בית פורומים ספרים וסופרים

תרגום יונתן של תורה - מי אמרו ?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/12/2008 16:28 לינק ישיר 
תרגום יונתן של תורה - מי אמרו ?

ברוב חמשה חומשי תורה הנדפסים מופיע תרגום יונתן לצד תרגום אונקלוס עובדה הסותרת את דברי הגמ' במגילה שיונתן אמר רק תרגום של נביאים. האגדה הרווחת היא שהתרגום הנ"ל נקרא בשעתו תרגום ארץ ישראל, ונשתנה ע"י המדפיסים לתרגום ירושלמי, חזר ונשתנה לתרגום י. חזר ונשתנה לתרגום יונתן, ומכאן הטעות.
בשבוע האחרון שמתי לב לעוד הוכחה לטעות הנ"ל. רש"י בפירושו לנביאים מביא רבות מאין ספור 'ויונתן תרגם' וכו' ואילו בפירושו על התורה לא מופיע 'יונתן' אפילו פעם אחת, רק במקום שבו רש"י מצטט פסוק מהנביאים הוא מזכיר "יונתן" ראה שמות כח ד.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/12/2008 20:08 לינק ישיר 

הדבר ידוע וברור שהתרגום עה"ת ששמו  נקוב עליו "תרגום יונתן בן עוזיאל", אינו ת"י , וכמו  שהגמ' במגילה אומרת במפורש, שיונתן לא תרגם את התורה. ומה שנדפס ע"ש ת"י, אינו אלא נוסחה אחרת של תרגום ירושלמי שנדפס לצידו.

וכבר כתב זאת החיד"א בשם הגדולים במערכת ספרים, בערך "תרגום יונתן" ,בשם ר"י חאגיז ומביא ראיות לדבריו.

ואני מצאתי ברבינו בחיי פר' בשלח שמביא תרגום ירושלמי, ונמצא אצלנו ביונתן בן עוזיאל.
וכן מצאתי ברמב"ן פר' לך לך (יד ו') מביא ירושלמי וזה בת"י.

ובדיוק  בשבת שעברה, בלומדי ברמב"ן בפר' ויצא (ל' כ') שמתי לב שמביא תרגום ירושלמי,  וגם זה נמצא אצלנו ביונתן בן עוזיאל.

ומה נואלו מדפיסי חומש "המאור" ש"הגיהו" שם את דברי הרמב"ן, ו"תקנו" 'תרגום יונתן' במקום  'תרגום ירושלמי'...




תוקן על ידי בר_בי_רב ב- 15/12/2008 20:18:21




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/12/2008 20:40 לינק ישיר 

ברבירב
אם אינני טועה, תרגום "יונתן" ותרגום ירושלמי דומים הם, ומה שהדפיסו בחומשים רק קטעים קצרים מתרגום ירושלמי, הוא כדי למנוע כפילות (כלומר, הדפיסו רק את הפסוקים בהם יש שינוי בין שני התרגומים, וכפי שעשו המדפיסים ב"תוספות ישנים" ליבמות, שמצאו קובץ תוספות עצמאי, אך הדפיסו רק את הקטעים בהם מצאו לענ"דייהו חידוש על התוספות הידועים). יתכן אפוא שהדברים שמצאת ברבנו בחיי וברמב"ן בשם תרגום ירושלמי, אכן ציטטום מן התרגום הירושלמי המקורי, [ולאו דוקא התכוונו לתרגום "יונתן" וקראוהו "ירושלמי".]
רמ"מ כשר מצא חלק נכבד מהתרגום הירושלמי המקורי והדפיסו כמדו' באחר מכרכי תורה שלמה.



ומדי דברי, אביא ממה שציטט חברנו "צבע אדום" באשכול סמוך אודום ת' אונקלוס:

תנו רבנן על מנת שאני קריינא, כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת הרי זו מקודשת. ר' יהודה אומר עד שיקרא ויתרגם. יתרגם מדעתיה? והתניא ר' יהודה אומר המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף. אלא מאי תרגום, תרגום דידן. (קידושין מט.)

פירש רש"י:
המתרגם פסוק כצורתו - שבא לחסר תוספת התרגום שלנו לומר לא אתרגם פסוק זה אלא כצורתו, כגון לא תענה על ריב (שמות כג), לא תסהיד על דינא, הרי זה בדאי:

והמוסיף עליו - שבא לומר הואיל וניתן רשות להוסיף אוסיף גם אני בכל מקום שארצה:

הרי זה מחרף -
מבזה את המקום משנה את דבריו, ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן, אלא שנשתכח וחזר ויסדו, כדאמרי' במגילה (ג.) ושום שכל זה תרגום:

האם לפי רש"י, נמצא שר' יהודה שולל נחרצות תרגום כמו  יונתן/ ירושלמי?



תוקן על ידי צלצח ב- 15/12/2008 20:45:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/12/2008 21:15 לינק ישיר 


צלצח.

תרגום ירושלמי הוא ממוצע בין  המיוחס ליונתן לבין אונקלוס, בעוד שאונקלוס רובו פירוש מילולי, והמיוחס ליונתן עשיר במדרשים ומענינים החורגים מתיבות המקרא, הרי שתרגום ירושלמי הינו ממוצע בינהם רובו תרגום המילות כאונקלוס ולעיתים נמצא בו  תוספות.

רמ"מ כשר הדפיס את כל התרגום ירושלמי כת"י רומי בתורה שלימה  בכרך כ"ה - כ"ח (לפי' ויקרא שמיני). אך הוא כמובן לא גילה אותו, התרגום נדפס עוד לפניו  במדריד  בין השנים 68- 74. ואחרי כן (פקסמיליה) בהוצאת מקור.

מאפס הפנאי אסיים עתה, מאוחר יותר אולי אפרט (למי שזה מענין...) את תולדות היחוס המוטעה של התרגום שלפנינו ליונתן :

ריקאנטי - הבחור - דברי המדפיס בראש תורה ונציה 1590  - עזריה מן האדומים מאור עיניים.


תוקן על ידי מציץומליץ ב- 15/12/2008 21:12:01




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/12/2008 21:21 לינק ישיר 

ברבירב

כפי הנראה, טעות גדול טעו עם "התיקון"
זה לשון התרגום יונתן "ואמרת לאה עבד יתי יי זבודין טבין"
וזה לשון התרגום ירושלמי (כמו שנדפס תרגום ירושלמי השלם בחומש אוצר הראשונים)
 "ואמרת לאה זבד יתי יי זבידין טבין"
וזה לשון קדשו של הרמב"ן שמביא התרגום ירושלמי (והחברא "מאור" עשו "תיקון גדול")
"זווד יתי מימרא דה' זוודין טבין" (הרמב"ן כתב שם שהויו והבית ישתוו בלשונינו)  

כפי הנראה, הלשון של הרמב"ן הוא דומה להירושלמי ולא להיונתן




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/12/2008 21:35 לינק ישיר 

דנו בשאלה בעבר
[ומכיון שנשארתי שם בשאלה קלה אנסה את מזלי שנית. המהר"ץ חיות [מאמר עטרת צבי ספרי מהרצ"ח ח"ב עמ' תקיג] מביא את דברי החכם בהקדמת נתיבות השלום [בעברית מדוברת ר"מ מנדלסון במבוא לביאורו עה"ת] שבכל הדפוסים נפלה טעות דפוס שפתחו ת"י תרגום יונתן במקום תרגום ירושלמי ומציין שם שכבר עמד בזה בספר ב"י. מישהו מכיר?]

אגב. שמעון כשר בספרו פשוטו של מקרא [ב"כ בראשית-לך לך] משתמש רבות בתרגום ירושלמי השלם מאוצרות אביו.


תוקן על ידי אלייעזר ב- 15/12/2008 21:53:23




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/12/2008 21:51 לינק ישיר 

מציץוצליץ
תודה על העמדת דברים על דיוקם
ואשמח אם יאפשר הפנאי לפרט יותר. [ולפי צפיות אשכול זה, מסתבר שזה מעניין עוד כמה אנשים מלבדי]. 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2008 01:21 לינק ישיר 

דבר  קיומו של תרגום יונתן לתורה נודע לראשונה מתוך פירושו של המקובל רבי מנחם ריקאנטי  [ה"א י' - ה"א ע' לערך] על התורה [ונציה רפ"ג]  ששם הביא במקומות אחדים תרגום ארמי של 'יונתן בן עוזיאל זכרונו לברכה'. כעבור איזה שנים תמה רבי אליהו בחור [רכ"ח רכ"ט - ש"ט] בראש ספרו מתורגמן [איזני ש"א]: 'איך אבד [התרגום] בזמן קצר זה [מאז ימי רבי מנחם] ולא נשארה ממנו העתקה'

לראשונה נדפס התרגום ונקרא שמו של יונתן עליו בחמשה חומשי תורה ונציה ש"נ.

בתחילת הספר מודיע המדפיס אשר פורינץ:

'...כי העיר ה' רוח אחד מן הקדושים אשר בארץ המה ויאר את עיני בתרגום של הקדוש יונתן בן עוזיאל אשר רבים אליו השתוקקו ובני עליה והם מעטים זכו עד הנה להתענג מזיו ככבודו. והתרגום הלז יוצא מבית מדרשו של הגאון  המופלא כמוהר"ר יצחק פואה  וכו' כי עת לעשות לתת לדפוס התרגום אשר לא נראה עד עתה'.
      
מכאן ואילך תפס התרגום ויחוסו את שמו ומקומו והוא חזר ונדפס כולל הודעת המדפיס.

ר' עזריה מן האדומים [רע"ב לערך - של"ח] בספרו מאור עינים [מנטובה של"ד]  מעיד [מהדורת וילנא תרכ"ו עמ' 143]:

'...ראיתי שני תרגומים שלימים על התורה כלה דומיא [? וכונתו דומים] מילה במילה האחד ביד הנשיאים בני פוא"ה וכתוב בשוליו שהוא תרגום יוב"ע, והאחד ביד הר"ר שמואל קסי"ס במנטובה ובושליו יכנהו תרגום ירושלמי, שניהם מתחילים תרגום מילת בראשית לא 'בחכמת' אבל מן אוולא ברא ה'... ובשניהם נמצאים כלהלשונות שזכר הרב ריקאנטי...ויהי כאשר עברתי על התרגום הנזכר מצאתיו במקומות רבים  מאריך בדבריו פעם על צד הביאור פעם דרך דרש'

דברי המאור עינים על קיומו של כת"י שהכיל את התרגום המיוחס ליונתן שנקרא תרגום ירושלמי, הם שהיוו מקור להשערה שנזכרה לעיל בדבר הפתחיתה שגויה של הר"ת ת"י = 'תרגום יונתן'  חלף 'תרגום ירושלמי'.

כיום ידוע על כת"י קדום אחד בלבד, והוא כנראה שעמד לפני מדפיס החומש הנזכר. כת"י זה הופיע לראשונה ע"י גינזברגר בברלין תרס"ג ובמהדורה מתוקנת ע"י  רידר ירושלים תשל"ד.   

[מה שהלין בר בי רב על מדפיסי המאור, כבר קדמו להם מדפיסי הערוך שבכמה מקומות  (ערך גזם שלחף עוד) הגיהו במקום תרגום ירושלמי לתרגום יונתן, שיבושים אלו חדרו גם לתוך התוספות הנדפסים: בתוס' חגיגה כ"ג ע"א ד"ה סלמנדרא הביאו פסקא מן הערוך ששם הובאו דברי יונתן בתרגומו, בעוד שאליבא דאמת אין מובאה זו אלא שיבוש. (וראה בשה"ג ערך ת"י שהאריך לדון ביחוסו של התרגם ליונתן וסבר בשגגה כי הנזכר לפנינו בתוספות - יונתן-  משקף את דעתם). [מש"כ ע"ד הערוך זו הדעה הרווחת אצל ראשוני החוקרים שי"ר וצונץ, אבל ראה מש"כ הגאון הנפלא ר"ח העליר בספרו התרגום הירושלמי עה"ת נ"י תרפ"א במיוחד בעמ' 18 ואילך].

אודות רש"י, אם  היה לפניו התרגום המיוחס ליונתן האריכו רבים ראה: רידר סיני נ"ח עמ' צ' ואילך ועוד בסיני ס' עמ' צ"ה מאת  מ' מדן. וראה גם מנוחת שלום לריח"ס ח"ד סי' כ"א.    
     
[אלייעזר, מפני מה אתה רושם כאילו היה התרגום ירושלמי השלם מאוצרות הרמ"מ? כבר הערתי למעלה כי דבר זה אינו נכון האם טעות בידי?]



תוקן על ידי מציץומליץ ב- 16/12/2008 1:20:52




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2008 01:30 לינק ישיר 

אפשר ב"י הוא ראשי תיבות "בן יוחאי" של הגאון הנורא (גדול הדור האחרון - לשון חכמי משפחת פאלאג'י ז"ל) ר' משה קוניץ זצ"ל מאובין.
ואני מעריך שר' צבי הירש חיות ז"ל הכיר היטב את הספר בן יוחאי, אגב הוא נמצא באוצר החכמה.
אין זה המקום לדבר אודות ר"מ קוניץ ז"ל, במקום אחר הרחבתי אודותיו.
אגב, ישנן כמה ראיות מספר הערוך שהוא כותב "ירושלמי" ולפנינו בתרגום יונתן. וכבר כתב בזה החיד"א ז"ל בספרו שם הגדולים ח"א ליוורנו תקנ"ח. וכ"כ מהר"ז ז"ל בספר תולדות אדם ח"א פרק ב דף יד ע"א, דיהרנפורט תקע"ח?. והביא דברי זה האחרון החבי"ף ז"ל בספרו כל החיים.
אגב, היום מצאתי דבר פלא בהסכמת ר' רפאל יצחק ישראל ז"ל לספר כסף צרוף לר' סעדיה צפירו ז"ל, ירושלם תרנ"ו והמעיין שם יעלוז...
כבר כתבתי למליץ ומציץ גבי כתיבת שמות ערי הדפוס. ספר ר"מ רקאנאטי ז"ל בסרך האמת נדפס ב"ויניציאה" רפ"ג... דפוס ראשון זה סרוק באתר הספריה הלאומית דפוס שני ויניציאה ש"ה נמצא בהיברו בוקס.

תוקן על ידי התעוררי ב- 16/12/2008 1:38:55




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/12/2008 02:33 לינק ישיר 

רציתי להוסיף בהודעתי הקודמת מודעה רבה לאורייתא  שכל צורת כתיבת  שמות ערי מקומות הדפוס הכל על דעתו וניחותו וכפי שתעלה הסכמתו של התעוררי שליט"א אלא שנשמט ממני.
 
ושמא אם הייתי כותב כן לא הייתי זוכה להודעה המחכימה ('ויניציאה במקום ונציה' )הכוללת את הידיעה הנפלאה שהגאון הנורא ר'' משה קוניץ היה גדול הדור האחרון. (ולפלא שנשמט תואר כביר זה מספרי הגרי"ח סופר אשר רגיל להשתעשע בהזכרת החכמים לצד תוארים שכתבו עליהם קדמונים).  

[אלא שאם כותבים על מי שלא נזהר מחו"נ לנשים רבינו הקדוש האדמו"ר האמיתי  אין להתפלא על שוום תואר נשגב שנקשר לר' משה קוניץ... מסתבר שמדובר כאן בשימוש מוזר ומפתיע - שלא לומר עויין - בלשון הקודש...]    



 



 



 



תוקן על ידי מציץומליץ ב- 16/12/2008 3:15:43




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2008 06:05 לינק ישיר 

צלצח

לגבי קושיתך מדברי הגמ' "והמוסיף עליו". נלע"ד שזה לא מיירי אלא לגבי מי שמתרגם כן בביהכנ"ס לפי המנהג הקדמון, וכנראה התרגום ירושלמי-יונתן לא נועד בשביל כך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2008 10:58 לינק ישיר 

 מציץומליץ

יישר כח על פירוט והרחבת הדברים לגבי ת"י.

אגב, לגבי ר"מ קוניץ, ראיתי את הסבריו על טענותיו של היעב"ץ במטפחתו, והינם דברים שטחיים מאד, ונזכרתי מה שראיתי בספר שכאשר יצא לאור  ספרו  של ר"מ קוניץ לבטל את טענותיו של היעב"ץ נגד הזוהר, אמר רבי צ.ה. מזידטשוב שטובים לו השגותיו של היעב"ץ נגד הזוהר מסנגוריה של ר"מ קוניץ בעד הזוהר...
(זכורני שכתוב שם ששם הספר הוא "מענות ומטפחות" , אך אני מכיר רק את ספרו "בן יוחאי", האם הוא גם חיבר ספר 'מענות ומטפחות' , או שזכרוני מטעני ?)





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2008 11:29 לינק ישיר 

כידוע נהוג היה בימי קדם לתרגם בקריאת התורה פסוק בפסוק. כדי שיבינו העם.

מפורסם התרגום הבבלי המכונה "תרגום אונקלוס" וברור שאינו משל אונקלוס הגר שתירגם ליונית וישנם גם קטעים מתרגומו בשם תרגום עקילס הגר.

בארץ ישראל היו מקובלים תרגומים אחרים בתחילה ביונית ובהמשך עברו לארמית. התרגומים הארצישראליים הצטיינו באריכותם ובנטייתם לדרשות וכדו' בעוד שהתרגום הבבלי נצמד לפשוטי המקראות והיה מקוצר. (יתכן שהסיבה היא מקוצר הזמן. מכיון שהפרשיות הבבליות היו ארוכות פי שלושה משל א"י).

ישנה בתשובות הגאונים (הרפנס) תשובה (נדמה לי מרב האי ) שבו הוא נשאל האם התרגומים של א"י נכללים ב"מתרגם פסוק כצורתו וכו'" הוא אומר שהוא לא מכיר את התרגום הנ"ל אבל בעיקרון הוא מסכים שחוץ מתרגום אונקלוס שנכתב ברוה"ק כל התרגומים האחרים הם שקר.

ברור שיש לנו כאן מחלוקת עמוקה בין התפיסה הבבלית לבין התפיסה הארצישראלית, ועוד חזון למועד להאריך בזה.

-------------------

לגבי התרגום הישראלי (המכונה יונתן) ישנם כמה הוכחות שהוא נכתב בשלהי התקופה הביזנטית לאחר הופעת האיסלם.

אחד מהם הוא התרגום לפסוק "וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים" (בראשית כא כא) שבו הוא מספר סיפור שלם של נישואין וגירושין ונישואין שניים עם השמות עיישה ופטימה. שהם במקרה שמות נשותיו של מוחמד!!!!

גם בפסוק "וצים מיד כיתים ועינו אשור ועינו עבר וגו'" (במדבר כד כד) הוא מכניס את קונסטנטינופול בירת ביזנטיון.

ועוד.

ותשו"ח לאחד מחברי הפורום היקרים, שהחכימני בזה רבות.


תוקן על ידי beitarnik ב- 16/12/2008 11:27:09




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/12/2008 11:30 לינק ישיר 

האמרה 'ערבים עלי דברי דודים במטפחת מממענות הבן יוחאי' מיוחסת לחתם סופר (עיין זכרון למשה דף ס"ד).

המענות זה חלק מבן יוחאי.

וראה מש"כ הגרי"ש בהגהות יד שאול ליור"ד סי' רל"ט על ר"מ קוניץ: 'והמפטפט הלזה האריך... אבל טוב היה לו לחסום פיו ולמר לא ידעתי משיאמר דברים בדויים'.

על אחדים מבדיותיו עמד ר' ראובן מרגליות  בארשת ב' עמ' 336. עי"ש.

ואם חכמים רשומים אחרים, בריחוק מקום, תעו בו ובספרו, אין לגלות את קלונם.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2008 12:05 לינק ישיר 

Beitarnik כתב:
כידוע נהוג היה בימי קדם לתרגם בקריאת התורה פסוק בפסוק. כדי שיבינו העם.

מפורסם התרגום הבבלי המכונה "תרגום אונקלוס" וברור שאינו משל אונקלוס הגר שתירגם ליונית וישנם גם קטעים מתרגומו בשם תרגום עקילס הגר.

ישנה בתשובות הגאונים (הרפנס) תשובה (נדמה לי מרב האי ) שבו הוא נשאל האם התרגומים של א"י נכללים ב"מתרגם פסוק כצורתו וכו'" הוא אומר שהוא לא מכיר את התרגום הנ"ל אבל בעיקרון הוא מסכים שחוץ מתרגום אונקלוס שנכתב ברוה"ק כל התרגומים האחרים הם שקר.

לגבי התרגום הישראלי (המכונה יונתן) ישנם כמה הוכחות שהוא נכתב בשלהי התקופה הביזנטית לאחר הופעת האיסלם.

אחד מהם הוא התרגום לפסוק "וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים" (בראשית כא כא) שבו הוא מספר סיפור שלם של נישואין וגירושין ונישואין שניים עם השמות עיישה ופטימה. שהם במקרה שמות נשותיו של מוחמד!!!!

גם בפסוק "וצים מיד כיתים ועינו אשור ועינו עבר וגו'" (במדבר כד כד) הוא מכניס את קונסטנטינופול בירת ביזנטיון.

ועוד.

ותשו"ח לאחד מחברי הפורום היקרים, שהחכימני בזה רבות.




נראה לך שאם תוסיף את המילה ברור לצד הההבלים שאתה מגבב (נגד דברי חז"ל) מישהו כאן ישתכנע?

עושה רושם שאתה והחכם שהחכימך פתרתם סוף סוף את החידה בת המאה, האם אונקלוס ועקילס זהים. ברכות! רק אם אפשר נימוקים בבקשה. 

וכדי שלא תהא ביאה ריקנית:  'אונקלוס הגר  שלם מאד בלשון העברית והארמית... וזה דבר  מופלא מאד יורה על שלימות זה האדון וטוב פירושו' (מו"נ ח"א פכ"ז).

לגבי תשוה"ג (חוקר נאור כמוך לא מתאים להפנות למהדורה ילדותית של הרפנס...) נא להבדיל בין דברי הגאון לפרשנות 'המעניינת' שהענקת לו. ז"ל רב האי (תשוה"ג הרכבי סי' רמ"ח):

'וששאלתם תרגום ארץ ישראל משום מאן איתמר... אין אנו יודעין תרגום אר"י מי אמרו  ואף אין אנו יודעין את גופו  ולא שמענו ממנו אלא מעט...  ואם מסורת בידם כי מימיות  חכמים הראשונים היה נאמר בציבור... גם כתרגומא דילן  חשוב,  שאלמלא כן לא היה נאמר בפני איתני עולם...'

ובכן לא התרגומים האחרים שקר, כמו שציטטת, אלא דבריך.

הרמיזות ההיסטוריות המאוחרות בת"י ידועות. והם נאספו כולם ונידונה משמעותם בספר תרגום ואגדה בו  עמ' 193 אלא שאין  להסיק מכך דברים מוחלטים על זמנו של התרגום משום שאין אנו יודעים אם המשלב מסורות אלו (שחלקם לקוחות מפרד"א או להיפוך) הוא בעל התרגום כולו.  


 





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/12/2008 12:13 לינק ישיר 

מציץ. בנוגע לתרגום ירושלמי. אני נמשך בזה אחרי דברי שמעון כשר בספרו הנ"ל שכתב כי אביו קנה את כתה"י לתרגום ירושלמי מחוקר [שאיני זוכר שמו] שגילה את כמה שנים קודם.
לא טרחתי להשוות בין הקטעים המובאים בספרו לבין התרגום ירושלמי הנדפס מכיון שללא ספק ר"מ כשר מאריך בזה בתו"ש כרך כד (?) הדן בתרגום זה. ולכשאפנה אעלה לספריה הקרובה ואחוננכם חנם מאוצר המנוצר.

התעוררי. בכדי לסבול את הדוחק כי רצ"ה חיות כיון לבן יוחאי [שנדפס כמה שנים אחרי דברי מנדלסון הנ"ל]. אנו צריכים למצוא מקום בו כתב ר"מ קוניץ את ההשערה כי המדפסים טעו ופתחו ת"י כתרגום יונתן ולא רק שהצטרף לשוללים את היחוס ליב"ע [שער ז מענה קל]

[בר בי. קונטרס מענות ומטפחות הוא הקדמה (הארוכה מן הספר כמדומה) לשער ז שבספר בן יוחאי (המחבר שרוצה לפרש כל דברי רשב"י מאריך להוכיח שהזהר מהרשב"י)
גם דומני שאת הביקורת על אישיותו כתב השו"מ בהסכמתו לספר בית ישראל זידיטשוב (לבוב תרכ"ה) ולא האדמו"ר מזידיטשוב עצמו. 
הלשון טוב לנו השגות היעב"ץ וכו' היא לשונו של ר' ראובן הכהן רפפורט מטארנאפאל (תלמיד המנ"ח) בהקדמתו לעיטור סופרים שעל המטפ"ס (לבוב תר"ל) וזל"ש "והנה ראיתי חיבור ב"י מתגדר להשיב על השגות הגאון המחבר ואין רצוני לדבר בגנות וכו' אבל בדרך כלל אומר שיפה אמר החכם מכל אדם נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא"
ומש"כ מליץ שכן מטו משמיה דהחת"ס בספר זכרון למשה (שוורץ) עמ' סד. הנה לפני הספר באוצה"ח ואין בו סימון דפים ואפשר לפניו מהדורת ר"מ שטרן (נ"י תשט"ז). יורונו ושכמ"ה]

תוקן על ידי אלייעזר ב- 16/12/2008 12:25:45




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > תרגום יונתן של תורה - מי אמרו ?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.