון שאיבחנו נכון כי האחוות הצופיות, מסדרים דתיים מוסלמיים, הן מוקד זהות חשוב – הצליחו הרוסים להשתמש בהן כנגד האיסלאם הרדיקלי ולהשיג הישגים נכבדים.


3.       על הבעייתיות של סמלים יכול להעיד הקרב הראשון על גרוזני, ב-1994-1995. כאשר, לאחר שבועיים לחימה, כבשו הרוסים את ארמון הנשיאות בעיר, סמל השלטון הבדלני הצ'צ'ני, הם הציגו את זה כהישג גדול, ואילו הצ'צ'נים טענו כי "זה רק שלד", והעדיפו להדגיש את עמידתם הארוכה בפני הרוסים: "[בגרוזני] הצלחנו להחזיק מעמד 37 ימים  [בפני הצבא הרוסי]. ברלין החזיקה מעמד רק שבועיים [בפני הצבא האדום]".


 


לקחים נוספים ממלחמות שונות:


1.       ניתוק מגע לכוחות בעומק האוייב, יחידת SOG, מלחמת ויאטנאם:


הכח בן שמונה חיילים, בשני טורים. ארבעה חיילים רגילים, שני מטוליסטים, שני מקלענים. במקרה מארב, כל המספרים האי-זוגיים צועדים צעד ימינה, כל הזוגיים צעד שמאלה. החיילים הקדמיים יורים אש אוטומטית עד שנגמרת המחסנית, ואז נסוגים. אלה שמאחוריהם יורים אש אוטומטית עד תום המחסנית, וכן הלאה. במקביל יורים המטוליסטים פצצות מטול ללא הרף עד שתורם מגיע. במידה וישנה מרגמה בכוח, היא מופעלת גם בלא כל מטרה מוגדרת. תוצאת המהלך היא יצירת פרק זמן קצר שבו נפח האש המיוצר נראה כמו זה של רתק פלוגתי לפחות, ובכך האויב נפתה להאמין שיש מולו כוח גדול יותר ממה שחשב. הדבר קונה זמן לכוח הקטן לסגת ולא להילכד בשטח ההשמדה.


2.       "ציד ברווזים", תנועה בשטח סבוך, רודזיה 1974-1980:


אם הכח המתקדם נע בשני טורים, כל חייל בטור הימני בוחן תוך-כדי-תנועה מעין 'משפך' מימינו, 45 מעלות לפניו ולאחוריו, וכל חייל בטור השמאלי עושה זאת לכיוון שמאל. במידה ומדובר בטור אחד, מספרים אי-זוגיים יסרקו צד אחד, ומספרים זוגיים – את הצד השני. כל חייל מחפש את הנקודות הסבירות בתוך המשפך שלו בהן ימקם אוייב מארב (למעשה, הנקודות בהן הוא היה ממקם מארב לו היה האוייב). במקרה של היתקלות, כל חייל יורה צמד כדורים לכל נקודה כזו. לאחר אימון מתאים ניתן כך להשיג פגיעה יעילה מאוד במטרות שהחייל היורה אינו רואה כלל!


 


 








[1] פצצת דלק=אוויר יוצרת לחץ עצום והדף המסוגל להרוס מחסות ומסתורים, להרוס קירות פנימיים, ולפגוע באנשים גם בתוך בונקרים וביצורים בעלי חרכי אוויר. טנק או נגמ"ש בעל מיגון הפועל בעל=לחץ ואטום לאב"כ, ישמור על אנשי הצוות גם בזמן פגיעה תרמובארית. לעומת זאת, מיגון אישי לחייל  אינו מועיל כמעט נגד פגיעה כזו, מפני שהיא מסתמכת על לחץ והדף ולא על רסיסים. כמו כן, בפגיעה סמוכה לטנק עם כוות פתוחות, ייפגעו אנשי הצוות מהדף, אף כי הטנק יישאר שלם כמעט.



[2] ספר התו"ל האמריקאי הנוכחי לשטח עירוני ממליץ על עתודות בגודל כמחצית הכח – כלומר, כל פעם מחצית הכח נלחמת ומחציתה נחה!

תוקן על ידי - 000_אלישיר - 07/08/2006 22:14:52



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > מצ'צ'ניה ללבנון -לקחים.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר