בית פורומים כשרות

תביעה ייצוגית נגד שטראוס ג'לטין מעצמות בקר במילקי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/8/2006 14:30 לינק ישיר 
תביעה ייצוגית נגד שטראוס ג'לטין מעצמות בקר במילקי

הקרב על המילקי מגיע לביהמ"ש: בקשה לייצוגית ב-12 מיליארד ש' נגד שטראוס
התובעות טוענות כי המוצרים הכוללים את הג'לטין המיובא אינם כשרים, והצגתם ככאלה מהווה הטעיה והונאה מכוונת של ציבור הצרכנים שומרי הכשרות
נועם שרביט 28/8/2006

הקרב על המילקי מגיע לבית המשפט. טובה נגלר ובתה רויטל נגלר-מאן, תושבות גבעת שמואל ובני-ברק, הגישו לבית המשפט המחוזי בת"א תביעה נגד שטראוס-עלית , הרבנות הראשית לישראל והרבנות נהריה, בפרשת הג'לטין במילקי ובמוצרים אחרים שלה.

בית המשפט מתבקש לאשר את התביעה כייצוגית עבור כ-1.4 מיליון צרכני "מילקי" שומרי כשרות, בשנים 1999-2004, וכחצי מיליון צרכני מעדן גבינה "דניאלה" ו"סקי" מוקצף. התובעות טוענות לנזק של 3,000 שקל לאדם, המסתכם בכ-12.3 מיליארד שקל.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד קרן תגר, מור תגר וחיים שטנגר, נטען כי ב-2003 התגלה שהמוצרים האמורים של שטראוס מכילים ג'לטין המופק מעצמות בקר. ג'לטין, יש לומר, הוא חומר גלם המיוצר מגריסת עצמות בקר או דגים. גריסתן היא כה מאסיבית עד שהיא אינה מותירה שאריות של בשר, ומשכך ישנם היום רבנים שקבעו שהג'לטין אינו פוגע בחלביות המוצר.

הדבר עורר בזמנו סערה בציבור בקרב צמחונים ושומרי כשרות, שנדהמו לגלות שאכלו מוצר עם רכיב בשרי לכאורה. לדברי התובעות, שטראוס עצמה הודתה אז, ש"המוצר מילקי אכן מכיל ג'לטין המופק מעצמות יבשות גרוסות של בהמות".

לפי חוק איסור הונאה בכשרות, תעודת כשרות שניתנת למוצר, רכיב או חומר גלם מיובא, מאושרת ונחתמת ע"י הרבנות הראשית בלבד. זאת, להבדיל מתעודת הכשר למוצר המיוצר בישראל, שתעודת ההכשר לגביו ניתנת ע"י הרב המקומי. ב-2001 פירסמה הרבנות הודעה, לפיה "מזה שנה אין הרבנות הראשית מאשרת שימוש בג'לטין העשוי מבקר".

התובעות טוענות, כי המוצרים הכוללים את הג'לטין המיובא לא יכולים להיות כשרים, אלא אם ניתנה לחומר הגלם תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית. למרות שתעודה כזו לא ניתנה לה, "המשיכה שטראוס למכור את מוצריה, המכילים את אותו ג'לטין, תוך הצגת המוצרים ככשרים באישור הרבנות הראשית, תוך הטעייה והונאה מכוונת של ציבור הצרכנים שומרי הכשרות, והכשלתם בבחירת מוצרי המזון שהיה ברצונם לרכוש ולצרוך".

בנוסף, שטראוס פירסמה מודעות בעיתונות בעקבות הפרשה, בהן נאמר כי בניגוד לפרסומים ה"לא מדוייקים", "מילקי הינו כשר חלבי באישור הרבנות הראשית", וזאת למרות שלא היה לה אישור כזה. רק ב-2004 הודיעה החברה כי "פיתחה יחד עם 'מחלבת אביב' מנתיבות, מילקי הנמכר תחת המותג 'כשר למהדרין', שאינו מכיל ג'לטין המופק מעצמות בקר", אלא ג'לטין צמחי.

במסגרת תשובה לעתירה מינהלית שהגיש עו"ד שטנגר נגד הרבנות, בדרישה לקבל את אישורי הכשרות לשטראוס, הגישה המדינה תצהיר של רב ממחלקת הייבוא ברבנות הראשית, בו נאמר: "לא אותרו תעודות הכשר של מחלקת הייבוא של הרבנות הראשית שהוצאו לחברת שטראוס, בקשר לג'לטין המצוי במוצריה של חברת שטראוס לתקופה של 7 שנים שקדמו לשנת 2004".

התעודות היחידות שנמצאו היו ביחס לשנים 96' ו-98'. היועץ המשפטי של הרבנות, עו"ד שמעון אולמן, אף הבהיר כי "מוצר שיובא מחו"ל ורב מקומי כלשהו נותן לו אישור כשרות כלשהו, איננו נחשב ככשר". משכך, ההכשר שניתן כביכול ע"י הרבנות בנהריה ניתן שלא כדין.

טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 2061/06).

*--
*

 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/8/2006 19:45 לינק ישיר 

ג'לטין (או מקפית) הוא חלבון קרישי המופק מעצמות ועורות של בהמות כגון פרות וחזירים או דגים. הג'לטין משמש כחומר מייצב בתעשיית המזון, וסימונו E441.*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

תהליך הייצור

את העצמות מרסקים לאבקה דקיקה שבעזרתה ניתן לייצב מוצרי מזון בקירור. אבקה זו מומסת במים חמים ומתייצבת כקריש לאחר קירור התערובת. למעשה, ניתן להשתמש בכל רקמת חיבור של בעל חיים (סחוס, עור, גידים) ולא רק בעצמות, אך השימוש בעצמות הוא הנפוץ ביותר. הג'לטין נוצר לאחר שקולגן, החלבון השכיח ביותר בגוף והמרכיב העיקרי של רקמות החיבור, מתפרק בתגובת הידרוליזה (כלומר, מתרכב עם מולקולת מים ומתפרק עקב כך לשתי מולקולות חדשות).

בעיות כשרות

בישראל, השימוש בתוצרי לוואי של תעשיות החי במוצרי מזון הוא מופחת, יחסית לשאר העולם המערבי, מטעמי כשרות. יצרנים מעדיפים להשתמש בשמן צמחי במקום במוצרים מן החי כדי שהמוצר יוגדר "כשר פרווה", ושלציבור שומר המסורת לא תהיה כל הגבלה על אכילתו.

עפ"י נתוני ארגון ייצרני הג'לטין באירופה, מעל 50% מייצור הג'לטין העולמי מקורו בעורות ועצמות חזירים. בארץ חלק מהג'לטין הנמצא בשימוש במוצרי מזון מופק מעצמות דגים. רק ג'לטין זה הוא כשר למהדרין. לעומתו, ג'לטין המופק מעצמות בהמות אינו כשר למהדרין. האיחוד האורתודוסי של רבני ארה"ב (OU), ארגון הכשרות הגדול ביותר בעולם, אוסר לחלוטין על שימוש בג'לטין שמקורו בשרי. בארץ הג'לטין זכה לכשר "פרווה" מטעם הרבנות הראשית. ג'לטין מעצמות בהמות זכה להכשר בחזקת "בטל בשישים" ו"חומר חדש" בעקבות עיבודו. מכיוון שהג'לטין מופק מהעצמות ולא מן מוח העצם, יש הפוסקים כי אינו נחשב לבשר, ולכן מאשרים הפקת ג'לטין גם מבהמות לא כשרות. מטעם זה הרבנות הראשית מכשירה שימוש בג'לטין גם אם מקורו עורות או עצמות חזיר.

תחליפים צמחוניים

צמחונים המעדיפים תחליפים צמחיים לג'לטין בבישול, משתמשים בטפיוקה ובאגר, או באבקת ג'לי סינתטית-צמחית; אבקת הג'לי המשווקת בישראל היא, ברוב המקרים, צמחית ואינה מכילה ג'לטין או רכיבים אחרים מהחי.

שימושים

השימוש העיקרי של הג'לטין הוא כחומר מייצב בתעשיית המזון. מעבר לכך, הג'לטין משמש גם לייצור כמוסות (קפסולות) לתרופות. רוב הכמוסות המשווקות בישראל מכילות ג'לטין.

במיקרוביולוגיה שימש הג'לטין עד לראשית המאה ה-20 כמצע גידול למיקרואורגניזמים. לג'לטין היו מספר חסרונות כמצע גידול, ובראשם היותו נוזלי בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס; זוהי הטמפרטורה של גוף האדם, ואכן הטמפרטורה בה רוב המיקרואורגניזמים גורמי המחלות גדלים בצורה מיטבית. הג'לטין הוחלף בהדרגה באגר, הניתך בטמפרטורה גבוהה יותר.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/8/2006 20:13 לינק ישיר 

ג ' לטין - *:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />

ייצור אבקת הג ' לטין : במפעלי המזון שברחבי העולם , מרבים להשתמש בחומר הנקרא  "ג'לטין ". הג'לטין הוא חומר מחולל פלאים . בכוחו לעבות מאכלים דלילים ולהקנות להם מוצקות , לאחות חומר מימי וחומר שומני יחדיו , להצליל מאכלים עכורים , ועוד .

הג'לטין מופק מעורות ומעצמות של בעלי חיים , והדרך המקורית להפקתו היתה על ידי ייבוש מוחלט של העורות והעצמות , עד שלא נותרה בהם לחות כל שהיא , ולאחר שטיפתם , בישולם , ייבושם וטחינתם מופקת אבקת הג'לטין . בסוגייתנו מבואר , כי מן התורה , מאכל אסור שהתקלקל לחלוטין , אינו אסור באכילה ,שנאמר (דברים יד/כא) " לא תאכלו כל נבלה , לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה " - " כל הראויה לגר קרויה נבלה , שאין ראויה לגר אינה קרויה נבילה ", וכך נפסק להלכה .

אלא , שנחלקו הפוסקים אם מאכל זה אסור באכילה מדרבנן , ואף לדעת האוסרים אותו באכילה מדרבנן , קיים נידון נוסף בפוסקים , מה דינו של מאכל מקולקל זה , המעורב במאכל היתר ואינו נאכל בפני עצמו ( עיי' "חינוך" מצוה תע"ב , בדק הבית להרא"ה בית ד' שער א', פר"ח יו"ד סי' ק"ג ס"ק א', " מנחת כהן " תערובת ח"א פ"ט , " פרי תואר " סי' ק"ג , שאג"א סי' ע"ה , שד"ח כללים מערכת ב' כלל כ"ה , שו"ת "נודע ביהודה" מהדו"ק יו"ד סי' כ"ו ). מאחר שבתהליך ייצורו של הג ' לטין , אין הוא ראוי לאכילה , ניתן לכאורה לקבוע , כי מן התורה אין כל איסור לאוכלו . ואף לדעת הפוסקים , שמדרבנן אסור לאכול מאכל אסור שהתקלקל , הרי הג ' לטין אינו נאכל כמות שהוא , כי אם בתערובת עם מאכל כשר , ולפיכך , יש להתירו באכילה גם מדרבנן , למעט לדעת המחמירים ביותר האוסרים אכילת מאכל מקולקל גם בתערובת .

דא עקא , שכאשר נתבונן היטב , נבחין , כי לפנינו מצוי מכשול שכמעט אין מבחינים בו , ולכאורה , לכל הדעות , אכילת הג'לטין אסורה מן התורה ! שכן , אומנם , בעיצומו של תהליך הפקת אבקת הג ' לטין נפגם טעמם של העור ושל העצמות , והם אינם ראויים לאכילה . אולם , לאחר מכן , בסופו של תהליך הייצור לפנינו ג ' לטין הראוי לאכילה . כלומר , המאכל שלא היה ראוי לאכילה , שב והפך למאכל הראוי לאכילה !

בעומדנו מול המבוי הסתום שאליו נקלענו , נוכל להיווכח בערכה , שלא יסולא בפז , של כל דרשה בתלמוד ואופן לימודה . רבינו הגאון רבי יעקב מליסא זצ " ל , בחיבורו הגדול  "חוות דעת" על חלק יורה דעה ב "שולחן ערוך" ( סי ' ק " ג ס " ק א ') קובע , כי מדרשת חז "ל בסוגייתנו מוכח מעל לכל ספק , שמאכל אסור שהתקלקל לחלוטין , מותר עולמית , גם אם לאחר מכן הוא שב והופך למאכל הראוי לאכילה . שהנה , שואל ה "חוות דעת", הלא כלל יסודי הרווח בכל איסורי אכילה ] מלבד בשר וחלב וכלאי הכרם [ קובע , כי אכילה שלא כדרך אכילה , אינה נחשבת אכילה ( פסחים כד / ב ), ובכלל זה , כמובן , אכילת מאכל שאינו ראוי לאכילה . מדוע , אם כן , נזקקו חכמי התלמוד לדרשה מיוחדת מן הפסוק כדי להתיר אכילת בשר נבילה שפג טעמו ?

אין זאת , מסיק בעל ה " חוות דעת ", אלא שבכך הורונו חז"ל , כי לאחר שפקע האיסור מבשר נבילה , שוב אין הוא חל עליו שנית , גם אם הבשר ישוב לאיתנו בדרך כל שהיא ויהפוך למאכל מלכים ערב . סר , איפוא , איסור התורה מהג'לטין , ונותרנו עם מחלוקת הפוסקים אם איסור חכמים תקף במקרה זה . הג'לטין המשיך להעסיק דורות רבים של פוסקים עד לימינו , אך חידושו של בעל ה"חוות דעת" הנלמד מסוגייתנו , משמש כאבן ברזל בהלכות מאכלות אסורות .

] יש לציין , כי ייתכן , שיש להתיר באכילה ג ' לטין המופק מעצמות , משום שיתכן שעצמות כלל אינם נחשבים כמאכל אסור . ועיי ' רמב " ם הל ' מאכלות אסורות פ " ד הל ' י " ח , ועיי ' שו " ת " אחיעזר " ח " ב סי ' י " א , ח " ג סי ' ל " ג , שו " ת משנת רבי אהרן " ח " א סי ' י " ז , שו " ת " ציץ אליעזר " שהביא מדברי הגר " י אברמסקי , ועוד [.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/1/2011 12:44 לינק ישיר 
להלן פסק הדין שניתן בתיק זה:

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"א 2061-06 נגלר רויטל ואח' נ' שטראוס-עלית ואח'

 

בפני: כבוד השופט ד"ר עמירם בנימיני

 

התובעות:

1. רויטל נגלר  טובה נגלר

- נ ג ד -

הנתבעת:

שטראוס-עלית בע"מ

 

פסק   דין

(אישור סופי של הסדר פשרה בתובענה הייצוגית)

 

1.         התובעות הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת, שהינה יצרנית של מוצרי מזון, וביניהם מעדני חלב הידועים בשם "מילקי", "דניאלה" ו"סקי מוקצף" (להלן: "המוצרים"). הטענה שהועלתה בתובענה היא כי קיימת הטעייה של הצרכנים בנוגע לכשרותם של המוצרים: אלה הוצגו לציבור ככשרים באישור הרבנות הראשית ומי מטעמה, חרף העובדה שבמועדים הרלבנטיים לתביעה (1999 – 2004) הכילו מוצרים אלו ג'לטין העשוי מעצמות בקר, שאיננו כשר. מוצרים אלו לא קיבלו תעודות הכשר כנדרש על פי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 ותקנות איסור הונאה בכשרות (תעודת הכשר), התשמ"ט-1988 (להלן: "חוק הכשרות" ו"תקנות הכשרות"). יתר על כן, הרבנות הראשית שללה את כשרותו של הג'לטין המצוי במוצרים אלו.

עילות התביעה שצוינו בבקשה הן: הפרת סעיפים 5-4 לחוק הכשרות ותקנותיו; הטעייה, אי-גילוי ומצג-שווא לפי סעיפים 2, 6 ו-17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וסעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; הפרת חובת תום הלב לפי סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים; עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש); עוולת תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש); התעשרות שלא כדין לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

הקבוצה התובעת הוגדרה ככוללת את כל ציבור הצרכנים שומרי הכשרות שרכשו את המוצרים בין השנים 1999 – 2004. הסעדים שנתבקשו הם פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, קרי: עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה של הרצון, בסך 3,000 ₪ לכל חבר בקבוצה אשר נטען כי היא כוללת כ-2 מיליון איש (סה"כ פיצוי בסך של 5.7 מיליארד ₪). בנוסף, פיצוי ממוני בסכום השווה למחיר המוצרים שרכשו חברי הקבוצה, וסך הכל לגבי הקבוצה כולה: 6.6      מיליארד ₪.

2.         הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה בתחילה גם כנגד הרבנות הראשית לישראל והרבנות המקומית נהריה, אך אלו נמחקו לאחר מכן ונותרה רק שטראוס-עלית בע"מ (להלן: "הנתבעת"). הנתבעת הודתה בתשובתה לבקשה כי במועדים הרלבנטיים לתביעה לא היו בידה תעודות הכשר פורמליות כנדרש. אך לטענתה, ניתנו לה אישורי כשרות זמניים מהרבנות הראשית לישראל ומרב העיר נהריה. כמו כן טענה הנתבעת כי על פי חוות דעת רבניות שהגישה לא נפגמה כשרותם המהותית של המוצרים, משום שלא קיים ג'לטין צמחי; הג'לטין שבמוצרים עובר תהליך אשר הופך אותו ל"פרווה". לכן גם ג'לטין מיוצר מעצמות של בהמות טמאות, שלא עברו שחיטה כשרה (ג'לטין מנבלה וטרפה, המכונה ג'לטין מנו"ט), ראוי לשימוש במוצרי החלב. עוד טענה הנתבעת כי התובענה איננה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית, ואף חלקה על עילת התביעה האישית של התובעות ועל הסעדים המבוקשים.

            לאור טענות הנתבעת, ולאחר מחיקת הצדדים האחרים, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הן: האם היו המוצרים הנ"ל כשרים מבחינה מהותית, והאם ניתן להם אישור כשרות כנדרש על פי החוק. במידה והתשובה על שאלות אלו שלילית, קיים צורך לבחון האם התנהגות הנתבעת נותנת בידי חברי הקבוצה עילת תביעה מאלו שפורטו לעיל, מה היקף הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה ומה דרך מתן הסעד לקבוצה.

3.         לאחר שהתקיימו מספר דיונים מוקדמים בתיק והוגשו כל הראיות בבקשת האישור, נקבע מועד לשמיעת הראיות בבקשה. אלא שאז הגישו הצדדים הודעה על הסדר פשרה שהושג ביניהם. ביום 18.3.10 התקיים דיון בעניין הסדר הפשרה, ובית המשפט העיר לצדדים הערות שדרשו תיקון של ההסדר. לאחר שהוגש הסדר פשרה מתוקן, שבעקבותיו אישר בית המשפט באישור ראשוני את הסדר הפשרה ביום 18.7.10 (להלן: "הסדר הפשרה"). בהחלטה זו הוריתי לצדדים לפעול על פי הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18 ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), בכל הנוגע לאישור הסדר הפשרה, לאחר שלא מצאתי טעם לדחות את ההסדר על הסף. בהתאם לכך פורסמו הודעות בעיתונים הכוללים את הסדר הפשרה, והעתק מההחלטה נשלח ליועץ המשפטי לממשלה שהתבקש להתייחס גם לשאלת הצורך במינוי בודק לפי סעיף 19(ב) לחוק.

4.         לפי הסדר הפשרה שהושג בין הצדדים, הקבוצה התובעת היא ציבור שומרי הכשרות בישראל המקפידים על הכשרי הכשרות של הרבנות הראשית ומי מטעמה, ואשר רכשו או צרכו בין השנים 1999 – 2004 את מוצרי הנתבעת "מילקי", "דניאלה" או "סקי מוקצף". לפי ההסדר תפצה הנתבעת את הקבוצה במוצרי חלב מן הסוג המפורט בהסדר, ובכמויות המפורטות בהסדר (כ-1.5 מיליון מוצרים), כאשר שווי ההטבה המסתכם בכ-6 מיליון ₪. המוצרים יסופקו בתקופה של שנתיים ימים מיום אישור סופי של ההסדר, הן למוסדות לימוד דתיים והן לעמותות הסעדה או מועדוניות ילדים המספקות מזון כשר, בהתאם למפורט בנספח ג'-ג'1 להסדר הפשרה. החלוקה תתבצע באמצעות המערך הלוגיסטי של ארגון "לקט ישראל", התומך בלמעלה מ-250 עמותות לנזקקים (הפרטים לגבי הפיצוי מצויים בסעיף 8 להסכם). בנוסף, תיתן הנתבעת הנחה בשיעור 12% על המוצרים "מילקי" ו"דניאלה" במשך שנתיים מיום ההסדר בהתאם לפרטים שבסעיף 8 להסדר. הודעה על הוזלה זו תינתן בעיתונות בנוסח שצורף להסכם הפשרה כנספח ד'. שווי הטבה זו הינו בסך של כ-2 מיליון ₪. הנתבעת התחייבה לדאוג כמיטב יכולתה לכך שההנחה תגיע לכיסם של הצרכנים. זאת ועוד, הנתבעת אף התחייבה לתרום במשך שנתיים סך כולל של 500,000 ₪ למחלקות ילדים בבתי חולים בפריפריה, בהתאם לרשימה שתוסכם מראש. סך כל ההטבה הצרכנית על פי הסדר הפשרה הוא כ-8.5 מיליון ₪, בהתאם לתחשיב רואה החשבון של הנתבעת, המגובה בתצהיר, שהוגש לבית משפט במעטפה חסויה.

בנוסף, הוסכם שהנתבעת תשלם לתובעות המייצגות גמול כולל בסך 100,000 ₪, ולבאי-כח הקבוצה ישולם שכר טרחה בסך 700,000 ₪ בתוספת מע"מ. לעניין זה הביאו הצדדים בחשבון את חשיבותה של הסוגיה הציבורית נשוא התובענה ואת הציבור הרחב שהיא משרתת; התועלת הציבורית שהתביעה הביאה, והמתבטאת בהטבה שתינתן לציבור; הסיכון והטרחה של באי-כח הקבוצה; מורכבות ההליך והעבודה הרבה שהושקעה בו; והצורך בעידוד תובענות ייצוגיות מוצדקות.

            הצדדים פרטו בהסכם הפשרה את השיקולים שהביאו אותם להסדר. מחד, הנתבעת הודתה שבמועדים הרלבנטיים לא היה הכשר פורמאלי לג'לטין שבמוצריה, משום שהרבנות הראשית החליטה להחמיר את דרגת ההקפדה בעניין זה החל משנת 1999. עקב כך נפתח תהליך ממושך של דיאלוג בין יצרניות המזון לבין הרבנות הראשית, ונבחנו דרכים שונות לפתור את הבעיה, שאכן נפתרה בשנת 2004. בשנה זו פיתחה הנתבעת קו ייצור מיוחד ומהודר, שהג'לטין בו כשר לכל הדעות. בתקופת הביניים לא נקטה הרבנות הראשית צעדים נגד הנתבעת לאכיפת סמכויותיה, אלא רק זרזה אותה להשלים את תהליך ההידור. בנסיבות אלו, סבורים הצדדים שהפשרה אליה הגיעו היא סבירה ומאוזנת.

הצדדים ביקשו להימנע ממינוי בודק, משום שחישוב ההטבה נתמך בתצהיר רואה חשבון ואין כל תועלת במינוי בודק כאשר הפיצוי מושתת ממילא על אומדנה, ואין מדובר בסכום נזק מדויק. מנגנון ההטבה פשוט לביצוע, וגם מטעם זה אין צורך במינוי בודק.

5.         ב"כ היועמ"ש הגיש את תגובתו להסדר הפשרה, בה הודיע כי איננו מתנגד לאישור ההסדר. עם זאת, סבר היועמ"ש בתחילת הדרך כי יש צורך במינוי בודק לצורך פיקוח על מתן ההטבות לפי ההסדר ובדיקת בסיס הנתונים של ההטבות. בעקבות הגשת תגובה זו, והגשת תגובות נוספות של הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמה, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אימות בסיס הנתונים הכספיים הנוגעים להטבות יערך על ידי מבקר חיצוני של המשיבה, בתצהיר שיוגש לבית המשפט, ואילו הפיקוח על מתן ההטבות יתבצע באמצעות דיווחים שנתיים בתצהיר שתגיש המשיבה לבאי-כח המבקשות עד תום ביצוע ההטבה. לפיכך הוגשו לבית המשפט הנתונים המעודכנים במעטפה חסויה, באופן משביע רצון, והפיקוח על מתן ההטבות יהיה בהתאם לאמור לעיל.

6.         לא הוגשו התנגדויות להסכם הפשרה מטעם מי מחברי הקבוצה או כל גורם אחר, ואיש לא הודיע על רצונו לצאת מהקבוצה. פורסמו הודעות לציבור בהתאם להחלטת בית המשפט ונמסרו הודעות כנדרש ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט. מינויו של בודק אינו חיוני, גם לדעת היועץ המשפטי לממשלה, לאור מנגנון הבדיקה והפיקוח שנקבע ופורט לעיל. בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה שאין צורך במינוי בודק שיעכב את ביצוע הסכם הפשרה ללא תכלית של ממש. כמו כן בחנתי את תנאי הסכם הפשרה למול הסיכונים והסיכויים של הצדדים, ונראה לי כי מדובר בהסכם פשרה מאוזן היטב, אשר מעניק, בעקיפין, לחברי הקבוצה התובעת ולציבור כולו פיצוי של ממש בשווי של 8.5 מיליון ₪. לעניין זה יש להביא בחשבון את הסיכון של הנתבעת, אשר הודתה שלא היה אישור כשרות פורמאלי למוצרים ששיווקה בניגוד למה שהוצג לציבור. מנגד יש להביא בחשבון את טענות הנתבעת, לפיהן לא היה העדר כשרות מהותי של המוצרים. מדובר בסוגיה הלכתית השנויה במחלוקת. לא ראיתי סיבה שלא לאשר הסכם זה, וכך כאמור סבר גם היועץ המשפטי לממשלה. גם הסדר הצדדים לגבי התגמול לתובעות ולבאי כוחן סביר, ואולי אף עומד על הצד הנמוך, לאור חשיבות התביעה והפיצוי הממשי שניתן לקבוצה. לא נעלמה ממני העובדה שסכום התביעה הכולל שצוין בבקשה היה כ-15 מיליארד ₪, ואין ספק שהוא נופח באופן ממשי, כפי שנהוג לעשות, למרבה הצער, בתובענות ייצוגיות רבות. אך שכר הטרחה שנפסק לבאי-כח התובעות הולם, כאמור לעיל.

7.         לאור כל האמור לעיל, אני מאשר באופן סופי את הסדר הפשרה. באי-כח התובעות יפקחו על ביצוע הסדר הפשרה באמצעות דיווחים שנתיים בתצהיר שיקבלו מהנתבעת, וידווחו על כך לבית המשפט עם סיום מתן ההטבות.

8.         אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק, בהתאם לנוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום. הפרסום יהיה בעיתונים בהם פורסם האישור הראשוני של ההסדר, ויכלול את הפרטים המפורטים בסעיף 25(א)(ד) לחוק, תוך ציון עילות התביעה, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעד שנקבע ושיקולי בית המשפט בעניין אישור ההסדר. כמו כן יצוין כי לא הוגשו התנגדויות, תגובות או הודעות הימנעות, למעט עמדת היועץ המשפטי לממשלה כמפורט לעיל.

5129

9.         המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי-כח הצדדים, וב"כ התובעות ידאג כי העתק מפסק הדין ישלח ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס התובענות הייצוגיות לפי סעיף 19(ה) לחוק, בהתאם לאמור בתקנה 17 בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. לפי תקנה 16 לתקנות אלו יש צורך במשלוח פסק הדין גם לממונה על הגנת הצרכן והרשות לסחר הוגן במשרד המסחר והתעשייה.

 

 

5129371

54678313

ניתן היום, ה' שבט תשע"א, 10 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

 

ד"ר עמירם בנימיני

            




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/1/2011 16:43 לינק ישיר 

לא כ"כ הבנתי.

הרי יש מי שמתיר גלטין ממקור של חי (האחיעזר), אז מה הבעיה?

אומנם זה כשרות רגילה בלבד, אבל יש להם על מי לסמוך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > כשרות > תביעה ייצוגית נגד שטראוס ג'לטין מעצמות בקר במילקי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר