בית פורומים עצור כאן חושבים

בין התמכרות לדינמיקה - איך מתמכרים ללימודים?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/1/2007 14:01 לינק ישיר 
בין התמכרות לדינמיקה - איך מתמכרים ללימודים?

אבקש את עזרה בני החבורה החוסים בצל הקודש דנן בפענוח תעלומה פסיכולוגית.

ידוע כי האדם מטבעו הוא דינאמי, וכל פעולה שהוא מתרגל לבצע אותה אינה נותנת לו עוד סיפוק, והיא הופכת למשמימה. דבר זה נכון לכאורה לכל תחום בחיים, למין לימודים, קריאת ספר (מתחילים לקרוא ומפסיקים באמצע), לימודים ועוד. מי לא מכיר את התופעה הזו? אנחנו מתחילים בפעולה חדשה, חדורי מרץ ומוטיבציה, והנה אך חולפת תקופה קצרה וכבר איננו מוצאים בה עוד טעם.

פסיכולוגים מסבירים שהנפש זקוקה כל הזמן להתרחבות, וזו מתבצעת על ידי חוויות חדשות. בו ברגע שהחוויות אינן חדשות אלא רגילות, אין הן מרחיבות את הנפש, ולכן אין כל מוטיבציה לבצע משהו בתחום החוויות הללו שהפכו לרגילות.

באשכול נידח ועתיק שפגשתי לאחרונה באקראי, תוך כדי חיפוש משהו אחר, כתב על כך יהוסף:

כדי שרמת החוויה תישאר במידתה, אין האדם יכול לשקוט על שמריו, כי מה שנהיה הרגל מפחית היביטי חידוש מחוויתו, כך שעליו להוסיף ולהתאמץ, לשמירת רמת חיותו.

מצב חיים, הוא מצב שמח וטוב, ואדם אינו יכול לוותר עליהם, אם לא שנהיה בהם קלקול, כך שגם למצב קיום עושר החוויה האדם די מוכרח.

מכאן - ש"בעל כרחך אתה דינאמי".

סוף ציטוט.

לעומת זאת קיימת תופעת ההתמכרות. התופעה הזו מופיעה בהתמכרות לעצכ"ח או לפורומים אחרים, למשחקי מחשב, אצל מיעוט קטן יותר - לעבודה, ואצל מיעוט זניח (החנונים) ללימודים.

במקרים כאלו, הפלא ופלא, אנשים חוזרים ופועלים שוב ושוב על פעולות דומות למדי, ולא זו בלבד שאין הן משמימות, אלא שהן ממכרות לחזור עליהן עוד ועוד.

שאלתי הצנועה היא מה הם המאפיינים ההופכים פעולה לממכרת. ובלשון אחר: האם וכיצד אוכל להפוך מכור ללימוד גמרא, למשל.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2007 21:21 לינק ישיר 

בא"ח וגדוראובן,

התמכרות פתולוגית היא התמכרות החוזרת ונשנית על אותו הדבר עצמו, עשיית דבר שאין בו חידוש שוב ושוב, היא עשיה כפייתית.[התמכרות לחוויות שיא היא גם התמכרות ממין זה, ההתמכרות היא תמיד לאותו דבר, ואם צריך להגביר את המינון זה רק בגלל השחיקה הסאנסורית במקרה של התמכרות פיסיולוגית]
לעומת זאת התמכרות לדברים שונים גם אם הם מאותו סוג או שהם דומים זה לזה אינה התמכרות פתולוגית, כאן האדם מתמכר לא לדבר אחד אלא לעולם מגוון. [גם אם בעיני אחרים שלא מוצאים עניין בפעילות זו עולם זה הוא הומוגני הלא שלגביו העולם הזה הוא הטרוגני לעילא.]

 התמכרות ללימודים יהיו אשר יהיו יכולה לנבוע מתוכן הלימודים או מההישגים הלימודיים.

התמכרות להישגים אינה בכלל התמכרות לתוכן הנלמד התמכרות זו היא התמכרות לתוצאה האחידה של כל תוכני הלימוד, ואכן התמכרות שכזו היא פתולוגית.
לעומת זה המתמכר לתוכן הלימודים הוא מתמכר לעולם מגוון לחלוטין אדם המתמכר היום לדבר שהוא לא התמכר אליו אתמול, ומעבר לכך הוא מתמכר ברגע זה לדבר שהוא לא חווה מעולם, אין כאן התמכרות, יש כאן אדם בעל תחום עניין מגוון ביותר מלא חידושים, גם אם לאדם שאין לו עניין באלו זה נראה לא התעסקות חוזרת ונשנית באותו דבר ,הלא שלגבי בעל העניין ההתעסקות היא בעולם מלא של דברים. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/1/2007 22:13 לינק ישיר 

אמיר חוזה,
נאים דבריך.

מה שאם כך ראוי לבירור, למה אנשים כאלה רואים בפעילות מסוג X פעילות הטרוגלנית ואחרים רואים בה פעילות הומוגנית. אתה רומז שזה תלוי במידת הענין שבזה. תוכל להרחיב בנקודה זו? האם הכוונה היא לענין האישי שבזה (למצוא בדבר למה הוא נוגע לי)? אני מבין שזה מגביר את הסיפוק מהפעולה, אך אינני מבין איך זה הופך אותה למגוונת יותר. (לא שאני ממש לא מבין, אבל אני רוצה ביאור רחב, ונראה שאתה מכיר את הענין טוב ממני).

גוונא,
אני רוצה להתקדם מעבר לגישוש עיור של בחור מצ'קטאנע



תוקן על ידי בןאישאחד ב- 24/01/2007 22:14:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/1/2007 23:54 לינק ישיר 

בן איש אחד,

אתה מכיר את האמירה שכל החרדים אותו דבר, אדם הנמצא מחוץ לקבוצה רואה את הקבוצה הנבדלת כקבוצה הומוגנית,  הוא רואה רק את הכללי כי אין לו יכולת או עניין לראות את הפרטים, תן לו לחיות עם הקבוצה זמן מה, או תלבה אצלו את העניין בפרטים שבה ואז הוא יראה כמה הטרוגנית היא הקבוצה.(זה מה שעומד ביסוד התפיסה הסטריאוטיפית)

מידת העניין שיש לאדם בדברים היא הקובעת האם הוא יתפוס אותם מבחינה קטגורית בלבד, ואז כמובן הוא יראה רק את הקטגוריה והיא לעולם הומוגנית, או שהוא יתפוס את הדברים לפי פרטיהם כי מעניין אותו גם מעבר לקטגוריה שבה הדברים מסווגים.( מבחינתי עולם הכדורגל נתפס מבחינה קטיגורית בלבד אני יכול לטפטף על המושג כמה משפטים בודדים ובדי עמל, לעומת זאת תשאל אוהד מושבע מה זה ותראה איזה עולם רחב ומגוון ומעניין מבחינתו יש לו בתוך קטגוריה זו.)

מה שיקבע איזה דבר יעניין את האדם מבחינה קטגורית בלבד ואיזה יעניין אותו יותר, יש את האסכולה הרואה בסביבה בחינוך ובחברה את הסיבות לנטיות מעין אלו, ויש את האסכולה הרואה את עיקר סיבתן של הנטיות בתורשה.[הגניוס היהודי כמשל.] וכנראה שהאמת היא ככמו בכל המחלוקות הגדולות איפה שהוא באמצע. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/1/2007 09:49 לינק ישיר 

אמיר חוזה,

לפי תפיסתך אכן אין הדבר תלוי אלא בסביבה או אף בתורשה, ואין יכולת קונגטיבית לשנות את תחומי הענין?

היות ומסתבר שכן קיימת יכולת להשתנות, הרי שרצוני לשאול כיצד יש דברים שעקרונית צריך להיות לי בהם ענין, ודווקא בגלל שאני מתרגל אליהם אובד הענין שלי בהם ושוב אני רואה אותם בצורה הומוכנית ונכנס למעגל קסמים שאי אפשר לצאת ממנו; ויש דברים אחרים (או אנשים אחרים באותם דברים) שהענין שלי בהם נשמר ותמיד אני רואה אותם כמגוונים.

כמובן, בתקוה שהבחנה כזו תלמד את הדרך לשנות את סוג הענין שיש לי בדברים שהתרגלתי אליהם.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/1/2007 11:09 לינק ישיר 

וכי חסכו בעלי המוסר דיבורים על המאמר 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים'? ואם כל זה לא עוזר אולי צריך להתחקות על סיבת הרצון להתמכרות ללימודים שמא זו כבר לא כל כך תקיפה (ודוקא מתוך הלימוד שגילה שהסיבה היא לא כזו חשובה כמו שחשבו והעיקר היה הסקרנות וזו פגה) והרצון הזה רק פועל מתוך הרגלו?

קהלת בן דוד גיוון הרבה את הלימודים שלו ולבסוף הגיע כל פעם למסקנה ש'גם זה הבל'. נראה לך שבסוף המשיך ללמוד עם אותו להט?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/1/2007 11:56 לינק ישיר 

קוני ידידי,

א. לא הבנתי אם יש משהו משותף שעומד מאחורי מכלול דבריך.

ב. כיון ששיחות בעלי המוסר בישיבה היו גורמים לי לפריחה, לא הייתי נוהג להשתתף בהם. תוכל לתמצת את עיקרי דברי החכמה שלהם בנושא זה? איך אכן, לדבריהם, עושים שיהיה דבר מסוים בעיננו כל יום כחדש?

ג. על קהלת בן דוד, אציין שלא זכיתי להכירו אישית. אם אכן היה חכם כמו שאומרים עליו, מסתבר שמצא איזו שהיא דרך להמשיך לאהוב את החכמה וללמוד אותה בלהט, כי מתבקש שחכם יבקש לאהוב את מה שהוא עושה ולמצוא את הדרך לכך. אף אני מנסה לאחוז בשיפולי גלימותיהם של החכמים ולמצוא את הדרך הזו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/1/2007 14:35 לינק ישיר 

אנסה קצת לבאר. התכונתי לספרי מוסר איכותיים ולא לכאלה הגורמים לפריחה (הרי בישיבת עצכח אנו?!).

הספרים האלה מדברים למי שמכיר בעצמו סיבה ללמוד אבל לא מספיק חזקה שהלימוד ימשוך אותו כפי שצריך וכפי שהיה רוצה. לכן הם אומרים לו תתרגל לחפש בכל לימוד את ה'חידוש'. ואז תיפתר בעית העצלתיים. ישנם כאלה שהלימוד הופך אצלם להתמכרות עם או בלי התלות במציאת ה'חידוש'. ישנם אבל כאלה שההתמכרות אצלם היא למציאת החידוש. אם הם שטחיים סביר שיכולים להמשיך לאורך זמן אבל אם הם מעמיקים סביר שהחידושים יפוגו להם עם הזמן. (זה השלב בו מחפשים 'שטעלע' או כגירסת ע"מ 'שטעלערר')

קהלת בן דוד מצא פתרון בהרחבת תחומי הלימוד שלו, אבל גם זה יכול להסתיים ב'גם זה הבל' אחד גדול על הכל. נדמה לי שאחד ממייסדי בית מדרש זה כתב פעם שאם מתרגלים (או מתמכרים?) לעשית 'מעיישה דייקארט בכל יוים' זה לא פג המרץ, אבל בשביל זה צריך הרבה מהתנאים שבמ"ח דברים שהתורה נקנית בהם ואשרי הזוכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/1/2007 14:39 לינק ישיר 

אחרי לימודי בישיבה, הלכתי לאקדמיה, וגילתי שגדולה הסרת טבעת (קרי מבחנים) מכל השמועסים על ביטול תורה.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/1/2007 15:03 לינק ישיר 

בןאישאחד,
עוד פרט לגבי שאלתך, אמנם אין לי דרך להגיע למה שאתה מבקש, אבל רק אומר פרט שוודאי מפריע לדעתי,
מוכרחים להיות שלם מכמה שיותר בחינות עם מה שאתה עושה, ברגע שאדם לא שלם נפשית עם מה שהוא עושה פשוט נישט שייעך להתמכר לזה, אמנם זה עניין מאוד יחסי, כי גם בסמים, לדוגמא, ברור שיש למסוממים עכבה כלשהי שכן הם רוצים לחיות באופן ברי כמו כולם, אלא שתאוותיהם המובנות בגופם גוברות,
מה שברור זה שגם בהנחה שאפשר ליצור יחס של התמכרות, (שעדיין אינני מבין כל כך את ההיגיון להניח כזה דבר), מוכרחים להיות שלמים עם זה כמה שיותר, וככל שהשלמות תהיה יותר גדולה הדרך להתמכרות תהיה יותר חלקה,
מוכרחים לומר שמאוד מאוד קשה לדעת לפעמים האם אנחנו שלמים עם משהו שאנחנו עושים, כך שהעצה שלי לא קונקרטית אבל נראה לי שזה כיוון חשוב,




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/1/2007 20:25 לינק ישיר 

קונילמל,

אם לסכם את דבריך ולשלבם בדברי אמיר חוזה, הרי שבכדי ליצור זיקה אישית וענין גובר בחומר שבו עוסקים יש:

א. למצוא את נקודת החידוש שבו. אפשר גם להיעזר בספרי מוסר (אפשר רשימה של ספרי מוסר עצכחניקים?)

ב. אם מדובר באדם מעמיק, והוא גם מאלה שצריכים דווקא את נקודת החידוש לשבירת שממון ההרגל, הרי שהוא צריך שטעלע.

ג. אפשר גם להרחיב כל הזמן את תחומי הידע, עצה המועילה עד שמגלים שהכל הבל.

ד. לעשות מעשה דקארט, לזוכה ויכול עשותו.

כמובן שתנאי לכל זה הוא שיהיה באמת דבר שהתברר שצריך לעשותו, וכהערת גוונא. ולהוסיף שלרוב חושבים על פי דמיון גאוות שווא שצריך לעשות משהו, בו בזמן שבאמת לא צריך לעשות אותו.


בעל בעמיו,

ומה עשית אחרי האקדמיה? קיבלת שטעלע?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/1/2007 20:45 לינק ישיר 

הגר"א אמר שמשלי וקהלת יותר טובים מכל ספרי מוסר. אני חושב שהספרים האלו די מתאימים לעצכח.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/1/2007 20:55 לינק ישיר 

מצאתי שטעלע אם עבודה נקראת שטעלע.
אבל אם הייתי מדבר כמו משגיח הייתי אומר שכמו שאדם אינו משתעמם מאכילה, כך עליו להרגיש שהלימוד הוא מזון רוחני בשבילו.
מודה ומתוודה, לא זכיתי לכך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/1/2007 17:56 לינק ישיר 

מה זה שטעלע?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-1/2/2007 08:16 לינק ישיר 

שטעלע הכוונה היא למשרה רבנית שיש בה כבוד, כגון מגיד שיעור.
חוששני שההגדרה אינה הכי מדויקת אבל זו רוח הדברים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בין התמכרות לדינמיקה - איך מתמכרים ללימודים?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר