בית פורומים עצור כאן חושבים

צבא העם?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/10/2006 09:45 לינק ישיר 
צבא העם?

אחד המושגים המושרשים בהוויה הישראלית הוא צה"ל : צבא העם. רציתי לבחון את הדברים עם חברי הפורום :

זה לא סוד ששחיקה הולכת ומפוררת את אחד המעוזים האחרונים של הציונות הישראלית. מלחמת לבנון האחרונה, חוסר האמון במפקדים ובדרך קבלת ההחלטות, תהליכים שקורים בשנים האחרונות (ואני לא בטוח שמותר לדון בהם בפורום). נקודת המוצא שלי קוראת תגר על עצם מעמדו של צה"ל. אני רואה שהצבא בדווקא מהווה בעיה פרקטית-דתית מהותית. בחורי ישיבות אמריקאים, לדוגמא, גומרים ישיבה תיכונית ואינם צריכים להחליט על עתידם. הם יכולים לבוא לשנה שנתיים לישיבה בארץ, להמשיך באוניברסיטה כלשהי, להמשיך ללמוד, להתחתן, ובשלב כלשהו לצאת לעבוד. ההחלטה על המשך חייך - שנעשית בארץ בגיל 18, קריטית מאוד. אם בחרת להצטרף למסלול הישיבתי, אתה יכול להתקדם בלימוד, ומאידך לא לעבוד, לא להצטרף לחברה הישראלית וכו'. כמובן שיש חוק טל ודומיו אבל באופן כללי זה נכון. לעומת זאת באמריקה, אין צורך להחליט. הדבר גורם כמובן להרבה פחות מתח באוויר, הרבה יותר אפשרות לסובלנות חברתית ולאווירה יותר בריאה. יש שיאמרו שההחלטה לבני 18 "מבגרת" אותם, בעוד הבחורים הצעירים באמריקה חיים בעולם אידיאלי ולא אמיתי. אני סבור שהטענה לא נכונה. דברים דומים אמורים כלפי עצם השירות הצבאי : הוא מבגר, הוא מחשל. גם על זה אני חולק: נכון שהרבה פעמים בחורים שלא יצאו ממפתן הישיבה מדברים בצורה מאוד צרת אופקים, אבל האווירה הכללית בצבא, משטר של אימונים, שהות בשטח, יוצרים "זמן מת" ואווירה של בזבוז. הרציניים יביאו איתם ספר ויקראו בין תרגיל לתרגיל, אבל הרוב לא.
ארצה לדון בנקודות הבאות :
א. נקודת המוצא שהצבא הוא פרשת דרכים רצינית המאקטבת את החברה.

ב. מי החליט שהצבא הוא "כור ההיתוך"? לנקודה זו פנים רבות. האם באמת הצבא הוא מקום מפגש - אולי יחיד - בין חילונים
לדתיים? האם הפיכת צבא לצבא שכירים, למשל, תפסיק את הקשר היחיד הזה? מניסיוני הדל, לא ראיתי הרבה הצלחה בקירוב בין דתיים לחילונים בצבא. כיוון שהאדם איננו סטאטי והוא מחפש ללא הרף, אני חושב כי גם אם לא יהיה מחנה שיקבץ את כולנו ביחד, האדם החילוני, אם הוא מחפש משמעות, ירצה לחפש אותה במסגרת אזרחית. כמו תמיד, כאשר ה"דת" היא חלק מממסד, היא מוקטנת ויוצרת תחושה לא אמינה. כשיש דתיים שנפגשים עם חילונים בין תרגיל למשנהו, כמה אמת יכולה כבר לצאת שם? הרצון להיות חלק מ, גורם אוטומאטית להורדת הרף האינטליגנטי ולשטחיות. אין דיון אמיתי בבעיות דת-עולם, והמקסימום הוא בדיחות משותפות ואווירה טובה של שבת אחים. לעתים יוצא מזה שהחייל החילוני יבקש מחברו לחתן אותו, למשל. או הבסיס הצבאי יכול להיות מקום טוב לחלוקת "אופיום להמונים", נוסח חב"ד, כשעוד הרשו להם להיכנס (אני לא מתכוון לשלול, רק להצביע על זה שהצבא הוא היכי תמצי להקמת דוכנים ותו לא). אבל הדת בצבא, בכלל, מוקטנת ומתגמדת, כי היא לא יכולה להראות את כוחה. לדעתי, כור ההיתוך הזה, אם המשמעות שלו היא יחסי דתיים-חילונים, לא יכול להצליח.

יש שיאמרו שכור ההיתוך לא מיועד ליחסי דתיים חילונים אלא לבטא את המחוייבות הבסיסית של כולנו, כאזרחים. השאלה שלי היא מי החליט שזה דווקא הצבא? החוק? אולי נאמר שהמדינה זקוקה להרבה פועלי בניין, וכמות מאסיבית של בנאים יהודים יחסכו הבאת פועלים זרים, ימנעו מצבי סיכון, יעלו את הכלכלה וכו'. מי החליט שדווקא הצד הבטחוני הוא המאחד אותנו? אני לא יודע אם ה"צורך הקיומי" הוא רק ביטחוני. המדיניות של השנים האחרונות, הוכיחה שאפשר להסתדר כשמה שמנחה אותך הוא מה יגיד האח הגדול ומה לא ימנע את המשקיעים הזרים מלברוח. ממתי נהיינו כל כך מיליטנטיים, שהצבא מגדיר את הרובד הבסיסי שלנו?
גם ברמה הדתית, אני לא מוכן שתגדירו את מחוייבותי למדינה -גם אם נניח שהיא באה לידי ביטוי במסגרת הצבא -  לא רק כרמה הבסיסית שלי, אלא אפילו לא כתחום הבסיסי בנוסח אגרת תקנ"ה של הרב קוק, או ברובד של ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא. יש לי הרבה שטחים אחרים שבהם אני רוצה לממש את זה.

ג. כיוון שעל פי הכיוון שאליו הצבא הולך, יותר ויותר משתמטים ואין כבר רצון כולל כל לשירות בו, נראה שבשלב זה או אחר נעבור לצבא שכיר. אדגיש כי עקרונית, ראוי היה שיהיה צבא לכולם, על פי כללי ההלכה. אולם הצבא לא דתי (ועיין המאמר על שמירת שבת בצבא לא דתי באחד מגיליוני צהר האחרונים, והתגובה המזדעקת כביכול לכינוי הצבא "צבא לא דתי") ולכן נדמה לי שלדת ודאי עדיף להדיר את רגליה הימנו. ייתכן שזו מצווה לשרת בו וייתכן שלא, אך מה עמדת ההלכה כלפי צבא לא-חובה? אני צופה שחיילים ציונים דתיים ימשיכו לשרת בו, והצבא יהיה יותר דתי. מי שמחפש את גיוס חלק מהחרדים, יוכל לעשות זאת ביתר קלות במקום דתי. האם אתם חושבים שזה יכול לשנות את פני החברה בארץ?




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2006 10:29 לינק ישיר 

ראשית ישנה מחוייבות בסיסית לשרת בצבא בגלל שכאזרח ראוי ליטול חלק בהגנה על הארץ הזאת שהיא של כולנו, (בלי קשר לשאלת הזכות של בני הישיבות לפטור וכדו'), כך שלא ישתמע בטעות שכתוצאה מדבריך -המשמעותיים למדי- לא צריך לשרת בצבא,

הערה שנייה, לפי איך שהבנתי את דבריך אתה טוען שמבחינתך הצבא אינו הגורם שדרכו רצוי לאחד את העם,
וכפי שכתבת- "יש שיאמרו שכור ההיתוך לא מיועד ליחסי דתיים חילונים אלא לבטא את המחוייבות הבסיסית של כולנו, כאזרחים. השאלה שלי היא מי החליט שזה דווקא הצבא? החוק? אולי נאמר שהמדינה זקוקה להרבה פועלי בניין, וכמות מאסיבית של בנאים יהודים יחסכו הבאת פועלים זרים, ימנעו מצבי סיכון, יעלו את הכלכלה וכו'. מי החליט שדווקא הצד הבטחוני הוא המאחד אותנו?",

לדעתי הצבא לא בהכרח מהווה גורם מאחד בגלל תוכנו, (האם יש תוכן בצבא בכלל?), הוא מהווה גורם מאחד בכך שכל היהודים תושבי הארץ נפגשים שם, באותה מידה זה היה יכול להיות מפעל לבניין, בית מרזח, המרתף של ישיבת תולדות אהרון וגג ביתו של מרן ראש הישיבה זיעועוככ"י, אלא שלמפעל לבניין ושאר כל המפעלים החשובים האלה אין את היכולת המוסרית לגייס את כל העם, ולצבא לעומת זאת יש את הזכות, הגנה על הארץ הכרחית לקיום כולנו, וכמו שכתבתי למעלה, וכתוצאה מזה מבחינה עובדתית הרבה מהפלגים בעם נפגשים,
[אגב, אולי הרבה מחוסר ההבנה ההדדי בין היהודים לפלשתינאים נובעת מהעובדה שהם אינם משרתים בצבאhttp://www.themarker.com/tmc/article.jhtml ?log=tag&ElementId=skira20060820_752657],
כלומר, לא מעניין אותי המסגרת בה נפגשים, העיקר שנפגשים,




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2006 11:56 לינק ישיר 

גוונא,

השאלה היא מדוע דווקא להיפגש בצבא? שאלה מצויינת. מדינת ישראל משלמת מחיר כבד על המסד המיליטריסטי שלה (שאולי היה נחוץ בהקמתה, אך כעת הוא מזיק ומיותר, ולא בגלל שנגמרו הבעיות אלא דווקא בגלל שהן עדיין ממשיכות). ממנו נגזרת ההנחה הכושלת שהמנהיגות צריכה להיות קצונה במיל.,  וממנו יוצא שהקידום הוא לפי אוריינטציה פוליטית, והאג'נדה היא פוליטית כי הקצונה הבכירה פוזלת כלפי הדרג הפוליטי, וחוות הדעת ה'מקצועיות' הן הכל חוץ ממקצועיות. כולן עם פזילה לדרג המדיני ולחברה. וגם יוצא מכאן שהצבא מורכב מאנשים לא מקצועיים (וזה כולל את כל הדרגים), ולכן הוא צבא בינוני ומטה.
על כן אנוכי הקטן מסכים מאד לדברי קאהן.

וכמו בכל דבר, הציונות הדתית מפגרת אחרי אחותה החילונית, וירשה ממנה את המיליטריזם והסגידה למדים - בגדי כהן גדול ושאר הבלים אבסורדיים (וכך גם את ההתיישבות), בדיוק כשהוא כבר אינו רלוונטי ואף מזיק ומגוחך (בלי קשר לעמדות פוליטיות ובטחוניות ספציפיות, ימין או שמאל). היא אף מנחמת את עצמה בגלל זה שהיא נותרה הציונות היחידה בעידן הפוסט (מה שדי נכון בעיניי), דבר שגורם לסטביליות מזיקה של הרעיון המזיק הזה.


_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2006 12:01 לינק ישיר 

מיכי,
אז מה תציע לילדיך, להתגייס או לא?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2006 12:14 לינק ישיר 

בשאלה האולטימטיבית 'מה תגיד לילדך' אמר לי חבר ששאלתי אותו את השאלה 'זו לא שאלה של רצוי אלא של מצוי' ודפח"ח.

בדיון עצמו אני קצת מתבייש להשתתף מטעמים שאינם שמורים עימי, אך בכל זאת הערה.

היות שצבא מוכרח להיות, יש לדון גם על קוד של צבא לאומי מול צבא שכיר, יש לחשוש שצבא של שכירי חרב מעצים את תופעות הפראיות שאפיינו את הצבאות ההסטוריים, אין לי נתונים, איך המצב בעולם? מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2006 12:21 לינק ישיר 

md,
1. מה הקשר בין "צבא העם" לבין קריירה פוליטית בהמשך? מדוע אם יהיה צבא מיקצועי זה לא יקרה?
2. האם אתה לא רואה ערך בכך שאנשים מכירים את האחרים? ישנם אנשים שלא יכירו פלגים מסויימים לעולם לולי הצבא, (ולא מיליטנטיים וכדו', יש חילונים שלעולם לא ייפגשו דתיים ולהיפך),
(נ. ב. אינני אומר שלא קיימים נימוקים נגד "צבא העם" ולטובת צבא מיקצועי, אבל לא התייחסת לנימוק הזה),
3. הוא הוא שאמרתי, ללא קשר לסגידה למדים יש ערך לפגישה בין כל החלקים בעם,
(למה "אחותה החילונית"?),

בעלבעמיו,
מה הקשר? אם אין צבא מיקצועי כרגע אז יש צורך בכל העם שישתתף,




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2006 12:46 לינק ישיר 

מאיר,

אין לי נתונים אבל אני בטוח שצבא שכיר הוא יותר מקצועי ולעתים פחות מוסרי. אין שום משמעות ערכית מעבר להתייצבותך לעבודה. אבל לעתים השטחיות והמוסר הערכי העומד ברקעו של צבא העם, גורם להתרה ערכית. ראה למשל החיוך שבה מתקבלת "השלמת ציוד". זה של כולנו, אז כולנו שותפים.

גוונא,

בארה"ב לא תראה ברזומה של מנהלי החברות הגדולות אישור השתתפות בקורס צלפים או במלחמת וייטנאם. זה פשוט לא רלוונטי. רק בארץ כל אדם שלא הצטיין בכלום, בלשון המעטה, יכול למצוא עצמו גומר קורס קצינים ומעתה הוא יכול לנהל את בזק, חברת החשמל, לשלוט בפוליטיקה ועוד. הטיעון הזה אמור גם לגבי ראיית הצבא כמציאת עבודה למובטלים : יש גישה שצמצומים בצבא גורמים ליותר מובטלים. אז מה? מי החליט שהצבא צריך להעסיק עבודות יזומות? רק אם רואים את הצבא כבסיס עקרוני וכמחוייב המציאות (ברמה הכללית שלו ולא ברמה הקיומית) אז מרשים לו לעשות הכל - כל התקציבים צריכים לעבור אליו, ועל פי כל מפקד שצריך תקציבים יישק דבר. מעולם לא הבנתי מדוע לחברות היי טק יש צורך בקצינים. אני מכיר אנשים עם יידע בפיקוד או בחלוקת עבודה בלי שום קשר לצבא.
לגבי המפגש החברתי, אם אתה מחפש למצוא את עמ"י, חפש אותם במקומות אחרים. אני מכיר למשל את הרגלים, או את מעמד הקהל. מעודי לא חשבתי שהצבא דומה למי מהם. לך תדליק נרות בכיכר, או תעשה סימפוזיונים, הכל בסדר - למה דווקא צבא?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2006 13:02 לינק ישיר 

מאהכן,
ממנ"פ, אם אכן קורס קצינים מורה על יכולת גבוהה יותר אז טענתך אינה טענה שכן זה עוד מדד אמיתי לאיכויות אצל אנשים, (ולדעתי הוא אכן מראה על יכולת גבוהה יותר), ואם הוא לא שווה, אז טיפשים המנהלים שמקבלים אנשים כאלה לעבודה, בכל מקרה האשמה אינה של הצבא,

הערה נוספת, לפעמים אנשים שלא גדלו במקומות שמתאימים ללימוד וכדו', לדוגמא כאלה שהיו צריכים לעבוד מגיל צעיר, חרדים, חרדים יוצאים בשאלה, עולים חדשים מסוממים (-קשים... )  שנגמלו ועוד ועוד, משתלבים בחברה העובדת והמקובלת רק דרך הצבא, לדעתי אין לזה תחליף בשום מקום אחר, אין להם כמעט דרך להתערות הן מבחינה חברתית והן בעבודה,
מעבר לכל זה, אנשים מגלים בעצמם תכונות חדשות שלא היו מגלים במסלולים אחרים,

לגבי המפגש החברתי, 1. יש הבדל בין להיפגש לבין לחיות יחד, 2. גם אם אני אעשה מפגש כזה, עדיין יהיו רבים רבים שלא יעשו את זה כמו שעינינו רואות,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2006 13:02 לינק ישיר 

הלו! הלו! הלו! אתם שם למעלה באקדמיה לפילוסופיה וסוציולוגיה, רק רגע!
משיח עוד לא בא. הזאב לא גר עם הכבש החי. וגם לא הגדי עם הנמר אולי רק לאחר שהוא אכל כמה גדיים.
בכל דור ודור עומדים עלינו.גם בדור הזה עומדים עלינו ממש ממש לכלותנו. 
אפילו הבריסקריםמחמירים ביותר בפיקוח נפש. פיקוח נפש זו מצווה. והרב הפוסק חייב להיות הראשון לחלל את השבת, עם צריך או ללכלך את הבגדים עם צריך.
כשרואים מפולת או שריפה בשבת . לא לומדים דף גמרא או אומרים פרק תהילים. ולא חוששים להתלכלך ולצעוק בקול
שלא כל כך מתאים לתלמידי חכמים. אלא עוזרים- ומפנים את המפולת ומצילים אנשים, זו מצווה.ובעיקר לא מותחים ביקורת מוסרית על לבושם או שפתם של הכבאיים או כוחות הבטחון. נעמדים ועוזרים אתם, למרות שהם לא כל כך מאנ"ש.
מה שכן ראוי ורצוי לדאוג שהכבאיים יהיו יעילים יותר, ומכונית כיבוי האש תהיה מהירה ומאובזרת יותר בכלים טובים.

אשה יצאה בריצה מביתה וצעקה  יהודים תעזרו הבית שלי שורף. נגש אליה יהודי ואמר לה  סבתה, לא אומרים שורף,
 אומרים נשרף. אידיוט צעקה האשה. הבית שלי שורף, ואתה בא ללמד אותי דקדוק.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2006 13:21 לינק ישיר 

ירוחם,
מה הקשר?
אנחנו מדברים איך הכי טוב להגן על הבית שנשרף, ואתה נואם לנו על כך שהוא נשרף. צבא העם הוא כנראה פתרון גרוע למדיי לכיבוי השריפה.

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2006 14:06 לינק ישיר 

.
ר' מיכי,

מה הפתרון המיטבי לדעתך?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2006 14:33 לינק ישיר 

מואדיב

פיתרונות חלקיים :
א. ראיית הצבא כעוד בעיה (הבטחת ביטחון) כמו הרבה בעיות אחרות של מדינת ישראל. הורדת העליונות שמשום מה הוא מקבל. בצורה כזו ייעול המערכת קודם כל מבפנים. הפרטת הצבא ככל האפשר, כשהרבה משירותי המילואים שהיום נעשים (שמירה על אסירים וכד') ייעשו ע"י חברות כוח אדם או מצלמות וידאו. בצורה זו תחסוך למדינה מאות מליוני שקלים. תאמר שאי אפשר לסמוך עליהם? כשתהיה בריחת אסירים, מישהו ישלם על זה במשכורתו ובכלא, ולא יעמוד למשפט ראווה בשיטת ה"סמוך עלי", כשהשופט מכניס אותך למשפט כי ככה אומרות הפקודות, ומחליט לעשות מה שטוב ביותר לו ולחבריו.

ב. כתבתי את זה מפורשות : הצבא מזמן לא צבא העם. בהתנתקות הוכח שיעילות ותקציב שמן יכולים לעשות כל פעולה. כשהצבא ייהפך לצבא שכירים, העסק יתייעל. הרי ביטחון הוא דבר חשוב, ואינני חולק על כך. היחס לצבא כחברת אבטחה גדולה (זה בעצם ייעודו; מאז שהוא הפך למקום תעסוקה, שירות פסיכולוגי ועוד מרעין בישין הוא לא ממש התקדם) יאפשר יחס הוגן כלפי חיילים בו. הם יתוגמלו כראוי ולא ירגישו כמי שניצלו אותם וכפראיירים.

ג. הישיבות, הדת, הצבא עצמו, כולם ירוויחו - האג'נדה הפוליטית תתעסק בדברים יותר חשובים (כן, יש כאלה).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2006 14:50 לינק ישיר 

.

מ. כאהן:

ראשית, חוששני שנפלה טעות בדבריך. הצבא אינו עוד בעיה, הצבא הוא הצעה לפתרון של בעית הבטחון.

כעת, אני שואל: האם יש פתרון עדיף לבעיית הבטחון על פני קיומו של צבא חזק?  אם כן, אנא הצג אותו.

כפי שאני מבין מדבריך - ואם אינני מבין אנא תקנני - אתה אינך חולק על ההכרח בקיומו של הצבא, אלא רק על המבנה שלו, על ההרכב, על גיוס החובה וכו'. אם כן, אני מבין שהצעתך היא להתבסס על צבא שכירים. בכך, טמונות בעיות רבות אחרות, ועליך לת עליהן את הדעת. בראש בעיות אלו, מה יקרה אם לא תצליח המדינה לשכנע אנשים איכותיים להתגייס. במדינה כמו ארה"ב, שגודל הצבא הנדרש להבטחת קיומה - באופן יחסי להיקף האוכלוסיה - קטן, הבעיה נפתרת באמצעות הגודל. במדינה כישראל, שהיקף הכוחות הנדרש לשם הגנתה ביום פקודה הוא גדול בהרבה - שוב, יחסית לגודל האוכלוסיה - הבעיה לא נפתרת באמצעות חוק המספרים הגדולים.
ולצורך ההשכלה הכללית:
עיקר כוחה הצבאי של מדינת ישראל נשען כל כוחות מילואים. ביום פקודה, רוב רובו של הכוח הצבאי מורכב מאזרחים המגוייסים - על פי חוק - לשירות מילואים פעיל. האם הפתרון שאתה מציע כולל את הגישור בין גודלו של הצבא הסדיר - אותו אתה מציע להמיר בצבא שכירי חרב, לבין סך היקפו של הכוח הצבאי?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2006 15:05 לינק ישיר 

מואדיב,

לחלוק על צורך בקיומו של צבא הוא שטות, או עניין למאמינים בפציפיזם מוחלט, נוסח גנדי ואיינשטיין. אני אינני מהם. גם כיום הצבא נתקל בבעיות קשות של גיוס כוח אדם איכותי, כיוון שלמשל שוק ההיי טק מציע הרבה יותר. הפרטה וצבא שכיר יאפשרו הרבה יותר כסף ותחרות אמיתית. אתה יכול למצוא הרבה מאוד אנשים שהיו מוכנים לעבוד בצבא, אבל לא מוכנים להיכנס לראש הקטן שמאפיין את המערכת הזו. אם יהיה מדובר בשוק חופשי לדעתי הבעיה תקטן משמעותית. גם מבחינת הערך החברתי, כמו שאין שום רע בחברת שמירה, לא תהיה בעיה עם שירות בצבא. להיפך, אז זה באמת יהיה אידיאל, כי בחרת את זה ולא באת לזה מחוק חובה (אל תיכנס להשוואה לעניין הדתי).
לעניין מלחמה, לכל אזרח, ודאי יהודי, יש פטריוטיזם להגנה על מדינתו. אני מעריך שבשעת מלחמה הרצון להתגייס יהיה גדול הרבה יותר, ויכיל הרבה חברות אחרות שהיום אי אפשר להגיע אליהם. חרדים למשל. אישית אני לא חושב שיש משמעות רבה לאימונים, אבל אני לא איש מקצוע. אם יש לזה חשיבות, אפשר לחייב את כולם בסך מילואים מינימלי (האפשרות הגרועה), או למצוא את הפיתרון באמצעות הטבות כספיות וכד' למתמאמנים. זה הופך להיות כמו משמר אזרחי. מה רע?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/10/2006 15:14 לינק ישיר 

הרב מיכי.
אתה צודק צבא העם זה לא פתרון מכיון שהעם מדבר כמו בפורום כאן.
הרבנים במקום לעסוק במתן הכשרים לסודה קאוסטיק חומצת מלח נייר טואלט ואבקת כביסה. עוסקים במבנה האוגדה של פיקוד צפון.
אנשי הרוח במקום להרים את המוראל במשמעוותיו. עוסקים בדמורליזציה של העם והנוער.
 58 שנים לאחר עצמאותנו אנחנו חוזרים לדבר כמו ילדי  הגטאות  ותושבי השטעטל. צבא??? פוי זה הרי לא מתאים לילד יהודי מבית טוב ומנומס. שהגויים ילכו לצבא. או כדברי חסידי  סאטמר -הגהנויים שמוסים-  שמשי הגהנום. אולי באמת נשלח את האתיופיים לצבא. או אולי נייבא צבא מתאיילנד או מהפיליפינים הסינים גם יודעים לעשות עבודה טובה. אבל אנחנ ח"ו צבא פאסט ניט                                    
יורים רעיון של אי שרות בננו הטובים בצבא. ואחר כך מסמנים את הלוח המטרה מסביב. תורתם אומנותם. קילקול המידות.אין אפשרות לקיים אורח חיים דתי. בזבוז זמן- הרי הוא לא מתאים. והאמא דואגת
.
לפני מלחמת ששת הימים פנה -בישיבת פונוביץ אחד מהתלמידים חוצניק תושב אמריקה- לרב כהנאמן ואמר לו- שאבא שלו מאד דואג על שהיתו בארץ. מקום סכנה באותה עת. וציוה עליו לחזור הביתה. הוא שאל את עצת הרב איך לנהוג. אמר לו הרב כהנאמן. תראה איני רוצה לתת לך עצות כנגד אביך. אבל דע לך כי אם תחזור לאמריקה לא תזכה לראות את פעמי הגאולה ופעמי המשיח.
רוצו וחפשו לכם לקיים מצוות פטר חמור שילוח הקן וחפשו מתחת הבלטות לקיים הרבה מצוות. אבל את ה מצווה תשאירו  לשכירי חרב ולעובדים זרים

_________________

 



תוקן על ידי - ירוחםשם - 18/10/2006 15:41:32

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/10/2006 16:09 לינק ישיר 

.
כאהן, הבה נבנה לך מודל תאורטי:
נניח כי לצורך בטחון המדינה בדקו המומחים והגיעו למסקנה כי בעת פקודה, יש צורך ב- 20 גדודים של רוכבי גמלים חמושים ברמחים.

אם כך, יחשבו המומחים ויאמרו כי אין צורך לצה"ל להחזיק 20 גדודי רוכבי גמלים בסדיר, אלא מספיק כי יהיו שני גדודים כאלו בסדיר, ואילו 18 גדודים יהיו מכוחות המילואים. במחסנים מיוחדים ישמרו את הגמלים על ציודם, וביום פקודה, יופשרו הגמלים, יגויסו הפרשים במילואים, וכל 20 הגדודים יצאו לקרב על רמחיהם, אוכפיהם ורסניהם.
וכעת נחזור למודל צבא השכירים שלך:

נניח כי באמצעות פיתוי כספי אתה מצליח להחזיק שני גדודים של רוכבי גמלים בסדיר. מהיכן יגיע כוח האדם של 18 גדודי המילואים?
כיום, כח האדם של רוכבי הגמלים במילואים מתבסס כולו על רוכבי גמלים סדירים שרכשו את הכשרתם בסדיר, ולאחר שהשתחררו, שובצו במסגרת כוחות רוכבי הגמלים שבמילואים. כל אחד התגייס לשלוש שנות שירות סדיר, ולאחר מכן הפך לאיש מילואים.
בצבא השכיר שלך, כל רוכב מילואים ישרת, נניח, מגיל 20 ועד גיל 40, בתנאים של משכורת וכו'. מה יהיה מקור כח האדם של צבא המילואים? לשיטתך, איך נמלא את הצורך בקיום של 20 גדודי רוכבי גמלים ביום פקודה?
ואל נא תחשוב כי ביום פקודה תוכל לגייס אזרחים ולהופכם תוך שבוע לרוכבי גמלים מיומנים. הדבר דורש אימונים רבים. רק אנשים שכבר רכשו את מקצועם בצבא הסדיר על אימוניו, די להם בשבועיים רענון בשנה.

ואל תטעה, הפעלת ציוד מתוחכם, תרגולות קרב ותמרוני לחימה, אינם קלים לרכישה מהירה. עובדה, יש צורך בטירונות ארוכה ובאימונים רבים כדי להפוך בחור צעיר לחייל. אתה חושב שתוכל להכשירו בימים ספורים?








דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > צבא העם?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.