בית פורומים עצור כאן חושבים

פ' טואף: מדוע לא לפרסם שיהודים לשו מצות בדם נוצרים

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/2/2007 00:42 לינק ישיר 
פ' טואף: מדוע לא לפרסם שיהודים לשו מצות בדם נוצרים

בהפנייה של קעלעמר בסוף האשכול על הבלוגים של החסיד המורד, קראתי הרהורים של כותב אחד לגבי ההבדל בין מה שעשה טואף לבין מה שהוא עצמו עושה כשהוא 'מכבס את הכביסה החרדית המלוכלכת' בחוץ. יש כמה חילוקים ברורים, ולא על כך באתי לדון.
הדבר עורר בי כמה הרהורים לגבי פרשת טואף עצמה, שמשום מה עדיין לא נדונה בפורומנו. מה באמת לא בסדר במה שהוא עשה?
הדבר תלוי כמובן בשאלה העובדתית-ראייתית (עד כמה יש לו ראיות לדבריו), ולא קראתי את הנאמר בספרו. שמעתי ראיון ברדיו עם עמית שלו מהאוני' העברית שאמר שהוא קורא איטלקית וקרא את הספר, ולדעתו אין כל ראיה לדברים והם בהחלט מהווים הסתה מסוכנת ופופוליזם ירוד. טואף אינו הממציא של המגמה הזו, בפרט בחקר ההיסטוריה.

בהנחה שטואף עצמו יודע שאין ממש בראיותיו, מעשהו חמור משתי בחינות: 1. השקר המחקרי. 2. הסכנה ליהודים וליהדות שעלולה להיווצר מספר כזה.
אך אם הוא עצמו חושב שיש ממש בראיות הללו, האם היה עליו לבלוע ולא לפרסם את הדברים? מחד, הסיכונים בהחלט קיימים. מאידך, לכאורה חובתו כאיש אקדמיה היא לרדת לחקר האמת, גם אם היא לא נעימה (ואולי במקרה של סיכון מיידי יש לוותר על כך, אבל איני יודע אם זהו המקרה כאן).
על כן נראה לכאורה שהטענות הקשות כלפיו חייבות להיות מבוססות על שני המישורים גם יחד: הרשלנות המחקרית והסיכון שהמסקנות הללו יוצרות. רק הצירוף הזה, ולא אף אחד משני הרכיבים לחוד, יכול להוות בסיס לביקורת הנוקבת שהוא נתון בה.

אז מדוע כולם מבקרים אותו אפילו בלי לקרוא את הספר. לכאורה הביקורת של מי שלא קרא את הספר מניחה שדי בסיכון בלבד כדי למנוע פירסום, בלי קשר לעוצמת ותוקף הראיות שלו. או שמא המבקרים מניחים שהדבר פשוט אפריורי לא ייתכן, ולכן גם בלי לקרוא ברור להם שאין כל ראיות לכך. זה נראה לי מעט פזיז, לאור העובדה שבתולדות היהדות היו הרבה מנהגים משונים ודברים תמוהים.
כמובן אין צורך לציין שלראות במנהג כזה מיין סטרים הלכתי, או להציג אותו ככזה, זוהי בורות דמוכח ואווילות. אבל להצביע על תופעה היסטורית מקומית כזו, אני הייתי מחכה לשמוע את הראיות שלו.

מה דעתכם?

_________________

מיכי



תוקן על ידי עצכח ב- 28/02/2007 12:19:09




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 00:55 לינק ישיר 

סתם תמיהונת,
למה זה מעניין יותר מאשר כל הסיפורים ההיסטוריים הנידחים שרבותינו שבאקדמיה כותבים עליהם יערות על גבי יערות? וכי אכפת לי אם אוסף יהודים באיזשהו מקום הפכו לצמאי דם מטורפים?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 00:56 לינק ישיר 

נידונה באתכסיא באשכול הקישורים לכתבות -
***************************************************
מועברות לכאן ההודעות אליהן הצביע לינקזצר
***************************************************
10/2/2007 20:26

שנרב_נ:

דיווח מהשטח:

במקרה אני נמצא כעת בטורינו, איטליה,  והתפללתי בבית הכנסת המקומי. לאחר התפילה יש "קידוש", אבל לפני הקידוש עמד נשיא הקהילה ונאם נאום נרגש ממנו הבנתי מלה אחת בדיוק "טואף"...

שאלתי שם מישהו שמבין עברית על מה מדובר, ואכן, מדובר במחאה נמרצת נגד ספרו של טואף. היהודים כנראה המומים לגמרי. יש להניח שבקרוב יפרוץ הסקנדל במלוא עוזו.
 
לכל מי שמתעקש לא להתרגש ולשמור על קור רוח אקדמי, הייתי מציע לחשוב מה היה אומר אילו היה מי מודיע כי אדם הקרוב לך: אביך, אחיך, אמך - הוא גנב, שודד או אוכל את ילדי השכנים. למרבית הצער, ישנם מקרים בהם האשמות כאלו הן נכונות, והדיון בשאלה כזו בהחלט זוקק ראש קר והגינות, אבל אם הן לא נכונות, ברור שזה גם פוגע בך.

אינני כזה אוהב ישראל בתפארה, אבל אני מרגיש מספיק קשור להיסטוריה של העם היהודי בכדי להרגיש סלידה מאנשים שמשחקים בטענות כאלו אם (ואני מדגיש - אם) הן חסרות בסיס.

*****

chouteng:

עוד דיווח מהשטח (סיפרה לי מישהי מאיטליה).

אריאל טואף סגור במלון ברומה. אין לו גישה לאבא שלו או לרובע היהודי בכלל.

נעדכן בהמשך.

אני מתאר לעצמי שעוד מעט בר אילן תעיף אותו מהאוניברסיטה.


*****

מציץ_ונפגע:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/824320.html

*****

ווטו1:

בכתבה שהלינק מציץ, הקטע הכי רלבנטי הוא מדברי המחבר בראיון לעיתון "לה סתמפה" [לא-סתם-פה או לא-סתום-פה] וז"ל [ההדגשה שלי]:

".. מחקרי מראה שבימי הביניים, קבוצה של יהודים פונדמנטליסטים לא כיבדה את האיסור המקראי, והשתמשה בדם למטרות ריפוי. מדובר רק על קבוצה אחת של יהודים, שהשתייכה לאותן קהילות שסבלו מהרדיפות הקשות ביותר בתקופת מסעי הצלב. מהטראומה הזאת נבעה תשוקה לנקמה, שבמקרים אחדים גררה תגובות שביניהן רצח טקסי של ילדים נוצרים"

זו הנקודה הדורשת בירור ע"פ איזו עדות יקום דבר המקרים האחדים האלה, האם רק על ייחוס אקדמאי של טראומה פנימית ממנה תשוקה פנימית לנקמה, או על מעשי הנקמה במקרים האחדים?

מה שגם דורש בירור הוא האם ניסוח הדברים מתאים לפרופורציה של ההוכחות או הניסוח הוא דרמטי כזה המשתמש בדם יהודי לקידום מכירות הספר?

_________________

למד לשונך לומר: "איני יודע" כך תדע את שהנך יודע

*****

מציץ_ונפגע:

אני חושב שאי אפשר לדון ברצינות מבלי לראות את הספר, אבל ווטו צודק, הרבה פעמים תוכן הספר הרבה פחות סנסציוני ממה שכתוב על העטיפה.

*****

לינקזעצער:

נעצרה הפצת הספר על עלילות הדם
http://news.walla.co.il/?w=//1057894

פרופ' טואף חוזר בו: יהודים לא רצחו נוצרים
http://news.walla.co.il/?w=/1/1068058 


_________________

בברכה.

*****

גדוראובן:

עלילת פרופסור טואף

http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=54930&Word=&gilayon=3012&mador=


עלילה לשון סיפור דברים



תוקן על ידי עצכח ב- 28/02/2007 13:29:39




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 01:05 לינק ישיר 

הרב מיכי, 

אתה צודק שמעיקר הדין אין לגנות אותו על עצם הפרסום אלא אך ורק אם מסקנותיו שקריות או פזיזות ולא יציבות. אבל אפילו נניח שהייתה כת כזו, ומסקנותיו כולן אמת לאמיתה - האם פרופסור מקביל היה מפרסם דבר בסדר גודל כזה על הנצרות? נניח למשל שרק חלק מהצעותיו של הספר "צופן דה וינצ'י" בקשר לישו הנוצרי נכונות, ומריה מגדלנה הרתה לישו - אתה מכיר פרופסור שמוכן לקחת על עצמו את האמת האקדמית ולהטיל פצצה שכזו? אז מדוע זה אפשרי רק אצלנו?
כלומר, בשקלול של רווח מהגילוי האקדמי, מול הפסד - מה גובר פה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/2/2007 04:31 לינק ישיר 

ביקורת מאחד שקרא:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/831232.html




(לא קראתי את הספר ולכן לא אדע להגיב עליו. משמיעת כמה גירסאות סותרות על תוכנו של הספר ע"י טואף עצמו ( פעם הוא עמד בתוקף על זכותו ועל האמת שלו, ופעם טען    שהוצאו דברים מהקשרם ופשוט שיקר באשר לציטוטים) אני חושב שניתן ללמוד על רצינותו או על חוסר רצינותו.)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 05:41 לינק ישיר 

גם אם אכן היו יהודים שעשו את הבלתי ייעשה, הרי שהצגת הדברים בספר הופכת זאת לתופעה מתמשכת יהודית כביכול, ועל כך הטענה כלפי הפרופ' המכובד.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 08:10 לינק ישיר 

מיכי

אכן הביקורת אמורה להתבסס על חוסר הרצינות של הראיות, אך בנושא רגיש ונפיץ חובה להזהר שבעתיים, מעתה בעוד שבנושא פרווה אכן אין לשלול אפריורית אפשרות להוכחה כלשהיא וזו מספיקה כדי לפרסם תיזה, בנושא כזה כדי להצדיק פרסום צריך בסיס מוצק ביותר וזה אכן לא יתכן בלי לקרוא.

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 10:37 לינק ישיר 

מ קאהן,

חטאי הנצרות מתוארים בספרים רבים, ואנשי דת כולל אפיפיורים הודו בהם בגלוי. ממה שראינו בכתבות על ספרו של טואף עולה שחוקרים יכולים ללמוד את מסמכי האינקוויזיציה שמצויים בארכיוני הכניסיה ואחר כך לתאר בספריהם את העינויים הקשים שעברו שם יהודים ונוצרים כמו גם את העוול שגרמו בתי הדין של הכניסיה ליהודים ול"כופרים" אחרים.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 12:01 לינק ישיר 

מחברי מחקרים אקדמאיים יודעים היטיב, שאם לא יעיזו, ויביעו דיעה פרובוקטיבית או סנסציונית, כל דבריהם עתידים לשמש כשואבי אבק.
ויש בזה שני כיוונים:
1. מכיון שהם חושבים שדבריהם חשובים, הם משתמשים בדבר הפרובוקטיבי כמתאבן, שיגרום לכולם לקרוא את המחקר השלם.
2. במצבים גרועים יותר, הם משתמשים בפרובוקציה, כדי לפרסם את עצמם.
שימו לב, את מי מכירים יותר?
את פרופ' י. ליבוביץ' או את פרופ' ברקוביץ'?
את גב' ש. אלוני או את גב' ד. כהן?

מי לא מכיר את גב' טרטמן?
היא לא המדינאית הגדולה וגם לא עם עבר מזהיר. היא אמרה משהו נגד מינוי שר ערבי, משכה קצת אש, עתה כותרת או שניים, וכולם יודעים לאיית את שמה ולהגות אותו נכון.

לצערינו, זו הדרך להתפרסם!

היה שווה שמישהו יקח פרויקט מחקרי, ויבדוק את דיעות הפרופסורים לפני שהיו לפרופ'.  מעניין מה הוא יצטרך לומר כדי שיתפרסם...



תוקן על ידי חושבבעצמו ב- 28/02/2007 12:15:37




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 12:37 לינק ישיר 

.


ר' מיכי:

באנגלים אומרים כי החופש שלי להניף את ידי לצדדים מסתיים במקום בו מתחיל האף של שכני.


דומני שיפים דבריהם גם לגבי החופש האקדמי.



הרי לו הייתי מפרסם היום מאמר המסביר בפרוטרוט את הדרך לייצר חומר נפץ מדשן חקלאי (חנקות אשלגן - המתכון המקובל ביותר בשטחים עד לקיץ הקודם), לא היה מישהו שיה טוען כי בשם החופש האקדמי על המדינה לאפשר לי לפרסם את המאמר.

הכל תלוי בסבירות לגרימת נזק, ובמיידיות ההשפעה.


דומני כי את השפעותיו המזיקות של ספרו של טואף נחווה עוד שנים רבות, לא היום או מחר.







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 13:09 לינק ישיר 

הרב ריינס  רבה של מוסקובה, פירש את הכתוב במגילת אסתר::
 יש עם מפוזר ומפורד בין העמים.
העם הזה מוציא את  כל הליכלוך שלו- זה שהוא מפוזר ומפורד אחד עם השני, הוא מביא את זה לידיעת כל העמים, וכך אנו יודעים בדיוק את חולשותיהם ואיך להתגבר עליהם.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 13:14 לינק ישיר 

(הרב ריינס רבה של מוסקבה? אולי הרב מאז"ה?)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 13:54 לינק ישיר 

גוונא
מה היתי עושה בלעדיך כמובן שאתה צודק. תודה.         נא למחוק את מוסקובה!!!!!

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 15:15 לינק ישיר 


בשורה התחתונה אני קורא שטואף החליט למסור את ההכנסות מ-3000 ספרים שהוא כבר מכר (שימו לב, רק שבועיים שהספר בשוק) לליגה נגד השמצה.
הם יוכלו להשתמש בכסף כדי לקנות אקדח ולהרוג אותו (ולאפות מצות בפסח הקרוב מהדם שלו).

למכור 3000 ספרים של מחקר היסטורי יבש ומיובש בשבועיים! אז הוא לא צודק, תגידו?

הספר הבא שלי (הקוורטט הופך בזאת למחומש): דם במיונז - עלילות פיטר פן וזקני ציון (מתוך עדויות שנגבו בעינויים מקפטן הוק על ידי נפנוף כנפיים של וונדי).

_________________

מיכי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/2/2007 15:19 לינק ישיר 

ראשית דבר, אומרים, שבדרך כלל מנתח (כמובן, נורמלי) אינו מסוגל לבצע ניתוח באמו!

שנית, סחו פעם לגרי"ז זצ"ל על פלוני שפער פיו וכו' וכו', שהוא סתם שוטה וטיפש ואין להתייחס בכובד ראש לפטפוטיו. נענה הגרי"ז ואמר: אל תאמרו הוא שוטה, שהרי אימרה עממית היא, שכל שוטה בענייניו שלו הוא פקח, אלא בהכרח לומר, שנושא זה אינו עניינו וזהו הדבר החמור.

שלישית, והיא מענייני דיומא. מעשה שהיה בישיבת וולוז'יו, בימי ראשה ומייסדה הגר"ח, שהסבו בני הישיבה למשתה פורים. כנהוג מינו לעצמם רב של פורים (סתם שאלה מדוע בישיבות ממשיכים בכינוי 'רב של פורים', ומדוע לא 'ראש ישיבה של פורים'. תשובות ליצניות לכך גם אני יכול להמציא, אך השאלה על מה זה מלמד באמת). ה'רב' הזה הרשה לעצמו יותר מדאי, וכנראה עבר על המדה ועל הטעם הטוב ופגע בראש הישיבה. כמובן שנתעןוררה סערה והמשתה הופר.
למחרת נכנסו תלמידים לר"ח וישאלוהו מה היה חרי האף הגדול הזה, הבחור השתכר, ולא ידע מה הוא סח, ואין עליו אשמה כ"כ

 אמר להם ר' חיים, תראו, העם אומר על פטפוטי שיכור, שכל מה שיש לפיקח על הריאות יש לשיכור על הלשון (צר לי, באידיש זה יוצא טוב יותר: וואס ביי אניכטערער אופ'ן לונג, איז ביי אשיכור אפ'ן צונג, איני יודע מה המשמעות של הריאות דווקא, פרט לצורך בחרוז). א"כ לכאורה אשמתו של השיכור הזה גדולה, שהרי אמר בגלוי מה שהוא חושב בסתר.

אלא שנשאלת איפוא שאלה גדולה, מדוע הננו מסתכנים בשחיטת בהמות,שולאחר כך מתגלות בהן סירכות ויש שברון לב ונזק גדול. יש עצה פשוטה ונפלאה, הבה נשקה את הבהמה לשכרה, ונבדוק את לשונה, ונדע אם יש לה סירכות אם לאו.

התירוץ הוא, שעצה זו פועלת על בני אדם נורמאליים ולא על בהמות! וממילא לימוד הזכות שלכם אינו מועיל אא"כ תחשיבוהו כבהמה.

עכשיו הבה נדון קצת בפרשת פ' טואף (כלשונו הזהב של מדאברהם = מריה דאברהם! האם זה מעיד על הערכתו של מדאברהם לנושאי תואר מעין זה?!), וזו אינה פרשה המתאימה לימי הפורים האלה, היא בלא ספק ולכל הדעות פרשה עגומה וגורמת הרבה עגמת נפש וצער רב.

קודם כל, בעניי איני מכיר שום דבר חשוב שעשה המדובר בכל שנות מחקריו, וספק בעיני מהם כישוריו בתחום ההשכלה התורנית (ביטוי נחמד). מהמצוטט בשמו בעיתונות שמוטיב הדם תפש מקום מרכזי בטקסי ליל הסדר, כפי שהוא מוכיח ממדרשים רבים, מעידים על כך שהאיש אינו מה הוא סח. בוודאי שביהדות יש למוטיב הדם תפקיד נכבד מאוד, גם ביום הכיפורים, גם בראש השנה וגם בכל מועדי ישראל, וכלום יש ספק למי שהוא שבבית המקדש נשפכו נהרות דם? האם יש למישהוא ספק כמה דם נשפך בבתי המטבחיים בכל השנים? האם ידוע לצבור שהיהודים מברכים ברכה לפני שחיטה? ואחר השחיטה מברכים ברכה נוספת ואף מבצעים איזה טקס מיסטי בדם עם העפר. הלוא מכאן ברור כשמש שלענין הדםבמסורת היהודית יש תפקיד דתי ומיסטי.

עכשיו רבנו מדאברהם, האם לתאר את כל זאת ולפרשו כשמלה (מוכתמת ב...) בפני כל המוחות הגויים האטומים, כדי שיעשו בהם מטעמים, זה יושר אינלקטואלי וחובה מוסרית, ותפקיד אקדמי?
 
במסורת היהודית, ואשים נפשי בכפי, נושאים אלו מוגדרים ויש להם מונחים הלכתיים, יש 'מוסר', יש 'מלשין', יש 'רודף'. ומי שיודע קצת על תולדות ישראל יודע שבמשך ההיסטוריה, נהגו להשתמש בזה בסודי סודות. היה מעשה כזה בימי רבנו שמואל שלצטט, ונאלץ לברוח ממקומו, והדברים כתובים בתולדותיו. היה מעשה באדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין והדברים ידועים היום. היה מעשה כזה בוילנא, ושם אף היה תפקיד כזה בין נושאי התפקידים בקהילה, וכמובן בסודי סודות, והיה קרוי 'הרודף הנעלם' (ואין זה עניין דווקא למאבק בחסידות). בכל המקרים היה ברור וגם מובא בפסקי הלכות שונים בענין המכונה בהלכה 'נקמה', שראו בזה אמצעי קיום הכרחיים לקהילה היהודית בכלל ולקיומם של היהודים כיחידים פשוטו כמשמעו.

גם האיש שיושב לו בתוך קהל גדול באולם צבורי (נניח איצטדיון, קולנוע וכדו') ולפתע קם וזועק: אש! או פצצה! וזרמי אנשים נדחסים ודורסים ונדרסים, הורגים ונהרגים, ייחשב למי שהשתמש בסך הכל בזכות הביטוי, או בזכות הדבור?!

בסיכום, הדברים חמורים ביותר, משתי הסיבות גם יחד וגם בגלל כל אחת מהן לחוד.

הדברים אינם אמת, ואין צורך שכל מגיב יטרח בעצמו לקרוא במו עיניו את דברי הרעל והשטנה, ומדוע אין כל המקורות נאמנים על מדאברהם ועל הנשיא של בר אילן. הרי עתונים שראיינו את חתן השמחה בחו"ל והרי כאלה שראיינו אותו בארץ, וכן תחנות שידור שראיינו אותו. האומנם העתון שמסר מפיו שהוא מוכן להצלב על קדושת החופש האקדמי שלו, המציא את הדברים מלבו?
ומה בכך שהניסוחים מפותלים ומתפתלים, אך ברור יוצא שהיו יהודים מסכנים ונרדפים, שלא יכלו לעצור ברגשותיהם, ועל כן, ראו זה פלא, השתמשו בדם לצרכי ריפוי (מדוע צריכים להיות קבוצה של יהודים פונדמליסטים כדי להשתמש בדם לצרכי ריפוי, אא"כ היה זה ע"ד הכישוף), וממילא גם רצחו ילדים נוצריים, ובהקשר לפסח ובהקשר למצות? מה צריך יותר מזה?

הדברים מסעירים ומרתיחים, כאשר אדם, יהודי, 'דתי' (לעצמי איני בטוח שהוא דתי, שהרי ביטלו בבר אילן את החובה להיות דתי. לגבי הסטודנטים לא היתה זו חובה והיא בטלה מעיקרא, אך לאחרונה ניצחו המצוקים-המרצים הנאורים והליברלים והצליחו לבטל את הסממנים הדתיים שהוטלו על המרצים!), במוסד יהודי דתי, ובמחלקה העוסקת בתולדות ישראל, מספק נשק כזה בידי שונאי ישראל. . 

האם את זה מקנים לתלמידים במחלקה זו?! הנה הטואף הזה מספר שהוא מעביר סמינריון על האלימות אצל היהודים (תן דעתך! הוא מחפש את האלימות אצל היהודים, שזה נושא היסטורי חשוב וחיוני ביותר, וכמה מענקים נשפכו על מזבח זה), זה כמה שנים, במחלקה שלו.

האם זה החומר שלימד את הסטודנטים שלו. האם יש להניח שבהוראה היה זהיר יותר, או אולי דווקא זהיר פחות בהתבטאויותיו? 

הדברים חמורים בהרבה, משום שזה מבטא זרם חדש הקרוי 'היסטוריונים חדשים', ובהם כאלה שעוסקים בשם רוממות המדע והמחקר בשנאת ישראל וברדיפת הקיום היהודי.

_________________

 



תוקן על ידי דגים ב- 28/02/2007 15:41:19

עינא פקיחא ונהורא מעליא




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/2/2007 17:15 לינק ישיר 

[מיכי,

לוונדי אין כנפים. לטינקרבל יש.]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פ' טואף: מדוע לא לפרסם שיהודים לשו מצות בדם נוצרים
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.