בית פורומים עצור כאן חושבים

הברירה-חיים או מוות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/12/2007 13:56 לינק ישיר 
הברירה-חיים או מוות

בזמנו כתבתי על ספרה האפולוגטי  של אסתר פרבשטיין, "בסתר רעם",
 
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=470017 

שכדי להצדיק מעשה שהיה מוצדק לפי ההלכה, אך הוא לא היה התאים למשב הרוח של זמננו, היא המציאה הלכה ושינתה את המציאות ממה שהיתה.

קשה לי ל"התחבר" עם אותם המנסים  להנדס את המציאות שהיתה "פעם",אף שהיו ומצבים ותנאים "תת אנושיים", כדי שיתאימו "לפי הספר", לדרישות ותנאי זמננו, כאשר ברור שבמציאות היו הדברים שונים.

ההלכה היא:

"נשים שאמרו להם עובדי כוכבים תנו אחת מכם ונטמא ואם לאו הרי אנו מטמאים את כולכם יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל". (משנה תרומות פרק ח משנה יב).

"תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך ופגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגין את כולכם אפילו כולן נהרגין לא ימסרו נפש אחת מישראל ". (ירושלמי תרומות פרק ח ה"ד).

וכי למה שלא ימסרו  להם נפש אחת, אם מסירתו תציל רבים?

"שכל המאבד נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל - מעלה עליו הכתוב).  כאילו קיים עולם מלא". (סנהדרין דף לז עמוד א

איני מסוגל אפילו  לחשוב מה היה עושה  אדם  "רגיל", שצריך להחליט אם לתת אחת או לתת את כולן.

האם הוא היה אומר: אני לא אתן לכם אפילו אחת, גם אם ע"יכ אגרום שתקחו את כולן, האם הוא היה אומר כן, גם  כשבין  ה"כולן" נמצאות אמו, אשתו או אחותו?

או שהוא היה מחליט; שאף שלפי ההלכה עדיף שכולן יטמאו, ישנן  נסיבות "להקל", ויגיש להן  אשה אחת, שהוא בטוח שהיא זכות גדולה לה להיות ה"קרבן" שיציל את "טהרתן"  של המשים הצנועות והטהורות.

היו שנאלצו  לתמודד עם בעיות  דומות לאלו בכל יום.

בעת הסלקציות בגיטאות של זמן השואה, הוטל על היודנראט לספק לגרמנים נתונים דמוגרפיים ותעסוקתיים של אוכלוסיית הגיטו, להכין רשימות של המיועדים למשלוח, ולארגן את היהודים למשלוחים למחנות המוות

כל שיכלו זה לנסות ולהציל מה שיותר אנשים.

בזמנים אלו היה ברור למועצות היהודיות כי מן הנמנע  הוא להציל את אוכלוסיית הגיטו כולה, והיו ששכנעו  את עצמם  כי אם הם ימלאו את רצון הגרמנים  ויארגנו את משלוח הזקנים והחולים למחנות, יגדלו סיכוייהם  להציל את האנשים הצעירים והבריאים.

במאמר שכתבה  פנינה פייג (שנה בשנה תשנ"א עמודים 321-341 מהדורת אינטרנט 
 
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/feyg-2.htm

היא בחנה את הפסיקות הרבנית שהיו בשמונה מקומות.

מסקנתיה:

הפסיקות היו שונות. ואי אפשר לכלול את שמונת המקומות בקטגוריה אחת, מפני שהתנאים היו שונים,



תוקן על ידי נישטאיך ב- 25/12/2007 14:24:46




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/12/2007 06:27 לינק ישיר 

בוגי

הוצאת לי את המלים מהפה, לנושא אשכולי הגעתי אחרי שנשאלתי על ידי אדם לדעתי על התנהגותו של חיים מרדכי רומקובסקי שהיה ראש היודנראט בגטו לודז' במשך כל שנות קיומו (1939-1944).והפך לדמות שנויה  במחלוקת בתולדות השואה בכלל ובתולדות הגטאות בפרט.

תוכל לקרוא  על המשלוחים בגיטו לודז במאמרה של פייג.

השואל סיפר לי שצטטו לו את הירושלמי "תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך ופגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגין את כולכם אפילו כולן נהרגין לא ימסרו נפש אחת מישראל",  ואמרו לו שלרומקובסקי היה אסור לעשות את אשר עשה, ושאל לדעתי  ואמרתי לו שאני איני בטוח בכך, מפני שלהבנתי מטרתה העיקרית של אותה ההלכה היא : להציל מה שיותר אנשים, וחז"ל חשבו שאם ימסרו להם יהודים,יהווה הדבר סכנה.

והוספתי שכ"ז מדובר בתנאים "נורמליים", שבהם אי כניעה לסחיטה תמנע סחיטה מחודשת, אך התנאים תחת שלטון הנאצים לא היה נורמליים, ואי שיתוף פעולה אתם  לא היה עוצר אותם ממזימתם, ואולי בתנאים שכאלה היה לו להציל מה שיותר אנשים בכל צורה אפשרית,האם אי שיתוף פעולה היה  מציל אפילו נפש אחת?

_________________

עולם הפוך אני רואה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/12/2007 11:53 לינק ישיר 

נישטאיך
איני רוצה להביע את דעתי על  מה שקרה עם אנשים בשואה, אבל הבאת את הירושלמי
 "תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך ופגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגין את כולכם אפילו כולן נהרגין לא ימסרו נפש אחת מישראלת

מה קרה בפרשת מקץ? שהאחים הפקירו בצורה דומה את שמעון?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/2/2008 15:11 לינק ישיר 

ירוחםשמ,

את שמעון לא מסרו להריגה, כי אים למאסר, לערוב את
הבאת אחיהם הקטן.

תמיר. תוקן על ידי - תבשא - 01/02/2008 15:14:02

_________________



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/2/2008 16:03 לינק ישיר 

תמיר

להיות אסיר בכלא מצרי, בתנאים הידועים של מלכות מצריים, נתונים לחסדיו של שליט קפריזי( זה מה שהם ראו וידעו), איני בטוח שאתה כה צודק בהבחנה.
מה עוד שבכל התמהמהותם בארץ כנען,  לא כל בער להם בגלל שמעון!  נעקב דיבר על שמעון כמת!!!

_________________

 



תוקן על ידי ירוחםשם ב- 01/02/2008 16:13:30

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/4/2008 03:12 לינק ישיר 

ב"ב י: הרוגי מלכות אין כל אדם יכול לעמוד במחיצתם, ופרש"י שהם שני אחים שמסרו נפשם להצלת הכלל



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2008 22:15 לינק ישיר 

תיאור מצמרר של דילמה כזו נמצא בספר חדש שיצא לאחרונה, "הקתדרלה ליד הים". שם רבי חסדאי קרסקס (המתרגם לא הכירו והפכו משום מה ל"אסדאי") מוסר עצמו להריגה יחד עם עוד שני זקנים, כדי להציל את כל יהודי הגטו של ברצלונה. בטבח שנערך שנים מספר אח"כ בכל זאת חוסלו כמעט כולם. האם יודע מישהו האם אירע הסיפור במציאות לרבי חסדאי?



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-7/5/2010 09:54 לינק ישיר 


[הוקפץ לסידור ההודעות.]

_________________




תוקן על ידי שטיינר ב- 07/05/2010 09:55:53

רודולף 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/5/2010 21:34 לינק ישיר 

זה נושא מאוד מענין. לא הצלחתי להבחין בשאלה אז אקח את החירות לכתוב מהגיגיי - אינני יודע מה ההלכה, אולם במצב שבו אומרים תנו לנו אחד ואם לא נהרוג את כולם - אם מישהו מתנדב אז אני חושב שזו מידת החסידות. מישהו יכול לגבות אותי בזה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הברירה-חיים או מוות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר