בית פורומים עצור כאן חושבים

התנגדות/יחס האורתודכסיה לזרמים האחרים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/12/2006 01:18 לינק ישיר 
התנגדות/יחס האורתודכסיה לזרמים האחרים

למה בעצם מתנגדת האורתודכסיה בארץ לשתף זרמים אחרים בחיים הדתיים?

מעולם לא הצלחתי להבין את הגיון ההתנהלות האורתודוכסית באה''ק. למה לא לאפשר לרפורמים לפעול כאן? האם לא ברור שמוטב שיהיו יהודים רבים ככל האפשר קרובים במדה כלשהי ליהדותם, שישתתפו בתפילות פה ושם, שיחשפו יותר לתורה? עדיף המצב הנוכחי, בו לרבבות יהודים אין שמץ של מושג על יהדות? אין לטעון שאנשים 'משלנו' יתפתו להיות רפורמים חלילה. הפיתויים העומדים בפניהם היום אינם פחותים.

יש איזו שהיא תקווה שבעתיד הרחוק ישוב כל עם ישראל בתשובה, ובכדי לשמר את האפשרות הזו, כך אומרים לנו, צריך למנוע קיום של דגמים נוספים של חיים יהודיים, שהחוזרים בתשובה העתידיים לא יתבלבלו. הטענה הזו לא נכונה ולא מוסרית בעיניי. ראשית, מנין הבטחון שחזרה בתשובה המונית שכזו תתרחש אי פעם? שנית, יש לשאול אם אכן תתרחש התעוררות רוחנית נסית שכזו, מה ימנע בעדה להחזיר בתשובה גם את הרפורמים עצמם? ומעבר לזה, עד שהיא תתרחש, מנין הזכות המוסרית והדתית למנוע מישראלים רבים כל כך, הצרכנים הפוטנציאליים של שירותי הדת הרפורמיים, את הקשר ליהדות, לתורה, לתפילה, גם אם הם חלקיים בעיננו?

טענה אחרת מתייחסת להתבוללות שהרפורמה גרמה לה (או עודדה אותה, או הסכימה לה בשתיקה) בחו''ל. מובן שבארץ הטענה הזו לא רלוונטית. צריך להתייחס לעניין בראיה שיהדותם של יהודים חילוניים בהרצליה או חיפה אפסית כיום, מבחינתנו (למרות שחלקם טוענים שהמוסר או התרבות שלהם נשאבים ממקורות יהודיים) ויהדות רפורמית מפותחת תעלה את רמת יהדותם גבוה יותר, גם אם לא למחוזות השלמות שאנחנו חיים בהם, תודה לאל. צריך להיות לנו כיהודים דתיים אינטרס בכך, אם כנים אנו.

חשש אחר מדבר על מתן לגיטימציה. כאילו היה חותם לגיטימציה סודי בידי זקני הדור ובכך שהם משתהים זה מאות שנים להכיר בכך שישנם יהודים רפורמים, הם מאיינים אותם בפועל. אנחנו לא מכירים בקיומכם (מה זה?) ולכן אתם לא קיימים. זרמים לא אורתודוכסיים קיימים גם קיימים כידוע, והם אפילו מרבית מניינו של עם ישראל. אנחנו איננו רפורמים. מדוע שלא יהיו חסרי הדת רפורמים? נדמה לי שהגעתי לנקודה הפנימית של השאלה: עדיף מבחינתו של הקב''ה שיהיו יהודים חסרי דת, או שיהיו דתיים ולא בורסיה הנכונה? אני מכיר את ההלצה המגדירה את החילוני הישראלי כמי ש'איננו מתפלל בבית הכנסת האורתודוכסי'. ובכן, זו הלצה.

מבחינה טקטית, אני חושב שניתן היה להגיע להשגים משמעותיים עבור האינטרס האורתודוכסי בהדברות נכונה עם הרפורמים. לענ''ד אפשר היה לחתור להסכם שיאפשר לרפורמים לפעול בחפשיות באה''ק, למנות רבנים כרצונם וכו', ו'בתמורה' לכך לקבל ויתור מוחלט שלהם בתחום הגיור. הרווח הוא כפול: אחדות העם נשמרת, כאשר מונופול הגיור נותר בידים אורתודוכסיות (שלא כמו המצב היום), ויהודים רבים מאוד יתקרבו יותר ליהדות. נדמה לי שהרב בקשי דורון פעל בזמנו בכיוון זה, עד שהושתק בידי מסדר שומרי הגחלת הידועים.

[אני כותב מנקודת מבט אורתודוכסית כמובן, וכך יש לקרוא את ה'לנו' וה'שלנו' שהשתמשתי בהם, ואני מודע לכך שיש כאן כותבים וכותבות שאינם רואים את הדברים מאותה נקודת המבט שלי. הדיון שאני מבקש לעורר צריך להיות ממוקד: לא בתנועה הרפורמית ומאפייניה, לא בשאלות אותנטיות ומסורת וכו' אלא בשאלה הספציפית שהעלתי, והיא האם באמת האינטרס הדתי שלנו (כנ''ל) מצריך הדרה של רפורמים וקונסרבטיבים מחיי הדת. התשובה לענ''ד שלילית, והיא נסמכת בין היתר על אמונה בכוחה של הדרך שלנו. גם ללא מונופול נסתדר].

******

קיצור הכותרת ועריכתה



תוקן על ידי עצכח ב- 17/10/2007 23:36:13




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/12/2006 17:50 לינק ישיר 

אני חושב שיש כשל בכותרת ובנושא של האשכול, זה לא שהאורתודוקסים אינם מוכנים לשתף, אלא מי שלא מוכן לשתף הוא אורתודוקס,
זה כמו לשאול "מדוע כל הג'ינג'ים הם ג'ינג'ים?", בהגדרה זהו אורתודוקס, אדם שלא מוכן לשתף את האחר בחיים הדתיים,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/12/2006 20:43 לינק ישיר 

גוונא,
אני מעדיף לתת תוכן חיובי בהגדרת האורתודוכסיות שלי. לא רק שלילה של אחרים.

אמיר,
הלא זה מה שאני מבקש לדון בו, אם האינטרס האורתודוכסי הוא למנוע קיום זרמים נוספים. בהנחה (תמימה?) שהאינטרס הנ''ל כולל קירוב יהודים למורשתם ולאביהם שבשמים במידות שונות, ובהנחה נוספת שהצרכנים הפוטנציאליים של בתי הכנסת ושירותי הדת הרפורמיים בארץ יהיו כאלה שהמסרים שלנו לא נוגעים בהם, הם לא יהיו אורתודוכסים לעולם, מדוע אין אנו פועלים לאפשר לרפורמים להתפתח כאן בחופשיות. כלומר השאלה אינה על הסכמה או ויתור שלנו, אלא מדוע יש כאן בכלל ניגוד עניינים. זה בנוסף לחשבון הפוליטי שכתבתי בסוף הדברים למעלה, שנ''ל שאפשר וצריך לקדם. הפגם שיש כנראה בטיעון הזה מצוי בהנחה הראשונה, או שאני טועה מכל וכל. אשמח להסברים נוספים.

באשכול אחר, זה שלונקק למעלה באדיבות לינקזעצער, כתב ה"ה מזקני_העמק את הדברים הבאים:
ברצוני להתייחס לנקודה מעשית שהתעלמו ממנה הכותבים...
ההיסטוריה מוכיחה שבכל מקום שבו היו גם ריפורמים וגם קונסרבטיבים..
התבוללו פחות יהודים...
בארה"ב הזהות היהודית חזקה יותר מאשר בצרפת בה אין כמעט קהילות ריפורמיות...
הריפורמים נותנים אפשרות ליהודים להשאר יהודים כאשר ברור שאותם יהודים
לא יהיו לעולם אורתודוכסים....... הם ממלאים צורך חיוני שהיהדות הדתית
יותר לא מסוגלת למלא....

אשר לכן, אין כל טעם וצורך להלחם בהם... המיעוט האורתודוכסי שהופך להיות ריפורמי, היה בוודאי הופך להיות גוי גמור בלעדיהם....
וזאת מבלי כל קשר לאידיאולוגיה, מחשבה, ו/או אמת וכו'...


http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=5&topic_id=318803

לצרכיי, הדברים שהדגשתי בתוך דבריו נראים לי חשובים במיוחד. יש צורך חיוני, כדבריו, שהרפורמים ממלאים בחיזוק הזהות היהודית, אצל אנשים שהיהדות הדתית לא נוגעת בהם. וזה נכון בארץ כמו בחו''ל.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/12/2006 04:51 לינק ישיר 

 

צ'ה גוארה,

נדמה לי שהמאבק ברפורמים הוא אחד המאפיינים היחידים שמשותפים כיום לכל הגוונים האורתודוכסיים, אז גם את זה אתה רוצה לקחת לנו?

וביתר רצינות -

לענ"ד יש לחלק בין הגישה ה'חרדית' לגישת ה'סרוגה'.

מבחינת החרדים, הלגיטימציה היא רק למה שיכול לשמש כתחנת מעבר בדרך לחרדיות. כך למשל קראתי פעם בספר שהוציאו לזכר הרב שך, על רב עיר חילונית ברובה שנתבקש לסייע לתושבים הדתיים שניסו להקים בה בי"ס ממ"ד ראשון (עד אז היו בה רק ב"ס חילוניים ובי"ס אחד של החינוך העצמאי, הסרוגים הבודדים במקום שלחו את הילדים לערים הסמוכות). הוא פנה לאחד הגדוילים והלה אמר לו ש'מה ההבדל בין זה לבין בי"ס חילוני'. הוא פנה גם לרב שך והרב שך אמר לו שהנסיון מראה שחלק מבוגרי הממ"ד ממשיכים לישיבות תיכוניות ('תיכונים' בלשון חרדית), וחלק מתלמידי ישיבות אלו ממשיכים לישיבות חרדיות (ישיבות קדושות, בלשון חרדית) וא"כ יש עניין לסייע בהקמת ביה"ס בשביל אותם בודדים שיגיעו לישיבות קדושות (לחסידי ההשקפה הטהורה אבשר שאכן הרב שך צדק וכמה מבוגרי ביה"ס הגיעו בסופו של דבר לישיבות חרדיות...).

אני לא חושב שיש סיכוי כלשהו שפעילות לא אורתודוכסית תוביל להתחרדות עד כדי כך שייהיה לחרדים אינטרס לתמוך בה.

מבחינת הסרוגים, אני חושב שחלק ניכר מהציבור אכן מכיר בערך של זהות יהודית גם אם לא במובן ההלכתי שלה, ואין לו עניין לחסום תנועות לא אורתודוכסיות. ההתנגדות להן היא מצד שני מגזרים: הרבנים - כל הרפיה במבק וסלידה מהלא אורתודוכסים למעשה תהפוך אותם ללא לגיטמיים לגמרי בעיני המגזר החרדי, ורובם חוששים מזה. הפוליטיקאים - חלק מהצידוק לקיומם תלוי במאבק הזה. אני לא חושב שזבולון אורלב בתור אזרח פרטי היה ישן לא טוב אם היו פותחים עוד בי"כ רפורמי.

יכול להיות שיש בציבור הסרוג גם חשש מסויים מזליגה של חניכים למגזרים אחרים (בארה"ב יש תהליך כזה, אבל הוא דו כיווני).

בכל מקרה -

אני מסופק ביכולת של תנועות לא אורתודוכסיות לשנות את המצב של התנתקות מהמסורת. בארה"ב התנועות הללו פועלות בחופשיות ובתקציבים ענקיים ועדיין יש שיעורים עצומים של נישואי תערובת ואיבוד זהות דתית. לכל היותר התנועות האלו מסוגלות לשמור על ה'דתיים' הרפורמים/קונסרבטיביים, כלומר אלו שיש להם אידאולוגיה רפורמית/קונסרבטיבית פוזיטיבית, אבל אלו שהם חסרי עניין בדת ימשיכו לא לגלות בה עניין.

יש לזכור שגם כיום חניכי החינוך החילוני כן מקבלים תשתית רחבה של חינוך יהודי. הם לומדים תנ"ך, הם מכירים את החגים, רובם עושים בר מצוה, הם מדברים, קוראים ויוצרים בעברית וכו'. הדרך היחידה של אזרח ניו יורק לדעת שהיום יום כיפור היא ללכת לבי"כ כלשהו, אבל בארץ אתה מרגיש את זה גם בלי ללכת לבי"כ, וממילא חשיבות קיומו של בי"כ כלשהו יורדת.

ובכל זאת, אנקדוטה צד השני -

באחד ממסעות התענוגים שלי ברחבי ארה"ב המתנתי פעם לאוטובוס בלובי של מלון, והעברתי את הזמן באמצעות גמרא של שוטנשטיין מסכת עירובין, כשאני מהרהר לעצמי אם אי פעם נפתחה גמרא במקום נטול היהודים שהייתי בו. כעבור כמה דקות עברה לידי משפחה אמריקאית (שהתברר לי שמקורה במישיגן) והבת בת ה - 15 הבחינה בי ואמרה בהתלהבות באנגלית: אבא תראה יש פה מישהו שקורא תלמוד.

לאחר שיחה קצרה התברר שהיא לומדת באיזה בי"ס יהודי לא אורתודוכסי. הם סיפרו לי (תוך שהאב מנסה להראות לי שהוא יודע עברית) שיש להם קרובי משפחה בקיבוץ יקום, ולאחר מכן המשיכו לארוחת ערב באחת המסעדות (הלא כשרות, מן הסתם) במקום.

אני תהיתי לי אם הקרובים שלהם בקיבוץ יקום יודעים מה זה תלמוד ואיך זה נראה...

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/12/2006 06:05 לינק ישיר 

השורות הבאות הן סיכום של תובנות שהגעתי אליהם אחרי לא מעט ויכוחים בפורום זה.

אנשים מדברים על התאמה או אי התאמה בין מה שהאורתודוכסיה אמורה לעשות לבין מה שהיא עושה בפועל, כאילו אי שם יש איזה מועצת חכמי האורתודוכסיה המכוונת את דרכה של האורתודכסיה ואלה המשתתפים בויכוחים רק מדבררים אותה ומסבירים את נימוקיה. וגם הנימוקים האלה יוצאים מאיזה מין הנחה שיש איזה מקום בשמיים האפלטוניים בו יש אידיאה שנקראת אורתודוכסיה ועליה כתוב מה היא אמורה לעשות וכל מה שנותר לנו הוא לקרוא ולבצע דדוקציות.

אנחנו לא נוהגים לשאול את טיפות הגשם לנימוק רציונלי לכך שהן נופלות כלפי מטה ולא כלפי מעלה , זה פשוט מה שהן עושות. אלה העושים לא חושבים אלא עושים . ואילו אלה החושבים אין להם שום פרמטרים ושום קנה מידה למה לנקוט עמדה זו ולא אחרת. אין שום סיבה לקרב את הרפורמים כמו שאין שום סיבה לרחקם .

ככל שההבנה האנושית גדלה ומתרחבת ונפתחת , כך מתברר יותר ויותר שיש פחות ופחות טעם ועניין להיאבק על רעיונות כאלה או אחרים. האם יכול אדם סביר לומר שהדת שלו מייצגת את האמת המוחלטת ושכולם צריכים להכיר בה? למה שאדם משכיל יקדיש אפילו טיפה של אנרגיה לעניינם שכאלה? מה שנשאר זה להעמיד הכל על שאלות של זהות. אין שום סיבות ענייניות להיות כאן או כאן , אבל לאנשים מסוימים חשוב מקומם במפה. הם חיים בצל ההיסטוריה , כי בניגוד להיום , בעבר היו אנשים שהאמינו במשהו , אז הם חושבים שאולי זה רעיון טוב לחיות את ההיסטוריה מחדש. הם מסתכלים , נניח, על המלחמה בין המכבים למתיוונים ושואלים את עצמם מי הם המכבים ומי הם המתיוונים ? מי הם הממשיכים את היהדות האותנטית ? זה כל מה שחשוב , מהי התופעה ההיסטורית שאליה הם משייכים את עצמם. בהיעדר קריטריון אחר, גם זה קריטריון.

כל זה בנוגע למשכילים יותר, אבל אלה שמנהלים את העניינים באמת הם אלה שאפילו את רמת המודעות הנ"ל אין להם, הם היחידים שמסוגלים לקחת את כל זה ברצינות.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/12/2006 06:43 לינק ישיר 

 

מייציץ,

אני מופתע מדבריך (לפחות איך שאני מבין אותם). רוב מניינה של היהדות הדתית ובודאי החרדית בהחלט משוכנע לדעתי שהאמת בכיס שלו, ופועל לפי זה באופן מחושב. האם לאור נקודת מוצא כזו כל ההחלטות המודעות שמקבלים מקבלי ההחלטות בחברה החרדית מופרכות? הן מופרכות בעיני כי נקודת המוצא הספקנית שלי שונה, אבל אני לא בטוח שהייתי מחליט אחרת במקומם.

ודאי שלא שייך להמשיל אותם לטיפות גשם...

חוצמזה, אני חושב שיש גם בפורום משכילי זה לא מעט אנשים רציניים לכו"ע שמשוכנעים שהם מאמינים ב'אמת'.

יכול להיות שזה עניין לאשכול עצמאי. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/12/2006 08:44 לינק ישיר 

אחת הבעיות במתן לגיטימציה לזרמים אחרים היא, שצריך לפעמים להסביר את המעשים המוזרים שהם עושים. שתי דוגמאות:
 א. נטורי קרתא באיראן - יש אנשים בציבור החילוני שהאשימו את כל החרדים בתמיכה באויבי ישראל, והחרדים היו צריכים להתגונן ולהגיד שמדובר במשוגעים שאין להם שום לגיטימציה (אילו הם היו רפורמים, זה היה יותר קל...)
 ב. רצח רבין - הציבור החילוני האשים בזה את כל הציבור הדתי; ולכן היה אפשר לשמוע כותבים ציוניים שמדגישים שמדובר באדם "עם כיפה שחורה", ומנגד, כותבים חרדים שמדגישים שמדובר באדם שלמד בישיבת הסדר ובאוניברסיטה של הציונים הדתיים... העיקר שיהיה ברור שהוא שייך לזרם האחר.

[לא התייחסתי ספציפית לזרם הרפורמי - רק הערתי שלפעמים מתן לגיטימציה לזרמים אחרים עלול לגרום נזק תדמיתי]




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-31/12/2006 09:07 לינק ישיר 

ממללא,
החילוק שחילקת בין חרדים לד''ל, מדוע הד''ל מתנגדים גם כן?
אשר לזהות יהודית, אני חושב שהאנקדוטה שבסוף דבריך מכריעה. בכל מקרה הטענה שלי (שיש בה בהחלט שיפוטיות והתנשאות מסוימת) היא שהמצב מבחינת תודעה יהודית בציבור החילוני בארץ עגום מאוד. מנקודה זו אפשר רק לעלות, ויהדות רפורמית תעשה את זה בהצלחה לענ''ד.

מציץ,
גם אני מופתע מאוד מדבריך. משתמע מהם שאין שום טעם לדבר על מה נכון וראוי לעשות או במה להאמין. זה מוזר.

***
בהודעה הראשונה דברתי על חשבון פוליטי שיניב רווח לשני הצדדים. ממש מצב של win win קלאסי, בתנאי שהצדדים לא יחשבו רק במונחים של הכנעה הדדית. אשמח לקרוא תגובות על כך. חשבתי לנסח את הטענה הפוליטית הזו בשפה רכה ולשלוח אותה לתיבות המייל של פוליטיקאים דתיים. אולי יהיה להם מוזר קצת לקרוא על האינטרס הדתי, אבל שווה לנסות.

מהכיוון השני, נדמה לי שהרפורמים מחמיצים משהו בהתנהלות שלהם בארץ. משום מה הם נתפסים בעיניי ובעיני רבים אחרים כמשתייכים אוטומטית לשמאל הקיצוני בשאלות פוליטיות, מחזיקים בעמדות סופר ליברליות בשאלות חברה וכו', ושזה המסר העיקרי או היחיד שלהם. עכשיו, לא משנה אם הרושם הזה מוטעה, העובדה הרלוונטית היא שזהו הרושם.
כלומר לדעתי ההד של התבטאויותיהם הציבוריות של רבניהם צריך להיות דתי. אנשים צריכים לשמוע רב רפורמי ולדעת שהוא הולך לדבר בשפה דתית, על עניינים דתיים. לפי דרכו כמובן, אבל על דת. הנראה לענ''ד כתבתי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/12/2006 12:44 לינק ישיר 

כבר דנו בעבר בצורך להקל על אנשים להתקרב לתורה, למשל כאן:http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1649561&whichpage=1

באופן עקרוני אני בעד, אבל לא ברור לי אם צריך לשם כך לשלב זרמים נוספים. נראה לי טוב יותר שהרבנים האורתודוכסים עצמם יגלו התחשבות באנשים שקשה להם לקיים הכל, וכפי שכתב הרשב"א: http://moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=11675



תוקן על ידי אראלסגל ב- 31/12/2006 12:46:13




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-31/12/2006 20:35 לינק ישיר 

 

צ'ה גוארה,

אני אנסה להבהיר את דברי טפי, ביחס לציבור הסרוג:

לדעתי הציבור הסרוג לא מתנגד לרפורמים אלא אדיש אליהם, וודאי שחלק מהציבור אף מעדיף יהדות רפורמית על ניתוק מוחלט מהיהדות כדת. מי שמתנגדים בתוך הציבור הסרוג לרפורמים הם רק הפוליטקאים הדתיים והממסד הרבני הסרוג. דומני שהתפרסם פה לא מזמן על כנס של בית מורשה שהשתתפו בו לא מעט אנשי רוח רפורמים וקונסרבטיבים.

גם במקרים האלו לדעתי לא מדובר בהתנגדות עקרונית אלא טקטית בלבד, כדלקמן:

א. ההתנגדות לרפורמה מהווה סוג של צידוק לקיומן של מפלגות דתיות, ומהווה סוג של דבק כמעט בודד בין אלו לחרדיות.

ב. המגזר הרבני הסרוג מתאמץ לקבל לגיטימציה מהיהדות החרדית, וזו מותנית בנאמנות ללא סייג להלכה האורתודוכסית כיהדות היחידה. רב סרוג שיעז לגלות אמפתיה מסויימת ליהדות לא הלכתית, שורף את עצמו בעולם התורה, והוא לא מעוניין לעשות זאת.

אתן לך דוגמא: לפני שנים רבות פורסם בעלון שמוציאה אחת מישיבות ההסדר קטע מתוך ספרו של ההוגה הקונסרבטיבי א' י' השל על השבת. הקטע היה תמים לחלוטין ולא היו בו סממנים בעייתיים כלשהם, מלבד זהות כותבו. בגיליון הבא פורסמו תגובות זועמות של כמה רבנים חשובים, מהזן החרדי שלא מחרים ישיבות מזרחניקיות, והן מחו על הפרסום הנלוז לטעמם ויצרו מבוכה בישיבה הזו ובעלון.

בקיצור, אני חושב שלא מדובר בהתנגדות עקרונית אלא טקטית-פוליטית.

לגבי היהדות הרפורמית בארץ -

בנוסף לטענה הנכונה שלך כלפיהם, לדעתי יש להם עוד שני חסמים שהם יצרו בעצמם:

א. הם עדיין נתפסים כסוג של יהדות גלותית, משהו אמריקאי שמנותק מההוייה הישראלית, בעוד שחלקים נרחבים מהאורתודוכסיה כבר השתחררו מזה (הסרוגים והשסניקים). עד שלא פגשתי את רפורמיות/ים הבית של עצכח, נתקלתי רק ברבנים חובשי כיפה בוכרית ביזארית, זקן בסגנון ברלינאי, דיבור שהזכיר לי את המורה המעצבנת לספרות, טלית צבעונית ושם ארכאי.

ב. אין להם נוכחות בשאלות ציבוריות של יהדות ומדינה, מעבר להקנטת האורתדוכסיה. למשל, מדי שבוע אפשר לשמוע על בג"צים השם הגישו או על חבירה שלהם למרצ ושינוי, אבל מעולם לא שמעתי אמירה פוזיטיבית שלהם על איך אמורה להיראות השבת במדינת ישראל? האם יש לאפשר מסחר חופשי או אולי לצמצם? ברגע שאתה מוציא את עצמך מההבט הפוזיטיבי של היהדות והדימוי הציבורי שלך הוא רק כאלטרנטיבה למה ששלילי באורתודוכסיה, אתה כנראה לא מושך.

לפעמים זה גם ממש קטנוני. למשל בערב יום כיפור האחרון התראיין גלעד קריב ל ynet תוך שהוא מלגלג על מנהג הכפרות בתרנגול. כשזה מנותק מאג'נדה צמחונית עקרונית, לא נותר מהלגלוג הזה שום תוכן חיובי מלבד סיבה לקבלת זמן מסך והקנטת האורתודוכסיה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > התנגדות/יחס האורתודכסיה לזרמים האחרים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר