בית פורומים בחדרי חרדים

ר' שלמה קרליבך ז"ל היה לא רק זמר אלא תלמיד חכם וצדיק

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/6/2008 22:59 לינק ישיר 
ר' שלמה קרליבך ז"ל היה לא רק זמר אלא תלמיד חכם וצדיק

קרליבך - המחזמר

הוא היה רב גדול, מוזיקאי נערץ ובעיקר גורו מידבק בהופעות שלו, שכללו שירי תהילה לאלוהים, עישנו סמים והתמזמזו חופשי אבל בערוב ימיו, הרב שלמה קרליבך הפך לערירי וחסר כול. 14 שנה לאחר מותו, תופסת שוב מורשת קרליבך תאוצה בבתי הכנסת, בחנויות הדיסקים ופתאום גם בברודווי

*-- צח יוקד, תרבות | 27/6/2008 8:33 *--upper kit*הוסף תגובה שמור במזוודה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר *-- >Article, Credits, Toolbar **-- >Article, Credits, Toolbar * ******* src="/online/nrg/include/js/wmv_player_small.js" type="text/">******* src="/online/nrg/include/js/slider.js" type="text/">*--global_section_pic********>*--art_global_gallery_picture* 
מתוך המחזמר
מתוך המחזמר "שלמה" יחסי ציבור
הרכבת האנושית נעה בהתלהבות, בשעה שאני ועוד עשרות רבות של צעירים וצעירות מריעים לה במחיאות כפיים ובקריאות רמות. הרוקדים מתחילים במספר מעגלים, ולאט לאט, תוך שהם מרחיבים את המעגלים, אוחזים אחד בכתפיו של השני, ומתחילים לעבור גם בין הקהל הרב, סוחפים אחריהם מבוגרים וצעירים כאחד.

רקיעותיהם מרעידות את הרצפה, מחיאות הכפיים מחרישות אוזניים וההתלהבות מחשמלת. הבנות שלא מצטרפות לגרסה המודרנית של "ריקוד המכונה", כפי שהכרתי מימיי במועדוני תל אביב, מקפצות בטירוף דעת מוחלט שהולך וגובר ככל שהריקודים נמשכים. חלקן עומדות במקום, עוצמות עיניים ומנידות את ראשן מצד לצד באופוריה.

כשהרכבת מתקרבת אליי אני מנסה להשפיל מבט ולהימנע מכל קשר עין, לשווא. בתוך שניות ספורות אני מוצא עצמי אוחז בכתפיו של בחור צעיר, מקפץ לצלילי המוזיקה, מריע ומדי פעם אף רוקד על הבמה. במשך השעות הבאות החוויה חוזרת על עצמה כמה פעמים, בשעה שמאות המתפללים בבית הכנסת על שם הרב שלמה קרליבך בלב מנהטן מניחים את הסידורים ופוצחים בריקוד סוער.

הרב, נפתלי סיטרון, אחיינו של הרב שהמקום קרוי על שמו, עובר בין המתפללים, לוחץ את ידי כולם ומוסיף חיבוק חם. החיוך לא נס מפניו לאורך התפילה כולה, הנמשכת יותר משעתיים, והולם להפליא את שערו הארוך, זקן הפרא והכיפה הצבעונית שלראשו, המחולקת לארבעה רבעים בצבעי כתום, כחול, ירוק ולבן.

מאות המתפללים לא ממהרים לשום מקום. עם סיום התפילה הם עולים כולם לחדר שבקומה השנייה, שם עורך הרב קידוש, מברך על הלחם וממהר לתפוס את מקומו מאחורי בר המשקאות שכולל עשרות בקבוקים של וויסקי, וודקה ויין, ובמשך השעה הבאה משמש כברמן לכל דבר ועניין.

הוא נעזר בכוסות מרטיני שקופות, שעוטרו בזיתים, תותים ופלחי לימון, כמיטב המסורת של הברים בניו יורק. השתייה והריקודים נמשכים בבית הכנסת עד אחת בלילה. גם ארוחת הערב נקטעת לא פעם לצלילי ניגוני השבת המפורסמים, אותם ניגונים שהלחין לפני עשרות שנים הרב קרליבך.

14 שנים לאחר שנפטר, ממשיכה רוחו ומורשתו של הרבי המרקד, כפי שהיה מוכר על ידי חסידיו הרבים, להאיר את דרכם של מאמינים בבתי כנסת בארצות הברית ובישראל. כמו אגדות מוזיקה רבות, גם שלמה קרליבך לא זכה לראות בימיו את ההכרה הגדולה שאותה קיבל בעיקר לאחר מותו.

האיש שהלך לעולמו בבדידות מזהרת, כשהוא מוחרם ומנודה על ידי הממסד הדתי, הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד משולחן השבת של כל אלה שלא הכירו בו במהלך חייו ודרשו להחרים את ניגוניו. הם פוקדים כעת קונצרטים המוקדשים לשיריו, רוכשים את הדיסקים וכעת גם יכולים ליהנות ממחזמר חדש, המגולל את סיפור חייו.
*--global_section**--<<>>***--header*

המחזמר "שלמה", שמוצג כעת באולם המוזיאון למסורת יהודית בניו יורק, ושבקרוב צפוי לעבור לבמות ברודווי, מגולל את סיפור חייו של הנער הצעיר, בן למשפחה יהודית מגרמניה, שעברה לאוסטריה ושזמן קצר לאחר מכן נמלטה מזרועות הנאצים לניו יורק.

שלמה, המתואר בהצגה כעילוי דתי, מתקבל לאחת הישיבות הנחשבות והמפורסמות ביותר, תורה ודעת, בליקוויד ניו ג'רסי. אלא שבהמשך, במה שנחשב בעולם החרדי כלא פחות מכפירה, עוזב קרליבך את הישיבה ומצטרף לזרם החסידי, בראשותו של הרבי מלובביץ'. נגינתו בגיטרה ואהבתו לשירה השתלבו באותה עת בסגנון הרוחני והשמח של החסידות והפכו אותו בתוך זמן קצר לאחד ממפיצי בשורת החסידות היעילים ביותר בארצות הברית.

אלא שקרליבך הצעיר, ששתי האהבות הגדולות בחייו היו מוזיקה ולימודי דת, התקשה להפריד בין השתיים. הרבנים הגדולים בחרו להתרחק מהאיש שהחל לפקוד מועדוני רוק אפופי עשן בלב ניו יורק, תחילה כאורח ובהמשך כזמר שהופיע עם מיטב ניגוניו הדתיים ושר בשבחי עבודת השם ואהבת השבת. קרליבך, שסירב להפסיק לנגן ושנהנה מאהבת הקהל, גורש מהישיבה

*-- banner_select(5); *
שבה למד, והפך תוך זמן קצר למנהיג קהילה דתית בפני עצמו. עם הזמן גדלה הצלחתו, והוא אף זכה לחוזה הקלטות מיוחד שהפך לסדרה של תקליטים שנמכרו מצוין.

עבור מעריציו הרבים הפך קרליבך עד מהרה לשילוב בין מנהיג דתי לגורו רוחני. במקביל, גם הוא עצמו עבר שינוי קיצוני. באחד הקטעים בהצגה נראה קרליבך כשהוא מסרב מטעמי דת ללחוץ את ידה של אחת ממעריצותיו הרבות. זמן קצר לאחר מכן, הוא כבר מחבק את אותה בחורה בחוזקה, חיבוק שאליו מצטרפים שאר השחקנים באקט של אחווה יהודית מרגשת.

גם הופעותיו של קרליבך, תחילה במועדוני לילה ובהמשך בפסטיבלים רבים ברחבי ארצות הברית, היו עד מהרה לגרסה יהודית לפסטיבל וודסטוק, כשגם אצלו הפכו הסמים והאלכוהול לחלק בלתי נפרד מהמוזיקה.

"מי מקור מצב הרוח? ", שואל במהלך המחזמר שוטר שעוצר את אחד מחסידיו של קרליבך בחשד לשימוש בסמים. "מי סיפק לך את הסחורה? ", הוא מתעקש ואילו הצעיר, מסומם לגמרי, משיב: "השבת, השבת היא מקור מצב הרוח". בעבור חסידיו של קרליבך, כך נראה, הפכה אותה שבת קודש לכסות לשימוש בסמים ולמגע גופני.

 

*--global_section**--<<>>***--header*
לב שלם הוא לב שבור

אלא שאז הגיעה המכה הניצחת. את התנערות הממסד הדתי ממנו קרליבך יכול היה לצפות. אבל בהמשך נטשו גם החסידים החדשים את הרב, שנפטר בשנת 1994 חסר כול, גרוש ובודד. מנהיג ללא קהילה, בערוב ימיו.

"אין ספק שמאז מותו יש חזרה להכרה בו ובפועלו", מספר ל"מעריב" הרב נפתלי סיטרון, רב בית הכנסת במנהטן. "אני חושב שאנחנו עדים לתהליך שבו הוא נע מהשוליים בחזרה למרכז. זה תהליך אטי, אבל לאט לאט הוא הופך ליותר ויותר מקובל, יש יותר בתי כנסת ששרים את ניגוניו וארוחות ערב מיוחדות. ועדיין, יש פחות הכרה בו ובפועלו מאשר בשירים שלו".

איך המורשת שלו משפיעה על הדרך שבה אתה מנהל את בית הכנסת?
"שלמה בשבילי הוא כמו רב בחסידות, למרות שמהרבה בחינות הוא שונה. אחרי הכול לרבנים אין שיער ארוך והם לא מחבנ קים נשים. אבל הוא כן פעל לאורו של הבעל שם טוב ומהבחינה הזאת אני מנסה לחקות את הדרך שבה הוא ניסה לקרב לבבות.

הוא הלך אל ההר. נסע לסן פרנסיסקו, עבר בכל ארצות הברית ולא נהג כמו רבנים אחרים שמחכים שהמאמינים יבואו אליהם. מבחינת השירים, הרי שביהדות כמו ביצירה, הדרך ליצור משהו היא בשיתוף פעולה, ומהבחינה הזאת אני רואה את העבודה שלי כיום - להנ משיך לחשוב על דרכים שבהם היהדות יכולה להיות גם מרכז דתי, אך במקביל ללכת למקומות שהם מחוץ לגבולות המוכרים של הדת".

שזה גם מה שעושים חב"ד, שבשעתו הוקיעו אותו.
"נכון, אבל בניגוד לחב"ד, אנחנו משתמשים יותר במוזיקה. אנחנו לוקחים יותר מהנשמה של בן האדם ומביאים אותה לעולם הדתי, שזה מה ששלמה ניסה לעשות. עם זאת, אם מדברים על חב"ד הרי שמבחינות רבות אנחנו כן פועלים לאורם של הבעל שם טוב והרבי מלובביץ', ששלמה גדל אצלו בשנות ה-50. יש גם דברים ששלמה עשה שאנחנו לא חושבים שמתאימים לזמננו, בעיקר החיבוקים והנשיקות".

כמי שהיה קרוב אליו בשנותיו האחרונות, האם הוא באמת היה בודד ועצוב?
"אני חושב שבערוב ימיו, למרות הבדידות הגדולה, הוא היה מאושר. הוא הגיע לסוג של שלמות לגבי הדרך שלו וקיבל את העובדה שלמרות שהיה יכול להיות ראש ישיבה בליקוויד, הוא בחר ללכת ברחבי העולם ולדאוג לאנשים. הוא חש שקהילת הרבי מלובביץ' הגבילה אותו.

העובדה היא שחב"ד סירבו לתמוך בו ובדרך שלו, שהייתה מאוד היפית, אבל עשר שנים אחרי מותו הם החלו לפתוח בתים לקירוב אנשים בכל העולם. כך שכנראה שניהם צדקו באופן מסוים. אם היה דבר שהעציב אותו זו העובדה שבשלב מסוים הכול הפך יותר ויותר אישי. חלק מהאנשים חשבו שהוא המשיח, והפולחן האישי הזה הקשה עליו מאוד".

"אני חושב שהדמות של קרליבך היא קודם כול תוצר של משבר זהות ורוח בקרב הדור של השואה", מסביר דניאל וייס, המפיק ומחבר ההצגה. "בעיניי קרלינ בך הוא דמות דרמתית ברמה של המלט. אדם שיודע שגם כשהוא ממלא אחר רצון האל זה נלווה למכשולים ולהקרבה גדולה".

כמו ההקרבה של חיי המשפחה. בהצגה, את ההכנסות מההופעות שלמה נותן לנזקקים ולמעשה מותיר את שני ילדיו חסרי כול.

"אין ספק ששלמה אהב מאוד את ילדיו. אנשים שהכירו אותו העידו כי לא פעם היה קוטע את הופעותיו במקרה של שיחת טלפון ומסביר כי'אולי אלה הילדים'. אבל הנקודה שרצינו להעביר במחזמר היא שכשאדם מקריב את חייו למען הקהילה, יש לזה מחיר כבד.

אחד המפיקים שעבד עם שלמה סיפר לי כי לאחר אחת ההופעות שלמה קיבל 7,000 דולר במזומן, שאותם הוא נתן לאדם אשר טען בפניו שאין לו כסף כדי לפרנס את ילדיו. הוא אדם שריפא כל כך הרבה לבבות שבורים אבל היה בעל לב שבור בעצמו, שנכשל בחייו האישיים ומת חסר כול ובבדידות מוחלטת". ולמרות זאת, הוא הפך בשנים האחרונות למודל לחיקוי בעבור מעריצים רבים.

"הרבה אנשים מנסים לחקות את סגנונו של שלמה, אבל הם לא מבינים שמדובר באדם ייחודי שחי בתקופה ייחודית. דבר נוסף שלא ממש מבינים הוא עד כמה גדול בתורה הוא היה. הוא אמנם התנהג כמו ביטניק, אבל הוא אימץ את סגנון החיים הזה רק כדי להתקרב לאנשים שאיתם הוא בא במגע. הוא היה לא רק זמר אלא תלמיד חכם. צדיק אמיתי".




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/6/2008 00:20 לינק ישיר 

תמיד בביקוריו בירושלים היה מבקר בכל חנויות ספרי הקודש ויוצא עם "בוחטה" של ספרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/6/2008 01:12 לינק ישיר 

ולחשוב מה היו עושים לו היום אנשי "משמרת הקודש" ושאר "אגודות צדיקים"...


לא היה יוצא מהם חי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/6/2008 20:26 לינק ישיר 

יש בדיחה על קרלבך  במה ענשו אותו למעלה

שהוא הגיע לגילגול במזוזה של בית ספר לבנות שהבנות יכולות לנשק אותו והוא רק צופה מן הצד



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > ר' שלמה קרליבך ז"ל היה לא רק זמר אלא תלמיד חכם וצדיק
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר