בית פורומים שידוכי חרדים

קונטרס התפילה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/10/2009 12:02 לינק ישיר 

התגעגעתי. שנה חדשה, דף חדש, ומאמר חדש.
מאמר מס' 14



נכתב ע"י ידידי היקר החפץ בעילום שמו.

לצורך תגובות אנא פנו לאשכול
"קונטרס התפילה  - תגובות".

_________________

 

בכל עניין, בכל שאלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/10/2009 14:06 לינק ישיר 

מאמר מספר 15 
<*


 נכתב ע"י ידידי היקר החפץ בעילום שמו כהמשך למאמר הקודם.
בעז"ה יהיה המשך באזור פרשת שמות.

לצורך תגובות אנא פנו לאשכול
"קונטרס התפילה  - תגובות".

_________________

 

בכל עניין, בכל שאלה.

 




תוקן על ידי משגיחשליטא ב- 25/10/2009 14:07:44




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/11/2009 00:29 לינק ישיר 
הקפצה אקטואלית - פרשת ויצא

משגיחשליטא כתב:
מאמר מס' 10

  

צאו וראו עד כמה כוחה של תפילה.

לא רבים יודעים, אך גם לאה אימנו עקרה הייתה. בפרשת ויצא הפסוק אומר "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ". ובמה זכתה לאה לבנים?

תארו לעצמכם זאת. נולדת בת ועוד אחת. והיו הכל אומרים: "שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול והקטנה לקטן". ולאה שומעת מי המיועד לה, ומה עושה?

"וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת", שהייתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה! מתפללת לא לעלות בגורלו של אותו רשע. שבע שנים רואה את יעקב עובד ברחל, והיא למה מצפה? לעלות בגורלו של עשיו הרשע, איש יודע ציד איש שדה! ולמה לא תבכה?!

וחזו וראו מה השיגה בתפילתה, מה השיגה בבכייה הזה!

לא רק שלעשיו לא נישאה, אלא אף ביעקב זכתה! ולא די ששינתה טבעה, אלא אף ממנה יצאו חצי משבטי-יה, רוב מניין ובניין של עם ישראל, ובהם כתר כהונה וכתר לויה, ובהם משה רבינו אב לכל הנביאים, הוא המוריד תורה לישראל ועל שמו נקראת "תורת משה", ושושלת כל כהונה, מאהרון עד יעמוד כהן לאורים. וממנה גם כתר מלכות, מי ישווה ומי ידמה, הוא דוד המלך וממנו שושלת מלכים  - מבין חלציה יצאו, ושושלת נשיאים, מעתיקי השמועה ומוסרי תורה, ואחרון לכולם משיח בן דוד להביא הגאולה לעם ישראל באחרית הימים.

והיא התפללה: "וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי".
ועוד התפללה: וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן.

ואחרי ארבעה בנים:
וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ – במעשיה הטובים (רש"י) ומבקשת מיעקב בנים.
והוא מה אומר? "הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן", ממני את מבקשת?! התפללי!

ורחל? לא שבתה מתפילתה "וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן".

ולאה מצידה? וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי, וביאר התרגום: "וקביל ה' צלותה דלאה" – קיבל ה' תפילת לאה.

ואחרי שישה בנים בראותה כי הרתה בשביעית: וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה, אומר רש"י: "פירשו רבותינו שדנה לאה דין בעצמה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה", כדי לא לבייש את אחותה, התפללה ושינתה הטבע, מזכר נהפך לנקבה.

וכראות רחל, התפללה אף היא, "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹקִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ".

צאו וראו עד כמה גדול כוחה של תפילה.
לא בלבד שאת הטבע שינתה, אלא גם זכתה לעולם ומלואו!

כוחה של תפילה!

_________________

בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2009 14:32 לינק ישיר 

חנוכה תש"ע

גיחה קצרה לפה, לבקשת ידידי הליטאי.

מאמר מס' 16 

חנוכה

בחנוכה, כפי שידוע לכולם, אין מצוות מעשיות רבות כמו בשאר החגים. המצוות היחידות שיש הן קריאת ההלל והדלקת הנרות. בהדלקת הנרות התחדש דבר שמברכים על הראיה (מי שלא מדליק ולא מדליקים עליו), כלומר עיקר המצווה היא ראיית הנרות ("...אלא לראותם בלבד"). וכמובן קריאת ההלל היא מצווה באמירה ולא בעשייה. וכל זה צריך ביאור.

ב"על הניסים" אנחנו אומרים: "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצוניך".

והשאלה ידועה: למה כתוב "תורתך", הרי היה צריך לומר להשכיחם את התורה, וכן למה כתוב "להעבירם מחוקי רצונך", שהיה צריך לומר "להעבירם מחוקי התורה" או נוסח דומה?

ביאור הדבר מונח במהותה של גלות יוון.

בשונה משאר הגלויות בהן היה מנותק עם ישראל מאדמתו, גלות יוון התרחשה בארץ ישראל עצמה, כשעם ישראל נמצא בנחלתו ובית המקדש עומד על תילו. בגלות מצרים, פרס ובבל היו בני ישראל מחוץ לארץ ישראל והיו תחת איום של פגיעה פיזית. לעומת זאת גלות יוון היתה גלות רוחנית.

שורשה של גלות יוון בא לידי ביטוי בחז"ל בגזירה שהיתה: "כתבו לכם על קרן השור: אין לנו חלק באלוקי ישראל". משמעות הגזירה היתה שמול עיניו של כל יהודי ויהודי תתנוסס האימרה הזו ברוב שעות היממה, במטרה להחדיר אט אט להכרתו את הניתוק שלו מהקב"ה.

גזירות יוון היו מאוד מצומצמות, ולמעשה חוץ מהגזירה הזו היו עוד שלוש גזירות: ביטול ברית מילה, ביטול שבת וביטול קידוש החודש. בשאר המצוות לא גזרו היוונים דבר. זהו ביאור "להעבירם מחוקי רצונך", מחוקי, ולא מכל חוקי. (ויש מה להאריך למה ביטלו דווקא את המצוות האלה).

מטרת היוונים היתה להוציא את התוכן הפנימי של עבודת ה'. היווני התירו לקיים את המצוות, יהודים היו יכולים להניח תפילין, עבודת בית המקדש המשיכה כתקנה, בשינוי אחד, היווני רצו לגרום לכל יהודי להרגיש שמה שהוא עושה אינו מצווה אלוקית, אלא סתם מעשה עממי, מנהג תרבותי של "תרבות ישראל", ולא חלילה "תורת ה'".

היוונים גם לא התנגדו ללימוד התורה, אך שיטתם היתה להוציא את התוכן הרוחני מלימוד התורה ולהשוותה לשאר החוכמות, נטולה סגולה רוחנית. למעשה עיקר רצונם של היוונים היה להפוך את העבודה מעבודה פנימית לעבודה חיצונית (עי' מכתב מאליהו), כמין פולקלור, וכמו שיש להבדיל "תרבות יוונית" ו"תרבות כשדית" ו"תרבות בבלית" וכו', כך יש "תרבות ישראלית". זהו ביאור "להשכיחם תורתך", כי את התורה עצמה לא רצו להשכיח, אלא רק את מה שהיא "תורת ה'", את מה שהיא הדבר המקשר והמחבר בין הישראל לבוראו.

כלומר מהותה של גלות יוון היתה אמירה וכפירה ביכולת של אדם להיות קשור לבורא, והם ניסו בכל כוחם לסתור את ההכרזה "קוב"ה ישראל ואורייתא חד".

לכן גם העבודה של ימי החנוכה אינה באה לידי ביטוי במצוות מעשיות כמו בשאר החגים. העבודה של ימי החנוכה היא חיזוק הקשר הפנימי של היהודי עם הרבש"ע, עבודת ימי החנוכה היא הכרה של כל אדם ואדם בבכך ששורה שכינה בישראל, כמו שאמרו על המנורה הטהורה שהיא עדות לכל באי עולם ששכינה שרויה בישראל, ומעין דמעין מתבטא הדבר בנרות החנוכה. חנוכה הוא ביטוי לקשר של כל יהודי עם הקב"ה, והמצאותו של ה' עם כל אחד ואחד.

כן הוא הדבר גם בהלל ובהודאה, שכל מהותם היא נתינת ביטוי לרגש פנימי שמורה על חיבור לה' יתברך. (ויש להאריך בדבר, ואין כאן המקום).

בשלושה דברים בא לידי ביטוי בצורה בולטת במיוחד הקשר הפנימי של ישראל עם הקב"ה (ויש הרבה מה להאריך בדבר):

א. לימוד התורה: וכמו שאומרים חז"ל "אנוכי" ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית" (אני את עצמי כתבתי נתתי), כלומר בנתינת התורה הקב"ה כביכול נתן את עצמו לעם ישראל. וכן כתוב בחז"ל שכל הלומד תורה שכינה שונה כנגדו.

ב. תפילה: שבתפילה אנחנו אומרים כדבר איש אל רעהו "ברוך אתה...", אנחנו פונים ישירות לה' יתברך ומביאים לידי ביטוי את הקשר הישיר שלנו איתו.

ג. הקמת הבית היהודי, שכל כולו קשר של קדושה, מקום השראת השכינה ("זכו שכינה ביניהן" והדברים ידועים, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות מאומות העולם אצלם כל הקשר בין איש לאישתו הוא הסכמי גרידא וכמו שמבואר ברמב"ם ריש הלכות אישות ואכמ"ל).

ולפי דברינו יתבארו לפחות במעט דיברי הליקוטי מוהר"ן (חלק ב' סי' ב'):

ימי החנוכה הם ימי הודאה והלל שזה עיקר שעשוע עולם הבא, ועל ידי זה זוכין שיאיר האמת, דהיינו להתפלל באמת, וללמוד תורה באמת מפי רב אמיתי, ולעשות שידוכים אמיתיים וכו', וכל אלו התיקונים נמשכים על ידי הדלקת נר חנוכה, ועל ידי הלל והודאה של חנוכה, אשרי הזוכה לחנוכה כזה להמשיך בו כל התיקונים הנוראים האלה.

_________________

בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/12/2009 15:17 לינק ישיר 

קיבלתי לפני עידן מחברה מתוקה אחת,
 

בס"ד

 

תפילה לזיווג:

 

אתה הוא ה' אלוקים. האל הגדול הגיבור והנורא. אתה עשית את השמים ואת הארץ, ובחסדך יצרת עולמך. אתה הוא יוצר האדם הקדמון, ועשית לו עזר, ובראת איש ואישה ורשמת בהם שמך הקדוש י' באיש וה' באשה. וציוויתני במצווה ראשונה בקיום פריה ורביה לישב עולמך. לכן אבי הרחמן באתי להפיל תחינתי לפניך בלב נשבר ונדכא לפני כסא כבודך, שתמלא רחמים עלי (פב"פ) אמתך ותזמין לי את בן זוגי הנכון והראוי בזמנו. צנוע וירא את ה', בריא וראוי, בעל מידות טובות והגון, בעל שכל טוב ומזג טוב, ובעל מזל טוב מוצלח ומבורך. שהוא ימצא חן בעיני ואני אמצא חן בעיניו, ואוכל לחיות איתו בשמחה רבה ואהבה ואחווה ושלום ורעות ופרנסה טובה. ותטה ליבי ולב משפחתי, וכן את ליבו ומשפחתו, לגמור את הדבר בכי טוב, והיה הנער אשר יציעו מן השמים במאמרו של משדד המערכות זווג ראשון ואחרון לכל ימינו.

אבי הרחמן, מלך מלכי המלכים הקב"ה, קבל תפילתי ושיחתי לפניך ולפני כבודך, אתה האל עושה פלא, תעשה למען רחמנותך ותחנני, ואם אתה לא תרחמני מי ירחמני. אתה בראתני, אתה יצרתני, תזווג לי זווג הגון של אהבה ואחווה שלום ורעות.

זווג של בנים הגונים, זווג של זרע של קימא, זווג של ברכה, זווג שיהיה שמח בי בן זוגי מכל הטובות שיש בעולם. זווג שלא יהיה בינו וביני לעולם לא כעס ולא רוגז ולא קנאה ולא תחרות ולא שום קטטה ולא קפדנות ולא איבה ולא שנאה, אלא אהבה תמידית ורוח נמוכה וסובלנות. ושיהיה בריא בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו ושלא יהיה חולה כל ימי חייו ולא מדווה ולא כאב מכאוב, ולא צער ולא רפיון ולא פגע ולא נגע ולא כשלון. ויהיה מאושר באושר ועושר, וכבוד ופרנסה טובה וחן וחסד ורחמים בעיני אלוקים ואדם.

אתה ה' צבאות אלוקי ישראל יושב הכרובים, תהיינה אוזניך קשובות לקול אמתך ותיתן ותזווג זרע קדוש. ותבנה ביתי בחיי אבי ואמי ואחי ואחיותי וקרוביו וכל משפחתי, ויזכו לראות בשמחותי ובחופתי בבני ובבנותי. ואתחזק ואתאמץ ואתלבש ברוחך הטובה הזכה והנדיבה, ותכונן דרכי בנוי ובחסד וברחמים ובכח ובבריאות, ולא אפרד מבן זוגי ולא יפרד ממני כל ימי חיינו על האדמה, ולא נצטרך לאף אדם בעולם, ותקרב תשועתי.

אבי הרחמן בעל היכולת הגדול הגיבור והנורא, תאיר אורי בהצלחה רבה, ותגאל אותי ותמלא משאלות ליבי ותפיק רצוני, ותשמחני שמחה שלמה,ותקבל תפילתי זו לפניך, ותשמע צעקתי לפניך כקטורת סמים על מזבחך.

עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי, אמן כן יהי רצון.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/1/2010 14:24 לינק ישיר 

משגיחשליטא כתב:
מאמר מספר 15  

 נכתב ע"י ידידי היקר החפץ בעילום שמו כהמשך למאמר הקודם.
בעז"ה יהיה המשך באזור פרשת שמות.

לצורך תגובות אנא פנו לאשכול
"קונטרס התפילה  - תגובות".

_________________

 

בכל עניין, בכל שאלה.



כמו שהובטח יש מאמר חדש, הוא המאמר מס' 16, ע"י אותו כותב שיחי'.
ניתן לקבל במייל.
לשליחת בקשה לחצו כאן.

_________________

"אכן מה ניירא המקום הזה"




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/1/2010 10:57 לינק ישיר 

מאמר מס' 17

התגברנו על הקשיים הטכניים. הנה הוא לפניכם.
* codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=9,0,0,0" id="doc_841231843635713" name="doc_841231843635713" classid="clsid:d27cdb6e-ae6d-11cf-96b8-444553540000" align="center" width="100%" height="500"> <*

_________________

בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/1/2010 12:25 לינק ישיר 

אא להדפיס
ואין לי זמן עכשיו


במוצש

תודה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/1/2010 10:35 לינק ישיר 

השבת פרשת בשלח. יש מה לכתוב אבל אין זמן. (זעקת בני ישראל. תפילת משה במלחמה בעמלק, וכל זמן שישראל נושאין עיניהם למרום ומשעבדים ליבן לאביהם שבשמיים...)
לקראת פורים הבא עלינו לטובה שקלתי גם כן לפרסם משהו, והנה אינה ה' לידי מאמר יפה (מכותב אלמוני) ש"חסך" לי קצת זמן. והרי הוא לפניכם (ובבחינת שלושים יום קודם החג, אפשר להתחיל היום להתכונן לקבלת מעלת ימי הפורים הבעל"ט).

מאמר מס' 18





שיהיה פורים שמח.

להזכירכם, לצורך תגובות פתחתי את אשכול "קונטרס התפילה  - תגובות".

_________________

בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2010 14:47 לינק ישיר 

מאמרים לתפילה לקראת פסח:
מאמר 9: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2465954&whichpage=#R_11
ולעיל מאמר 17.
יש תחת ידי לכתוב מאמר חדש אך הזמן לא מאפשר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/11/2010 14:38 לינק ישיר 

חנוכה שמח!

משגיחשליטא כתב:

חנוכה תש"ע

גיחה קצרה לפה, לבקשת ידידי הליטאי.

מאמר מס' 16 

חנוכה

בחנוכה, כפי שידוע לכולם, אין מצוות מעשיות רבות כמו בשאר החגים. המצוות היחידות שיש הן קריאת ההלל והדלקת הנרות. בהדלקת הנרות התחדש דבר שמברכים על הראיה (מי שלא מדליק ולא מדליקים עליו), כלומר עיקר המצווה היא ראיית הנרות ("...אלא לראותם בלבד"). וכמובן קריאת ההלל היא מצווה באמירה ולא בעשייה. וכל זה צריך ביאור.

ב"על הניסים" אנחנו אומרים: "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצוניך".

והשאלה ידועה: למה כתוב "תורתך", הרי היה צריך לומר להשכיחם את התורה, וכן למה כתוב "להעבירם מחוקי רצונך", שהיה צריך לומר "להעבירם מחוקי התורה" או נוסח דומה?

ביאור הדבר מונח במהותה של גלות יוון.

בשונה משאר הגלויות בהן היה מנותק עם ישראל מאדמתו, גלות יוון התרחשה בארץ ישראל עצמה, כשעם ישראל נמצא בנחלתו ובית המקדש עומד על תילו. בגלות מצרים, פרס ובבל היו בני ישראל מחוץ לארץ ישראל והיו תחת איום של פגיעה פיזית. לעומת זאת גלות יוון היתה גלות רוחנית.

שורשה של גלות יוון בא לידי ביטוי בחז"ל בגזירה שהיתה: "כתבו לכם על קרן השור: אין לנו חלק באלוקי ישראל". משמעות הגזירה היתה שמול עיניו של כל יהודי ויהודי תתנוסס האימרה הזו ברוב שעות היממה, במטרה להחדיר אט אט להכרתו את הניתוק שלו מהקב"ה.

גזירות יוון היו מאוד מצומצמות, ולמעשה חוץ מהגזירה הזו היו עוד שלוש גזירות: ביטול ברית מילה, ביטול שבת וביטול קידוש החודש. בשאר המצוות לא גזרו היוונים דבר. זהו ביאור "להעבירם מחוקי רצונך", מחוקי, ולא מכל חוקי. (ויש מה להאריך למה ביטלו דווקא את המצוות האלה).

מטרת היוונים היתה להוציא את התוכן הפנימי של עבודת ה'. היווני התירו לקיים את המצוות, יהודים היו יכולים להניח תפילין, עבודת בית המקדש המשיכה כתקנה, בשינוי אחד, היווני רצו לגרום לכל יהודי להרגיש שמה שהוא עושה אינו מצווה אלוקית, אלא סתם מעשה עממי, מנהג תרבותי של "תרבות ישראל", ולא חלילה "תורת ה'".

היוונים גם לא התנגדו ללימוד התורה, אך שיטתם היתה להוציא את התוכן הרוחני מלימוד התורה ולהשוותה לשאר החוכמות, נטולה סגולה רוחנית. למעשה עיקר רצונם של היוונים היה להפוך את העבודה מעבודה פנימית לעבודה חיצונית (עי' מכתב מאליהו), כמין פולקלור, וכמו שיש להבדיל "תרבות יוונית" ו"תרבות כשדית" ו"תרבות בבלית" וכו', כך יש "תרבות ישראלית". זהו ביאור "להשכיחם תורתך", כי את התורה עצמה לא רצו להשכיח, אלא רק את מה שהיא "תורת ה'", את מה שהיא הדבר המקשר והמחבר בין הישראל לבוראו.

כלומר מהותה של גלות יוון היתה אמירה וכפירה ביכולת של אדם להיות קשור לבורא, והם ניסו בכל כוחם לסתור את ההכרזה "קוב"ה ישראל ואורייתא חד".

לכן גם העבודה של ימי החנוכה אינה באה לידי ביטוי במצוות מעשיות כמו בשאר החגים. העבודה של ימי החנוכה היא חיזוק הקשר הפנימי של היהודי עם הרבש"ע, עבודת ימי החנוכה היא הכרה של כל אדם ואדם בבכך ששורה שכינה בישראל, כמו שאמרו על המנורה הטהורה שהיא עדות לכל באי עולם ששכינה שרויה בישראל, ומעין דמעין מתבטא הדבר בנרות החנוכה. חנוכה הוא ביטוי לקשר של כל יהודי עם הקב"ה, והמצאותו של ה' עם כל אחד ואחד.

כן הוא הדבר גם בהלל ובהודאה, שכל מהותם היא נתינת ביטוי לרגש פנימי שמורה על חיבור לה' יתברך. (ויש להאריך בדבר, ואין כאן המקום).

בשלושה דברים בא לידי ביטוי בצורה בולטת במיוחד הקשר הפנימי של ישראל עם הקב"ה (ויש הרבה מה להאריך בדבר):

א. לימוד התורה: וכמו שאומרים חז"ל "אנוכי" ר"ת "אנא נפשי כתבית יהבית" (אני את עצמי כתבתי נתתי), כלומר בנתינת התורה הקב"ה כביכול נתן את עצמו לעם ישראל. וכן כתוב בחז"ל שכל הלומד תורה שכינה שונה כנגדו.

ב. תפילה: שבתפילה אנחנו אומרים כדבר איש אל רעהו "ברוך אתה...", אנחנו פונים ישירות לה' יתברך ומביאים לידי ביטוי את הקשר הישיר שלנו איתו.

ג. הקמת הבית היהודי, שכל כולו קשר של קדושה, מקום השראת השכינה ("זכו שכינה ביניהן" והדברים ידועים, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות מאומות העולם אצלם כל הקשר בין איש לאישתו הוא הסכמי גרידא וכמו שמבואר ברמב"ם ריש הלכות אישות ואכמ"ל).

ולפי דברינו יתבארו לפחות במעט דיברי הליקוטי מוהר"ן (חלק ב' סי' ב'):

ימי החנוכה הם ימי הודאה והלל שזה עיקר שעשוע עולם הבא, ועל ידי זה זוכין שיאיר האמת, דהיינו להתפלל באמת, וללמוד תורה באמת מפי רב אמיתי, ולעשות שידוכים אמיתיים וכו', וכל אלו התיקונים נמשכים על ידי הדלקת נר חנוכה, ועל ידי הלל והודאה של חנוכה, אשרי הזוכה לחנוכה כזה להמשיך בו כל התיקונים הנוראים האלה.

_________________

בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/11/2010 20:16 לינק ישיר 

תודה



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-27/11/2010 21:20 לינק ישיר 

כל הכבוד
על זיכוי הרבים



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > שידוכי חרדים > קונטרס התפילה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 סך הכל 2 דפים.