בית פורומים ספרים וסופרים

הסוף לאנונימיות? - ותורה לשמה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/11/2008 18:13 לינק ישיר 
הסוף לאנונימיות? - ותורה לשמה



...

[תקציר מאמר המתפרסם במלואו בירחון גלילאו האחרון].

שימו לב לקטע המודגש בסופו של המאמר  
"מי כתב את זה?

בעתיד לא יוכלו כותבים אנונימיים המתבטאים ברשת או בספרות הכתובה להסתתר. חוקרים פיתחו פיתוח תוכנת מחשב שתנתח את הטקסט ותיתן תיאור מפורט ומהימן של מחברו

 באמצעות התוכנה אפשר לזהות במידה גבוהה את מגדר הכותב, את גילו ואת שפת האם שלו - וכל זה על ידי ניתוח טקסט שכתב באנגלית

יותר ממאה שנים חלפו מאז כבש הבלש הספרותי המפורסם שרלוק הולמס את לבם של אנשי לונדון והצליח ללכוד לא מעט פושעים בזכות יכולותיו האנליטיות, הלוגיקה ומוחו זריז המחשבה. למרות פערי הזמן אנו ממשיכים להתפעל מהיכולת הבלתי רגילה של הבלש האגדי להסיק בפרטי פרטים מסקנות על אופיים של בני האדם.

ניתוח טוקבקים וטקסטים ספרותיים

דמיינו כי יש בידכם יש תוכנת מחשב בעלת יכולות לא פחות טובות מאלה של הבלש המפורסם. לתוכנה זאת די בהרצת פרי יצירתו של מחבר לא ידוע ולקבל, בעזרת סדרת פעולות מתאימות, תיאור מפורט ומהימן של מחבר הטקסט (ארץ מוצא, מין, גיל, מאפייני אופי ותרבות)

תוכנה כזו יכולה לענות על צרכים של קהל מגוון: מהמשטרה, שיכולה להיעזר בתוכנה לשם חשיפת עקבותיהם של פושעים ברשת האינטרנט, דרך חשיפת מאפייניהם של חברים בקבוצות קיצוניות המפעילות אתרים ברשת, ועד חוקרי ספרות המתלבטים בזהות מחברו של הטקסט. כמו כן יכולה השיטה לסייע בבדיקת כתבי עת עתיקים, כאשר אין בידינו די מידע; אם למשל נמצאו באתר ארכיאולוגי מספר מגילות, ניתוח כזה יכול להראות האם כולן נכתבו בידי אותו מחבר.

והנה, פרופ' משה קופל וד"ר יהונתן שלר מאוניברסיטת בר-אילן, ועמיתיהם פרופ' שלמה ארגמון מהמכון לטכנולוגיה בשיקגו ופרופ' ג'ימס פנבקר Pennebaker)) מאוניברסיטת טקסס מצאו נוסחה, שעשויה לתת תשובה בתחום זיהוי מאפייני המחבר על סמך ניתוח טקסט שנכתב על ידו. התוכנה שפיתחו קופל, שלר ועמיתיהם מזהה מאפיינים סגנוניים של הכותב על פי ניתוח הטקסט, בין אם הוא טקסט ספרותי ובין אם הוא תגובה באינטרנט או כל מסמך כתוב.

קופל ושלר אינם עוסקים רק בהבדלים מגדריים בין כותבים: הם שיכללו את שיטות המחקר שיאפשרו לזהות את "טביעת האצבע" הספרותית עד לרמת דיוק המאפשרת להבחין בין כותב אחד למשנהו. באמצעות התוכנה שפיתחו אפשר לזהות במידה גבוהה את מגדר הכותב (gender), את גילו ואת שפת האם שלו - וכל זה על ידי ניתוח טקסט שכתב באנגלית. בנוסף, הניתוח מאפשר לקבוע האם טקסטים שונים שייכים לאותו מחבר.

אחד המקורות לטקסטים שבהם השתמשו קופל ושלר לצרכי המחקר ופיתוח התוכנה, הוא עולם הבלוגים (Blogs) יומנים אישיים המתפרסמים ברשת. הבלוגים זוכים לפופולריות רבה ומהווים מאגר של מאות אלפי טקסטים, שניתן לנתחם ולדלות מהם מידע על אופי המחברים. כמות זו טקסטים מאפשרת להרחיב ולשדרג את בסיס הנתונים של תוכנת המחשב.

᥿ היסטוריה של זיהוי פרופיל המחבר

הכל התחיל בשנות השישים המוקדמות של מאה ה- 20, כאשר פרדריק מוסטלר (Mosteller) מאוניברסיטת הרווארד ודוויד ואלס (Wallace) מאוניברסיטת שיקגו פרסמו עבודה שהפכה לפריצת דרך בתחום זיהוי אוטומטי של פרופיל מחבר, המבוסס על תוכנת מחשב.

שני החוקרים עבדו על 12 מאמרים מתוך "כתבי הפדרליסט"[1] במטרה לגלות את זהות המחברים (ראו מסגרת). הם השתמשו באלגוריתם שביצע ניתוח סטטיסטי של שפת המאמרים וחישוב של שכיחות הופעת המילים בטקסט. הנחת יסוד מרכזית בשיטה המתוארת, ובאלה שבאו בעקבותיה, היא שקיים מאגר טקסטים של מחברים ידועים, המאפשר אנליזה השוואתית וקביעת מידת התאמה של טקסט חדש למחבר ספציפי, מזוהה.

מודל חיזוי

בראיון לגליליאו אומר פרופ' קופל: "במקרים רבים אנו נתקלים בטקסט אנונימי בלי שתהיה לנו קבוצה מוגדרת של מחברים אפשריים, שהסופר האנונימי נמנה עמם. מה ניתן לעשות במקרה כזה? במקרים כאלה היינו רוצים לעשות מה שעושים בלשים טלוויזיוניים: להפיק מנוסח הטקסט האנונימי את מירב המידע על אודות הכותב. למשל: מגדר, גיל, שפת אם, אישיות, וכדומה."

הגישה דומה בעיקרון לזו של מוסטלר וואלס, אלא שבמקום לאפיין כתיבה של מחבר נתון, מנסים החוקרים לאפיין כתיבה של קבוצות מחברים (כתיבה גברית לעומת כתיבה נשית, כתיבה צעירה לעומת כתיבה מבוגרת, וכו').

איך עובד המנגנון? על מנת לפענח טקסט אנונימי שמאפייני מחברו לא ידועים, יש צורך בבניית מודל חיזוי, שיהווה מעין נוסחה המאפשרת סיווג של טקסט נתון לאחת מקבוצות השייכוּת המגדירות את גיל המחבר, מִגְדרו, גילו, שפת האם שלו וכו'.

 בניית מודל חיזוי נשענת בעיקר על ניתוח סוציו-לינגוויסטי של מאות אלפי בלוגים, בעלי מאפייני מחבר ידועים (המכונים מסמכי אימון). ניתוח מסמכי אימון מתבצע באופן אוטומטי ומתחיל מהמרת טקסט כתוב לווקטור מתמטי. מרכיבי הווקטור הם המילים שמופיעות בגוף הטקסט (מאפייני הטקסט). תוכנת הזיהוי מבצעת בדיקת שכיחות ההופעה של מילים, ביטויים וצירופי לשון ספציפיים במסמכי האימון, ומפעילה שיטות של למידת מכונה כדי לבנות נוסחה המסווגת כל אחד ממסמכי האימון לקבוצת שייכות. אותה נוסחה משמשת מודל חיזוי לניתוח טקסטים חדשים ולסיווגם.

לשם בדיקת מידת הדיוק של מודל החיזוי, הריצו קופל ושלר את תוכנת הזיהוי על טקסטים בעל מאפייני מחבר ידועים, שכמובן לא שימשו לבניית המודל (להלן: מסמכי מִבדק). הדרישה המרכזית בבדיקה זו היא התאמה גבוהה ככל האפשר בין קביעת פרופיל המחבר על ידי התוכנה ובין ההגדרות האמיתיות, הידועות מראש במקרה זה. תוצאות ניתוח של מסמכי מבדק אלה הביאו לדיוק של מעל ל- % 80 - תוצאה שהספיקה כדי שתוכנת הזיהוי תהיה יישומית עבור טקסטים אנונימיים.

כל קריטריון והמאגר שלו

עבודה עם כמות גדולה של מסמכי אימון מאפשרת בניית מאגר נתונים, המכיל מספר רב של מאפיינים בתוך כל קבוצת השייכות, דבר המעלה את אמינות הבדיקה עבור טקסטים חדשים. היתרון הבולט של שיטת עבודה זו על קודמותיה, הוא אפשרות להוספה אוטומטית של מאפיינים חדשים לבסיס הנתונים, כלומר שיפור דיוק החיזוי. כזכור, בסיס הנתונים בתוכנות הזיהוי הישנות היה מוגבל לכמות הטקסטים הזמינים, שנכתבו על ידי מחבר ספציפי, אליהם נעשתה השוואה של הטקסט הנבדק.

מאגר נפרד של מסמכי אימון נבנה עבור כל קריטריון פרופיל (מגדר, גיל, שפת אם, אישיות וכדו', מלבד הקטגוריות של מגדר וגיל, שלהן מאגר המידע משותף). כל אחד מקריטריוני הפרופיל מכיל קבוצות שייכות אליהן מסווגים הטקסטים הנבדקים. קבוצות שייכות עבור קריטריון הגיל שנקבעו הן: צעירים עד גיל 20, בוגרים בשנות ה- 20 ומבוגרים מעל גיל 30.

 מי כתב את הספר הגנוז?

אחת התעלומות שנפתרה באמצעות תוכנת המחשב עסקה בכתביו של הרב יוסף חיים, המכונה ה"בן איש-חי", שכיהן כרב הראשי בבגדד לפני כ- 100 שנים. לפי טענת הרב, הוא מצא ספר גנוז, שמחברו לא ידוע. על מנת להוכיח או להפריך את מקוריות התגלית, הספר הגנוז ואחד מהטקסטים של ה"בן איש-חי" נבדקו במקביל בעזרת התוכנה. התוצאות העידו על כך ששני הספרים הם פרי יצירתו של אותו מחבר... "

כאמור המאמר המלא התפרסם בחוברת גלילאו האחרונה.

[בשיחה שקיימתי עם ד"ר שלר הנזכר מעלה, אישר הלה את המובן מאליו כי הספר הגנוז הלא הוא ספר 'תורה לשמה' הידוע']



[1] כתבי הפדרליסט (Federalist Papers) - כך מכונה קובץ בן 85 מאמרים על חוקת ארצות הברית. המאמרים נכתבו בין השנים 1788 - 1787. אלה הם 85 עלוני תעמולה שנכתבו מתוך כוונה להסביר לתושבי ניו-יורק את היתרונות בחוקה המוצעת על פני תקנון הקונפדרציה. את העלונים כתבו ג'יימס מדיסון (Madison), אלכסנדר המילטון (Hamilton) וג'ון ג'יי (Jay) והם פורסמו תחת שם בדוי "Publius". לא היה ברור, לגבי חלק מהמאמרים, מי הכותב: המילטון או מדיסון. הניתוח הסטטיסטי של ואלס ומוסטלר קבע כי המאמרים שבמחלוקת נכתבו על ידי מדיסון. כך נראה שהמחקר לזיהוי המחברים של כתבי הפדרליסט, הוא העבודה המפורסמת ביותר בתחום זיהוי פרופיל המחבר ומהווה עד היום אבן יסוד לשיטות המחקר המודרניות

 



תוקן על ידי מציץומליץ ב- 30/11/2008 18:13:37




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2008 18:33 לינק ישיר 

לא בדיוק אבל בערך
זאב גלילי לקח את ספר הזוהר לבדיקה במעבדה לז"פ מפענחת סגנונות טקסט והבדיקה העלתה כי הרעיא מהימנא, מדרש הנעלם ואידרא רבא.לא נתחברו ע"י מחבר אחד. [מכיון שספרי רמד"ל לא הומרו לפורמט מחשב לא היה ניתן להשוות ביניהם לבין הזוהר]
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=982060



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2008 21:33 לינק ישיר 

מציץומליץ כתב:


...

בגלילאו נכתב:

 מי כתב את הספר הגנוז?

אחת התעלומות שנפתרה באמצעות תוכנת המחשב עסקה בכתביו של הרב יוסף חיים, המכונה ה"בן איש-חי", שכיהן כרב הראשי בבגדד לפני כ- 100 שנים. לפי טענת הרב, הוא מצא ספר גנוז, שמחברו לא ידוע. על מנת להוכיח או להפריך את מקוריות התגלית, הספר הגנוז ואחד מהטקסטים של ה"בן איש-חי" נבדקו במקביל בעזרת התוכנה. התוצאות העידו על כך ששני הספרים הם פרי יצירתו של אותו מחבר... "

[בשיחה שקיימתי עם ד"ר שלר הנזכר מעלה, אישר הלה את המובן מאליו כי הספר הגנוז הלא הוא ספר 'תורה לשמה' הידוע']


 



מפליא שטרם פרסום המאמר בגלילאו, בחוברת מקבציאל האחרונה (ל"ה, תשרי תשס"ט) נתפרסם מחקר מקיף על זיהוי מחבר  ספר 'תורה לשמה', ושם התיחסות נרחבת להוכחת הזיהוי כתוצאה משיווי הלשונות. אין ספק שמדובר בתופעה מרתקת במיוחד.
 
רצ"ב הקטע הרלוונטי מתוך המאמר במקבציאל:


 

***

ג. תופעה נוספת אשר הבחנו בה בעיון בחיבורינו, הינה: שפה אחת ודברים אחדים בס' תורה לשמה ובשאר כתבי רבינו, דבר זה ניכר אצל כל מעיין אשר עינו פקוחה על הספר וספרי הגרי"ח מצויים אצלו, אך הדברים ניתנים גם להוכחה פשוטה: כאשר נווכח במטבעות לשון יחודיות, אשר אחר בדיקה מקיפה ומדוקדקת[1] נמצא כי הינם בלעדיות לחלוטין[2] או נדירות ביותר, ונמצאות בספר תורה לשמה ובשאר כתבי הגרי"ח, ואצל זולתו כמעט ולא נמצאם בכלל.

 

עובדה זו הינה מפליאה למדי, שכן אין המדובר דווקא בהישנות ובכפילות של כינוים לספרים ואישים – אף שגם סביב זה בולטת מגמה זו וכדלקמן – אלא אף בצירופי מילים אשר כביכול הינם פשוטות למדי, ובלתי מקוריות בעליל, אף באלה מצינו יחודיות ובלעדיות בס' תורה לשמה עם שאר כתבי הגרי"ח. אין המדובר בתופעה חד פעמית, אלא בדבר החוזר על עצמו שוב ושוב לאורך כל החיבור. יהיה הסבר התופעה אשר יהיה מכל מקום רשימת התוצאות מדברת בעד עצמה. המעיין אשר יעמוד על המתואר כאן בצורה ישירה ובלתי אמצעית ע"י חיפוש עצמאי של מילות אלו בכלים המתאימים, יווכח כי הנרשם כאן הינו רק מקצת מן הקיים בספר. בכדי לא להלאות את המעיין, הסתפקנו בדוגמאות דלקמן המשקפות באופן ברור ביותר את הנאמר כאן.

 

 

א. תורה לשמה סי' ק"ד[3]: רבינו האר"י בשער טעמי המצוות. ההפניה לספר 'שער טעמי המצות' מתיחסת לספר הנקרא אליבא דאמת 'שער המצות'[4], כינוי זה 'שער טעמי המצות' לספר 'שער המצוות' הינו בלעדי לרבינו ואין דמות לו אצל שאר מחברים (ראה: שו"ת רב פעלים ח"א יו"ד סי' נ"א; שם אה"ע סי' ח'; שם חלק סוד ישרים סי' ד'; ועוד רבים)[5]

 

ב. תורה לשמה סי' תל"א[6]: רבינו זלה"ה בעץ חיים שער למ"ד. בכינוי זה 'רבינו זלה"ה' ביחס להאר"י ז"ל, יחיד הוא רבינו בו, ולא מצאנו כינוי שכזה על האר"י בשאר ספרים למעט ספרי הגרי"ח[7] (ראה: שו"ת רב פעלים ח"א יו"ד סי' מ"ד; שם סוד ישרים סי' ג'; שם סי' ד'; ועוד רבות).

 

ג. תורה לשמה סי' שע"ה: מיהו אמרתי אם ירצה אדם. ביטוי זה 'מיהו אמרתי' לא נמצאנו כמעט בשום מקום זולת בתשובות רב פעלים (ראה ח"א יו"ד סי' כ'; ח"ב אה"ע סי' י"ט; ח"ג או"ח סי' ל"ב).

 

ד. תורה לשמה סי' א'[8]: גם עוד מצינו בשו"ת מהר"י ברונא. 'גם עוד מצינו' לא נמצא בשום מקום פרט לתשובות רבינו רב פעלים. (ראה ח"א או"ח סי' א'; שם סי' ל"ב; שם אה"ע סי' ט'; שם סוד ישרים סי' י'; ועוד רבים).

 

ה. תורה לשמה סי' שמ"ב: אך אחר הישוב ראיתי. צירוף זה 'אחר הישוב ראיתי' לא נמצא בשום מקום כי אם בתשובות רב פעלים. (ראה: ח"א או"ח סי' י"ט; שם סי' כ"ג; שם סי' כ"ד; שם חלק יו"ד סי' כ"ח; שם ח"ב או"ח סי' י"ד).

 

ו. תורה לשמה סי' רמ"ד: ברם זאת מן המודעים. 'זאת מן המודעים' ביטוי זה בכתיבה זו לא מצאנו כמוהו בשום מקום פרט לרב פעלים ח"ב יו"ד סי' ז', ורב ברכות עמ' מ"ז.

 

ז. תורה לשמה סי' כ': בגמרא דזבחים דף כ"ד ע"א בעי רבי אמי כי קדיש דוד, רצפה עליונה קדיש, או דילמא עד לארעיה דתהומא קדיש. לפנינו בגמרא זבחים שם במקום 'לארעיה' כתיב 'לארעית', נוסח 'לארעיה' לא מצאנו לפי שעה בשום מקום פרט לשו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' כ"א, שם הובאה גמרא זו, וגם שם חוזר שיבוש קל זה על עצמו.

 

ח. תורה לשמה סי' רס"ד: והשתא מלבד כי מן התוספות. צירוף זה 'והשתא מלבד' נמצא רק ברב פעלים (ח"א יו"ד מ"ה וח"ד או"ח סי' ח').

 

ט. סי' שכ"א: 'אך צליבת המן...', תואר זה לתליית המן לא מצאנו בכל ספרי האחרונים בלתי אם בס' תורה לשמה ובספרי רבינו (עיין בן איש חיל דרוש א' לשבת זכור; בן יהוידע שבת פ"ח א'; רב פעלים ח"א סוד ישרים סי' ה', וכך הוא שגור אצל רבינו בכל פירושו למגילה הנקרא קרן ישועה)[9].

 

י. סימן קס"ג[10]: 'ודין זה פסוק להלכה'.  מטבע זה מצינו רק ברב פעלים ח"א יור"ד סי' מ"א, ובעוד יוסף חי פרשת תצוה אות ה'.  

 

י"א. תורה לשמה סי' ז'[11]: לגאון הוא הב"ח. תיבות אלו 'לגאון הוא' נמצאו רק בספרי רבינו (ראה רב פעלים ח"א או"ח סי' ו': לגאון הוא הרב חיד"א. ושם ח"ג יו"ד סי' י"ח לגאון הוא הרב מהריק"ש).

 

 

לסיכום ענין זה, נחתום בחתימת השאלות הבאות בס' תורה לשמה. יש מהן שנוסחת חתימתן 'יורינו ושכמ"ה' ויש מהן 'יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה'. חשוב לציין כי זו גם הסיומת במרבית השאלות בשו"ת רב פעלים[12], גם נוסחאות אלו הינם כמעט בלעדיות לרבינו[13].

 

וראוי להסמיך לכאן דברי המהרי"ק בתשובה[14]: וכן מצאתי בשני ספרי מרדכי שהביאו סתם ולא כתב מי אמרם, ולפי דעתי שהוא מפסקי ראב"ן בספר צפנת פענח שלו, כי כן הוא רגיל לכתוב  'דין זה פסוק' כו' וכן כתוב שם 'דין זה פסוק' מהנהו בי תרי כו', ולפי דעתי אין מהר"ם רגיל לכתוב בלשון 'דין זה פסוק'.

***

 



[1] בדיקה זו נעשתה באמצעים המשוכללים ביותר העומדים לרשותינו: תכנת 'אוצר החכמה' בגירסתה האחרונה פרויקט השו"ת והתקליטור התורני בגירסאותיהם העדכנייות.

[2]כמובן שהמצאותם של ביטויים אלו בספרי חכמי ומחברי דורנו אינה מלמדת דבר, אחר שבלא ספק הושפעו מנוסחתו.

[3] וסימנים: ל"ו; ק"ה; תכ"ו; תע"ב; תע"ד; תק"ו; תקי"ט.

[4] הנדפס לראשונה בשאלוניקי תרי"ב. ולא לספר טעמי המצוות הנדפס לראשונה בזולקווא תקל"ה שהוא ענף מתוך פרע"ח למהר"ם פאפרש.

[5] והבחין בכך לראשונה הגרי"ח סופר בדבריו הנז"ל.

[6] וסימנים: קי"ח; קמ"ח; תי"ג; תל"ב; תל"ז; תמ"א; תמ"ב; תמ"ג; תמ"ד; תמ"ט; תנ"א; תנ"ג; תע"ב; תע"ד; תצ"ח; תק"ג; תק"ד; תק"ז; תקי"ט.

[7] הבחין בכך בספר שבט מיהודה עמ' רל"ג.

[8] וסימנים: ו'; צ"ו; קצ"א; שכ"א; שנ"ג; תע"ב; תקי"ז.

[9] ומקורו בתרגום אסתר ז' י': וצליבו ית המן.

[10] ראה גם סימן ר"ל  סי' רס"ה וסי' שמ"ט.

[11] שם סי' נ"ט: לגאון הוא הרמ"ע.

[12] מאתים ושתים עשרה במספר. צא ורא"ה.

[13] הבחין בכך בספר שבט מיהודה עמ' רל"ג.  'יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה' מופיע בתשובות מכתם לדוד (חאו"ח סי' ו'), ויקרא אברהם (חו"מ מ"ד), מור ואהלות (אה"ע ב'. חו"מ י"א י"ג י"ט ל"א). 'יורנו ושכמ"ה' הינו נדיר אף יותר, ומופיע אך ורק בשו"ת צדקה ומשפט חו"מ ל"ז ובזבחי צדק או"ח כ"ט.

[14] סוף שורש ע"ז


 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2008 21:47 לינק ישיר 

אלייעזר
>והבדיקה העלתה כי הרעיא מהימנא, מדרש הנעלם ואידרא רבא. לא נתחברו ע"י מחבר אחד.<
מי חשב שכן? יוקח נא שני קטעים מספר הזהר גופא, נניח פרשת שמות ופרשת ויקרא, ויאמר נא את מסקנת המחשב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2008 02:55 לינק ישיר 

צלצח,

ומה יהיה כשיפעילו את השיטה על חמשה חומשי תורה ויגיעו למסקנות ביקורת המקרא על המקורות השונים ? (אכן, תוותר עדיין הברירה לאמץ בדיעבד את שיטת הבחינות של הרב פרופ' ברויאר)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2008 08:32 לינק ישיר 

ההגיון שמאחורי התכנה המדוברת הוא, יסודו הוא במגבלות האדם, היינו שבלא לשים לב הוא מסגל לעצמו שפה קבועה ומשתמש באותם מטבעות וצירופי  לשון אחידים בכל מקום. כך שבחמישה חומשי תורה שלא נכתבו ביד בן אנוש אין ערך ומשמעות לבדיקה זו.
 
ויותר מכך אחר שאנו מאמינים (ואני הק' בכלל המאמינים ב"ה) שהתורה נכתבה בדיוק בלשון זה ולא בלשון אחר, ואין כאן רק ענין של נוסח ספרותי ח"ו  אלא לשון זו דייקא ולא אחרת,  והרבה טמון ורמוז באותיותיה ובצירופיה, ברור איפוא שאין ערך לבדיקה.    




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2008 12:20 לינק ישיר 

ומי שמאמין שהזוהר נכתב בדיוק בלשון זה ולא בלשון אחר ואין כאן רק ענין של נוסח ספרותי ח"ו, גם לו אין בעיה עם כל הבדיקות והמחקרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2008 15:41 לינק ישיר 

 צלצח. אכן גלילי [עכ"פ כפי המובאה בבלוג] נראה כאחד שאינו בקי כלל בנושא.
יתירה מזו לדברי אותו בלוגר לכו"ע הזוהר חובר ע"י תלמידי רשב"י. וא"כ מדוע אמורה להיות אחידות בסגנון דברי הזוהר עצמו.

על ספר תורה לשמה [וההפניה למקבציאל] נכתב כאן בעבר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2008 17:22 לינק ישיר 


האם התוכנה ערוכה גם לבדיקות בטקסטים שערכו עריכות ועיבודים שונים?






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/12/2008 08:10 לינק ישיר 

אפשר לבדוק את תוס' שידוע שכל מס' זה מישהוא אחר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/12/2008 14:14 לינק ישיר 

אלייעזר כתב:
זאב גלילי לקח את ספר הזוהר לבדיקה במעבדה לז"פ מפענחת סגנונות טקסט והבדיקה העלתה כי הרעיא מהימנא, מדרש הנעלם ואידרא רבא.לא נתחברו ע"י מחבר אחד. [מכיון שספרי רמד"ל לא הומרו לפורמט מחשב לא היה ניתן להשוות ביניהם לבין הזוהר]
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=982060


כיום שספר שקל הקודש לרמד"ל שוכן כבוד בD.B.S בטלה טענה זו [אם כי יתכן שהתוכנה תתקשה להשוות סגנון עברי לסגנון ארמי]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/12/2008 18:53 לינק ישיר 

יודעי דבר טוענים שהתכנה מסוגלת לזהות ספרים שהגיעו מD.B.S.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/12/2008 21:41 לינק ישיר 

יש עוד מאמר שמטרתו היא שיוך ה"תורה לשמה" לרבינו יוסף חיים בקובץ "ויען שמואל" חלק ח' (קובץ שותי"ם של כיסא רחמים).

אולם מאמרים אלו אינם פוטרים את הקושיה למה הסתיר את זהותו (ומילא בעילום שם-אבל בצורה של  "מצאתי כת"י ישן" ?!), ולמה דווקא בספר זה ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/12/2008 03:50 לינק ישיר 

בוורד שבאנגלית יש אופציה להקש על תיבה מסוימת והוא מראה מספר תיבות שמשמעותן דומה לאותה התיבה. בעקבות זה אפשר לכותב למנוע מלחזור אחר התיבות שגרתיות בפיו. ולהסתיר עצמו קצת. לא יודע אם יש כבר זה גם בעברית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2008 17:04 לינק ישיר 

אריהדל כתב:

אולם מאמרים אלו אינם פוטרים את הקושיה למה הסתיר את זהותו (ומילא בעילום שם-אבל בצורה של  "מצאתי כת"י ישן" ?!), ולמה דווקא בספר זה ?


ראה מאמרו של יהודה לביא בן-דוד "שו"ת תורה לשמה,   צהר,  ב, תשנ"ח,  רט-רכו. [סרוק בפרויקט כותר]: 

http://www.biu.ac.il/JH/Responsa/COTAR/kitv/kitv_art2650_frm_1.htm  

שם הביא כמה סברות:
 בשם הרב מאזוז [בהסתייגות] לפיה לא רצה להציג עצמו כמי שלומד תורה לשמה.

 או שכתב חיבור זה בצעירותו ולא רצה לקראו על שמו, ומכאן מובן שם הספר: "תורה לשמה" ולא לשם כבוד וכד' כי שמו אינו נקרא עליו וכו'.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/12/2008 22:36 לינק ישיר 

ראיתי כמה תשובות :
הר' יעקב משה הלל בתהילות יוסף-הבא"ח היה חסיד גדול (וכמ"ש הגר"ע יוסף בכ"מ
"חסדאין מיליה" ) ורצה לצאת ידי חובת כל השיטות. והיות שיש רבנים שאומרים שראוי לו לאדם שיפרסם ספריו ככששמו גלוי, ומאידך, יש אומרים ההיפך -הוציא ספר אחד בעילום שם.

תולדות חיי הרי"ח הטוב שמודפסת בתחילת ספריו (ואנני יודע מי כתבה )- הבא"ח כתב ספר זה בזמן שהותו בכלא , ומכיוון שאין שמחה לאסיר כתב זאת בעילום שמו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > הסוף לאנונימיות? - ותורה לשמה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.