בית פורומים עצור כאן חושבים

כיסוי ראש לנשים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/8/2006 18:54 לינק ישיר 
כיסוי ראש לנשים

מאיפה מגיע עניין כיסוי ראש לאשה?
האם זה מסורת שעברה מדור לדור או שזו ממש מצוה שכתובה באיזשהוא מקום ?




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2006 20:28 לינק ישיר 


רק לפני כשעה כתבתי בפורום סמוך תשובה בנושא לידידנו, אם כי שם הדיון מה עדיף מטפחת או פאה. והנה לכם הררים התלויים על שערה... בדין שכל כולו כחוט השערה...

מיימוני, יפה שאלת מהיכן דנתוני, ולכבודך אפרוש בקצירת האומר (ולא אפרט השו"ת בני זמנינו).

להלן המקורות להלכה מפורשת בדבר כיסוי כל שערות הראש, ושהמגלה כלשהו משערה עוברת על דת יהודית.

עפ"י המשנה (כתובות ז, ו) "ואיזוהי דת יהודית - יוצאה וראשה פרוע", ואמרו על זה בגמרא (כתובות עב ב) "דאורייתא קלתה שפיר דמי, אבל דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור" בשוק. וכתב הרמב"ם (הלכות אישות כד יב וכן בטוש"ע אהע"ז קטו,ד) "ואף על פי ששערה מכוסה במטפחת לפי שאין רדיד עליה" (שאוסף כל שערה) נחשבת לעוברת על דת יהודית. מטפחת היינו קלתה.  ורדיד הוא "החופה את כל גופה כמו טלית" (רמב"ם יג, יא וטוש"ע עג). בדומה לכיסוי המוסלמיות בימינו. וכן דנו לענין כיפה=צעיף (רש"י כתובות סד) אם מכסה כל שערה יוצאת בו. והנה בענין זה לא פלוג רבנן בין שערה אחת המבצבצת או יותר, אלא קיי"ל בכלשהו ממש כמנהג בנות ישראל הכשרות. (משא"כ סימני גדילה ששיעורן שני שערות, ואיסור הקפת הראש שיעורו כ"גריס" היינו ארבעים שערות). אמנם התוספות התירו במטפחת אך לא נתקבל ההתר ולא הוזכר בשו"ע ופוסקים (אלא בשעת הדחק, ראה אגרות משה אהע"ז נח). ומה שהתיר מהר"מ אלשקר  "ביוצא מחוץ לצמתן לבאות ממקום מנהג כזה", כבר כתב כנגדו המגן אברהם שאין נוהגין כן (או"ח עה, ב. וראה רמ"א שם וקיי"ל בכללי הפוסקים להכריע כהמג"א נגד הרמ"א) והצמח צדק כתב בשו"ת על מנהג נשים זה דעל כגון דא אמרינן  "מנהג אותיות גהנם". אמנם גם הוזכר שם ספר הזהר להזהרה יתרה אך יסודו בדת יהודית שכך נהגו בנות ישראל מקדמת דנא ולא נתנו שיעור בזה, אדרבה הפך ההגיון הוא, שהרי אם הי'ה שיעור שמותר לחשוף בטלה כל הסוגיא בגמרא והרמב"ם והשו"ע שנקטו כי זה ההבדל בין קלתה ומטפחת שאסרו לתוספת רדיד שמותר כי מכסה הכל לגמרי, כנ"ל.

ולגבי  מטפחת בביתה וחצרה ראה שו"ת חתם סופר שהחמיר בזה עפ"י הב"ח, ורוב הפוסקים חולקים עליו. ולגבי פאה נכרית אם גם היא תחשב שלא כדת יהודית ראה שו"ת דברי חיים (יו"ד נט) המחמיר בזה, ועם זאת למסקנה הכריע "דאם אין הרבים מסכימים לא יוכל לגזור עליהם".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/8/2006 21:17 לינק ישיר 

בתורתנו כבר מוזכר "מנהג" זה, אצל רבקה אמנו "ותקח הצעיף ותתכס".

לא ידוע לי על מסורת קדומה יותר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2006 21:44 לינק ישיר 

אמרי בינה

לפני שאתה הולך וסולל דרך לפי דרכך ולפי דעת האחרונים הנראים בעיניך
הבה נתקדם צעד צעד ונבחן את שורשי הדין:

ראשית:

1) יש לבאר מהי 'דת יהודית' - על סמך מה היא מתבססת?
כתב הרמב"ם אישות כד,יב: "מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל" -

א. מה יסוד מנהג הצניעות?
ב. האם למנהג כח השתנות?

2) בגמרא: "מדאורייתא קלתה שפיר דמי".

ומה בין קלתה לבין דת יהודית - כלומר, מה יסוד ההבדל בסברא מעיקר הדין?

3) ברמב"ם שם כד,יא: "עברה על דת משה; יוצאה בשוק ושער ראשה גלוי".

א. כדרכנו שמענו "שלא בשוק" - אפילו דת משה אין בזה.

ב. בר"נ על הרי"ף כתובות בבאור הגמרא:
"אם כן דאמר ר' יוחנן דקלתה אין בה משום פריעת הראש, משמע דבלא קלתה מיהא יש בה משום פריעת הראש, ואם כן כולהו נפקן, שאין אשה נזהרת בחצרה", ותירצו שם בגמרא: "מחצר לחצר ודרך מבוי" - ובפירוש: דלא שכיחי בה רבים מותר לצאת בקלתה.

נמצאנו למדים:

בחצר - כולהו נפקן - כלשון הר"נ, ואפילו בלא קלתה! והאם אין שם גברים כלל?
ודרך מבוי - דלא שכיחי רבים - בקלתה!

ומדת משה - דווקא בשוק ושערה פרוע! -

4) אך לכאורה אם זה דין דאורייתא מה יסוד האיסור שהותר בחצר ובמבוי בקלתה?

5) לפי הרמב"ם מה יהיה היום הדין למי שלא לובשת רדיד?
אלא על כרחך הדין הוא לפי מנהג הנשים, ומי קובע מהו מנהג הנשים, ולפי מה?

(ועוד מצאנו: 'שערך מבעד לצמתך" - וראה שם בפרשנים כיצד נתבאר 'צמה' שלא כדרך שאנו מפרשים היום.)

 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2006 22:41 לינק ישיר 

שליי

ברוך הבא אל הפורום!

אשתדל לענות יותר בהרחבה ובצורה מסודרת בעז"ה. בינתים יש לפניך את עיקר המקורות, אם גם בסגנון המיועד ללמדנים בעלי ידע, בתשובות דלעיל.
אמרי בינה

אבהיר מה קשה לי בדבריך, ולצערי לא מצאתי את האשכול בח"ח לדון בו שם.

יש שלושה מצבים שניתן לתאר:

א. אשה המכסה כל שערות ראשה בלי שאחת תצא החוצה.

ב. אשה שפה ושם רואים קצה של שערה, או מקום בו השערות יוצאות. וזה כמעט בלתי נמנע בפאה. וזה מה שתארת באשכול בח"ח.

ויודגש: לא שהיא מזלזלת ולא שאינה מנסה, אלא שאין בכוח אדם לכסות את הראש לחלוטין כך.

ג. כיסוי הראש שמצוי בתוך שכבות חברתיות מסויימות בישראל, שמקפידות על כיסוי ראש לאשה, אבל כיסוי ראש חלקי. אולי בבחינת "רובו ככולו". שם השערות היוצאות הן נמנעות אלא שאין מקפידים עליהם, כנראה מתוך טעות.

האם זה ברור ההבדל בין ב' לג'? מלשונך באשכול שם, בח"ח, ומה שהבאת בשם אחד מפוסקי שכונתך, הדבר אסור במצב ב', כלומר כל כיסוי ראש שאינו פאה, כי לא יימלט שיצא קצה שערה פה או שם.

ואני בעניותי מבין שאין הקפדה על כך. (פרט לזוהר, ועליו יש לדון בפני עצמו). ואתה כאן בשלך שמי שתחבוש כיסוי ראש באופן זה, כלומר מטפחת שממנה עלולות לצאת לאונסה כמה שערות, עוברת על דת יהודית.

אתמהה.

ועדיין איני רואה לזה מקור בדבריך.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/8/2006 00:00 לינק ישיר 



אמרי בינה

בפורום הסמוך כתבת:
"שמתי נפשי בכפי והרמתי טלפון לאב"ד קהילתינו ושאלתיו אם מותר לאשתי לצאת לרשות הרבים עם מטפחת צמודה המכסה מכל צד ופינה. תשובתו - "חס וחלילה!! בשום אופן לא!! לא יעלה על הדעת, עלולה המטפחת לגלוש טיפה ואף אם תוסט מילימטר עוברת על דת יהודית !! אני מתיר לך רק אם תגלח ראשה לגמרי, קרחת ומטפחת יש מקום להתיר" עד כאן לשון קדשו".

גם אני הייתי שמח לדעת מי הוא אותו אב"ד שמנפיק פנינים כאלה.

נזכרתי בסיפור הבא:"דאבוה דשמואל אשכחיה לשמואל דקא בכי אמר ליה אמאי קא בכית דמחיין רבאי אמאי דאמר לי קא ספית לבראי ולא משית ידיה ואמאי לא משית א"ל הוא אכיל ואנא משינא א"ל לא מיסתייה דלא גמיר מימחא נמי מחי" (בבלי חולין קז ע"ב)

אני ממליץ לך להחליף רב, אני לא הייתי סומך על אדם עם ידע כזה ורגישות כזאת.

מה זה הפתרון המטורף הזה לגלח לה את הראש ?! איפה שמענו על דבר כזה חוץ מדין אשת יפת תואר שהתורה ציוותה עליה להתנוול !
מה זה החומרה השערוריתית הזאת ?

אלא מה ? נוח לו ולכל מי שמורה ככה להחמיר, הרי הוא לא ירגיש בצערה כשהיא תהיה בלי שערות ! וחוץ מזה איך בעל יכול להסתכל ככה על אשתו ?
 
איך אדם כזה מורה הוראה ? בושה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/8/2006 00:24 לינק ישיר 

לשלמות האשכול אעתיק לכאן את שעניתי למיימוני בענין בפורום "חדרי חרדים"

מיימוני, דומני שדברי הפוסקים חד משמעיים, עם זאת אנסה להסבירם שוב.

הנחה א.
קבעו חז"ל לגבי איסור חשיפת "שיער באשה ערווה" כי המגלה שערה עוברת על  "דת משה" והמגלה מקצת שערה עוברת על "דת יהודית".

הנחה ב.
הגמרא הרמב"ם והשו"ע כתבו ונקבעה הלכה למעשה במג"א, כי היוצאת לשוק בקלתה או במטפחת עוברת על "דת יהודית". מפני שאי אפשר שתכסה כל שערותיה.

הנחה ג.
לא נקבע בפוסקים אלו שיעור מינימום לאיסור זה (כגון קווצת שיער, או שורה אחת או מידה כגריס או מספר שערות וכדומה) מכאן שלדעתם האיסור פשוטו כמשמעו בכלשהו. ויש לכסות את כל השער ממש

וכעת בא כבודו וטוען שמדובר באונס כי אי אפשר למטפחת שתכסה הכל, וממש איני מסוגל להבין הגיונו, הרי בדיוק לכן אסרו הפוסקים מטפחת, ואיך יכניס אדם עצמו מלכתחילה בזדון למצב שיהא אנוס לעבור עבירה. וכי ניתן התר לאדם, למשל, להסתגר בחדר לעשרה ימים רק עם קתלי חזיר בלבד ואחר נאמר שהיה אנוס מפני פיקוח נפש ולכן מותרת לו הטריפה. ובפרט שבמפורש מכך -ממטפחת- הזהירו רבותינו.

באשר לנקודה השניה בדבריך, אני בהחלט מסכים עימך, ולא המלצתי על גילוח הראש, וקשה לומר שחז"ל הציעו גילוח כפתרון ואדרבה, וכמה ראיות לדבר - א. משמעות לשון הגמרא בכל מקום שבפרוש יש לאשה שערות אלא שצריכה  היא לכסותן, ולו כוונתם היתה שתגלחן היו כותבים זאת במפורש. ב. אין צורך לגלחן אלא רק אם תתעקש על מטפחת האסורה ואז צפוי שיבצבצו. ג. הגמרא הרי נותנת עצה אחרת ודורשת את לבישת הרדיד (האוסף ומכסה את כל השער ממש), ואכן הפאה הנכרית היא היא ממש כפונקציית הרדיד, עוטפת ומכסה את שערה שלה מכל צד, ובפרט אם הפאה מגיעה לעד לכתפיה. ד. יש פוסקים שכתבו שגילוח ראש האשה אסור משום ניוול, ולמדו זאת מדין יפת תואר שבה נצטווינו "וגילחה את ראשה" ודרשו חז"ל כדי לנוולה. רק כל שכתבתי הי'ה שאם כבר מתעקשים על מטפחת אז לפחות שיהי'ה עם גילוח לפנ"כ, כי חשיפת שיער כלשהו גרע טפי. 

דרך אגב - הצגתי את עמדת הפוסקים בשיטה זו המעדיפה פאה מקורותיהם ונימוקיהם, ברור לי שישנם גם דעות הפוכות ומנהגים אחרים כידוע ואני אף בקי בהם ובמקורותיהם,  ואיני בא להכריע אלא להציג נכונה את השיטה הזו שלענ"ד נשמעת מאד מבוססת והגיונית הלכתית והכי צמודה לכללי הפסיקה. דומני שהשיטות האחרות היוצאות חצץ נגד פאות יותר מבוססות על רגשות אינטואיציה ומסורת אמהות (רבני הונגריה ור' עובדיה יוסף) או לחילופין על נוחיות (חוגי המזרחי), ואחר כך נמצאו כבר הפילפולים הנצרכים הלכתית. 


כמתעסק

ידועים הראשונים ואף האחרונים הפוסקים כדבריך וראה ב"ערוך השולחן" התר מפורש ללכת בגילוי שער (דרך אגב בעל עה"ש גם התיר בעירו מי ברז למקוה ולא החשיבם לשאובים). ולא באתי לפסוק לכל העולם אלא להסביר מקורות וטעם הממליצים ומקפידים על פאה בדוקא. 

הבאבא

ראה בדברי למיימוני לעייל שאכן אין נוהגים בקהילתינו לגלח הראש מהטעמים שמניתי, דברי על גילוח היו מופנים רטורית כלפי מי שכתב בח"ח שר' משה אריה פריינד המליץ על מטפחת  ועל כך נענה שברור שלאשתו ההונגריה של רמא"פ לא היתה הבעיה שהיתה לרמב"ם ולב"י עם מטפחת, כי היתה מגולחת כמנהג הונגריה, ואם מישהי רוצה לנהוג כמותה על סמך פסק בעלה שתעשה כן עד הסוף ותגלח ראשה.


ובסופו של יום....נהרא נהרא ופשטיה ....איש במסילתו יעלה ... ובלבד שיכוונו לשם שמים
איחוד הודעות

תוקן על ידי עצכח ב- 22/07/2008 12:13:47




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2006 08:18 לינק ישיר 



אמרי בינה

אתה מתאר לעצמך שנשות האמוראים הלכו עם פאה ?!
מה פשר הדחייה שלך את מסורת האמהות ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/8/2006 08:24 לינק ישיר 

מישהו יכול להסביר כיצד שיער שעד אתמול לא היה ערווה למחרת הנישואין הופך לערווה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2006 09:32 לינק ישיר 

אמרי בינה

אם כוונתך לערוה"ש לענין לברך לפני אשה מגולת ראש, ראה שם שלא התיר במפורש ללכת בגילוי ראש, ושמא נמלט מעיני מקור אחר, ואשמח אם תפנה אותי.

ועוד:
מחד, אתה כותב שיש ראשונים ואחרונים הפסוקים כדברי. ומאידך אתה כותב שבחוגי המזרחי מתבססים על נוחיות (אא"כ כוונתך לאי לבשית כיסוי ראש כלל).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/8/2006 09:40 לינק ישיר 

ידועה העובדה שנשים חשובות בליטא לא היו הולכות בכיסוי ראש בכלל,
לדוגמא שמעתי שמועה דיי מבוססת שאישתו של הגרי"ד סולובייצ'יק היתה הולכת בגילוי ראש,
אבל אישתו של חתנו הרב ליכטנשטיין כבר הולכת עם כיסוי ראש וגם זה רק במקומות ציבוריים,

בעלבעמיו,
אני לא יודע תשובה ברורה לשאלתך אבל אני חושב שההגיון בזה הוא שמרגע שאישה נהיית 'של' איש אורחותיה צריכים להפוך לצנועים יותר, ולא שפתאום מאחרי הנישואין היא מתחילה למשוך תשומת לב של אחרים, היא צריכה להתמקד יותר בבעלה ו'לתת' לו את השיער שלה, ובקיצוניות, השיער שלה שייך לבעל ולא לרחוב,
אני אישית לא חושב ככה, ובטח שלא בימינו, אבל יש היגיון בהלכה הזאת,

*****
לפי הנחיית הכותב
תוקן על ידי - עצכח - 25/08/2006 11:10:26



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/8/2006 10:03 לינק ישיר 

גוונא,
קשה לי עם תרוצך.
הצעה לתיקון הודעות.
להעתיק את תוכן ההודעה הישנה ל NOTEPAD לתקן אותה ולהדביק אותה מחדש בחלון של עריכת הודעה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2006 21:24 לינק ישיר 

כמתעסק

משפרטת טענותך נמצא שאכן אין שום  מחלוקת באף פרט בינינו (חוץ מסעיף ג' דלהלן), ועל כן עוד יותר אתמהה על מה נזעקת,

א. ודאי יסוד דין זה הוא במנהג, אלא מה, הרי כל מי שמבין את המושג "דת יהודית" יודע שבמנהג בנות ישראל הכשרות עסקינן, מילתא דפשיטותא היא. וכי מי טען אחרת.

ב. ברור שהרמב"ם מדבר ביוצאה לשוק וכן הגמרא, וציינתי זאת בראשית דברי באשכול במפורש לרווחא דמילתא, וגם זה מילתא דפשיטותא, שהרי ברור כי בביתה או בחצרה וי"א אף במבוי הדין שונה לחלוטין.

ג. ברור שלדעת המחמירים (רמב"ם, ב"י, מג"א) מדובר בכיסוי כל שערותיה, פשוטו כמשמעו ולכן פסלו מטפחת. אדרבה אשמח לשמוע אפשרות אחרת ללמוד פשט בדבריהם, ואם אין כוונתם ל "כל" כפשוטו, מדוע פסלו מטפחת ומדוע פסלה הגמרא קלתה, ואז גם יש ליתן שיעור, ולא מצינו שנתנו שיעור.

ד. בכתבי שדברי התוספות לא נתקבלו על הפוסקים, ברור שהתכוונתי לפוסקים הנ"ל - השו"ע והמג"א, ולא לפוסקים אחרים, שהרי הצגתי את דברי הנ"ל. עם זאת ציינתי שיש שיטות אחרות

ד. בכתבי "השיטה המקובלת", כוונתי לשיטת הפסיקה באורח חיים המקובלת אצל האשכנזים והיא - הלכה כשו"ע כנגד אחד מהראשונים, הלכה כרמ"א כנגד השו"ע, הלכה כמג"א כנגד הרמ"א. (זאת בקצרה, יש כמובן יש עוד פרטים בכללי הפסיקה וגם יוצאים מן הכלל, ואכ"מ). ושוב, כמובן יש עוד שיטות וכתבתי זאת, אולם זו שיטה מקובלת שראיתי לנכון לייצג.

ה. רשימת המכריעים כהמג"א והמבינים כך דבריו ארוכה מאד ולא רק הצ"צ. וכן בדורינו אנו, צא נא לרחובה של עיר - בין אם המדובר בירושלים עיה"ק ובני ברק או בורו פארק, מונסי או לייקווד,בכל מושבות החרדים האשכנזים, ברור שרוב מוחלט (כ80 עד 90 אחוז) יוצאות לשוק בפאה בדוקא, וכמובן זאת על דעת רוב פוסקי הדור. כך שאין זו גוזמה לקרא לשיטה זו "השיטה המקובלת". אם כי יש עוד שיטות מקובלות.

ו. לא הסקתי מהרמב"ם מה שאינו מחוייב מדבריו.

ז. לא קבעתי שהתקבלה חומרת החת"ס, אדרבה חומרתו בבית ובחצר במפורש לא התקבלה על הרוב, וכך ציינתי.

ח. ברור שעסקתי כאן בלהסביר שיטה מסויימת, אך לפי אמות מידה וכללי לימוד ענינים ואובייקטיבים,  משמעות הטענה שכתבתי "בצורה מגמתית וסלקטיבית", שונה לגמרי, וכל בר דעת מבין את ההבדל.

ואת והב בסופה 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2006 21:37 לינק ישיר 

אמרי בינה

על סעיף ג כבר השיב מימוני.

רק אוסיף: על ענין קלתה, ראה נא על הסבכא גם פירוש המשנה כלים כד,טז.
הרי שנראו השערות לגמרי והרדיד הוא שכך נהגו אז לכסות, אך אין הוא מעיקר גדר הדין שצריך שיהא הכיסוי ממין כזה שלא תהיה האפשרות כלל שימנע בהכרח שיצאו השערות.

וכל זה הוא אך למנהג המחמירים - כפי שציינת.

ומאליו שאין למחות ביד המקלים - ככל ענין מחמירים ומקלים וק"ו בענין מנהג.

ואחר שהובהר כי כך הנך מפרש את מנהג המחמירים - דומה שהענין מחוור כשמלה.

והבוחר יבחר - ואת והב בסופה.

'ואת והב בסופה'.

והבוחר יבחר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/8/2006 22:07 לינק ישיר 

כמתעסק

א. מיימוני לא השיב על סעיף ג'. וגם תשובתך יכולה לתרץ רק חלקית ולפי פירוש אחד בקלתה, וראה בספר הערוך דעתו למשמעות קלתה. אך עכ"פ לא כך למדו הרמב"ם והב"י שהסיקו מקלתה גם איסור למטפחת. וע"כ לשיטתם אין הסבר ליוצאים במטפחת, וגם לא חייב להיות הסבר - פשוט כי אין רבותיהם פוסקים כהרמב"ם והב"י בענין זה.

ב. אכן זו שיטת המחמירים, ואלו היו ראשית דברי בענין בפורום ח"ח, שרצה שם מאן דהו לטעון שמטפחת עדיפה והיא חמורה יותר.

ג. מעולם לא עלה בדעתי למחות ביד המקילים, ובכלל איני מן המוחים ומוכיחים בשער. רק הצגתי עמדה ושיטה בענין. כאיש על מחנהו ואיש על דגלו, כן אשה בצמתה ונערה בקלתה

ד. מצטרף לדבריך שהנושא מיצה את עצמו וראוי לסיימו, עכשיו בא נדון על השפם...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/8/2006 22:59 לינק ישיר 

אמרי בינה

היכן ברמב"ם נאמר שאסור לצאת במטפחת?

ולגבי ההיסק שהסקת, ש"כל" משמע להוציא אפילו שערה היוצאת באונס, אני עדיין תמה עליו. לדעתי, זה בא להוציא ממי שתנהג כמנהג חלק מה"מזרחי" דהיום, לגלות חלק משערותיה במתכוון.

לפיכך, בשתים אני חלוק עליך.

א. אשמח לדעת היכן הרמב"ם אוסר מטפחת או הדומה למטפחת.

ב. על מה אתה מתבסס כאשר אתה לומד כי "כל" להוציא שערה הבורחת באונס כדרך בעלות המטפחות.

וכבר ציינתי לך כי לפי הזוהר, האוסר אפילו שערה אחת, נמצאנו למדים כי כן היתה הדרך ביניהם, ששערה אחת כן יכלה לצאת. והרי זה מגלה על מנהג העולם בימי פירסום הזוהר, בספרד של המאה ה14.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כיסוי ראש לנשים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.