בית פורומים ישיבת הגולשים התמימים חבד

הכנסת אורחים בימינו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/3/2007 10:01 לינק ישיר 
הכנסת אורחים בימינו

מידת הכנסת אורחים נלמדת מאברהם אבינו, שהכניס לביתו שלושה אנשים זרים לגמרי, שנדמו לו כערבים.

בימינו, קיום מלא של מידה זו נראה כסכנת נפשות ממש. הרי האורחים, גם אם הם יהודים, עלולים להיות רוצחים או אנסים או שודדים.

האם הכנסת אורחים נוהגת רק באנשים כמו אברהם, עם צבא של 318 איש?

האם יש אפשרות לקיים הכנסת אורחים מלאה בימינו, באנשים זרים לגמרי, בלי להסתכן?




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-12/3/2007 13:40 לינק ישיר 

היום הכנסת אורחים זה לקרובי משפחה שעוברים בסביבה

או לקרובים אחרים שמסיבה זו או אחרת אין להם דיור.

ואם לא קרובי משפחה אז איזה חבר טוב.

מה שצריך להיות הדגש הוא, שמראש צריך להיות ברור לשני הצדדים [האורח והמארח] שברור גם לצד השני שמרגע שהם נכנסים מתחילה הספירה לאחור לרגע עזיבתם.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-12/3/2007 15:10 לינק ישיר 

אראלסגל כתב:
מידת הכנסת אורחים נלמדת מאברהם אבינו, שהכניס לביתו שלושה אנשים זרים לגמרי, שנדמו לו כערבים.



ואילו הכתוב אומר במפורש שניראו לו כבר מרחוק כמלאכים. מנין ההמצאה שנדמו לו כערבים?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/3/2007 22:31 לינק ישיר 

שלום מגי,
[נכנסתי עכשיו לפורום אחרי כמה ימים של העדרות, ולכן רק עכשיו ראיתי את הודעתך... אל תכעסי ]

מסופר שאברהם נתן להם לאכול, לשתות ולרחוץ את רגליהם; אילו היה חושב שהם מלאכים, היה יודע שהם לא צריכים את כל אלה! מכאן שהוא חשב שהם נוודים רעבים, צמאים ועייפים.






דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/3/2007 22:32 לינק ישיר 

אזרחי: המידה שאתה מתאר - הכנסת אורחים שהם קרובי משפחה - היא אכן מידה חשובה, אבל מידתו של אכרהם אבינו היתה נעלה יותר - הוא הכניס לביתו אנשים זרים לגמרי. האם למידה זו יש קיום בימינו?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/3/2007 22:38 לינק ישיר 

שמעתי כמה פעמים שכיום הכנסת אורחים בבית כמעט ולא שייך, כי אף אחד לא מגיע לתקופות ארוכות, אא"כ לקרובי משפחה.

וכן שמעתי שכיום עיקר הכנסת האורחים שזה ב"טרמפים" ברכב, מעניין.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-18/3/2007 10:07 לינק ישיר 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-26/3/2007 22:46 לינק ישיר 

אני קורא עכשיו את הספר "אלומות אור". הספר כולל מאמרים על מגילת רות, ובמקביל, סיפורים על הפגנת כפר מיימון ה'תשס"ה.

בהפגנה השתתפו כ-70 אלף איש, שהתכוונו לצעוד אל גוש קטיף, אולם המשטרה עצרה אותם באיזור כפר מיימון. מחוסר ברירה, הם נכנסו לכפר מיימון, ושהו שם שלושה ימים. תושבי כפר מיימון, הכוללים כמה מאות משפחות, פתחו את בתיהם לצועדים ואירחו אותם.

במקום לדבר, אביא כאן כמה ציטוטים ממכתבים שכתבו ה"אורחים":

"... הדבר המחזק מכל היה היכולת של אנשי כפר מימון להכניס לביתם, בלי הכנה, עשרות אנשים לקפה / שירותים / מקלחת / רביצה במסדרון / וידיאו / שיעורים בסלון, והכל מתוך חיוך רחב ורוחב לב. למדנו מכם שיעור באהבה ובהכנסת אורחים..."

"... כאשר הגיעה אליכם המשלחת הראשונה... בוודאי שמחתם על שנפלה בחלקכם הזכות לעזור לצועדים... כאשר הגיעו ראשוני הצועדים באישון לילה, ודאי התפעמתם... כאשר הנחשול הלך וגבר והתעצם, אולי נבהלתם, אך המשכתם לקבלנו במאור פנים... ואז הגיעה שעת המבחן: ההמונים הזורמים ללא הרף, החדירה לפרטיות, הארוחות הבלתי נגמרות, הגינות הנאנקות, ועל כל זאת הגבתם בגבורה עילאית ובמידת חסד והכנסת אורחים של אברהם אבינו, והענקתם לכולנו לימוד גדול באהבת ישראל...." -- דניאלה וייס, ראש המועצה, בשם כל תושבי קדומים.

"ב-72 השעות האחרונות נשבר השיא העולמי שהחזיק בו אברהם אבינו מלפני 3817 שנה. אנשי כפר מימון והישוב תושיה הציבו את הרף גבוה מאד, מעל לכל דמיון. מי שלא היה, לא יוכל להבין כיצד באחת ובשתיים בלילה דופקים בדלת אנשים לא מוכרים, מלוכלכים ומזיעים עם הררי ציוד על גבם, ומבקשים "רק שירותים, בבקשה, אם אפשר". ובני הבית בבחינת "אומרים מעט ועושים הרבה", מציעים מקלחת ושתיה חמה וקרה, מגבות ומזרונים, מקום ללון בפנים, וכשנגמרו המיטות מציעים את הרצפות והמסדרונות, ומשם לדשא בחוץ ולמרפסת האחורית... "

"זיכני הבורא בשני דודים 'שמאלנים' למהדרין. חברי 'מימד', 'עוז ושלום', 'נאמני תורה ועבודה', 'נתיבות שלום', ועוד 'מרעין בישין' מעין אלה. קורה, מה לעשות, אפילו במשפחות הכי טובות. מקום מגוריהם של הדודים: כפר מימון. על עצי ביתם: סרטים כחולים. בשבוע שעבר הגענו לכפר מימון, רעייתי ילדינו ואני, ובמהלך השהות 'קפצנו' לביקור. לא הופתענו: על הדשא שלפני הבית היו שרועים גם קרובי משפחה וגם כאלה שאינם קרובים כלל, מכוכב השחר ומבית אל, מירושלים ומהגולן - 'ימניים' כולם ומאוד כתומים, והודעה בפיהם: בעלי הבית מסרו, בעל-פה ובכתב, שהכל מוזמנים להיכנס לביתם, לשתות ("יש שקיות שוקו במקרר"), לאכול ("אבטיח במזווה"), להתרחץ ולנוח (מזרונים שעונים על הקיר) ככל שירצו. הדודים עצמם לא היו בבית, הלכו לעבודה. את ביתם פתחו לרווחה, בעין טובה, לכל מאן דבעי. העובדה שהסיטואציה נוגדת את השקפת עולמם כלל וכלל לא היתה רלבנטית בעיניהם. פשוט...."  - נריה גוטל, ירושלים.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-28/3/2007 15:43 לינק ישיר 

אראלסגל כתב:

מסופר שאברהם נתן להם לאכול, לשתות ולרחוץ את רגליהם; אילו היה חושב שהם מלאכים, היה יודע שהם לא צריכים את כל אלה! מכאן שהוא חשב שהם נוודים רעבים, צמאים ועייפים.


בעקבות ההודעה הלכתי לקרוא את הפרק עצמו, ומשום מה זכרתי כאילו כתוב שהם נדמו לו כמלאכים מרחוק, אבל לא מצאתי, אז כנראה טעיתי.

הנה מה שכתוב:

"וירא אליו ה' באלוני ממרא. והוא יושב פתח-האוהל כחום היום, וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו. וירא. וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה. ויאמר: אדני, אם נא מצאתי חן עיניך אל-נא תעבור מעל עבדך:. בראשית ט"ו, א'.

סדר הדברים כאן קצת תמוה: מאידך - הוא כנראה יושב בצהריים פתח האוהל ומנמנם כחום היום, ופתאום "שלושה אנשים נצבים עליו. וירא."  כלומר, הוא נבהל לראות פתאום שלושה אנשים ממש מעליו, ואילו בהמשך - "וירץ לקראתם מפתח האוהל".
אולי הכוונה שהגיעו עד פתח שטחו או אחוזתו, או אולי עמדו בפתח אוהל אחר, וזה יכול אולי להיחשב כ"ניצבים עליו" למרות שבניסוח הזה הייתי חושבת שהם במרחק מטר או שניים, כך שאין מה לרוץ.

עוד רואים בהמשך שאברהם ממש יוצא מגדרו לרצות את פניהם, להפציר בהם להישאר ולהשביעם רצון "ויאמר, אדני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. יוקח נא מעט מעט ורחצו רגליכם והישענו תחת העץ. ואקחה פת לחם וסעדו לבם, אחר תעבורו כי על כן עברתם על עבדכם". (ה')

הפנייה הזאת, "אם נא מצאתי חן בעיניך" היא פנייה ידועה בתורה, ובדרך כלל משתמש בה הפחות יותר במעמדו כלפי הנעלה ממנו. כמו כן ברור שהוא פונה אל אחד מהשלושה שנדמה כמנהיג שלהם ועליו מוטל להחליט אם יישארו או לא, ואחר כך עובר ללשון רבים. (יענו, אם אתה לא רוצה, לפחות אנשיך רעבים ועייפים...)

ולאחר מכן אברהם מאיץ באשתו להכין ממיטב האוכל, ככתוב "מהרי שלוש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות." (פסוק ו') ובהמשך רץ בעצמו לבחור "בן בקר רך וטוב".

השאלה שלי - מדוע אברהם צריך להפציר בהם להישאר ולסעוד, כאשר ברור שהם הגיעו אליו? ואברהם הוא הרי איש מבוגר, שעשה חיל ושמעו ידוע - מדוע "וירא"? ומדוע הוא מתחטא בפניהם כל כך? האם לא משום שהבחין שהם אנשים מיוחדים במינם?

שאלה נוספת - ברור שיש לו שם עבדים ועוזרים, ואילו כאן הוא לא סומך על אף אחד, בעצמו בוחר את העגל לארוחה, ומקפיד להגיד לשרה בדיוק מה עליה לעשות - "שלוש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות". בחסכנות של הפרק הזה, הפירוט המפורט הזה, שלא יהיה ספק מה צריך לעשות. שרה היא אישה בת 99 , היא יודעת מן הסתם לבשל ארוחה ולאפות לחם, אבל ברור שאברהם כאן רוצה שהכל יהיה בשליטתו, ושהאורחים יהיו הכי מרוצים שאפשר, כאילו, נראה לי שהוא יודע משהו.

אני חושדת, מהתהגותו של אברהם, שאנו יודעים עליו שהיה איש חשוב בעצמו, חכם ומנוסה בדרכי העולם - שהיה באנשים האלה משהו נעלה ומיוחד שאברהם הרגיש בזה. בטח שלא סבר שהם ערבים או נוודים פשוטים. וחוץ מזה, הם היו די קרובים פיסית כדי להבחין מי הם, ככתוב, "ניצבים מעליו".

???????
 



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-28/3/2007 15:50 לינק ישיר 


שאלה אחרת - כתוב: "וה' אמר, המכסה אני מאברהם אשר אני עושה? ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ". (ט"ו פסוק י"ז)

גוי גדול - הערבים בניו של ישמעאל הם אכן גוי גדול, עצום ורב לאין מספר. אנחנו לא הצלחנו כל כך להתרבות, לא הגענו להיות אפילו פרומיל מבניו של ישמעאל. לעומת זאת, "ונברכו בו כל גויי הארץ" זה בהחלט מתכוון לילדיו של יצחק, שבכל מקום שיש יהודים, יש ברכה...




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-29/3/2007 22:58 לינק ישיר 

"ומדוע הוא מתחטא בפניהם כל כך? האם לא משום שהבחין שהם אנשים מיוחדים במינם?"

מצאתי הסבר לכך באחד המדרשים (מובא גם בפירוש רש"ר הירש, נדמה לי):

שלושת האנשים הגיעו אל אברהם בדיוק אחרי שאברהם עשה ברית מילה (בראשית יז). הברית הזאת יצרה הבדל פיסי וגם רוחני בין אברהם ומשפחתו לבין כל שאר העולם. אברהם חשש, שבעקבות השינוי הזה, הוא יתנתק משאר העולם, ולא יוכל עוד להכניס אורחים ולעשות חסד. ולכן, כשראה שלושה אנשים זרים באים למאהל שלו, הוא שמח מאד - הוא ראה בכך הזדמנות פז להוכיח לעצמו ולכל העולם, שהוא עדיין חלק מהאנושות - הוא עדיין איש החסד כמו שהיה לפני ברית המילה. ולכן כל-כך התאמץ והשתדל שההזדמנות הזאת לא תחמוק מתחת ידיו.

ואני, כשקראתי את הפרק בצעירותי, תמיד הבנתי שזו רק דוגמה - הפרק בא ללמדנו איך היה אברהם מתייחס לכל אורח שבא אליו. כמו שמשקיע בבורסה שמח על כל הזדמנות שנקרית בפניו להשקיע במניה מבטיחה, כך אברהם שמח על כל הזדמנות שנקרתה לו לזכות במצוה; הוא לא חשב שהוא עושה טובה לאורחים, להיפך - הוא חשב שהאורחים עושים לו טובה שהם מזכים אותו במצוות הכנסת אורחים.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-30/3/2007 12:07 לינק ישיר 


הגישה הזאת, שהאורח בעצם עושה לך טובה בזה שהוא מזמן לך לשרת אותו, להעניק לו ללא קבלה בחזרה ולאפשר לך לזכות במצווה - מאד מקובלת אצל ההודים. הם ילכו לישון רעבים, אבל יתנו לאורח לבן צעיר אחד לחסל להם לבדו ארוחה שלימה שתוכננה עבור כל המשפחה, ואחר כך יתנו לו לישון על המיטה הנוחה היחידה שיש בבית, ויאפשרו לו להישאר כמה זמן שירצה, אפילו שבועות - ובלבד שתינתן להם ההזדמנות...




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-30/3/2007 12:13 לינק ישיר 


אראל,

הפרשנות שהבאת לעניין אברהם הזכירה לי משהו נחמד: יש בעמק האלה איזו מערה מוזרה עם המון תאים חצובים בה, ויש התלבטות לגבי ההשערה, למה שימשו התאים. פעם אמרו לפולחן, אחר כך החליטו שהם שימשו לגידול יונים, שנמכרו על הדרך אל בית המקדש לאלה שביקשו להגיש קורבן, וזו הגירסה המקובלת היום.

אז מה הסיפור פה?

הסיפור שיש איזה מדריך טיולים אחד שמתעקש להגיד בקבוצות שלו ששם גידלו דגים. וכששואלים אותו "דא? דגים איך? זה הרי לא הגיוני בכלל" הוא אומר שזה שומר על האנשים להמשיך לחשוב, ולא להיתקע עם פירוש מסויים, ואחר כך יחזרו עליו כל כך הרבה עד שיהפוך לעובדה גמורה. בסיפור הדגים הוא מכריח את האנשים להמשיך לחשוב לשם מה נעשו התאים הללו....


אז אלה טוענים "חיפש מצווה" ויש בזה היופי שלו, ואני סבורה שהיו אנשים מיוחדים, ויש לזה היופי שלו. כי אכן, הם הוכיחו את עצמם מיוחדים מאד, שסידרו לשרה, שכבר חדל לה אורח כנשים, בן מיוחד במינו, שאין כדמותו בכל ספר הספרים.





דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-1/6/2007 02:11 לינק ישיר 

המילה אוֹרֵחַ באה מלשון אֹרַח = דרך; אורחים הם עוברי אורח, אנשים שהולכים בדרך.

לפי זה, הדרך הישירה ביותר לעשות הכנסת אורחים בימינו היא, כשאדם נוסע ברכב ורואה אדם שהולך בדרך בכיוון שלו - לעצור לו ולקרב אותו למחוז חפצו.

אמנם, למרבה הצער, גם בדרך זו של "הכנסת אורחים" יש סכנות.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > ישיבת הגולשים התמימים חבד > הכנסת אורחים בימינו
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר