בית פורומים עצור כאן חושבים

שושן פורים בימינו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/2/2008 21:30 לינק ישיר 
שושן פורים בימינו

ע"פ ההלכה, כדי להחליט מתי צריך לחגוג את פורים בעיר מסויימת, יש לברר מה היה מצבה של העיר בימי יהושע בן נון - האם היתה לה חומה או לא. אם אין כל מידע על מצבה של העיר, חוגגים את פורים ב-14 באדר, אבל אם יש נתונים לכאן ולכאן ולא יודעים להכריע, חוגגים את פורים בשני הימים, כאשר ב-15 באדר קוראים את המגילה בלא ברכה.

במציאות, משום מה, המצב שונה.

בספר "מקראי מועד", מאת הרב משה הררי, ישנה רשימה מפורטת של ערים בא"י ובחו"ל, ולכל אחת מהן כתוב מתי חוגגים בה את פורים. מתברר, שהעיר היחידה שבה חוגגים את פורים ב-15 באדר בברכה (כלומר, בלי שום ספק) היא ירושלים. זה מאד תמוה, כי ישנן ערים שלכאורה ברור שהיו מוקפות חומה בימות יהושע, כמו יריחו (יהושע ו), חברון (יהושע יד) ועוד הרבה. בספר הנ"ל מובאים דיונים הלכתיים לגבי כל אחת מהערים, ולגבי כל עיר יש "תירוץ" אחר מדוע לא קוראים את המגילה ב-15 באדר בברכה (אם למישהו יש מידע אחר, אשמח לשמוע).

האם ייתכן שיש סיבה פנימית, נסתרת, למצב זה?

בשנה הראשונה, היה ה-15 באדר חגם של היהודים בשושן, שהיתה אז העיר החשובה ביותר עבור רוב היהודים בעולם; לפי זה, בימינו, ראוי לתת את הכבוד הזה לירושלים, שהיא העיר החשובה ביותר, ולחגוג את "שושן פורים" רק בה. ועוד: שושן נקראת בירה, ומלבד שושן, העיר היחידה שנקראת בירה בתנ"ך היא ירושלים; אם כך, ה-15 באדר הוא למעשה חג פורים של עיר הבירה, ולכן ראוי לחגוג אותו בימינו רק בירושלים.

לא ראיתי אף מקור הלכתי שמביא טענה זו, אבל גם לא הצלחתי למצוא הסבר טוב יותר למנהג ישראל, ובני ישראל, "אם לא נביאים הם, בני נביאים הם".



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-29/2/2008 12:41 לינק ישיר 

אכן, ירושלים לא נקראה בירה - המילה בירה מציינת את בית המקדש ואת הר הבית (ראה במפרשים על נחמיה ב8). ולגבי שושן, נראה לי שהתיאוריה היא של ר' אברהם קורמן בספר תכלת אברהם: http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jujn.html






דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-29/2/2008 13:07 לינק ישיר 

איני מכיר את הרב ואת הספר, אולם בקישור שהבאת מצויין לדברי ר"ר מרגליות.

 
 
 
-------
מאיר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/2/2008 13:53 לינק ישיר 

קדם לשניהם בביאור "שושן", שושן הבירה" "חצר גינת ביתן המלך" וכו' עפ"י התגליות הארכיאולוגיות - ר"א מרכוס בספרו "קדמוניות" (ואולי גם הוא אינו הראשון).
ר"ר מרגליות כדרכו קנה במאמר, אבל כמדו' שהפעם לא יכול היה להתחמק מלציין שחלק מהדברים (כלומר עיקרם) כבר הופיעו בקדמוניות. אינו תח"י עתה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/3/2008 16:08 לינק ישיר 

יפה! כמו שבכל יום טוב יש "יום טוב שני של גלויות", כך בפורים יש "יום טוב שני של ארץ ישראל"...



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-13/3/2008 16:20 לינק ישיר 

אראל
בפורים כאמור ונהפוכו,

אבל ברצינות, האם זה לא מקומם, הכוונה שתקנו או שתיקן מרדכי, לגרום לעם ישראל להיות גם בחגים שלו מפוזר ומופרד אחד מהשני, לקיים את מה שהמן אמר.

איזה רעיון זה שאנשי מבשרת יחגגו אחרת מאנשי ירושליים,?? זו מצווה להגדיל את הפירוד?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/3/2008 17:07 לינק ישיר 

כך היה מקובל בתרבות הפרסית - "לעשות כרצון איש ואיש", לשלוח כל הודעה "אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו". זה מה שנקרא "‎אחדות מתוך שוני". מתחשבים בהבדלים בין האנשים ובין העמים, כדי לאפשר לכל אחד לשמוח בדרך שנוחה לו.

מרדכי, כנראה, לקח מהתרבות הפרסית את הנקודה הטובה הזו שהיתה בה, וקבע את חג הפורים "בכל דור ודור, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה, ועיר ועיר".




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-13/3/2008 17:34 לינק ישיר 



יש כאן נקודה קצת מורכבת שצריך לעיין בה, למה נתקן שערים מוקפות חומה מימות יהושע יקראו בט"ו, בעוד יום "ונוח מאויביהם" בט"ו היה רק בשושן, ומה לערים מוקפות חומה מימות יהושע כאן. הגמ' נזקקת לכמה דרשות מפסוקים אבל הקושי עדיין מורגש, מה טעמו של דבר.

לכאורה שורש הענין מצוי בירושלמי (מגילה א,א) "שחלקו כבוד לארץ ישראל". פירושו של דבר, מאחר ומלשון המגילה דייקו חז"ל שרק היהודים הפרוזים חגגו בי"ד, הוי אומר שמקומות הלא-פרוזים חגגו בט"ו (או יומיים ואכמ"ל), אבל הם דווקא המקומות הלא-פרוזים בימות אחשוורוש. מאחר וכך, בחגיגת פורים בט"ו יש משום מתן כבוד לעיר והחשבתה כעיר חשובה. לאחר שקבענו שהערים החשובות הן החוגגות בט"ו, פסקה הגדרת החשיבות לנבוע מהמציאות ההיסטורית בימי אחשוורוש, ונצרכת להגדרה עצמית שבה לא ניתן לקבוע שערי ארץ ישראל הוותיקות שנחלו בני ישראל פחות חשובות מערים מרכזיות בימי אחשוורוש.

כך שבעצם קביעת פורים בט"ו בעיר יש משום מתן יחס של כבוד לעיר כעיר וותיקה וחשובה.

אשר לשאלתו של ירוחם על הפירוד הנגרם מכך, הרי לדעת כמה ראשונים היא גופא הבעיה שבגינה נגררים אחרי העיר כל הסמוך ונראה בתוך מיל, כדי למנוע מצב של 'לא תתגודדו'.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2019 02:02 לינק ישיר 

ביריחו ממילא אין יהודים, (וגם יש להסתפק האם נפילת החומה בזמן יהושע עדיין מקנה לה שם של מוקפת ממות יהושוע. 
על חברון חלוקות הדעות וראה כאן




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/3/2019 04:32 לינק ישיר 
.

מה הדין בעיר יפו ???


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > שושן פורים בימינו
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר