בית פורומים עצור כאן חושבים

כיצד נבחן פסק הלכה?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-5/10/2006 08:52 לינק ישיר 
כיצד נבחן פסק הלכה?

בעקבות הדיון באשכול נשים כפוסקות עלתה אצלי השאלה:
האם יש אפיוני יסוד לבחון מהו פסק הלכה ראוי?


ככווני יסוד אעלה את הנקודות הבאות:

א. דיון החל ממקורות היסוד - הש"ס, ולא פתיחת הדיון בספרי פוסקים כגון שו"ע / אחרונים.

ב. במידה וישנם תקדימי יסוד הבאתם?

ג. קו חשיבה מצרף, ולא צירופי שיטות?.

ד. הכרעה ברורה, ולא סיכום של יש אומרים ויש אומרים.

ה. הצגה מנומקת ולא אוטורטיבית.

ו. היקף נרחב - כלומר, האם פסק טוב נבחן רק לגופו, או שפוסק צריך ךהציג קבוצת פסקים רחבה, על מנת שנוכל לסמוך על פסיקתו?

ז. לשון בהירה, או שמא דווקא עדיף לשון מרובדת ופתלתלה הפונה דווקא למורי הוראה ורק סיכום בהיר - ושמא נקודה זו קשורה כבר לטכניקה?

ח. האם יש ענין בבקיאות רחבה בתוך הפסק (- כדוגמת הרב עובדיה יוסף - (-ברכת רפואה שלמה).

ט. נאמנותו האישית של הפוסק עד כמה היא רלוונטית בשפיטת הפסק?

י. כח החידוש היכר בלימוד וניתוח הסוגיות? 
לעת עתה די בזה - ככווני יסוד.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/10/2006 09:56 לינק ישיר 

שני מאמרים על הבדלים בין שיטת הפסיקה הליטאית לזו הגלציאנית.
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1835255

הפלטפורמה עליה נסוב הדיון הוא דרך הפסיקה הראויה בהלכות עירובין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/10/2006 11:53 לינק ישיר 

האם ישנן הגדרות למהו היגיון בריא?
פסקהלכהלא אמור להיות תרגיל במתימטיקה שצריך להיעשות בדרך מסויימת לדעתי, צירופי שיטות? אם זה הגיוני? הכרעה ברורה? אם צריך, למה להניח שאמורה להיות לכל הפסקים מיתודה אחידה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/10/2006 12:25 לינק ישיר 

כמתעסק היקר

הנושא שהעלית נכבד, ובעקבות נקודת המוצא, יש השלכה מעשית לכל אורך הדרך בלימוד.

אמנם אינני מחבב את חלוקת העולם לחרדים ודתיים לאומים, כי מפלגות אלה חדשות בעולם, ואני עדין תקוע בתקופת הרמב"ם, ושם אין מפלגות, אלא כל אדם ידון לגופו, יהיו בגדיו אשר יהיו.

אבל בסוגיה שלפנינו דוקא הציבור החרדי די שמרן, לשיטתו השו"ע הוא הפוסק, והמשנ"ב הוא המבאר, והכל בשיטת החומרות והספקות.

לעומת זאת בציבור הדתי לאומי התחילה להתפתח לה שיטת לימוד של חזרה למקורות, הרב שמואל טל למשל כבר פוסק מתוך התלמוד, אחרי עיון בראשונים ודיון בדבריהם ללא משוא פנים אלא בשום שכל, הוא גם שם דגש על המציאות בשטח, כך שבשיעור על הקלף, שמעו התלמידים על חלוקת הקלף לפי שיטות המחקר החדישות, עם שמות זיהוי המקובלים כיום, ורק אח"כ שבו למקורות לראות איך הקדמונים הגדירו את הדברים.   

גם הרב רבינוביץ נמנה וגמר לפסוק כמו הרמב"ם לגמרי, והוא מורו ורבו, כך שמגמה זו כבר קיימת בציבור זה.

פעם מישהו שוחח עמי על "תורת ארץ ישראל", הוא רוצה לפסוק כמו הירושלמי גם נגד הכרעות הרמב"ם כבבלי, כך שיש כאן מגמה של חזרה למקורות.

בדברי לא התייחסתי ליוצאי תימן הפוסקים כמו הרמב"ם, אצלם אין שום דבר חדש, מסורת הפסיקה הרמבמית ממשיכה כמימים ימימה, הביאורים ברמב"ם ידועים ומפורסמים, תמיד ניתן לחלוק על הפוסק ובלבד שיהיה סיוע מהרמב"ם, אין ספקות ואין חומרות, יש הלכה פסוקה.

בנודע לדבריך
סעיך א הוא בודאי צודק, התלמוד הוא נקודת המוצא ולא פרשנויות על גבי פרשניות, שהם לא תמיד נכונות.
סעיף ב, אם הפסק התקדימי נכון, ויש ספק, והדעות שקולות, ניתן לסמוך על הכרעה מוקדמת, אבל הפוסק יכול תמיד לפתוח דיון, ולבדוק מחדש את הפסק הקודם.
סעיף ג, צירופי שיטות הוא עמארצות ולא לימוד.
סעיף ד, י"א אינו פסק אלא חוסר פסק.
סעיף ה, הפסק אמור להיות מנומק בסברותיו.
סעיף ו, הפוסק בודאי חייב להקיף לפחות את הנושא שהוא עוסק בו.
סעיף ז, לשון מפותלת מורה על חוסר בהירות וחוסר הבנה.
סעיף ח, עדיף בקיאות במקורות, אבל גם המפרשים שופכים אור על הנושא, כל אחד ממה שחננו ה'.
סעיף ט, פוסק חייב לקחת אחריות ולהיות עקבי, לא תגורו מפני איש.
סעיף י, הפוסק צריך להיות למדן, שידע להשוות דבר לדבר.

אלא שהדבר איננו פשוט כלל וכלל, כי מי יערוב לעצמו שהוא יכול להכריע בין ראשונים, זאת גם הסיבה שהתחילה להתפתח בעולם שיטת איסוף פוסקים, ושיטת החמרה, כך שכאן היא נקודת המוצא, מה האדם עושה, האם הוא מתיימר להחכים להגיע לרמה לימודית גבוהה, ואז הוא יסמוך על עצמו או על פוסק שהוא נראה לו יסודי (כמו הרמב"ם), או שמא הוא סומך על פסקי אבותיו ולא משנה בהם כלום.

אני אישית למרות שאני יוצא תימן, פוסק רק כמו הרמב"ם גם נגד מנהג אבותי, כי אני רמבמיסט משום שכך הוא פסק התלמוד, כך היא מסורת חז"ל, מנהג אבותי נכבד, אבל לא נגד התורה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/10/2006 12:33 לינק ישיר 

ד"ח
<אני אישית למרות שאני יוצא תימן, פוסק רק כמו הרמב"ם גם נגד מנהג אבותי, כי אני רמבמיסט משום שכך הוא פסק התלמוד, כך היא מסורת חז"ל, מנהג אבותי נכבד, אבל לא נגד התורה>

להיות רמבמיסט הוא פסק התלמוד, ומה עם יתר רבותינו הראשונים.
ומי אמר שצריך לחתור לחזור למקורות, הלא יש מסורת פסיקה שלמה שסומכת על המסורת והמנהג לא פחות מאשר על המקורות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/10/2006 12:41 לינק ישיר 

השאלה היא למי נכתב פסק ההלכה. ולאיזה ענינן הוא נכתב
לפעמים השאלות הן תאורטיות למדניות ולכן התשובה בהתאם
לפעמים המשיב חוץ מהפסק רוצה גם להוכיח את גודל למדנותו
לפעמים המשיב רוצה למצות ולהוכיח כי בדק את כל הדעות בעניין
לפעמים המשיב אינו בעל בטחון עצמי בנדון. הוא צריך תמיכה
ולפעמים רוצים ללמוד ולהתפלפל בנושא ושמחים על ההזדמנות
ולפעמים הוא רוצה להרגיע את השואל בכך שיש לו על מי לסמוך
את הדוגמאות הרלונטיות אפשר לראות בצורה מוחשית בשו"תים
"הפני משה" המקצר. והרב עובדיה שליט"א המאריך וממצה בצורה יוצאת מהכלל. תענוג לעיינים ונחת רוח גדולה לרוח.
שלא תיזדקקו יש ספרי הלכה העוסקים בדיני אבלות. מאריכים ומסרבלים  ובוחנים כל דבר מכל הזויות. לעומת זה יצאה ספרו של
הרב מרדכי אליהו בנושא.  השאלות והתשובות בתמצית-  מותר ואסור מודה ועוזב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/10/2006 12:51 לינק ישיר 

"א. דיון החל ממקורות היסוד - הש"ס, ולא פתיחת הדיון בספרי פוסקים כגון שו"ע / אחרונים." - מקור היסוד הוא התורה שבכתב. התורה שבעל-פה היא פירוש לתורה שבכתב. דיון הלכתי שמתחיל ישר מהתלמוד ומתעלם מהתורה - לדעתי לא יגיע לפסק הראוי.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-5/10/2006 12:57 לינק ישיר 

בעל בעמיו
רק לשם בירור העניין <פסיקה שלמה שסומכת על המסורת והמנהג לא פחות מאשר על המקורות>
ואם יתברר או מתברר שהמסורת והמנהג שאנו פוסקים לפיה. או  חלקים ממנה בטעות או בחוסר  רלונטיות יסודם האם אז  גם תסבור כך.

מודה ועוזב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/10/2006 13:02 לינק ישיר 

אראל,
דיון הלכתי שאינו מתעלם מן המקרא, יכול לקוץ כפות ולהוציא עיניים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/10/2006 13:29 לינק ישיר 

ירוחם
אכן השיטה הזו תאמר שכן, עיין בספרו של תאשמע על מנהג אשכנז הקדום.

וכפי שהפניתי יותר מפעם אני מפנה למאמרו של חיים סולובייצ'יק

RUPTURE AND RECONSTRUCTION:



ב http://www.lookstein.org/links/orthodoxy.htm



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/10/2006 16:12 לינק ישיר 

קיבלתי באישי הודעה מ"כמתעסק" בנוגע לפסיקתו של הרב רבינוביץ.

אכן הרמב"ם משמש אצלו כעמוד הימיני  והבריח התיכון, אך אינו פוסק רק ממנו.

וראה לדוגמה בספרו מלומדי מלחמה.
וכן ראה בקבצי 'הדרום' - פסקיו הארוכים.

תודה על תיקון הטעות



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/10/2006 08:24 לינק ישיר 

"דיון הלכתי שאינו מתעלם מן המקרא, יכול לקוץ כפות ולהוציא עיניים." - ודיון הלכתי שמתעלם מהמקרא, יכול להגיע למסקנה שכל גוי שנלחם בנו הוא "בחינת עמלק" ויש להשמיד אותו ללא רחמים (דעה ששמעתי בשם הרב סולובייצ'יק ובשם הרצי"ה קוק; ע"פ המקרא מדובר בעם אחד מסויים שכבר אינו קיים). אז עדיף כבר לקוץ כפות ולהוציא עיניים...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-6/10/2006 11:16 לינק ישיר 

אראל
לא צריך לא את זה ולא את זה.
אם מפרשים את התורה. ולא נעמדים במקומה ומסתירים אותה. מודה ועוזב



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/10/2006 12:07 לינק ישיר 

ירוחםשמ: אני מסכים. דבריי נאמרו בתשובה לאמיר_חוזה (שאולי לא הבנתי אותו עד הסוף).



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-6/10/2006 13:41 לינק ישיר 

אראל,

הרב סלובייציק והריצי"ה קוק, אינם תורה, וגם לא שבעל פה.
אולם אם חז"ל היו מרחיבים את הזהות של עמלק, עליך היה לקבל זהות זו , בדיוק כמו שאתה מקבל את הזיהוי של לולב הדס ואתרוג.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/10/2006 14:45 לינק ישיר 

אמיר_חוזה: רק רציתי להראות לך לאיזה מסקנות אבסורדיות מגיעים רבנים שמתעלמים מהתורה שבכתב. זה הרבה יותר גרוע, לדעתי, מאשר לקצץ ידיים או להוציא עיניים. (ולא אמרתי שצריך להתעלם מהתורה שבעל-פה. רק אמרתי שהדיון צריך *להתחיל* מהתורה שבכתב).



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כיצד נבחן פסק הלכה?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.