בית פורומים בחדרי חרדים

גם לכם זה קורה לפעמים???

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/2/2007 23:22 לינק ישיר 
גם לכם זה קורה לפעמים???

הקטעים הבאים נלקחו מתוך החיים שלי ושלך ושל כולם. השאלה היא באיזה צד אתה נמצא.

1

בא אלי שכן, שגר במרחק כמה בניינים ממני, מעולם לא דיברתי איתו, ובקושי יוצא לי לראות אותו.

'יש לך אולי מברגה?'

כן!

אפשר לקבל אותה לכמה דק'?

כן, בשמחה!

הלך השכן, הלכה המברגה.

לאחר כמה ימים, הואיל השכן ברוב טובו, להחזיר את המברגה, אך משלא היה אף אחד בבית, הוא בחר להשאיר אותה מחוץ לדלת, נתונה לחסדי הגנבים. אה... איזו אחריות, איזו הכרת הטוב.  מברגה של 400 ש"ח כאילו אינה שווה כלום בעיניו, רק בגלל שהיא לא שלו.


2

ערב חג הסוכות השנה.[

שכן מבנין סמוך מבקש בדחיפות משור חשמלי לחיתוך כמה קרשים, אני שנמצא באמצע העבודה עם המכשיר ובכל זאת אני נעתר לו, ומבקש ממנו רק שיזדרז עם השימוש כי אני ממש באמצע העבודה עם המכשיר, השכן מבטיח לחזור מהר, והולך עם המכשיר.

עוברים  10 דק' , חצי שעה, שעה, שעתיים, חמש שעות, עבר היום, ועוד יום, ושלושה ימים, ואין זכר לא לשכן ולא למשור.

בצר לי אני פונה לשכנים אחרים ומנסה להשיג משור, אבל אף אחד לא מחזיק מכשיר כזה, אני פונה לגמח"ים וגם אצלם המכשיר כבר תפוס, ויש עוד תור ארוך של משתמשים.

ואז עולה לי רעיון, בשכונה שלנו פורסם אחרי ראש השנה, כי במקום מסויים בשכונה יתבצעו עבודות חיתוך לקרשים, עבור תושבי השכונה, במחירים זולים, ע"י אחד האברכים בשכונה, החלטתי לקחת את הקרשים לשם ע"מ לבצע את החיתוכים בקרשים שלי, העמסתי את הקרשים עלי ויצאת לעבר המקום.

כשהגעתי למקום, ראיתי המולה רבתית, אברכים סוחבים קרשים בכל מיני גדלים, ארוכי טווח, קצרי טווח, שיעור חזו"א, שיעור הגר"ח נאה, מעמיד, מעמיד דמעמיד, פלפונים, קורות, דפנות, וכו' וכו'.

הבנתי כי אני עומד לשרוף כאן הרבה זמן, אבל אין ברירה, חייבים לסיים כבר עם בניית הסוכה החדשה, ובפרט שנותר עוד יום אחד עד לכניסת החג, ועדיין לא הברגתי אפ' בורג אחד.

הבית מלאכה היה חניון פתוח, שנסגר זמנית עקב העבודות במקום, האספלט היה זרוע בכל מיני קרשים קורות ודפנות, בכניסה לחניון עמר ילד כבן 9 שמכר פחיות שתיה ב 6 ש"ח, בצידו הימני של המגרש היו מונחים ערימות של דפנות לסוכה, בכל המידות, לצידם היו חבילות של קורות 10X10 קרשים ברוחב 5X5, בצד השמאלי של המגרש נפתחו שולחנות מתקפלות, עליהם היו מונחים כל מוצרי הפרזול לסוכות, בסוף המגרש בפינה נמתחה סככה בגדל 5X5 מ"ר, מתחתיה היה כעין בית מלאכה לחיתוך קרשים ובניית דפנות, שם היתה מרכז ההתגודדות של האנשים, ניגשתי ישר לשם, ופניתי לאחד האברכים שעבד שם ונרשמתי אצלו לקבלת שירות, לפני ברשימה היו כ-20 אנשים, לקחתי את הקרשים שלי והנחתי אותם בצד, והלכתי להסתובב במגרש לראות אולי יש דברים שחסרים לי ושאני צריך לקנות, וכך אני מסתובב עד שאני שומע שמכריזים בשמי, שהגיע תורי.

הלכתי לאסוף את הקרשים שלי, ונגשתי איתם לסככה, כשנכנסתי מתחת לסככה אני רואה אדם לבוש בבגדי עבודה, עומד רכון מעל שולחן עבודה מאולתר וחותך קרשים במרץ רב, האיש עמד כשגבו מופנה אלי, כך שלא ראיתי את פניו.

ניגשתי אליו ואמרתי לו את שמי, באותו רגע הוא הסתובב אלי במהירות, ועל פניו תדהמה גדולה, האיש היה בהלם כאילו קיבל עכשיו את הבשורה הכי רעה בחייו.

נכון, היה זה השכן שלווה ממני את המשור מלפני כמה ימים.

מתברר כי השכן לא הצליח להשיג משור עבור העסק הזמני שלו, ובחר לבוא אלי ולקחת ממני את המשור הפרטי שלי, ולבצע בו את עבודתו.

כמובן שגם אני הייתי המום, אבל לא אבדתי אשתונות, ניגשתי ישר לשולחן ניתקתי את המשור מהחשמל, ארזתי אותו, והלכתי משם.


3

אני עומד במכולת בתור לקופה.

טפיחות קלות על השכם, אני מסתובב ו..כן, אחד השכנים הנחמדים שלי עומד מאחורי.

יש לך אולי קצת כסף להלוות לי?

לא! אין לי עלי שקל,

אולי צ'ק?

אין לי צ'קים!

אתה משלם בויזה שלך?

לא, אני רושם כאן.

איכפת לך אם אני יקח כמה דברים ואני ירשום עליך, ואחר כך אני ישלך לך?

אוקיי, בסדר גמור, אין שום בעיה.     (וכי איזו בעיה יכולה להיות? תהיתי לעצמי)

השכן נבלע בינות למדפי המוצרים, ואני שהגיע תורי לעשות את החשבון ניגשתי וכשסיימתי ראיתי כי השכן עוד לא חזר לקופה,
אמרתי למוכר כי נתתי אישור לפלוני לרשום על שמי וזה בסדר.

עבר יום, יומיים , ושכחתי מהסיפור הזה.

בסוף החודש אשתי חוזרת מהמכולת, נכנסת הבייתה בסערה, ומכריזה בקול לא לה כי אסור לרשום יותר במכולת, שאלתי אותה מה קרה? הוא גנב גדול, לא יתכן דבר כזה, אני כבר יגיד לכל החברות שלי לא לקנות אצלו וכו' וכו'.

אחרי שנרגעה קצת שאלתי אותה, מה קרה במכולת?

אז היא אמרה שהמוכר אמר לה שזה סוף החודש ושצריך לסלק את החשבון, אשתי בקשה את החשבון, ולתדהמתה החשבון אוחז בלמעלה מ-6000 ש"ח, אשתי טענה שזה לא יתכן כי אנחנו קונים בממוצע ב-2000 ש"ח לחודש ובטח נפלה טעות, אבל המוכר טוען כי הכל רשום במחשב ולא יתכן טעות אנוש, בקיצור אשתי חזרה הביתה נסערת....

יצאתי אני תכף ומיד למכולת, הרי לא יתכן כי אנו חייבים סכום כזה, מה אנחנו כבר קונים במכולת? מוצרי חלב? לחם? את הקניות הגדולות אנו עושים ברשתות השיווק.

הגעתי למכולת, המוכר כבר חיכה לי, הוא ידע כי אני יבוא מיד, ביקשתי ממנו להיכנס לחשבון האישי שלי ולראות במו עיני את הסכום, וכך עשה.

גם אני טענתי כי זו בטח טעות, ולאחר ויכוח קצר סיכמנו כי אני יבוא בערב לאחר הסגירה, וביחד נעבור על החשבון.

בערב הגעתי על הדקה, ומיד לאחר הסגירה, נגשנו אני והוא לעבודה, נכנסנו לחשבון האישי שלי, והרצנו את המחשב לתחילת החודש והתחלנו לעבור על כל הקניות שבוצעו על ידינו,

עד שמצאנו יום אחד בחודש שבו בוצעו שני קניות בהפרש של כשעה, הקניה הראשונה הייתה ע"ס 148.50 ש"ח והקניה השניה הייתה ע"ס 4273.20 ש"ח, הייתי המום, מישהו ביצע קניה על שמי ואני צריך עכשיו לשלם את זה, אבל מי זה יכול להיות?

ניסיתי לחשוב על כל מיני דברים, אך ללא הצלחה.

הוצאתי פנקס צ'קים ושילמתי את כל החוב.

לאחר כמה ימים, שוב פעם בתור לקופה במכולת, פתאום אני רואה את אותו שכן שאז ביקש ממני לרשום כמה דברים על שמי נכנס לחנות, לרגע לא חשדתי בכלום, אבל היה זה המוכר שפתאום התפרץ אלי ואמר לי, אתה זוכר שאמרת לי כי אתה מרשה לשכן שלך לרשום על שמך? ובכן, עכשיו אני נזכר כי השכן שלך ביצע כאן קניה 'ענקית' כשלאחר מכן הוא ביקש ממני לרשום את זה על שמך, כמובן שהסכמתי כי היה לי את אישורך לכך.

כשפניתי יותר מאוחר לאותו שכן, שישלם את החשבון, הוא ביקש ממני כי בערב אבוא אליו לביתו והוא יתן לי את הכסף,
כשבאתי לביתו, הוא לא היה, אך אשתו אמרה כי הוא השאיר מעטפה עבורי, פתחתי את המעטפה ובתוכה שישה צ'קים פרוסים לשישה חודשים.

האם גם לכם קורים כאלו מקרים?



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/2/2007 23:28 לינק ישיר 

עד הסיפור השלישי דווקא הפגנתי אמפטיה,
אבל בשלישי קצת נסחפת עם התיאורים...
אני מנסה לדמיין קניה של מעל 4000 ש"ח במכולת, ולא ממש מצליחה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/2/2007 23:30 לינק ישיר 

שיינדל, מטרנות לחודשיים לשלושת התינוקות שצווחים בבית והגעת לסכום פחות או יותר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/2/2007 23:33 לינק ישיר 

תקשיב, לא נעים אבל לדעתי אתה חייב לעבור ניתוח פלסתיק דחוף.
הפרצוף שלך משדר שאפשר לדפוק אותך.

יאללה, תחליף אזור מגורים מיד, אתה גר כנראה בשכונה רומנית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/2/2007 23:34 לינק ישיר 

ומעניין שהכל קורה רק לך



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/2/2007 00:45 לינק ישיר 

משום מה הייד פארק הפסיק להציג שמות כותבים, אז אין לי מושג מי חיבר את הסיפורים, אבל מגיע לו איקון ירוק.

הסיפור השני, למרות שקל לנחש את הסוף לאחר האמצע, מתאים לחיים ולדר או לאו. הנרי. ממש.

אשר למי שנקלע לכאלו מצבים, זה רק בגלל שהוא מתעלם מעצות התורה והגמרא.

למשל: לא נותנים הלוואה לאדם בלי שטר. (לכן אסור לתת לרשום במכולת כך סתם ובמיוחד ללא הגבלה). וזו גם שאלה הלכתית מעניינת לגבי המכולת, כי נראה לי שבעל המכולת פשע כשרשם בסכום כל כך גבוה. יש איזה אומדן סביר, וצריך להתקשר לפני שמאשרים כזה סכום.

העובדה שהאדם החזיר צ'קים, אם הם יכובדו (וברי שזה סיפור לא אמיתי...) מראה שמדובר לכאורה באדם במצב משבר כלכלי, וזה מעין גמ"ח, שאמנם ניתן שלא מדעת.

לגבי המקרה הראשון, זה צפוי. לכולנו יוצא להיתקל בכאלו אנשים. הלוואי שאני לפחות אהיה נקי מזה.

בכל אופן, איקון ירוק, כבר ציינתי?

[כיון שהייד פארק זרק את התגובה, נאלצתי לרפרש את הדף, וגיליתי שהבעל מחבר הוא "בשמים", ואיקון ירוק לו. רק לא ברור לי אם זה בשין ימנית, וזה בשמים לשון בשחקים, או בשין שמאלית, וזה לשון מה שלוקחים להבדלה].

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/2/2007 00:56 לינק ישיר 

עם כל הבעיות שהייד פארק עושה, כבר לא זכרתי באיזה פורום אני נמצא, ושאלתי שאלה מיותרת. במקום זה הנני להודיע שהסיפור כה מוצלח עד שאני חושב שאפשר לפתוח עליו דיון הלכתי, ולא רק להנות ממנו.



תוקן על ידי מיימוני ב- 20/02/2007 1:03:42

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/2/2007 01:06 לינק ישיר 

הסיפור הראשון די מציאותי.
השני טיפה הזוי ומחוצף אבל לא תדע....
השלישי בדיוני.אין דברים כאלו.
מי קונה ב4000 ש"ח במכולת ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/2/2007 01:10 לינק ישיר 

ובכן עד היום קרה לי פעם אחת שהשאלתי לאחד מהשכנים שלי קונגו והוא לא החזיר לי זאת מיד לפי מה שהוא אמר אז הלכתי אליו ושאלתי אותו מדוע הוא לא מחזיר לי את הכלי שעולה כמה אלפי שקלים ואז הוא אמר לי שלא נעים לו אבל המכשיר התקלקל ואין לו כסף לקנות לי חדש אז אמרתי לו שהמכשיר עדיין באחריות ואין בעיה נשלח אותו לתיקון ובגלל שאני צריך אותו דחוף אז אני אשכור מכשיר כזה והוא ישלם תמורת ההשכרה ובזה נגמרה כל הפרשה חוץ מזה השכנים שהשאלתי להם דברים ככל הזכור לי תמיד החזירו מי במועד ומי מעט מאוחר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/2/2007 01:12 לינק ישיר 

כמאמר הידוע, אין לי אלא לנחם אותך בכך ש:

אתה יכול להיות בטוח שלא תמות..

אולי תתחלף, לא יותר.







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/2/2007 01:35 לינק ישיר 

אני עם אל-קפונה לא מתחיל בחיים אמאלההההה

הבן  אדם  מחזיק בבית קונגו מאמא מיה

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/2/2007 01:40 לינק ישיר 

מעלים
סך הכל בעבר התעסקתי בשיפוצים



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/2/2007 01:47 לינק ישיר 

הצעתי תחליף שכנים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/2/2007 01:54 לינק ישיר 

"תקשיב, לא נעים אבל לדעתי אתה חייב לעבור ניתוח פלסתיק דחוף.
הפרצוף שלך משדר שאפשר לדפוק אותך" (השם,יעזור).


אני אהבתי את היציאה הזו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! קורע...
ואגב זה נראה שזה לגמרי נכון!!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/2/2007 01:55 לינק ישיר 

זה כמו שלי יהיה טנק בבית כי בסך הכל פעם הייתי בצבא

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/2/2007 04:04 לינק ישיר 

מקרים כמו אלו , קורים והמון.

יש לי מכר שפתח לפני מספר שנים גמ"ח פלאפונים בקרית ספר. כמובן שהכל היה לשם שמים. תקופה ארוכה התנהלו העניינים על מי מנוחות, עד שיום אחד הגיע אברך בן תיירה וביקש מכשיר. הוא גם קיבל.
כשהגיע היום בו היה אמור להשיבו, הופיע עם מכשיר שבור. חברי ההמום, נדהם עוד יותר מהתשובה שלו: "מתה מחמת מלאכה".
כמובן שהוא ניסה להתווכח איתו, אבל זה לא עזר. לך תבנה מדינה עם נבל ברשות התורה. ויש כאלה.  

נ.ב. לחברי אין פרצוף שמשדר את מה שהשםיעזור כתב.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > גם לכם זה קורה לפעמים???
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.