בית פורומים בחדרי חרדים

התכתבות בין רבי שמעון שקופ ונכדתו...

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/10/2002 00:41 לינק ישיר 
התכתבות בין רבי שמעון שקופ ונכדתו...

הגאון ונכדתו

פרסום ראשוני: מכתבי הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופ לנכדתו פייגה אילנית
בט' בחשון ת"ש, בעיצומם של ימי ראשית מלחמת העולם השניה, הלך לעולמו הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופ, שהיה אחד מגדולי ראשי הישיבות בדור הקודם. הוא העמיד כעשרת אלפים תלמידים, מהם כאלפיים בארץ ישראל.

מתלמידיו ידועים הרב הראשי לארץ ישראל הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, הרב הראשי לת"א הרב עמיאל זצ"ל, רבנים וראשי ישיבות. אחד משרידי תלמידיו הוא הרב יהודה קולדצקי שליט"א, ראש ישיבת הרב עמיאל בת"א. שניים מתלמידיו היו שרים בממשלות ישראל: משה שפירא איש המפד"ל ובן ציון דינבורג-דינור איש מפא"י, וכן חבר הכנסת "אבי ההתיישבות" אברהם הרצפלד. גם שופט בית המשפט העליון בהרכבו הראשון, הרב פרופ' שמחה אסף, היה מתלמידיו.

בספר שהופיע לאחרונה "תורה יבקשו מפיהו" כותב הרב חיים שלמה רוזנטל על תולדות חייו של הגאון ותולדות ישיבת "שער התורה" בגרודנה וראשה הגאון רבי שמעון שקופ. בספר תמונות ומסמכים מחיי הגאון שספרו "שערי יושר" הוא אחד מספרי היסוד של עולם הישיבות. מאז הופיע הספר הוא הפך ללחם חוקם של בני הישיבות.

במלאת חמישים שנה לפעילותו של רבי שמעון הופיע ספר יובל (וילנא תרצ"ו) לכבודו שבו מאמרים של תלמידיו ומוקיריו מכל העולם. הספר יקר מציאות כיום, וגם מהדורה חדשה שהופיעה בישראל בהוצאת "נצח" אזלה מן השוק.

ר' שמעון עמד לעלות לארץ ישראל ומחלקת העלייה של הסוכנות בראשות תלמידו משה שפירא טיפלה בהשגת רשיון עליה עבורו. פטירת חתנו, הרב שרגא פייבל הינדס, בי"ג מנחם אב תרצ"ז מנעה את עלייתו.

אחד מבניו, אליעזר זלמן, עלה לארץ והתגורר בתל אביב. בתו היתה ד"ר שושנה שקופ-פרנקל, רופאה ידועה שנפטרה בכ' אייר תשס"ב. בנו של הרב שמעון שקופ, הרב משה מרדכי ניצל מהשואה ועבר לארצות הברית וטיפל בהוצאת ספרי אביו.

נינו של ר' שמעון הוא גיבור ישראל אורי אילן, שהתאבד בכלא הסורי בשנת תשי"ד אחרי שנתפס ועונה על ידי הסורים. אמו של אורי אילן, נכדתו של רבי שמעון שקופ היא פייגה אילנית, מראשוני "השומר הצעיר" וחברת הכנסת הראשונה מסיעת מפ"ם. היא היתה חברת קיבוץ גן שמואל ונפטרה בה' באב תשס"ב בגיל תשעים ושלוש. במודעת האבל צוין כי היתה נכדתו של הרב שמעון יהודה הכהן שקופ זצ"ל, ודבר נדיר בקיבוצי "השומר הצעיר", צוין כי יושבים שבעה בקיבוץ.

מפי חנה אדר ושמעון אילן, בתה ובנה של פייגה אילנית, שמענו על היחסים בין הגאון ונכדתו. מתברר שאמה של פייגה אילנית, נחמה חנה, בתו של הגאון נפטרה כאשר פייגה היתה צעירה לימים. אביה, הגאון רבי שרגא פייבל הינדס, נישא בשנית, ופייגה עברה לגור בבית סבה הגאון רבי שמעון שקופ ורעייתו לאה. בתה של פייגה אילנית כתבה לי כי אמה ספגה את ערכי היהדות בבית הסבא והסבתא. ועוד כתבה לי הבת על אמה "למרות שאמא היתה אדם חילוני, חייה התנהלו על פי מה שספגה בבית הסבא צניעות, ענווה, יושר כל הערכים שהם בין אדם לחברו". ועוד כתבה לי הבת: "תקצר היריעה לספר ולהסביר את אישיותה רבת הפנים של אמא שמילדותה ועד למותה, היתה ספוגה ומודרכת מכל מה שראתה, שמעה וקיבלה בבית סבה".

אנשי "השומר הצעיר" בחלקם נתקו קשר עם עברם, אך פייגה אילנית הנציחה את שמות הסבא והאמא בשמות ילדיה וכך כותבת לי הבת חנה אדר-אילן: "וראוי לציין שאני נקראת ע"ש אמה ושמי חנה נחמה ואחי נקרא שמעון על שם הסבא".

ועוד סיפרה לי חנה כי אביה, שלמה אילן, בנה תיבה מיוחדת שבה נשמרו מכתבי הגאון רבי שמעון לנכדתו, וכן מכתבי הסבתא, ומכתבי האב שרגא פייבל הינדס. כך נשמרו מכתבים אלו שנים רבות. שמעון אילן העביר אלי תצלומים של כמה ממכתבים אלו המכתבים הם בעברית ובאידיש.

במכתב מיום א' פרשת שמיני תרצ"ד מברך הגאון רבי שמעון את נכדתו לנישואיה עם שלמה אילן "הנני גם אני למלא חפץ לב, ולב כל אוהבכם, להגיש אליכם ברכת אב זקן אברך אתכם מקרב ולב שתהא אגודתכם שלמה, וכשמו "שלמה" כן ישפיע העליון על שלמה ופייגא שיהיו שלמים בריאים וקיימים בגופם ורוחם, לבנות בית בכרם ד' צבאות לברכה ולתפארת, ודור ישרים מהם יבורך. וכאשר נכדתי פייגא תחי' הביאה לי מנחת ביכורים מארץ הקדושה, לשמחני בנשואיה כן אזכה בחיי עוד לשמוח בנשואי יתר נכדי ולראותם מוצלחים בחייהם, ונושאי דגל היהדות ברוח ישראל סבא, כעתירת אוהבם מברכם בברכה משולשת, שמעון יהודא הכהן שקופ".

מכתב מרגש ביותר הוא מכתב מיום ז' אלול תרצ"ט בו מברך הגאון את "נכדתו הכבודה" כלשונו. הוא מברך את פייגה ובעלה שלמה ואת בנם "היניק וחכים אורי יחיה, בשנה טובה מתוקה, ונזכה לראות בבנין ציון וירושלים, כעתירת אביך זקנך שמעון יהודא הכהן שקופ".

כאמור אורי אילן הי"ד נכלא על ידי הסורים והתאבד בכלא הסורי.

הגאון כתב מדי פעם לנכדתו בקיבוץ גן שמואל, והיה בקשרי מכתבים גם עם בעלה. גם אביה של פייגה, הגאון רבי שרגא הינדס, ואחיה יהושע הי"ד, שמרו על קשר, ובמכתבים אנו קוראים על ענייני הישיבה ועניינים משפחתיים.

במכתב נוסף כותב הגאון לנכדתו האהובה כי "מצב בריאותי הוא כרגיל לפי ערכי ועוד אוכל לקוות, להיות עוד להועיל במעט לטובת הרבים אשר ייחלו לעבודתי". מכתב זה נכתב כשנה לפני פטירת הגאון. במכתב אחר כותב הגאון "לנכדתי השולמית פייגא תחי'" הוא שואל על "דעתך והשקפתך בעתיד לאיזה מטרה בחיים את נושאת נפשך". רבים ומעניינים הם המכתבים הנמצאים בידי שמעון אילן, ועוד נביא בעתיד פנינים ממכתבי הגאון. נציין כי למרות שהרב רוזנטל בספרו לא מזכיר את פייגה אילנית בשמה, הוא מביא סיפורים ששמע מ"נכדתו של הגאון". לדברי חנה אדר שוחח הרב רוזנטל רבות עם אמה שסיפרה לו על החיים בבית סבא.

אסיים בסיפור מרגש ששמעתי מפי חנה אדר: פעם אחת באה לבקר את פייגה חברתה מ"השומר הצעיר". פייגה התגוררה כאמור בבית הסבא. החברה הושיטה ידה לר' שמעון והוא החזיר לה לחיצת יד. הוא הסביר לפייגה נכדתו: חברתך איננה יודעת את האיסור לתת יד, אבל אני יודע את האיסור של הלבנת פני חבר ברבים, על כן השבתי ללחיצת היד.

עקיבא צימרמן (הצופה)



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/10/2002 00:56 לינק ישיר 

לפני ההתפרצות הצפויה על נושא לחיצת היד...

מפיו של אחד ממקורבי המשפחה שמעתי שפייגה אילנית ביקשה גם שיחרתו על מצבתה שהיא נכדת ר' שמעון שקופ.

אגב, מזה שנים רבות היתה רווחת השמועה ששולמית אלוני היא נכדה של ר' שמעון שקופ... היתה כאן פשוט טעות, מישהו החליף 'אלוני' ב'אילנית', בעיקר ששתיהן היו חברות כנסת מטעם מפ"ם בעברן הרחוק.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/10/2002 01:05 לינק ישיר 


ועכשיו...

כולם במקהלה אחרי,

א. 'הצופה' עשה מר' שמעון שקופ 'מיזרוחניק', כזה שלוחץ ידי נשים.

ב. בטח נפלה כאן טעות, זכרונה של המספרת בגד בה.

ג. יתכן שהוא לחץ את ידה של ילדה קטנה.

ד. (רשות) על הליטוויקעס האלו אפשר להאמין הכל.

ה. יתכן ואף אחד לא קרא את הכתבה הארוכה עד סופה, ולא ראה את הקטע המביך. כך שהשקט ימשיך לשרור באשכול זה עד תחיית המתים, ואז כבר נברר את המעשה מפי בעל המעשה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/10/2002 01:08 לינק ישיר 

זו בטח המצאה, כמו "ההמצאה" על ר"ח מבריסק שפרסם הודעה ב'היינט'...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/10/2002 01:15 לינק ישיר 

אני ראיתי בסרט מסויים את הרב כדורי מניח ידו על אשה ומברכה,
זכורני שגם סבי זצ"ל לא היה נמנע מלעשות כך, וכנראה, הדורות הראשונים היו במדרגה יותר גבוהה מדורות אחרונים, ויכלו "לספוג" את לחיצת היד הזו בלי שתיספג בתוכם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/10/2002 01:42 לינק ישיר 

מה שהשיב הרב זצ"ל לנכדתו, שאינו רוצה להלבין פניה וכו', זה נימוק ידוע, ונשענו עליו כמה פוסקים להתיר להשיב לחיצת יד לאחת שמושיטה.

ראיתי בעיני יהודי ת"ח ויר"ש גדול, שהשיב לחיצה לקרובת משפחתו שהושיטה ידה.

גם בשו"ת 'אגרות משה' להרב פיינשטיין זצ"ל, נשאל בנידון זה, אך פסק שקשה לסמוך על זה. וז"ל בחלק אה"ע א' סימן נ"ו:

"ובדבר שראית שיש מקילין אף מיראי ה' ליתן יד לאשה כשהיא מושיטה אולי סוברין דאין זה דרך חבה ותאוה אבל למעשה קשה לסמוך ע"ז. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/10/2002 05:06 לינק ישיר 

או קי, אז אם כבר מדברים על זה:

מה לדעתכם אמורות לעשות בחורות/נשים כשגברים לא דתיים מושיטים להן יד ללחיצה?
(בוס בעבודה, קרוב משפחה חילוני וכיו"ב)

שלי
(מאז ולתמיד)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/10/2002 09:12 לינק ישיר 

שלי, אם את במדרגה מספיק גבוהה, את יכולה להחזיר לחיצה...

ולעניין ההזמנה ב"היינט":

לרגל שמחה משפחתית היה עלינו להכניס הזמנה לעיתון. לפני שהכנסנו אותה, התנהל דיון שלם, האם "יתד נאמן" יסכימו לכתוב שם אישה. זה טוען שבשום אופן, וזה טוען ש"מה אכפת להם". בלהט הדיון טענתי את טענת שתי ההזמנות שהובאו כאן בפורום. בעלי החליט שהעניין שווה בדיקה, ודיבר על כך עם איזה ת"ח שהוא מכיר. ענה לו אותו תלמיד חכם: "בדורות קודמים הכל היה טהור יותר, היום שהכל פרוץ, עלינו לעשות סייגים חדשים". לא אכנס לעצם העניין אם סייגים כאלה ראויים, אבל זה בהחלט יכול להסביר את עניין לחיצת היד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/10/2002 11:36 לינק ישיר 

יציפ, אני לא מאמינה!

גם את חושבת שכל אחת מאיתנו יכולה להחליט לעצמה אם היא במדריגה מספיק גבוהה או לא?

מילא אני, עם השירות הלאומי שלי וכל זה, אבל את?

תוקן על ידי - קלאודיה - 10/15/2002 11:37:49 AM



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/10/2002 18:36 לינק ישיר 

כאשר נשיא מצרים אנואר סאדת היגע לארץ היו בשדה התעופה כל המי ומי של מדינת ישראל גם הרבנים הראשים של אז

מי זוכר את הרב שלחץ יד לאישתו של אנואר סאדאת???

היום הנ"ל מנהיג של מיפלגה חרדית-עלק



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/10/2002 22:53 לינק ישיר 

יד נכרית עדיפה מיד של יהודיה,
ראה שו"ת יביע אומר....



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/10/2002 00:22 לינק ישיר 

סיפר לי ידיד, שאיזה אחד אופטיקאי אמר לו בצחוק, שלבחורי ישיבה הוא שם חצי מספר פחות, כדי שלא יוכלו להנות ממלוא יפיים של בני המין האחר.

ואני נומיתי לו: אדרבה, שישים חצי מספר יותר, כך הוא ימנע מהם אפשרות של חציית כביש לעבר 'אובייקט', שהרי מצד זה של המדרכה, הם כבר יקבלו תמונה מלאה...

ולעניננו, לא פעם הנטיות המיניות ('הרהורים' בשפתו של המשגיח המצוי) שנגרמות לסרבן הלחיצה לאחר טקס הסירוב הרשמי והמסתעף, אינם בערך לעוול הנורא שבלחיצה גופא. לחצתי, הלכתי, שכחתי.

אחשוף כאן בנימה אישית, שהסירובים הללו גרמו לי הרבה 'בלגן', עד ש... נכשלתי. ה' ישמרנו.

אמנון, יש עדיין סיכוי לגן עדן? גם אם משלמים תוספת מחיר לא? באמת? אכזר שכמותך!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2004 02:02 לינק ישיר 

לטובת כמה חדשים - ובהקשר לאשכול הזה:

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=754173&whichpage=4

אני מתכבד להקפיץ את האשכול.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/1/2004 10:32 לינק ישיר 

ואחרי זה אומרים שאני ורק אני מקפיץ אשכולות משנת אנו באנו ארצה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2004 10:35 לינק ישיר 

לא "רק" אבל אתה גדול המקפיצים בדורנו



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/1/2004 13:11 לינק ישיר 

סתם שאלה אולי קצת כופרנית: זה שר' שמעון שקופ היה גאון עצום, ואף אחד לא חולק על זה, זה אומר שהוא גם היה צדיק וקדוש בהכרח? אני שואל את זה כשאלת תם, ואני מפנה את השאלה דווקא לליטאים, שהרי מי שבקיא בהיסטוריה יודע שחלק נכבד מהמחלוקת של המתנגדים על החסידים היה על זה שהם לוקחים אדם (אדמור) ומרוממים אותו מעל כולם והופכים אותו לצדיק ונשגב.
והשאלה היא באופן כללי, ולאו דווקא במקרה הספציפי של ר' שמעון שקופ, האם המתנגדים של ימינו לא הפכו במובן מסוים לחסידים בכך שהפכו את רבותיהם לקדושים וצדיקים ונשגבים, ומעניקי ברכות (עין ר' חיים קניבסקי וכו'), וכאלה רבות?
אוקיי, אז ר' שמעון שקופ היה גאון אדיר, ולחץ יד לאשה? כאילו מה הקטע? למה להלחץ? זה שהוא אחד מאבות שיטת הלימוד החדשה בעולם הישיבות, ושהוא אחד מגאוני הדור הקודם זה ברור. זה שנו נו נו שלחץ יד לאשה, גם מובן. אבל הנחת היסוד שברגע שיש אדם שהוא הרב הגאון באופן ממילא הוא גם הרב הצדיק, עובדה שתפסה תאוצה בדור האחרון, זה לא כל כך מובן, ואולי מישהו יאיר את עיני הסומות בנידון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > התכתבות בין רבי שמעון שקופ ונכדתו...
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.