בית פורומים ספרים וסופרים

הרב שריה דבליצקי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/10/2008 13:48 לינק ישיר 
הרב שריה דבליצקי

ראיתי כחמישים ספרים שהר' דבליצקי נתן להם הסכמה, ואינני יודע עליו כלום (גם בהסכמות הוא אינו נושא תואר כלשהוא) חוץ מזה שהרב תושב בני ברק, חיבר את הספרים 'זה השולחן' 'ופתח עינים החדש' (שלמעט המידע שהאחרון ספר קבלה, איני יודע עוד משהו). אשמח לקבל עליו מידע ומדוע פונים אליו הרבה אנשים לקבל הסכמות.

בתומ"ר. 



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/10/2008 14:43 לינק ישיר 

על גוגל שמעת?

תוקן על ידי bin ב- 19/10/2008 14:49:39



תוקן על ידי bin ב- 19/10/2008 14:50:14




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/10/2008 14:57 לינק ישיר 

באנ'ה אתה כוכב רציני
איפה אתה חי?
ר' שריה דבליצקי נחשב מגדולי המקובלים - המקובלים גם על גדולי ישראל ומגדולי המדקדקים בדורנו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/10/2008 16:50 לינק ישיר 

מגדולי המקובלים, למרות שהוא מסדר את זקנו.
מגדולי המקובלים על כל חלקי הציבור הדתי.
אשרינו שיש לנו צדיק כזה בתוכנו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/10/2008 18:28 לינק ישיר 

על קריאת קהלת בסוכות או בשמיני עצרת:

המנהג (בחו"ל) הוא, כפי שמוזכר במהרי"ל(90) והובא ע"י הרמ"א ב"דרכי משה"(91) והגהותיו לשו"ע(92), לקרוא קהלת בשמיני עצרת בשנים שאין בהן שבת חול המועד. אבל, כותב הרב שריה דבליצקי(93), שבא"י תלמידי הגר"א הנהיגו לקרוא אותה ביום א', והסיבה לכך: "אריכות גדולה מאוד [בתפילה] ע"י ההקפות וסדר קריאת התורה" שהוא גם שמחת תורה דידן. הוא לא מזכיר את הפיוטים בתפילת גשם כסיבה לעיכוב - אפשר מפני שאמירת כל הפיוטים אורכת זמן מועט מההקפות וקריאת התורה! נוסף לכך, כפי שראינו לעיל, המנהג בא"י הוא לא להגיד פיוטים בתוך התפילה חוץ מר"ה ויום כיפור.

ל"בכורי יעקב"(94) יש סברה אחרת לקרוא דווקא בשמיני עצרת החל בשבת. על הפסוק "תן חלק לשבעה וגם לשמונה" הוא כותב: "היכי שחלוק שבת משמיני עצרת מקדימין שבעה לשמנה אבל היכי שחלו שניהם כאחד אז שמיני עצרת עיקר יומא דקהלת הוא."

אולם בארץ, ההלכה למעשה בנושא זה, כפי שמופיעה ב"לוח ארץ ישראל" של ר' אברהם לונץ(95) ושל הרב יחיאל טוקצינסקי(96), היא לפי הנהגת תלמידי הגר"א.

הרב אשכנזי משווייץ כתב להרב שריה דבליצקי, שלדעתו (חוץ מהאשכנזים הפרושים) בארץ צריכים "לנהוג כפי הרמ"א ולקרוא [קהלת] בשמיני עצרת [בשנים שהוא חל בשבת]." בתשובתו הרב דבליצקי כתב שהמנהג לקרוא קהלת ביום א' דסוכות "בא מיום יסוד הישוב האשכנזי באר"י." בקשר להנהגת החסידים (שלפי מנהגם כן קוראים את קהלת) בענין זה, הוא שאל את חסידי סלונים והתשובה שהוא קבל היתה "שבטבריה ובירושלם אין קוראים כלל, ובבני ברק אכן קוראים, וכשחל בשבת קוראים ביום הראשון [של סוכות]." הרב דבליצקי גם ברר מנהג בית הכנסת הגדול בצפת "מאיש צפת הבקיא במנהגיהם והגר היום בירושלם", והתשובה היתה "שבאופן עקרוני קוראים שם בשבת חוה"מ אבל כשחל בשבת יום א' [דסוכות], יכול להיות שאין קוראים אז כלל, אבל עכ"פ לא זכור לו שאי פעם קראו בשבת שמיני עצרת." כמו-כן הרב דבליצקי סבר שאצל החסידים שקוראים קהלת "ימצא שכולם קוראים ביום א' כשחל בשבת."(97)

ישנו מנהג אחר המוזכר ע"י ה"יפה ללב"(98) והוא, שיש קהילות הקוראות קהלת ביום ראשון וביום אחרון של סוכות אפילו

ישנו מנהג אחר המוזכר ע"י ה"יפה ללב"(98) והוא, שיש קהילות הקוראות קהלת ביום ראשון וביום אחרון של סוכות אפילו כשחל בחול.

אופן הקריאה כפי שמופיע בסדור רש"י(99), מחזור ויטרי(100) ומנהגי הרב חיים פלטיאל(101) הוא שכל הציבור קורין קהלת בישיבה. נשאלת השאלה: מה פירוש המלה "בישיבה"? אפשר כוונה היא שכל יחיד ויחיד קורא קהלת, והם יכולים לקרוא אותה בישיבה. אולם אם קהלת נקראת ע"י ש"ץ, הוא צריך לעמוד משום "כבוד הצבור"(102).


(90)מהרי"ל, שם, עמ' ש"פ
( 91) דרכי משה, טור, או"ח, סי' תרס"ג סע"ק ב'
( 92) רמ"א, שו"ע, או"ח, סי' תרס"ג סע"ק ב'
( 93) זה השלחן (הרב שריה דבליצקי), חלק שלישי, עמ' ל"ב הערה 201, בני ברק, תשכ"ו
( 94) בכורי יעקב, שם, סי' תרס"ג סע"ק ד'
( 95) לוח ארץ ישראל נערך ע"י ר' אברהם לונץ, (למשל) שנת תנ"ו, חודש תשרי
( 96) לוח הרב טוקצינסקי, שם, (למשל) שנת תש"ל, עמ' 20
( 97) מכתב מהרב שריה דבליצקי, לוח דבר בעתו תשנ"ז, עמ' ע"א-ע"ב, "אחיעזר", בני ברק
( 98) יפה ללב, שם, חלק ב', סי' תרס"ג סע' ב'
( 99) סדור רש"י, שם, עמ' 104
(100) מחזור ויטרי, שם, עמ' 440
(101) כת"י בודלינה, קטלוג נויבאור 910/1, פוליו 32ב ; כת"י ספריה לאומית ירושלים, Heb 80 1282, פוליו 83א
(100) מחזור ויטרי, שם, עמ' 440
(101) כת"י בודלינה, קטלוג נויבאור 910/1, פוליו 32ב ; כת"י ספריה לאומית ירושלים, Heb 80 1282, פוליו 83א
(102) ראה: שו"ע, או"ח, סי' תר"צ סע' א'

המקור:
http://www.geocities.com/chaimsimons/divreichamishah04



תוקן על ידי bin ב- 19/10/2008 18:28:21




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-19/10/2008 20:01 לינק ישיר 

 

 ספרי הרב דבליצקי עוסקים בכל מקצועות התורה ובשוליהן: הלכה קבלה, דרוש, ביוגרפיה, הסטוריה ועניני נוסח. הרשימה להלן היא חלקית בלבד: אין היא כוללת מהדורות שונות או ליקוטים מדבריו.  (ואינה כוללת הסכמות אינספור, כפי שראית אחת מהנה):

  • ספר האגרת הזאת, בני ברק, תשנ"ז.
  • קונטרס אחר כתלנו : דיני קריעה על העיר והמקדש וענינים השייכים לכותל המערבי.
  • קונטרס אם למקרא : על כל התורה, ההפטרות והמגילות, בני ברק תשל"ב.    
  • ארבעה ספרים נפתחים : א. דרשות לימים נוראים וחגים דשנת תשל"ח, ב. בעניני הגבהה וגלילה וכו', ג. פסקים ובירורים בהלכות חנוכה חלק שני ..., ד. פתח עינים החדש חלק שני : ביאור וציון מקורות של הכוונות בברכות נר חנוכה בסידור הרש"ש, בני ברק תשל"ח.
  • קונטרס ארי במסתרים : תולדות לשיטת ... רבי שלמה עלישוב ... ליום הזכרון החמישים, ז"ך אדר תרפ"ו - ז"ך אדר תשל"ו, בני ברק תשל"ו.  
  • ביאורים לכתבי הרש"ש זיע"א, בני ברק תשנ"ב.
  • בינו שנות דור ודור : תולדות, צוואות והנהגות קדש מגדולי וצדיקי ישראל, ותקנות קדש ומנהגים שנהגו בבית הכנסת הגר"א בת"א, בני ברק תשס"ו.
  • דיני תשעה באב שחל ביום א' ודיני שבת שלפניו, בני ברק תשמ"ח.
  • ספר דרוש דרש, בני ברק תשמ"ו.
  • ספר ובכן צדיקים : ליקוטי הנהגות של יותר ממאה צדיקים בימים נוראים : ונלוה אליו קונטרס התשובה : בעניני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
  • ספר זה השלחן : בעניני ארח חיים ויורה דעה : ובסופו הגהות והערות לספר חפץ חיים, בני ברק תשמ"ו.
  • ספר זכרון בצלאל : ביאור מקיף בהלכות קריעה יורה דעה סימן ש"מ והוא חלק א' מספר הזכרון לזכרר' בצלאל יעקב דבליצקי , בני ברק תשל"ז.
  • ספר חוקת עולם : והוא ביאור עבודת יוהכ"פ על סדר אשכנז ... ובהתחלתו בירורים בענין קריאה ביוהכ"פ לאור הנר, והזכרת אנא ה' <כל השנה> בוידוי אשמנו, ובענין תפלת מוסף לאחר שבע שעות ביוהכ"פ , בני ברק תשל"ה.
  • ספר י"ג מאמרות , בני ברק תשל"ז.
  • ספר ירושלים הרים סביב לה : בענין קביעת יום הפורים בשכונת רמות והר נוף הסמוכות לירושלים ... לנהוג שמה כערי הספיקות, בני ברק תשמ"ט.
  • מחזור כל בו השלם : מפורש על ידי חכמי אשכנז כגון הראב"ן : נוסח ספרד ... סודר כולו מחדש לפי דפוס וילנא עם לקט הלכות / מאת הרב שריה דבליצקי, בתוספת תפילות, ליקוטים שונים ודברי התעוררות, ירושלים תשמ"ג.
  • ספר מחשבת בצלאל : והוא פירוש ... על הקדמת רחובות הנהר לרבנושלום שרעבי , ירושלים תשנ"ב.
  • קונטרס מצבת אבן : יבואר בו אזהרתהאריז"ל שאין להקים מצבה בתוך ז' לקבורה, בני ברק תשמט.
  • ספר משוש כל הארץ : ... פרטי המנהג... לעלות לרגל גם בזמן הזה לכותל המערבי וסדר... מה שיש לומר שם.... ומכאן אזהרה...על האיסור...שלא להיכנס לכל שטח הר הבית , בני ברק תשמ"ג.
  • קונטרס מתי מלחמה : מכיל תשובות ובירורים בעניני אבלות על נעדרי מלחמה לסוגיהם, ובירור בעניני אבלות בשעת ליקוט עצמות והעברת ארונות, לקראת העברת הרוגי המלחמה , בני ברק תשל"ד.
  • סדר תקון חצות : כסדר האריז"ל  עם הדינים השייכים ולוח תמידי של זמן חצות לילה ומיום זמן תיקון חצות. ונוסף בסופו הלכות קריעה על המקדש , בני ברק תשלב.
  • ספר שובע שמחות : כל דיני שבע ברכות , בני ברק תשלה.
  • ספר פאר יעקב : במעלות קיום מצוות תפילין כהלכתה , בני ברק תשכז.
  • פורים משולש : כל דיני ומנהגי פורים שחל בער"ש ובשבת בירושלים בערי פרזות ובערי הספקות , בני ברק תשס"ה.
  • ספר פלגי מים : על הלכות תעניות הגשמים וברכות הגשמים ... שנפסקו בטוש"ע אור"ח סי' רכא וסי' תקעה ותקעט כפי שצריך לנהוג בהם בזמן הזה, בני ברק תש"ס.
  • ספר פתח עינים החדש : והוא ביאור יסודי בלשון קלה (ללומדים בינונים) על כל כוונות האריז"ל שבסדור הרש"ש וציון המקורות, ובראשו לקט על חשיבותן של הכוונות, וכללי סדור הרש"ש, בני ברק תשס"ו.
  • קיצור הלכות מועדים , בני ברק תשס"ו.
  • ספר תנאים טובים : תנאים בכוונת השמות הק' ובשאר ענינים קדושים ודברי התעוררות לתורה ועבודת השי"ת, בני ברק תשס"ו.
  • ספר תקון תפלה : יפורטו בו כל נוסחאות ניגוני התפילות והקריאות לכל ימי השנה , בני ברק תשמ"ו.
  • קונטרס התשובה : הגיגים הערות והארות בעיני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.

 

מאמרים בכתבי עת:
. "בעל תפארת ישראל [ליפשיץ] וצואתו" , המעין יא,ד (תשלא) עמ' 28-44  

  "השמטות מהדירים", תגים א (תשכט) 77-76עמ'   

  "רשימת ספרי מנהגים (מעט מרבים)", תגים ג-ד (תשלב) עמ'  104-108  

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/4/2009 20:03 לינק ישיר 

מה גילו של הגר"ש דבליצקי? היכן נולד? היכן למד? תמונה שלו?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/4/2009 01:05 לינק ישיר 

מה דעת הגדולים עליו ודעתו עליהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/4/2009 11:47 לינק ישיר 


על אביו של ר"ש דבילצקי, ר' בצלאל - מקורבו של הראי"ה בבויסק ובירושלים, אשר בהמלצתו מימן את הדפסת ספר 'נזר הקודש' לר"ש גורונצ'יק - ראה 'אנשי צדקה וחסד' של רז"א רבינר, ת"א תשל"א, עמ' ק, ושם דברים נאים בענינו.

_________________

רודולף 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/4/2009 12:47 לינק ישיר 

תודה לשטיינר.

מה גילו של הגר"ש דבליצקי? היכן נולד? היכן למד? תמונה שלו?

הספר שהזכיר שטיינר אינו בהישג ידי. מי שיכול לענות לי על השאלות ששאלתי כאן - אבקש שיענה ואודה לו על כך.

או יפנה אותי לאיזה מקום באינטרנט ששם יש תשובה על השאלות האלה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/4/2009 15:56 לינק ישיר 

לבקשת הגולשים  ליקטתי מן הידוע לי.

אין מטרת הדברים להאיר את דמותו הנסתרת, או לספר על תהלוכותיו והנהגותיו שבקדושה, אלא לשרטט מעט קווים וציוני דרך על תולדותיו ומקום גידולו.   

הגה"צ רבי שריה דבליצקי נולד בריגה אשר בלטביה בשנת תרפ"ו, כבן זקונים לאביו ר' בצלאל יעקב. בשנת תרצ"ד  עלה עם אביו לארץ  והתגוררו בתל אביב.

ר' בצלאל יעקב היה חרושתן ובעל צדקה וחסד. ומעט מצדקותיו סופרו אצל רבינר שם ויותר בהקדמת זכרון בצלאל למר בריה שליט"א. [כפי שהוזכר הוא אכן מימן את ספריו של ר' ש' גורן,  נזר הקודש ושערי טהרה, והמסכימים הגרא"ז מלצר והרב קוק הודו לו על כך בהסכמתם, כמו גם המחבר שקבע לו ברכה בפתחי הספרים. אך לא רק עבור ספריו הזיל זהב מכיסו, וכך שמעתי: ביאליק היה נופש בכפר חסידים, ושם בשנתו האחרונה, שנת תרצ"ד, פגש בעלם המוכשר שלמה גורנציק, שבא לבית הוריו, והיה נתון במצוק ובמחסור, הוא הותיר עליו רושם גדול, ובבואו חזרה תל אביבה אמר לידידו ר' בצלאל יעקב כי מן הראוי להחזיקו, וכך פרס רב"י את חסותו עליו, החזיקו על שולחנו חיתנו ואף קנה לו מקום דיורין]  

מגיל בר מצוה לערך, התחנך ר' שריה אצל ר' יחיאל ישראלוב [השווער של ר' מענדל שיינין וסבו של ר' יאיר ישראלי, אשר היה מלפנים רב דתפארת בחורים בוילנא, ושם נודע כדרשן כביר ובעל השפעה גדולה וכאן בא"י קבע מקומו בביכ"ס הגר"א, הרחק מכל התהילה שהיתה מנת חלקו בווילנא]. ואף התקרב אל הגאון הפוסק ר' יוסף צבי הלוי (חתנו של הגרנ"ה הלוי מיפו). 

ר' יחזקאל סרנא שהיה  נופש לעיתים במלון ישראל (של ר' ישראל סחרוב בעל אוצר תהילות ישראל),  פגש בר' שריה וקירבו, עד שעי"ז בשנת תש"א עבר לירושלים ללמוד בישיבות קמניץ וחברון.  בסמוך לכך עקב המלחמה העולמית עברו גם הוריו לטלביה, ור' שריה לצד לימודיו בישיבות הנזכרות, הסתופף בשערי חסד והתקרב אל הגה"צ ר"ד בהר"ן, רי"מ חרל"פ, רש"א לידר, רש"א פפרמן ועוד. ממקום זה עוצבה דמותו, כקרוב לתורת הגר"א, חסיד מקובל ומדקדק.

בשנת תש"ו התחתן עם בתו של הרה"ג ר' חיים עוזר ינובסקי מהוראדנא (בן דוד של רח"ע גרודזנסקי זצ"ל) שהתגורר בראשון לציון (ושימש כרב אגודת הכורמים). בשנת תש"ז הפקיעו הבריטים כמה בתים באזורו ובכללם את ביתו, ובשל כך עבר לגור בסמיכות להוריו בתל אביב.  כעבור שנה, מחמת רצונו להתקרב אל החזו"א, עבר להתגורר ברמת גן בסמוך לישיבת סלונים בצל ר' שבתי יגל זצ"ל, וכך  עד פטירת החזו"א בשנת תשי"ד, היה  מרבה להתפלל ותיקין במחיצתו (כשהוא צועד מרחק אדיר מביתו בשעות חשיכה) והתקרב אליו במידה רבה.

 בשנת תשי"ג עבר לגור בביתו -  בו הוא מתגורר עד היום הזה -  בבני ברק. בשנת תשי"ח יסד מנין ותיקין הפועל עד עצם היום הזה. בשנה העברה מלאו למנין שישים שנה, ולכבוד המאורע  הוציא לאור  ספר 'וזרח השמש' בו ריכז את מנהגי בית הכנסת, הדקדוקים ההכרעות וההנהגות הטובות אשר הנהיג בו.
 
משנת תשי"ח ועד ימינו חיבר ספרים וקונטרסים, רבים ומגוונים, בהלכה קבלה מוסר דרוש ודקדוק, (מצויים רובם ככולם באוצר החכמה)  כמו גם מאמרים רבים שפרסם בבמות תורניות וכתבי עת. 
 





תוקן על ידי פטרוזא ב- 29/04/2009 16:23:45




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/4/2009 16:27 לינק ישיר 

פטרוזא יישר כח על התיאור המקיף. שתי שאלות נותרו עמומות בעיני: א. האם היה קשר בין ר' ש. גורן לרבי שריה, ובעיקר בשנים המאוחרות יותר שבדלו ממנו חכמי ישראל?
ב. האם נותרו רישומי היכרותו עם גדולי שערי חסד המוזכרים על ידך?


תוך כדי כתיבה: דרך איזה צנור עברה היכרותו עם דמותו של ה"לשם" עליו כתב את חבורו הגדול באיכות "ארי במסתרים"?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/4/2009 18:18 לינק ישיר 

מה מקור שמו "שריה"?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/4/2009 18:30 לינק ישיר 

באמת חוץ מעזרא נחמיה מרדכי דניאל חנניה מישאל ועזריה לא מצינו אדם שנקרא בשם אחד מאנשי כנסת הגדולה. עזרא יש הרבה. גם דניאל. גם חנניה. מישאל - יש שופט (בדימוס) הנושא שם זה. עזריה - ר' עזריה בסיס, כמדומני מרבני העדה התימנית. גם נחמיה יש כמה. מרדכי לא חסר.

אבל שריה רעליה בלשן (אם נניח שאינו כינוי נוסף למרדכי) לא מצינו. זרובבל אולי כן (איזה ציוני בדור הקודם?)

תוקן על ידי פורוםפורום ב- 29/04/2009 18:28:21




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/4/2009 18:45 לינק ישיר 

שריה (בשין שמאלית) הוא שם מן התנ"ך מעבר לזה איני יודע.
ר' גליצאי. לר' שריה לא היה מעולם  קשר עם גורן מלבד ביקורי תנחומים הדדיים.
לשאלתך השניה, אני מניח שכונתך רישומים בכתב. ראשית יש מעט חומר בספרו 'בינו שנות דוד ודור'. ועוד מצוי בכתובים.
האוירה בשערי חסד היתה ספוגה בהערצה ללשם. והיה גם ר' אהרן שלמה מהריל (בעל טועמיה על הע"ח) שראה עצמו כתלמידו. (אגב בנו של רא"ש היה רב בעכו, והיה אומר את הוידוי עם הרוגי המחתרות).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/4/2009 18:55 לינק ישיר 

פטרוזא. שוב יישר כח.

כיון שניתנה רשות אשאל עוד: האם הקשר ללשם עבר גם דרך רבי אריה לוין (מחבר "תולדות לש"ו) וחתנו הגרי"ש אלישיב-נכד ה"לשם"?

האם ב"שערי חסד" היו קשרים בין רבי שריה לגרש"ז?

האם הכיר את המקובל רבי אפרים לרנר? (היתה לו איזה סגולה עלומה שצאצאיו לא מגלים מהי)




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > הרב שריה דבליצקי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.