בית פורומים כשרות

תנובה תסמן מוצרי חלב נכרי עקב פשרה בתביעה יצוגית נגדה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/9/2007 16:59 לינק ישיר 
תנובה תסמן מוצרי חלב נכרי עקב פשרה בתביעה יצוגית נגדה

פשרה בתביעה הייצוגית נגד תנובה

המוצר מכיל חלב נוכרי
פשרה בתביעה הייצוגית נגד תנובה: תסמן חלב נוכרי בהתאם להוראות הרבנות הראשית. עד 2008 תדרשנה כל החברות המייצרות מוצרים המכילים חלב נוכרי לסמן זאת על האריזות
ענת שיחור-אהרונסון
4/9/2007 12:52
ענת שיחור-אהרונסון
4/9/2007 12:52
החל מ-2008 תסמן תנובה על האריזות את הופעת רכיבי חלב נוכרי במוצריה בהתאם להנחיות שיינתנו על ידי הרבנות הראשית ובכפוף לסימון מקביל של שטראוס. כך הוחלט בהסדר אליו הגיעה תנובה בתביעה ייצוגית נגדה ואשר הוגש לאישור ב"ש המחוזי בת"א.

בתביעה, שהוגשה לפני כשנה בסכום של חצי מיליארד שקלים, טען התובע,
צבי הרש יצחק פינצ'וק, שיוצג ע"י עורכי הדין עפר לרינמן ומרדכי איזנברג, כי תנובה לא ציינה שחלק ממוצריה מכילים חלב נוכרי והטעתה בכך את הציבור הדתי שאינו צורך אותו מטעמי כשרות. הוא טען שתנובה מסמנת חלב נוכרי בתכולת המוצר, כ-"חלבוני חלב" וזאת בניגוד להוראות הרבנות הראשית שנותנת לה הכשר. את תנובה ייצג בהליכים עורך דין אייל דורון ממשרד ש. פרידמן ושות'.

מתנובה נמסר, כי היא מייצרת מגוון רחב של מוצרי חלב בכשרות רגילה ובכשרות מהדרין. בחלק קטן מהמוצרים בכשרות הרגילה נעשה שימוש ברכיבי חלב נוכרי. תנובה נהגה עד כה לפרסם לציבור את שמות המוצרים בכשרות רגילה המכילים רכיבי חלב נוכרי אך לא סימנה זאת על מוצריה. על פי הרבנות הראשית לישראל מוצרים שבכשרות רגילה המכילים רכיבי חלב נוכרי הינם מוצרים כשרים לכל דבר ועניין.

ציבור הצרכנים המקפיד על הידורים כשרותיים שונים צורך ממגוון המוצרים בכשרות למהדרין אשר בהם אין כל חשש להימצאותם של רכיבי חלב נוכרי כלשהם.

הרבנות הראשית לישראל דנה לאחרונה בנושא וקבעה עקרונית כי בכוונתה לדרוש מכל יצרני המזון בישראל לסמן מוצרים בכשרות רגילה המכילים רכיבי חלב נוכרי החל ממרץ 2008.

*************** language="" type="text/">menuMgr21112033.renderMenubar();

מחובר
*--end tochen topic 0*
 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/11/2007 12:11 לינק ישיר 
מצ"ב פסק הדין
מצורף קובץ

.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2007 12:12 לינק ישיר 

מצורף קובץ

.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/11/2007 11:02 לינק ישיר 
עקב פסק הדין יצאו הנחיות חדשות:
מצורף קובץ

.
תוקן על ידי - מסטוגי500 - 18/12/2007 10:59:09



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/8/2008 09:31 לינק ישיר 

 

בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א  001711/06

בש"א 12570/06

בפני:

כב' השופטת ברון צפורה

 

10/08/2008

 

 

 

 

 

צבי הירש יצחק <>

ע"י ב"כ עוה"ד

עפר לרינמן ו/או מרדכי איזנברג<>

נ  ג  ד

תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ<>

פסק דין

מבוא:

מונחת בפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

הרקע:

ביום 5.6.06 הגיש התובע תובענה ייצוגית כנגד תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן: "תנובה") וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית מכוח חוק תובענות ייצוגיות. בבקשה נטען כי חלק ממוצריה של תנובה מכילים רכיבים שמקורם ב"חלב נוכרי", כמשמעותו ההלכתית של מושג זה וכי עובדה זו אינה מצוינת על גבי אותם מוצרים, בניגוד להוראות סעיפים 2(א) ו-4(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") וכן בניגוד לנוהל של הרבנות הראשית לישראל המחייב סימון. על פי הנטען, מאחר ותנובה לא ציינה את האמור על גבי מוצריה, היו צרכנים אשר רכשו מוצרים אלה תחת הטעייה וכתוצאה מכך נפגעה האוטונומיה שלהם והם ראויים לפיצוי.

בתגובתה לתובענה ולבקשת האישור חלקה תנובה על כל הטענות עליהן מבוססת התובענה, לרבות על קיומה של חובה לסמן על גבי המוצרים כי הם מכילים רכיבי "חלב נוכרי", על תוקפו ותחולתו של המסמך אשר צורף לתובענה בתור נוהל של הרבנות הראשית לישראל, על כך שנגרמה הטעיה למי מהצרכנים ועל כך שנגרם נזק כלשהו. תנובה טענה כי היא נוהגת בשקיפות מלאה כלפי ציבור הצרכנים ואף מפרסמת את הרשימה המצומצמת של המוצרים בכשרות רגילה המכילים "חלב נוכרי". תנובה טענה עוד, כי בדיוק עבור ציבור הצרכנים המקפיד על הידורים כשירותיים שונים ובראשם ההידור של "חלב נוכרי", היא משווקת מגוון רחב ביותר של מוצרים בכשרות ל"מהדרין", אשר בהם אין כל חשש להימצאותם של רכיבי "חלב נכרי" כלשהם.

בתיק התנהלו הליכים מקדמיים וביום 5.9.07 הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית בתיק זה. ביום 17.9.07 הוריתי לפרסם את עיקרי הסדר הפשרה בעיתונים וכן לשלוח העתק מן הבקשה לאישור ההסדר ליועץ המשפטי לממשלה והרשות להגנת הצרכן. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות. לאחר ביצוע הפרסומים כאמור לא הוגשו התנגדויות כלשהן מצד חברי הקבוצה ואף לא אחד מבין חברי הקבוצה ביקש שלא להימנות עליה לעניין הסדר הפשרה ואולם ביום 26.12.07 התקבלה עמדת היועץ המשפט לממשלה, לפיה:

"אין מקום, לפחות בשלב זה, לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש וכי על בית המשפט, לכל הפחות, למנות בודק בהתאם לסעיף 19 לחוק לשם קבלת חוות דעת לגבי היותו של ההסכם הסכם ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה".  

ב"כ הצדדים התייחסו בכתב לתגובה זו ובישיבה מיום 18.5.08 השלימו את טענותיהם בעל-פה. בישיבה הנ"ל נכח גם נציג היועץ המשפטי לממשלה, אשר הבהיר עמדתו, כדלהלן:

"עמדת היועץ המשפטי לממשלה אינה עמדה עקרונית כנגד אישור הסדר הפשרה. אין עמדה של היועץ המשפטי לממשלה כי ההסדר אינו ראוי. היועץ המשפטי לממשלה אינו מתיימר להביע דעה בגין סבירות ההסדר, שכן אין לו כלים לעשות כן,  אבל סבור שגם לבית משפט זה אין את הכלים לעשות זאת. לצורך הערכת סבירותו של ההסדר ובכלל התנאים לאישורו של הסדר הפשרה נקבע מנגנון הקבוע בדין ונקבעה חובת מינוי בודק, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים שירשמו."   

(פרוטוקול מיום 18.5.08, בעמ' 2).

להשלמת התמונה יצוין, כי תובענה ובקשה לאישור זהות לבקשה דנן הוגשו על ידי התובע ובאי כוחו כאן כנגד שטראוס מחלבות בע"מ (להלן: "שטראוס"). גם שם הגיעו הצדדים להסדר פשרה והיועץ המשפטי לממשלה הביע עמדה זהה לזו שבהליך דנן. על אף האמור, אישר כב' השופט ישעיה את הסדר הפשרה בהחלטתו מיום 26.3.08 (בש"א 2449/08 בת"א 1745/06, אליה אדרש בהמשך).

עוד יצוין, כי לאחרונה דנה הרבנות הראשית לישראל בנושא של סימון רכיבי "חלב נוכרי" וקבעה עקרונית כי בכוונתה לדרוש מכל יצרני המזון בישראל לסמן מוצרים המכילים רכיבי "חלב נוכרי", באופן שיקבע על ידה בנהליה. קביעה זו של הרבנות הראשית התקבלה על רקע ההליכים שנקט התובע כנגד תנובה ושטראוס וכן על רקע עתירה לבג"צ, שהוגשה על ידי התנועה להגינות שלטונית ונמחקה ביום 14.11.07 לאחר שהתקבלה החלטת הרבנות הראשית כאמור ובכפוף להצהרתן של תנובה ושטראוס כי יתחילו לסמן את מוצריהן בהתאם להנחיות הרבנות הראשית.    

בחינתו של הסדר הפשרה:

בבואו לאשר הסדר פשרה בגדרו של הליך לאישור תובענה כייצוגית שומה על בית המשפט לדקדק בהסכם שמונח בפניו עובר לאישורו ולבחון בתשומת לב אם הוגן, ראוי וסביר הוא. זאת, משום שבשונה מתובענה אזרחית רגילה, הסדר הפשרה בתובענה ייצוגית מהווה מעשה בית דין לא רק בעניינם של הצדדים לו, כי אם גם בעניינם של חברי הקבוצה המיוצגת, למרות שהם אינם נוטלים חלק בניסוחו של הסדר הפשרה ולמעשה הם אינם צד לו. יתרה מכך, אף קיים חשש כי התובע יהיה נכון לזנוח את עניינה של הקבוצה עבור תגמול אישי זה או אחר.

 

לנוכח האמור, קובע סעיף 19(א) לחוק תובענות, כדלהלן:

"בית המשפט לא יאשר הסכם פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".

 

סעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו תהיה מנומקת ותכלול, בין היתר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר, לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, להתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן, לשלב שבו נמצא ההליך, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה ולעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.

להל אבחן את הסדר הפשרה המוצע על פי אמות מידה אלה; 

הסדר הפשרה שבפני מבוסס על העובדות המוסכמות שהציגו הצדדים בסעיף 4 להסכם: מקצת ממוצרי החלב של תנובה אשר מצויים בכשרות "רגילה" (להבדיל ממוצרי החלב של תנובה המצויים בכשרות "מהדרין") מכילים רכיבים שמקורם ב"חלב נוכרי". עובדה זו אינה מצוינת על גבי מוצרי תנובה שבכשרות "רגילה" ואף לא על גבי מוצרים מקבילים של אף אחת מהחברות המתחרות המכילים רכיבי "חלב נוכרי". בהתאם לנוהלי הרבנות הראשית לישראל, מוצרי תנובה שבכשרות "רגילה" המכילים רכיבי "חלב נוכרי" הינם מוצרים כשרים לכל דבר ועניין.

עילות התביעה שעליהן מבוססת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, שבעקבותיה הגיעו הצדדים להסדר הפשרה, הן הטעיה ואי גילוי לפי סעיפים 2(א) ו-4(א) לחוק הגנת הצרכן.

חברי הקבוצה הינם צרכני מוצרי חלב שומרי מצוות וכשרות הנמנעים מאכילת מוצרי חלב המכילים רכיבי "חלב נוכרי", אשר רכשו ו/או צרכו את מוצרי תנובה שיש בהם "חלב נוכרי" בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה.

הסעד שהתבקש בתובענה הינו סעד כספי בסך של 10,000 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה וזאת בגין עוגמת הנפש והנזקים הכלליים שנגרמו להם כתוצאה מאי סימון המוצרים כאמור.

השאלות המהותיות שבעובדה ומשפט, המשותפות לכאורה לכלל חברי הקבוצה, הן אלו: האם קיימת חובת סימון מוצרי חלב המכילים רכיבי "חלב נוכרי"? האם תנובה הפרה את החובה האמורה? האם בכך הפרה את הוראות סעיפים 2(א) ו-4(א) לחוק הגנת הצרכן? האם לחברי הקבוצה נגרם עקב כך נזק ואם כן, מהם מהותו וטיבו של הנזק והאם הנם זכאים לפיצוי בגינו?

 

בהסדר הפשרה, המונח בפני, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, כי תנובה תסמן על גבי מוצריה שבכשרות "רגילה" המכילים רכיבים המופקים מ"חלב נוכרי" סימון הנותן ביטוי לעובדה זו באופן ברור, זאת בהתאם להנחיות הרבנות הראשית. עוד הוסכם, כי תחילת הסימון על גבי מוצרי תנובה יהא המאוחר מבין שניים אלה: (א) לא יאוחר מראש חודש ניסן תשס"ח (20.3.08), או כל מועד נדחה אחר אשר יקבע תחתיו על ידי הרבנות הראשית כמועד שממנו ואילך יידרשו כל יצרני המזון בישראל לסמן רכיבי "חלב נוכרי"; (ב) המועד שלגביו תודיע שטראוס כי ממנו ואילך היא תחל בסימון דומה על מוצריה. כן הוסכם, כי תנובה תשלם לתובע המייצג ולב"כ המייצג גמול ושכר טרחה בשיעורים ובתנאים שיקבע בית המשפט. 

לצורך הערכת הסדר הפשרה ראוי להקדים ולהדגיש כי תכליתה העיקרית של בקשת האישור שבפני אינה פיצוי כספי של חברי הקבוצה, כי אם שינוי מדיניות בעניין סימון המוצרים שבכשרות "רגילה" המכילים רכיבים המופקים מ"חלב נוכרי", אשר הינם בבחינת מוצרים בלתי כשרים עבור חברי הקבוצה התובעת. הסדר הפשרה המוצע מקדם יפה תכלית זו, שהרי בסופו של יום הוא מבטיח כי כל חברי הקבוצה ידעו אלו מאכלים או מוצרים אינם כשרים מבחינתם. זאת ועוד. הסדר הפשרה מגדיר למעשה סימון על גבי המוצר של רמת כשרות שלישית- רמת ביניים- שלא הייתה קיימת עד היום, בין הכשרות "הרגילה" לבין הכשרות "למהדרין". בכך עושה ההסדר שירות טוב וחשוב עבור אותה קבוצה של אנשים שנמנעים מאכילת מוצרי חלב המכילים רכיבי "חלב נוכרי", אשר עד היום נאלצו להסתפק במוצרים בכשרות "למהדרין", שלרוב הינם יקרים יותר ומבחרם מצומצם יותר. "בתמורה" מוותרים התובע וקבוצת התובעים הפוטנציאליים על פיצויים בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בעבר כתוצאה מצריכה בלתי מודעת של מוצרים בלתי כשרים, מבחינתם.

באשר לסיכונים של הקבוצה התובעת, יש לציין, כי צרכנים הנמנעים מאכילת מוצרים המכילים רכיבים שמקורם ב"חלב נוכרי" ממילא רוכשים את קו מוצרי ה"מהדרין" של תנובה. עוד יש לציין, כי תנובה פעלה, לכאורה, במסגרת ההוראות שנתנה לה רשות הכשרות המוסמכת וכי סטנדרט כשרות כפי שדרש התובע בתביעתו לא היה קיים במשק במועדים הרלבנטיים לתובענה. הראיה לכך היא, כי רק לאחר הגשת התובענה התקבלה החלטה עקרונית של הרבנות הראשית לישראל לדרוש מכל יצרני המזון בישראל לסמן מוצרים המכילים "רכיבי חלב נוכרי". מובן, כי עניינים אלה מקשים על קבלת טענת הטעיה בענייננו. יש לציין גם, כי להחלטת הרבנות הראשית לישראל יש השלכה נוספת לעניין סיכויי התביעה, שהרי משמעותה היא כי הרשות המפקחת בענייננו נדרשה לנושא באופן אשר עשוי לייתר את ההליך.

לאור כל האמור נחה דעתי, כי הסדר הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

 

נותר עלי לשקול על פי סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות האם יש מקום למנות בודק מטעם בית המשפט. בחינת הצורך במינוי בודק כרוכה בבחינת היותו של הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. שקלתי עניין זה, והגעתי למסקנה כי במקרה זה אין צורך במינוי בודק;

בהסדר הפשרה, המונח בפני, הושג הדבר העיקרי והעקרוני והוא שינוי המדיניות בעניין הסימון מכאן ואילך ובתמורה לכך וויתרו התובע והתובעים הפוטנציאליים על הפיצוי הכספי אותו תבעו בגין עוגמת הנפש והנזקים הכלליים שנגרמו להם כתוצאה מאי הסימון.

בנסיבות אלה, נראה לי כי בחינת סבירותו של הסכם הפשרה והיותו הוגן ומאוזן הינו עניין משפטי, הכרוך בבחינת הסיכונים והסיכויים של התביעה. עניין זה מסור לבית המשפט, ואין צורך במינוי בודק. היה מקום למנות בודק, לו התעוררה שאלה הדורשת מומחיות. אך במקרה זה, ההכרעה קמה ונופלת על סמך שיקולים משפטיים טהורים ומינויו של בודק היה מביא רק לסרבול של הדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה ולעלויות מיותרות לצדדים.

 

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט ישעיה, עת אישר את הסדר הפשרה בעניין התביעה שניהל התובע מול שטראוס, כדלהלן:

"תוהה אני מה יעלה ומה יתרום מינוי בודק, בנסיבות אלה, שהרי הנתבעת נענתה, במסגרת ההסדר, לדרישת התובע במלואה והסירה את ה"מפגע" מבחינת שומרי הכשרות, בסימון את שראוי לסמן על אריזות המוצרים הרלוונטים. בכך יוסר כל מכשול אפשרי מעיני המקפידים הקפדה יתירה על דיני הכשרות.

"ויתורם" של התובע וחברי הקבוצה הרלונטית באמצעותו, על פיצוי כספי בגין נזקי העבר, לא רק שאינו טעון בדיקה ע"י בודק, שמא יש בו משום פגיעה בחברי הקבוצה, שאינם מיוצגים בשלב זה, אלא שראוי ויתור זה לשבח.

יש בו כדי להצביע כי אין עיני התובע ו/או קבוצת התובעים הפוטנציאליים נשואות לבצע כסף ו/או לפיצוי כספי בגין נזקי העבר שנגרמו להם, לטענתם. די להם בתיקון הטעון תיקון מבחינתם, ובכך "בא לציון גואל".

את הויתור על הפיצוי הכספי שנתבע, בנסיבות אלה, ניתן לאשר אף ללא בחינה של מומחה או בודק. הבודק שיהיה מומחה בתחום הכשרות, כמצוות המחוקק, לא יתרום מנסיונו וידיעותיו בהכשרות, מאומה לגבי השאלה האם הויתור על הפיצוי הכספי ראוי והוגן בנסיבות הענין. מה עוד שלאור הכחשתה של הנתבעת את דבר קיומה של הטעיה מצידה, כלל לא ברור אם התובענה היתה מאושרת בסופו של יום כייצוגית ואם כן, מהו שיעור הפיצוי לו היתה זוכה קבוצת התובעים.

ודאי שאין מקום למינוי בודק על מנת לבחון האם ראוי שיעור הגמול שיפסוק בית המשפט לתובע ולבא כוחו, שהרי בסוגיה זו נתונה הסמכות הבלעדית לבית המשפט (סעיף 19(ו) לחוק).

במקרה זה אף לא קיים חשש לרקימת קנוניה בין התובע המייצג ו/או באי כוחו לבין הנתבעת על חשבון חברי הקבוצה הפוטנציאלית ואף לא חשש לניגוד עניינים בין טובתו האישית לבין האינטרס של חברי הקבוצה.

תנאי ההסדר, והגמול הצנוע יחסית שישולם לתובע ולבא כוחו בכלל זה, כפי שפורטו לעיל, מצביעים על כך."

 

ועוד. נראה כי ממילא כבר קיים מומחה או בודק בענייננו, היא הרבנות הראשית, שהרי כתוצאה מההליכים בהם נקט התובע התכנסה מועצת הרבנות הראשית בשיתוף פעולה עם תנובה, שטראוס וטרה וכן עם הרבנים הנותנים הכשר למוצרי המחלבות וקבעה כללים בנוגע לסימון כשרות על מוצרים המכילים רכיבים שמקורם ב"חלב נוכרי". כללים והנחיות אלה מהווים את הבסיס להסדר הפשרה בענייננו.

סוף דבר:

אני סבורה כי הסדר הפשרה שהושג בין הצדדים הינו "ראוי הוגן וסביר" ויש לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין ללא צורך בחוות דעת של בודק קודם לכן וזאת חרף הסתייגותו של היועץ המשפטי לממשלה. 

בחנתי את הצעת הצדדים לעניין הגמול לתובע ולעורך דינו, בהתאם לשיקולים הרלבנטיים שבסעיפים 22(ב) ו- 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות ונראה לי כי הצעה זו הינה ראויה. אשר על כן אני פוסקת גמול לתובע בסך של 15,000 ₪ ושכ"ט עו"ד לבא כוחו בסך של 35,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים וליועץ המשפטי לממשלה וכן למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס, כאמור בסעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות.

ניתן היום ו' באב, תשס"ח (7 באוגוסט 2008) בלשכתי בהעדר ב"כ הצדדים

                                                                         

ברון צפורה, שופטת

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > כשרות > תנובה תסמן מוצרי חלב נכרי עקב פשרה בתביעה יצוגית נגדה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר