בית פורומים ישיבת הגולשים התמימים חבד

13 מידות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/9/2006 09:42 לינק ישיר 
13 מידות

בימי אלול ותשרי, ובפרט בראש השנה ויום הכיפורים, אנחנו מזכירים בתפילה הרבה מאד פעמים את שלוש עשרה המידות: "ה' ה', אֵל רַחוּם וְחַנּוּן - אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה - פֹּקֵד עֲוון אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים".

הקטע הזה הוא לא רק תפילה - יש לו גם משמעות מעשית רבה.

הקטע הזה נאמר בתגובה לשאלתו של משה "הודיעני נא את דרכך", כלומר, הוא מגדיר את דרכי ה'.

ואחת מתרי"ג מצוות - מצוה שנזכרה פעמים רבות בתורה - היא המצוה ללכת בדרכי ה'.

אם כך, בקטע זה יש למעשה 13 מצוות - כל מידה היא מצוה! יש מצוה להיות רחום, מצוה להיות חנון, וכו'....

ולכן, חשוב לקרוא קטע זה בעיון, ולחשוב, לגבי כל אחת ואחת מן המידות, איך אנחנו יכולים לקיים את המידה הזאת, וללכת בדרכי ה'.

כמה רעיונות כלליים כתבתי כאן:
http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/drk1_mje.html

רצוי כמובן לחשוב על רעיונות נוספים.

כל הדברים האלה הם לא "מידת חסידות" אלא מצוה מהתורה - "והלכת בדרכיו".



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/9/2006 09:42 לינק ישיר 

נו נו אדרבה,

תביא לכאן בבקשה כל אחת ואחת מהדרכים שהן דרכי ה'
ואת הדרך בה נראה לך שאנו נלך בה בהתאם לכך.
בצורה מסודרת.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-17/9/2006 12:38 לינק ישיר 

אפשר לפתוח אשכול שלם על כל מידה... אבל הנה, בתור התחלה, סיכום קצר:

א. פסקה ראשונה: "ה' ה', אל, רחום, וחנון":

  • ה' ה' " : ה ' , כשמו כן הוא "י' ה' ו' ה'", כלומר - יהיה עם בני-ישראל בכל זמן ובכל מצב, בזכות הברית שכרת עם אבותם (ע' " כי אהיה עמך - אהיה שלחני אליכם "). והמסקנה המעשית לגבינו: מי שכורת ברית עם רעהו, צריך תמיד להיות איתו כאשר הוא צריך את עזרתו, במיוחד אם הוא הצד ה"חזק" יותר בברית.

  • אֵל ": מלשון " איילוּת ", כוח. לה' תמיד יש כוח להיות עם הזקוקים לעזרתו - הוא אף פעם לא אומר "אין לי כוח", "אני לא יכול". והמסקנה המעשית לגבינו: להיות חזקים כאשר אחרים צריכים את עזרתנו.

  • רַחוּם ": מלשון " רחם ", בטן. הביטוי "נכמרו רחמיו" נרדף לביטוי "המו מעיו", והוא מציין את התחושה הטבעית שמרגישים בבטן כאשר רואים מישהו שנמצא בצרה - ההשתתפות בצערו. ה' כמובן לא פועל על-פי רגשות אנושיים, אך למרות זאת אמר על עצמו שהוא " רַחוּם " כדי ללמד אותנו, שאנחנו לא צריכים לדכא את רגש הרחמים הטבעי שלנו - כאשר אנחנו רואים אדם בצרה, ומרגישים כלפיו רחמים, אנחנו צריכים לפעול בהתאם לרגש הרחמים ולהשתתף אתו בצרתו (ׂע"ע רחם ורחמים )

  • וְחַנּוּן ": מלשון "מצא חן ", ומלשון "מתנת חינם ". " חַנּוּן " הוא אחד שכולם מוצאים חן בעיניו, ולכן הוא נותן להם מתנות חינם. ה' נותן לנו בכל יום הרבה מתנות בחינם - כל נשימה ונשימה שלנו היא מתנה מה'. והמסקנה המעשית לגבינו: להסתכל על אחרים בעין טובה, כך שימצאו חן בעינינו; ולתת להם מתנות בחינם, בלי לעשות יותר מדי חשבונות.

ב. פסקה שניה: "ארך אפיים, ורב חסד, ואמת"

  • אֶרֶךְ אַפַּיִם ": אף = כעס ועונש, ארך אפיים = מי שאינו כועס מייד, לוקח לו זמן ארוך עד שהוא מתחיל לכעוס ולהעניש. והמסקנה המעשית לגבינו: כשמישהו עושה לנו רע - לא לכעוס מייד; להתאפק, לחשוב בהגיון, ולהחליט מהי התגובה הצודקת למעשה. לא לתת לרגש הכעס לשלוט בנו (בניגוד לרגש הרחמים).

  • וְרַב חֶסֶד ": חסד = מעשה שמעבר לחובה ולהבטחה. והמסקנה המעשית לגבינו: לעשות בכל התחומים, הרבה יותר ממה שהבטחנו (וכדברי חז"ל על הצדיקים, ש" אומרים מעט ועושים הרבה "). "  וֶאֱמֶת ": בהקשר זה, אמת = קיום החובות וההבטחות. יש אנשים שמוכנים לעשות הרבה מעבר למה שהבטיחו, אך את ההבטחות שלהם אינם מקיימים (ע"ע איש חסד - איש אמונים ). אולם, דרך ה' אינה כזאת - דרך ה' היא, גם לקיים את ההבטחות וגם לעשות מעבר לכך - "ורב חסד ואמת".

  • פירוש אחר: "  וְרַב חֶסֶד " = לא מסתפק במעשה-נתינה אחד, אלא עושה מעשים רבים. " חֶסֶד וֶאֱמֶת " = חסד אמיתי, שלא על מנת לקבל פרס; טובה גדולה במיוחד, נתינה שההשפעות שלה מתקיימות ונשארות לאורך זמן. והמשמעות המעשית לגבינו: לעשות הרבה מעשי-נתינה גדולים, לא להסתפק במעשים סמליים (לפירוט ע"ע חסד ואמת ).

ג. פסקה שלישית: "נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה"

  • נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים ": נוצר = שומר היטב. כשמישהו עושה חסד עם ה' (כלומר, עושה מעבר למה שהוא חייב), ה' שומר את הדברים בליבו לאלפי דורות, ואינו שוכח לגמול טובה. והמסקנה המעשית עבורנו: לא להיות כפויי-טובה! אם מישהו היטיב עמנו - לזכור את זה תמיד, ולגמול טובה לא רק עמו אלא גם עם ילדיו ונכדיו, עד סוף הדורות (ע"ע לזכור את הדברים הטובים שעשו לנו ; ה' זוכר חסדים, לא דווקא צדקות ).

  • נֹשֵׂא עָוון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה " נושא = מעמיס על עצמו. כשמישהו חוטא לה', ה' "מחזיק" על עצמו את שלושת החטאים הראשונים שלו (ע"ע חטאים של מנהיגים ), ורק לאחר מכן מתחיל להעניש אותו. והמסקנה המעשית עבורנו: לא להקפיד עם אנשים על כל חטא שהם עושים לנו; לתת להם "ליהנות מן הספק" לפחות בשלוש הפעמים הראשונות שהם פוגעים בנו.

ד. פסקה רביעית: "ונקה לא ינקה, פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים, על שילשים ועל ריבעים"

  • וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה ": גם כשהוא מעניש, הוא לא מעניש עד הסוף; לא מנסה "לנקות" את כל החובות (ע' ירמיהו ל11 : "  כי אתך אני נאם ה' להושיעך, כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה, ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך "). והמסקנה המעשית לגבינו: להיות תמיד ב"יתרה שלילית של חטאים". בגן הילדים למדנו, שכשמישהו מרביץ לנו - אנחנו "חייבים" לו, וצריכים להחזיר לו. אם הוא מרביץ לנו פעמיים - אנחנו צריכים להחזיר לו פעמיים, וכו'... העיקר שיהיה שוויון. זו כמובן לא דרך ה': דרך ה' היא להיות תמיד ב"יתרה שלילית" מבחינת חטאים, לא "לנקות" עד הסוף את כל החובות.

  • פֹּקֵד עֲוון אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים ": כשאדם מתחיל לחטוא לו, הוא לא מעניש אותו על כל החטאים בחייו, אלא מעביר חלק מה"חוב" לדורות הבאים, כדי שתהיה להם הזדמנות לחזור בתשובה, לתקן את חטאי האבות ולהינצל מעונש ( פירוט ). והמסקנה המעשית לגבינו: גם כשמישהו עשה לנו רעה גדולה - חייבים לתת לו הזדמנות לתקן ולחזור בתשובה, למשך זמן רב.






דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/9/2006 14:36 לינק ישיר 

יפה מאד.

יש עוד דברים שהם דרך ארך וכדומה שמלמדת אותנו התורה.

כמו שה' ביקר את אברהם כשהיה חולה וחלש מזה למדים לבקר חולים.

ושמעתי שהמבקר את החולה מוריד ממנו קצת מהחולי.

מה עוד?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-18/9/2006 10:55 לינק ישיר 

"‎ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אליי עשו כלה" - הקב"ה לא האמין לשמועות - הוא ירד בעצמו לבדוק מה קורה



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/10/2006 11:57 לינק ישיר 

בפרשת השבוע "בראשית" כתוב שהקב"ה אומר לגבי בריאת האדם :   "נעשה אדם"

ואומר על כך רש"י שה' נמלך במלאכים וכאילו שהם החליטו איתו יחד ונתנו את החלטתם גם כן שאכן יברא אדם

ואף על פי שהם לא סייעוהו ממש ביצירת האדם ואפילו יש סיכוי שהקורא יגיע לטעות בהבנה, בכל זאת לא נמנע הכתוב ללמד אותנו דרך ארץ ומדת ענוה והיא - שיהיה הגדול נמלך ונוטל רשות מהקטן


 

[ועל כל פנים בכדי למנוע את הטעות, ממשיך אחר כך הכתוב ומספר לנו על הבריאה ואומר "ויברא את האדם" ולא כותב "ויבראו"]





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-17/10/2006 13:27 לינק ישיר 

בס"ד

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן - אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָון וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה

ע"פ הדעה שאלו הן י"ג מידות הרחמים - יוצא סימן יפה - יחיאל

בפסוק הראשון המסתיים באמת - יח"י = 28 אותיות
בפסוק השני עד ונקה - א"ל = 31 אותיות



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/10/2006 22:37 לינק ישיר 

חז"ל אמרו, שאם אדם חושב לקיים מצוה ובסוף לא מצליח, ה' מתייחס אליו כאילו שהצליח; אבל אם אדם חושב לעבור עבירה ולא מצליח, ה' לא מתייחס למחשבה.

גם לנו ראוי לנהוג כך: אם מישהו התכוון לעשות משהו לטובתנו, ובסוף הדברים השתבשו, צריך להתייחס לכוונה הטובה שלו ולהודות לו על כך; אבל אם מישהו התכוון לעשות משהו לרעתנו ולא הצליח, צריך לדון אותו לכף זכות ולחשוב ש"אם הוא לא הצליח, סימן שלא באמת רצה..."




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-22/10/2006 08:42 לינק ישיר 

במה דברים אמורים [ שאין ה' מתייחס למחשבות הרעות] ? - בישראל!

אבל לגבי אומות העולם מתחשבים גם במחשבות הרעות, והם אף נענשים על כך.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-12/9/2007 16:06 לינק ישיר 

הקפצה לקראת ראש השנה ועשרת ימי תשובה



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > ישיבת הגולשים התמימים חבד > 13 מידות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר