בית פורומים חינוך בגיל הרך

מאמר על אומנות ויצירה בגיל הרך.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/10/2008 01:53 לינק ישיר 
מאמר על אומנות ויצירה בגיל הרך.

"חיריק חיריק
וו פתוח
מרכאות וסיר נפוח
סמך סמך
קו כפוף
והרי לכם פרצוף!"
(א' שלונסקי, "חכמת פרצוף!" מתוך עלילות מיקי-מהו).

בפעם הראשונה - שהפעוט מגיש לכם דף שעליו מצויר בקווים גסים, ילדותיים - פרצוף אנושי אתם בודאי מאושרים. אשרכם אינו נובע מן העובדה הפשוטה שהפעוט שלכם, למד לאחוז בעפרון ולשלוט על תנועת ידו "כמו גדול". יש במאורע זה הרבה מעבר לכך. זוהי יצירתו הראשונה. הוא הטיל על דף הנייר משהו מעולמו האישי. הוא "ברא" פנים כפי שהוא רואה אותם, פנים מקוריות, ייחודיות לרגע היצירה.
חיזרו ועיינו לרגע בשורות הקטנות, המוכרות כל כך של שלונסקי. מצאתי בהן משהו מרגש, המסמל בעיני פן חשוב באמנות. אנחנו מטביעים סימנים חסרי פשר על גבי דף: חיריק, קוים, מרכאות, אותיות ותווים ולפתע, מתוך בליל הסימנים חסרי הקשר... מגיח ציור של פנים. אלה אינם פנים של ממש כמובן. אנחנו, הצופים, הענקנו לסימנים הסתמיים, משמעות כזו ולפתע היו שם בשבילנו - פנים.
כך באמנות - גם כאמנים יוצרים וגם כמתבוננים הנהנים מיצירת אמנות, אנחנו פעמים רבות יוצקים לתוך החומר: הצורה, הקו או הצבע - את האסוציאציות, הרגשות והמשמעות האישית שלנו. כאשר אנחנו מתבוננים ביצירה המצליחה להשפיע עלינו - החוויה שאנו חווים, מתרחבת אל מעבר לקווים, לכתמי הצבע שהוטלו על גבי הבד. זה לא סתם איש, עץ, שמש או ים הניבטים אלינו אלא עולם שלם של תחושות, רגשות ורעיונות הקורמים עור וגידים בתוכנו אל מול היצירה.
הכתבה הבאה הציבה לעצמה כמטרה - לעסוק בנושא היצירה והאמנות כפי שהן באות לידי ביטוי בעולמו של הילד בגיל הרך וכפי שהן משתקפות בעולם הצעצועים, החומרים והעזרים, המוצעים לילד בגיל זה. בבואנו לדון בטיפוח היצירתיות אצל ילדים, ניתן להתייחס לשני נושאים מרכזיים:
א. לפתח את ההתבוננות היצירתית: ללמד את הילד להעריך יצירת אמנות ולתת לו כלים שיאפשרו לו להתבונן ביצירת אמנות וליהנות ממנה. כך יוכל בעתיד, להפוך לצרכן אמנות.
ב. לפתח את היצירתיות הפעילה שלו: לעודד את הילד לפתח את היצירתיות הפעילה שלו. כך ילמד לבטא את עצמו באמצעות כלים אמנותיים, בדרך יצירתית. הבה ונעמיק בשני תחומים חשובים אלה, המשלימים האחד את השני.

התבוננות יצירתית
כבר בגיל הרך ניתן להקנות לתינוק ולפעוט מושגים בסיסיים באמנות וכלים ראשוניים להתייחסות אל יצירות אמנות. זאת נוכל להשיג אם נתייחס לאמנות כאל שפה, שבאמצעותה אפשר לתקשר עם הילד. חישבו על ילד בן שלוש, המתבונן בתמונה של נוף בסתיו, ואומר לנו: "הנה עננים. העלים נופלים. העץ עצוב. הוא בוכה". משפט כזה יעיד כי המתבונן הקטן שלנו הוא חד-עין. הוא מגיב לגוונים האפורים של התמונה, קולט את האווירה הקודרת ואף יודע לבטא אותה באופן עשיר ויצירתי, כאשר הוא מדמה את העלים הנושרים לדמעות.
אבל אל לנו לדהור קדימה כה מהר. הרי ילד בן שלוש הוא כבר מתבונן ותיק. ניצנים של יכולת ההתבוננות נובטים עוד הרבה קודם, כאשר התינוק הרך שוכב במיטתו ועיניו משוטטות בסקרנות הלוך ושוב. העיצוב של חדרו של התינוק משפיע עליו כבר מן ההתחלה. כבר אז חשוב שהחדר שלו יהיה מטופח ואסתטי. רצוי לתלות תמונות מעניינות על קירות החדר. בתחילה התינוק רואה באופן ברור רק גירויים המצויים בטווח מסוים, קבוע, ממנו. אולם, בהדרגה, החל מגיל חודשיים לערך, הוא מתחיל ללמוד להתאים את המיקוד של עיניו אל מרחק החפץ. כאשר נרים אותו על הידיים ונסייר איתו בחדר, במסעות ההרגעה המתישים או כאשר הוא שוכב במיטתו - יפגשו עיניו בתמונות מעניינות. ליהיא ספיר - מרצה במרכז יעוץ למורים, באגף הנוער שבמוזיאון ישראל, שאיתה שוחחתי על אמנות אצל ילדים - מספרת כי נהגה לתלות מסביב למיטת בנה, יצירות אמנות של קנדינסקי והוא "בלע" אותן בעיניו. ניתן לרכוש מסגרות מיוחדות, המאפשרות להחליף את התמונות וכך ליצור "תערוכות" מתחלפות בחדרו של התינוק.
יש לזכור כי בתחילת חייו, זקוק התינוק לצבעים קונטרסטיים (מנוגדים) כדי שיוכל להבחין בהם. כדי שתוכלו להתאים את גירויי הראייה שאתם מציגים - ליכולותיו של התינוק, בחודשים הראשונים, כדאי ללמוד מעט על המאפיינים המיוחדים של ראיית התינוק הרך (ראה ב"שלבים" מס 4 - בכתבה על המוביילים).
ככל שהתינוק גדל, מבשילים חושיו ואז ניתן לחשוף אותו למגוון של גירויים: גירויי ראייה: מגוון של צורות, צבעים וציורים בסגנונות שונים, גירויי שמיעה שונים: צלילים שונים ופיסות מוסיקה וגירויים לחוש המישוש באמצעות חומרים אשר יפגישו אותו עם מרקמים שונים: מחוספס, חלק, רך, חם, דוקרני, גמיש ועוד. מאגר חווייתי גדול - מעשיר את התינוק ומפתח את רגישות חושיו.
מרגע שהילד יכול להבין דיבור, לקראת גיל שנה, אפשר לדבר איתו על התמונות התלויות בסלון או בחדרו. מומלץ לא להסתפק בהזכרת שמות האובייקטים המוצגים בתמונה. כדאי להעשיר את חווית ההסתכלות בדברים שהם מעבר לתיאור היבש. רצוי, להחיות, להעשיר וכך לפתח את הדמיון של הילד, כל זאת בגבולות יכולת ההבנה של הילד. תוכלו לאמר לו לדוגמא: "הנה הילדה בתמונה. היא נראית שמחה. תראה איזה עיניים מבריקות יש לה! ואיזה חיוך נעים. היא רוקדת". אין צורך לעשות שימוש לשם כך דווקא ביצירות אמנות מפורסמות. כל גירוי חזותי מעניין יכול להיות בסיס לשיחה מעין זו, אפילו הציור שעל הבקבוק של התינוק, איור בספר ילדים, עיצוב של צעצוע מעניין שהוא אוחז בידו או אפילו סתם חפץ בבית. "הנה, תראה את המזלג הזה. כמה שהוא חד. לא נעים לגעת בו. הוא דוקר והנה, הכף - היא עגולה, חלקה, נעימה. הנה הפנים שלך משתקפות בתוך הכף. תעשה קוקו" וכו'. גם אם לא הבין הילד את המושגים לעומקם, הוא לבטח הבין משהו מהם. בהדרגה הם מחלחלים, נספגים ומעשירים את יכולתו להתבונן.
עם ילד בוגר יותר, בן 3-4 ניתן לשחק במשחקי דמיון מורכבים יותר, כאשר מתבוננים ביחד ביצירה ומנהלים איתו דו-שיח. נוכל לדמיין שאנחנו נכנסים לתוך התמונה. איפה היינו רוצים לעמוד? מה היינו רוצים לשנות בתמונה? מה אפשר לתת לילדה העצובה במתנה כדי לשפר את מצב רוחה? אילו החפצים או הדמויות שבתמונה היו משמיעים קולות, איזה סוג של קולות היו אלה? אולי נוכל להשמיע אותם ביחד. אפשר גם לספר סיפור על מה שקרה בתמונה רגע קודם או על מה שיקרה רגע אחר-כך. אפשר לדבר על הצבעים והאווירה שהם משרים ועוד. ועקר - אל נא תחסמו את הדמיון ואת היצירתיות של הילד. את העולם הממשי, המציאותי, פוגש הילד כל העת. לעומת זאת, אם לא ניתן דרור לדמיון שלו ואם לא נטפח אותו - הוא יגווע או יחסם. חשוב שלא לאמר לו: "זה לא נכון". לפעמים ילדים אומרים על ציורים דברים שלנו הם נראים חסרי פשר ונטולי הגיון. חשוב לאפשר להם זאת. האמן המפורסם, מרסל דושאן, אמר שהיצירה נמצאת בידי הצופה ולא רק בידי האמן. לכן, טפחו את הצופה הקטן והיצירתי שלכם.

לפתח את היצירתיות הפעילה של הילד
בכל ילד גלומה יצירתיות והיא תתפתח אם רק נדע כיצד לעודד ולטפח אותה. העיקרון שצריך להנחות אתכם, ההורים, הוא לספק לילד התנסויות מגוונות ולעודד אותו לחקור, לחוש, להתנסות ולבטא את עצמו תוך כדי כך.
חשוב לעודד את נכונותו של הילד להעז, להיות נכון להסתכן בכישלון ובביקורת. אחד מן המכשולים בדרך ליצירת רעיונות חדשים הוא הפחד מטעות. לעיתים הילד חושש מביקורת של אחרים וכן רוצה להימנע מרגשות עצמיים של בושה או ספק, המתרגשים עליו בעקבות כשלון. יש ילדים הנוטים לחסום רעיונות טובים או תשובות שאין הם בטוחים בנכונותן, בשל כך. החופש לזרום עם הרגשות והרעיונות מונח בבסיס היכולת היצירתית. תכונות אישיות אלה מתעצבות כבר בגיל הרך. לכן, חשוב שלא נחסום את הרעיונות, משחקי הדמיון וניסיונות העשייה של הילד בגיל הרך.
כמובן שההתנסויות והגירויים שאתם מציעים לילד בגיל הרך צריכים תמיד להתאים לשלבי התפתחותו וליכולותיו באותו שלב. הבה ונסקור בקצרה את שנות הגיל הרך וננסה לבחון אילו התנסויות כדאי לזמן לילד בשלבים השונים ואילו צעצועים, עזרים וחומרים יתאימו לכל שלב.

השנה הראשונה
בשנת החיים הראשונה חשוב לספק לתינוק כל מיני חוויות חושיות (ראה פירוט בחלק הראשון של הכתבה). חשוב לגרות את הראייה של התינוק את שמיעתו ואת חוש המישוש שלו. קיימים בשוק צעצועים רבים המשלבים גירויים לשלושת החושים גם יחד. צעצועים בעלי עיצוב מקורי ומעניין יתרמו לפיתוח החוש האסתטי של התינוק.
בגיל חצי שנה הופך התינוק לחוקר בלתי נלאה. הוא אינו מסתפק עוד בהתבוננות בלבד. הוא חוקר את הצעצוע בכל דרך אפשרית: הוא שולח אליו את ידיו, אוחז בו, מביא אותו לפיו, מוצץ ו"לועס" וכן ממשש אותו בידיו, ממולל, מועך, ומטיח אותו על הרצפה. חשוב לתת לתינוק להתנסות כך במשחק, עם צעצועים וכן עם חפצי-בית שהם בטיחותיים ומתאימים לחקירה מעין זו. יש הורים שמנסים למנוע מן התינוק להכניס דברים לפיו. בעשותם זאת, הם מונעים ממנו לעשות שימוש באחד מן הכלים החשובים ביותר לחקירת העולם, המצויים ברשותו. לכן, אל נא תמנעו מן התינוק להכניס דברים לפיו. צריך רק לשים לב שהדברים שבהישג ידו לא יהיו מסוכנים עבורו.
ישנם בשוק מספר צעצועים לגיל זה שהם "יצירתיים במיוחד". המיוחד בהם הוא שתוך כדי שהתינוק חוקר אותם ומנסה לתפעל אותם - הוא משנה את צורתם. כל פעולה שלו על החפץ מעצבת את הצעצוע מחדש. כך יהפוך תהליך החקירה ל"פיסול" בזעיר ענפין. הילד ילחץ, ימעך או יזיז - והנה יצר צורה מעט שונה. בהדרגה יעבור התינוק מתנועות מקריות לתנועות מכוונות יותר ויותר והצעצוע יהפוך בידיו כחומר ביד היוצר.

מגיל שנה ואילך
החל מגיל שנה ניתן לתת בידי הפעוט חומרי גלם שונים, שמהם יוכל ליצור עולם ומלואו. בגיל שנה הילד עדיין מתייחס רק לדברים מוחשיים שאותם הוא יכול לראות. הוא אינו מסוגל עדיין לדמיין או לחשוב על דברים שאינם נוכחים מולו. לכן, ניסיונותיו הראשונים למשחק ולעשייה באמצעות חומרים אלה, יהיו אקראיים ובלתי מכוונים, והוא עצמו יהיה לעיתים מופתע ממה שיוצא. בהדרגה, החל מגיל שנה וחצי-שנתיים, מתחילה להתפתח יכולתו לראות בעיני רוחו - תמונות של חפצים או מאורעות. ככל שיכולת הדמיון של הפעוט הולכת ומתפתחת וככל שמשתכללת יכולתו המוטורית, המאפשרת לו להוציא אל הפועל את מה שהוא מדמיין - הוא יוכל להתחיל ליצור מתוך כוונה, ינסה לתרגם דברים מן הדימוי שבמוחו, אל החומר.
להלן נציג כמה מן החומרים המתאימים לפעוט הצעיר ואשר באמצעותם יוכל לבטא ולפתח את היצירתיות שלו:

מים וחול
מים וחול הם חומרים טבעיים, ראשוניים מאד. הם מגרים לפעולה ולחקירה ויחד עם זאת מאד מרגיעים. בתחילה יתנסה הילד במישושם ויכיר את התחושות שהמגע בהם מעורר בו. בהדרגה, יתחיל לעשות בהם שימוש כבחומר גלם ליצירה ולבנייה. בחול גלומות אפשרויות רבות. ניתן לבנות ממנו ארמונות ולחפור בורות. ניתן לקבור דמויות בחול, ליצור נופים של הרים אגמים ומישורים ולשחק בו משחקי דמיון רבים. כאשר החול יבש הוא נעים מאד למגע וכאשר הוא רטוב, אפשר ללוש אותו ולפסל בו. אפשר גם להוסיף חפצים שמוצאים בחצר כמו ענפים דקים, עלים ואבנים קטנות ולפסל בחול כיד הדמיון הטובה.

צבעים ועפרונות
בפעם הראשונה שהפעוט "מושך" בצבע ומתנסה בתוצאה המעניינת - הקו הצבעוני הנוצר על פני הדף - הוא לבטח חווה חוויה נהדרת. מרגע זה ואילך, ילדים אינם פוסקים מלחקור את האפשרויות הגלומות בצבע. כדאי לתת בידי הפעוט סוגים שונים של צבעים: צבעי אצבעות, צבעי שעווה, טושים, ועפרונות צבעוניים. כל אחד מאלה מספק חוויה אחרת ואף דורש מיומנויות מוטוריות מעט שונות (אחיזה שונה, הפעלת לחץ שונה).
צבעי האצבעות מתאימים במיוחד לפעוט הצעיר, שזה עתה גילה את עולם הציור. העבודה בצבעי אצבעות מרגיעה, זורמת. היא אינה מערבת תחושות כשלון ואינה מצריכה מיומנויות מורכבות. הקשר עם הצבע ועם הדף הינו בלתי אמצעי, דרך אצבעות הידיים. ולהורה הנועז, המוכן להסתכן בקצת לכלוך, הרי רעיון למשחק בחוץ: לצייר בצבעי אצבעות באמצעות לא אחרות מאשר...כפות הרגליים. כפות הרגליים הכלואות בדרך כלל בנעליים, "מפסידות" תחושות רבות. ניתן לפרוס גיליונות נייר על הרצפה. הילדים יכולים לצעוד על הנייר, ליצור תדפיסים של עקבות רגליים ול"צייר" עם חלקי הרגל השונים.

על התפתחות היכולת לצייר
כדי שלא נתסכל את הפעוט על ידי הצבת ציפיות גבוהות מדי ממנו, חשוב לדעת משהו על התפתחות יכולת הציור. להתפתחות הציור - שלבים מוגדרים פחות או יותר. בגיל שנה כאשר הפעוט אוחז בצבע לראשונה, השרבוט שלו אקראי לחלוטין. היכן שהצבע פוגע שם הוא ממשיך את תנועת היד. בהדרגה, רוכש הפעוט שליטה גדלה והולכת על היד ומתחיל לכוון את הצבע. בסביבות גיל שנתיים נוכל כבר לראות קווים והתחלה של עיגולים. בגיל שלוש מסוגל הפעוט לצייר עיגול שלם, סגור. הוא מצייר קווים מאונכים בקלות רבה יותר מאשר הוא מצייר קווים אופקיים.
אחרי גיל שלוש, שרבוטיו יתחילו להזכיר דמות אדם. אחרי שצייר עיגול, יוסיף כמה קווים שיסמנו את הידיים והרגליים ואולי גם כמה נקודות שיסמנו את העיניים. בסביבות גיל ארבע יוכל לצייר דמות אדם במכוון. לאיש שיצייר יהיה ראש גדול ועגול, עיניים ואולי גם אף ופה. הרגליים יצאו הישר מן הראש. יש להניח שלאיש לא יהיה גוף ואולי גם לא זרועות. בשלבי ההתפתחות הבאים -דמות האדם של הילד הופכת ליותר ויותר מציאותית.

"פיסול" בבצק צבעוני
מגיל שנה וחצי אפשר לתת בידי הילד בצק צבעוני. הבצק הוא חומר רך, חושני ומתמסר. הוא מעניק לפעוט תחושה של שליטה משום שקל ליצור בו צורה. אפשר ללמוד דרכו רבות גם על צבעים. איזה צבע ייווצר אם נערבב בצק אדום עם בצק כחול?... תכונותיו של הבצק הצבעוני מאד מתאימות לגיל הרך: הוא אינו רעיל. הוא עשוי מחומרי מאכל, בד"כ בתוספת מלח - כדי שלא יהיה טעים מדי...הבצק הינו רך ואינו דורש כוח פיזי רב ויחד עם זאת אינו רך מדי ולכן הוא מחזק את השרירים העדינים שבכף היד. החל מגיל שנתיים - אפשר לצרף עזרים ותבניות שונים (ראה תמונה). מומלץ להוסיף תבניות "פתוחות", כלומר תבניות שמהן יוצרים חלקים בלתי מחייבים - כאלה שעדיין דורשים מן הילד לערב, דמיון ויצירתיות.

הרכבה יצירתית
במשחקי הרכבה - חומר הגלם הוא לבני הבנייה. משחקי ההרכבה נבדלים זה מזה בצורת יחידת הבנייה ובחומר שמהם היא עשויה. במשחקים מעין אלה, היוצר, הינו מוגבל יותר מאשר בעבודה עם החומרים האחרים - מכיוון שמישהו כבר קבע עבורו את הצורה של היחידות שמהן הוא בונה. אבל עדיין, נותר לפעוט כר נרחב לדמיון וליצירתיות כאשר הוא בונה מן הלבנים - דמויות, מבנים או צורות מופשטות. בתחילה יתכן שהפעוט יניח או ירכיב את היחידות באופן אקראי. לעיתים יצא לו משהו שיזכיר לו דמות או חפץ מוכרים. בהדרגה - יוכל לכוון את ההרכבה כדי ליצור דברים בהתאם לרצונו. ככל שדמיונו של הילד מתפתח, הוא יוכל לראות בעיני רוחו תמונה מדויקת ומפורטת יותר ולנסות ליצור מלבני הבניה את שהוא רוצה. לחלק ממשחקי ההרכבה יש גם ערך עיצובי מיוחד.

אז מה כדאי להגיד כשהילד מצייר? ומה לא להגיד?
אל תגידו: "תמלא את כל הדף. אל תשאיר בו מקומות ריקים".

כשהילד מצייר משהו לא הגיוני, למשל, בית מרחף מעל עץ. אל תגידו: "זה לא הגיוני!" "איך זה יכול להיות?" "זה לא נכון".

אל תגידו לו: "אל תצא מהקוים!".

אם יש משהו שאתם לא מבינים - שאלו את הילד. הוא ידע להסביר לכם נהדר. כדאי לבקש שיספר על הציור. לפעמים יספר לכם סיפור שלם על חלק שלכם יראה כשרבוט סתמי. לפעמים ילדים מציירים דברים מופשטים כמו: מצב רוח מסוים או תנועה של חפץ. קבלו כל הסבר. זהו הציור שלו!

יש להמנע מלפרש את הציור דרך נקודת המבט שלהם: אין לומר "זה נראה לי כמו...". כי זה כבר פירוש שלכם והציור הוא שלו.

ברנדה אנגל, חוקרת מבית הספר לאמנות ומדעי החברה של מכללת לסלי בקמברידג' מציעה להגיב לציור שהילד צייר, בשלושה שלבים: קודם כל להתבונן בעיון ובשקט בציור כדי להתרשם, לחוש אותו ולקלוט כמה שיותר פרטים. בשלב הבא לשאול את הילד על תהליך הציור: באילו חומרים השתמש, איך ערבב את הצבע, מה צבע קודם ומה אחר-כך וכן להגיב באופן כללי על מה שרואים מבלי לתת פרשנות: לדוגמא: "אני רואה קווים מתעגלים לאורך כל העמוד". ורק בשלב באחרון, לשאול את הילד על הרעיון שמאחורי הציור.
וכמובן - עשו חגיגה ממה שהילד יצר. עודדו אותו להסתכל על מה שעשה ולדבר על היצירה שלו כמו שקודם דיברתם איתו על יצירות אמנות אחרות שבהן התבוננתם ביחד.

דוגמאות:
סקוויש (פפה ג'פטו) - ניתן למעוך, למתוח לשנות את מקום החרוזים ולהניח בזוויות שונות.
בצק רגיל - בצק צבעוני בעל מרקם רך במידה המאפשרת פיסול ויצירתיות.
סוגים שונים של צבעים: צבעי אצבעות, צבעי שעווה, עפרונות צבעוניים – מאפשרים התנסויות שונות עם צבעים ועפרונות.
קוביות צבעוניות בשק (פלן טויס)– 50 קוביות צבעוניות בצורות, בצבעים ובגדלים שונים, המזמינות להרכיב מבנים וצורות כיד הדמיון.
אזן את הקקטוס (פלן טויס) – בסיס ו- 3 גדלים של "ענפים" בצבעים שונים. בעזרתם אפשר להרכיב את הקקטוס וליצור בכל פעם מבנה שונה.
מר תפוח-אדמה (פלייסקול) – מגוון של חלקים מאפשר הרכבה יצירתית של דמויות שונות.
 

http://www.kidsmall.co.il/InfoD.asp?id=12




תוקן על ידי טףטיפה ב- 20/04/2010 11:39:41




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/4/2010 11:41 לינק ישיר 


עוד על יצירתיות ויצירה

גן הילדים הנצחי

21 ביונ', 2009 | מאת admin | קטגוריות: Featured Article
<*>

“גן ילדים הוא מקום שבו ילדים לומדים דברים תוך כדי עבודה. כשהם בונים מגדל מלבנים הם לומדים תוך כדי בנייה על הכוחות שגורמים למגדלים ליפול או לעמוד; כשהם מציירים הם לומדים על הדרך שבה צבעים מתערבבים זה עם זה. בדרך כלל הם עושים את זה באמצעות שיתוף פעולה, והם מתפתחים מבחינה יצירתית ומבינים באיזו דרך צריך לחשוב כדי להתפתח.

עם זאת, ברוב מערכות החינוך, לאחר שלב גן הילדים, ילדים מגיעים לבית הספר, יושבים על כיסא ליד שולחן, עושים שיעורי בית ומקשיבים להרצאות פרונטליות. לא מעודדים אותם להתפתח מבחינה יצירתית. וזה רע מאוד, כי בעולם של היום חשוב יותר מאי פעם ללמוד לחשוב בצורה יצירתית. מכיוון שהחברה מתפתחת בקצב כה גבוה, לא מספיק להשתמש בעובדות ובכישורים המסורתיים שנלמדים בבתי הספר היום, כי בעתיד ייאלצו אנשים להתמודד עם מצבים משתנים. בדיוק מהסיבות האלו אנחנו רואים במודל גן הילדים את המודל הטוב ביותר לחינוך של אנשים ולמעשה לדרך הטובה ביותר לחיות”.

מיצ’ל רזניק, יהודי יליד פילדלפיה המעיד על עצמו שחינוך והנחלתו לאחרים היו הערכים החשובים בבית הוריו, עומד היום בראש קבוצה במעבדת המדיה של MIT, המגדירה מחדש את מושג החדשנות בכל יום ויום. על מה שעושה הקבוצה מרמז שמה: “גן הילדים הנצחי” כאשר הכוונה היא לפרויקטים שמטרתם היא לספק וליצור כלים שיעזרו לפיתוח היצירתיות.

<*>

המעבדה מעודדת יצירה תוך כדי מחשבה  - “צורת החשיבה הזאת… מאפיינת את מה שאנחנו רוצים לעשות עם ילדים - לגרום להם ללמוד באמצעות שילובם בתהליך של יצירה, דבר שלרוע המזל כמעט שלא קורה בבתי ספר יסודיים רגילים“.

פרויקט ידוע שפיתח רזניק עוזר לדעתו לילדים לפתח את היצירתיות שלהם באמצעות שילובם בתהליך של יצירת והרכבת לגו אלו מורכבים מאבני לגו חכמות הניתנות לתכנות ומאפשרות לילדים לבנות “מודלים” הרבה יותר מורכבים מכפי שניתן לבנות באמצעות קוביות לגו רגילות. למוצר המסחרי קוראים Mindstorms  ותוכלו לראות כאן דוגמא למה שאפשר לעשות עם הלגו הזה…

פרויקט אחר של ריזניק היא תוכנה לילדים בשם Scratch שנמצאת במערכת הלימודים בבית ספר יסודי בצפת (לאתר בית הספר). Scratch היא פלטפורמה ליצירת סרטונים, אנימציות וסרטים אינטראקטיביים, המאפשרת לילדים שאין להם ידע מוקדם בתכנות ליצור בצורה פשוטה סיפורים תוך שימוש במגוון רחב של כלים.

<*>

“עם Scratch לא מכריחים ילדים לדעת אם צריך להשתמש בסוגריים רגילים או מרובעים למשל. זה פשוט. כמו להרכיב לבנים של לגו…  העובדה שהילדים אינם נדרשים לדעת לכתוב קוד מנטרלת אצל רבים מהם את החשש להיכשל במשימה ופותחת פתח ליצירה אישית משמעותית שברבות הימים תתפתח גם לתחומים אחרים”.

פרויקט Scratch הצליח אפשר לומר בגדול. עם יותר מ-ממיליון הורדות, ותורגמה ליותר מ-40 שפות, ובהן גם בשפת הקודש - עברית. יותר מ 400 אלף יצירות שנוצרו באמצעותה הועלו לרשת. ובכלל מידי יום מועלים לרשת 1,500 יצירות חדשות (רוב המשתמשים הם בני 12 ו 13).

Scratch ו-Mindstorms  הם לא המשחקים החכמים היחידים בשוק, חברות צעצועים מחדירות יותר ויותר יישומי היי-טק למוצרים שלהן. אבל מהצד השני אם אתם ממהרים לקנות צעצוע כזה לילד “כי זה יהפוך אותו לחכם יותר” וכיוצא בזה כדאי לכם לדעת כי מומחים אומרים שהערך החינוכי של בובה ממוחשבת אינו בהכרח גבוה.

מומחים מזהירים את ההורים שלא להסתנוור מהטכנולוגיה המתקדמת שבצעצועים הללו. במקרים רבים, יותר משהצעצוע מלהיב את הילדים עצמם, הוא מפתה את ההורים למחשבה שצעצוע טכנולוגי יקדם את התפתחות הילד והשתלבותו בלימודים.

“שבב חכם שמותקן בגוף של בובה מסוימת לא הופך אותה בהכרח לצעצוע לימודי”, הדגישה הילרי רטינג, עורכת אתר הצרכנות הטכנולוגית “טכנוקופיה”. רוב האנשים, לדבריה, מכנים בובות פרבי צעצוע חכם, אף שאין בה שום תועלת לימודית. “קופסת צבעים ופלסטלינה ב-16 דולר יקדמו את ההתפתחות של הילד הרבה יותר מבובת פרבי שמחירה 60 דולר”, אמרה רטינג.

גם דיאן קרדינאלה, מאיגוד יצרני הצעצועים, מסכימה עם טענה זו. לדבריה, נוסף על כך שרוב הצעצועים האלקטרוניים כלל אינם חינוכיים, כמה מהם עלולים להשיג תוצאה הפוכה. כדוגמה היא מתארת מקרים שבהם צפצופי רובוטים והבהוב נורות של צעצועים גרמו לילדים נזקים רגשיים.

“הילדים זקוקים למגוון רחב של אפשרויות, הם צריכים צעצועים טכנולוגיים, בובות פרווה, לבני משחק ומכוניות צעצוע, צעצועים שהם יוכלו להפעיל, ולא רק כאלה שפועלים רק על פי פקודות המחשב” אומרת קרדינאלה.

———————————————————————————-

1. את צעצועי הלגו ניתן לקנות דרך: רובוטק טכנולוגיות, אפק 13, איזור תעשיה ראש העין, טל: 03-9004111 הם הנציגים של לגו בישראל ובאתר שלהם.

2. האתר של אורן צוקרמן - תלמידו של פרופ’ מיצ’ל רזניק ומיישם השיטה שלו בישראל.

http://kaveret.org/blog/gan-yeladin-forever



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > חינוך בגיל הרך > מאמר על אומנות ויצירה בגיל הרך.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר