בית פורומים ספרים וסופרים

בספרי החת"ס אל תשלחו יד

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-31/12/2008 09:23 לינק ישיר 

אלייעזר
מה שידוע זה ההיפך הגמור

דוגמא ל"דקדוקו" של החת"ס במשמעות המקורית של ביטוי:

שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן רה

אך אם יש עדים שאז בהיותו בעירה לן בסתר בצל קורתה כדרך הפרוצים בזמנינו בעו"ה...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 02:27 לינק ישיר 

שמעתי מר"ז קינסטלכר נ"י (עורך צפונות לשעבר) שיש בידו עדות על מי שראה את גוף הצואה בשנת תרצ"ח, בבית הרב מפרעשבורג, וכבר אז הפכה הרי"ש לחי"ת.  

אחד הטענות לפיהם מדובר בהוספה היא משום שהחי"ת אינה דומה לחי"ת הרגילה אצל החת"ס. אני לא ממש הצלחתי להבחין בכך ומצ"ב תמונה מעכי"ק.



כך או כך, דעתו של מרן החת"ס בגנותו של מנדלסון, אינה נסמכת רק על הצוואה אלא על מקורות רבים ובראשם עדות מהר"ם שיק (שמעיד נגד דעתו שלו). כך שלכתוב על מי שכתב שדעת החת"ס נגד מנ' היא שלילית, שדבריו אינם מדויקים, גובל בהטעיה.
 

אם היה בכוחי הייתי סורק את מאמריהם של שישא ומאמרו המענין של רח"ל במוריה צ"ב. (שם הדפיס מכתב מבן הגרש"ס המכחיש את המיוחס לאביו וכו') ונלאיתי להאריך עוד. אא"כ יבאר לי מאן דהוא מה הנפק"מ בכל פרשה זו כיום חוץ מקנטורים בעלמא.  



תוקן על ידי מציץומליץ ב- 01/01/2009 2:24:41




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 11:54 לינק ישיר 

מציץומליץ אתה מחדש את הגלגל. כל המקורות שהובאו על ידך כבר הובאו על ידי הילדסהיימר בנוסף על הרבה מקורות אחרים. יש עדויות קדומות בהרבה לשנת תרצ"ח שכתוב בצוואה חמד ולא רמ"ד, ביניהם העתק הצוואה על ידי אחד מתלמידי החת"ס שגם שם כתוב, חמד! הילדסהיימר מביא עדויות רבות וסותרות על יחסו של החת"ס למנדלסון וקשה להכריע דבר ברור.

דבר אחד יש להגיד כמעט בבטחה. דברי הרב פרלוב, שאותם אפשר לראות פה

http://2.bp.blogspot.com/_W68YiRyGnlc/SIaRl4dOQnI/AAAAAAAAADU/wBnka-O4a-M/s1600-h/Mendel.JPG

כנראה שאינם נכונים.

החת"ס לא החשיב את מנדלסון כמסית ומדיח. גם ללא העדויות שהביא הילדסהיימר, שאותם אפשר אולי לדחות, הרי יש להביא מקור שאין לחלוק עליו, והוא בכתבי החת"ס הנדפסים. השוואת יחס החת"ס אל אהרן חורינער לעומת יחסו אל מנדלסון תראה בבירור שהחת"ס גם לא ברכו אבל גם לא קללו.

בכתבי החת"ס הזכרת ר' (!) אהרן חורינער תמיד מלווה בגידופים, משא"כ לגבי מנדלסון, שתמיד מזכירו בלשון כבוד: החכם ר', ותו לא.

יש נפק"מ גדול בנידון זה. כי גישת מנדלסון נתפסת אצל רבים כגישה נכונה. אמנם היא נכשלה בשעתה, לדבריהם, משום טעמים צדדיים, אבל לשיטת התומכים ראוי לאמץ גישת מנדלסון גם כיום. התנגדותו של החת"ס אם היא אכן היתה, תעזור מאד לאלו המתגדים למנדלסון, מחמת מעמדו הרם של החת"ס.

איני בא בדברים אלו לסנגר על מאמרו המקורי של הערשקאוויטש או הרשקוביץ, כי מצאתי חוקר נוסף, שגם הוא החשיב דבריו כשטויות.

http://ishimshitos.blogspot.com/2008/12/latest-issue-of-hamayan-is-available.html 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 13:03 לינק ישיר 

מי שמכיר את ר"ז קינסטלכר יודע שאין כמוהו מורה בסוגיית החת"ס ותלמידיו, ואין לחוש לענין המצאת הגלגל, אלא שלא היה לי כח להאריך בכל מה ששמעתי ממנו.

ולענין ה'נפק"מ גדול' שכתבת.
זה זמן רב שלא קראתי בדיחה מוצלחת כ"כ:
אכן אותם חוגים[] השואפים להנחיל מחדש את אסכולת מנדלסון , מתענינים בכנות מה היתה דעתו של החתם סופר. אולי גם אפשר לארגן במועדון שלהם הרצאה מהי דעתו של החת"ס על 'חדש אסור מן התורה' למשל?
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 14:38 לינק ישיר 

מציץומליץ:

כל עוד שאינך מעלה דברים חדשים שסיפר לך ר"ז קינסטליכר ושאינם מצויים במאמרו של הילדסהיימר, הרי שאתה מחדש את הגלגל.

הזלזול שאתה מפגין כלפי ציבורים שאתה לא מכיר, מקורו, בא' חוסר הכרה שלך וב' בנטייה שלך לזלזל בכל דבר שאינך מכיר או אינך מסכים. והאמן לי שהחסרון הב' קשה יותר מחסרון הא'. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 15:05 לינק ישיר 

ובכן אם הדיון הגיע לכלל עיסוק בנטיותי אות הוא כי בא הוא לקיצו.
אפשר איפוא להחזיר את עצמותיו של מנדלסון לארון, עד לגרירתם בהזדמן הצורך לניגוח מחודש.    

[בשוליים: מספרים על אחד מחכמ"י כי היה נוהג לקבל בספ"י מעגנון את ספריו, כשכיבדו עגנון בספרו ימים נוראים סירב ליטלו ממנו באמרו כי בשביל להשכיל על ימים נוראים יש לו מקורות מועילים יותר, ובכן אם אתקשה בעתיד בהבנת משנתו הרלונטית של מנדלסון אשוב אליך וכיו"ב, כאשר הנושא הוא דעת החת"ס דומני שבכ"ז  מצויים עמנו מסורות  אותנטיים יותר]



תוקן על ידי מציץומליץ ב- 01/01/2009 15:02:20




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 15:24 לינק ישיר 

שוטאינג,

אך איך תפרש את עדותו של המהר"ם שיק שלכאורה נאמר שם במפורש שהחת"ס סבר שהיה כופר (אם כי כל הסגנון של התשובה שם כל כך מוזר ותמהוני, שכמעט קשה לי לקבל את זה כאוטנתי, אך איני בקי מספיק לקבוע משהו בזה)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 17:11 לינק ישיר 

מציץומליץ:

אני חושב שנכון יהיה לעשות סדר בדברים. אתה פתחת אשכול ובו השמצת את רר"ב פוזן, יהודי יר"ש מקפיד על קלה כבחמורה, עם "ככל הנראה בסילוף מכוון". המשכת להשמיץ את הערשקאוויטש בשחצנות ובגסות. כל זה עשית על פי שיקול דעתך, ללא בדיקת הדברים כראוי. כשהובאו הוכחות שטעית מרישא עד גמירא, לא ראית לנכון להתנצל כלל, אלא הסברת שאין לך שום צורך במידע זה, כי יש לך מקורות נאמנים יותר. כשסוף סוף מעירים לך בשפה רפה, שלא ראוי לזלזל בדעתם ובידיעתם של אחרים, אתה בורח מהויכוח כיון שהוא נהפך לאישי.

אבל הרי אתה זה שפתחת את האשכול עם השמצות אישיות! וכך דרכך כסל למו, כבר כמה פעמים שאתה משמיץ אנשים אישית, ובדרך כלל, בטענה של סילוף או שקר מכוון וכיוצא בזה. נדמה לך, שהיהדות האמיתית מוקפת "משכילים" ו"שונאים" המחפשים לקעקע את היהדות, ואתה הוא בכבודך ובעצמך ברוב גדלך וחכמתך, שעומד על המשמר ללא הרף, ותוקע בשופר בכדי להזעיק את הציבור לילחם את מלחמת ה' הטהורה. ולאחר מכן כשמתגלה שטעית, אתה לא טורח להתנצל, אלא מתעלם כאילו לא קרה כלום. וכן לא יעשה! ואני חוזר שוב ואומר, אין ראוי כלל לזלזל באנשים אחרים, זה לא תורם לדיון ולא מוסיף לך כבוד. ואם כבר עשית וטעית, המינימום הדרוש הוא להודות בטעות ולהתנצל.   


אתנחתא:

איני מומחה לא לדעות החת"ס ולא לתקופה ההיא. גם אחרי מאמרו של הילדסהיימר יש מקום ללקט את כל הדעות שנאמרו בנושא זה, ולנסות לעשות מהם סדר. ולא אתפלא כלל, אם גם ניסיון זה תיכשל. הרי מדובר בתקופה מורכבת מאד, עת נחשפה היהדות המסורתית לנסיונות שהיא לא הכירה מקודם. התפתחו להם כמה דרכים להתמודד עם ניסיונות אלו כגון:

א. באשכנז תורה עם ד"א.
ב. בפולין דרך החסידות לילחם.
ג. בליטא מיזוג מלווה בביקורת.
ד. בהונגריה התבדלות.
ועוד.

לא יפלא אם בימים טרופים אלו, החת"ס התבטא פעם כך ופעם כך, כפי צורך השעה. וכמו שמצאנו שמתחילה ניסה לקרב את אח"ר ורק אח"כ יצא נגדו בחרב ובחנית. אני לא יודע, אם השאלה: מה דעת החת"ס כלפי רמ"ד, היא שאלה נכונה בכלל, כי אולי א"א לענות עליה כלל מפני מורכבותו. השאלה היותר נכונה היא: בעולם שבו אנחנו חיים, בו יש אפשרות לפתיחות ולהסתגרות, מה היא הדרך הנכונה לעבודת ה' לדעת החת"ס? אם נוכל לענות על שאלה זו, הרי שהשאלה הקודמת תהפוך לבלתי רלוונטית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 17:16 לינק ישיר 

צלצח. ספר זכרונותי של ראה"ו היה תח"י זמן קצר מאד ולא הספקתי לבולעו אלא כדי קליפה כך שיתכן ואני טועה והוא מבסס את שאלתו יותר. 

הרב פוזן במאמרו מציין לשימוש בסמכותו של החת"ס תוך כדי סילוף דבריו בכך שבמהדורות מסוימיות צינזרו את דברי החת"ס [סוכה לו] המשווה יישוב א"י לשאר מצוות לגבי קדימתם לת"ת.
ע"ז כתבתי בעבר כי בכמה וכמה מן המהדורות שבדקתי [היינו בשו"ת חת"ס בסופו וכן בכמה מן המהדורות החדשות של חידושי הש"ס] לא מצאתי שנדפסו חי' החת"ס לכל פרק לולב הגזול שהשמיטו שם דבר זה [לאפוקי מחי' לר"פ זה מעלי יומא דכיפורא תקפז שנדפסו לבדם בכמה מהדורות ואינם מגיעים אלא עד דף לד]
ואדגיש כי לא עשיתי עבודה דקדקנית בחיפוש מחופש בכל מהדורות החת"ס [יש ביבליוגרפיה מסודרת לספרי החת"ס?] אלא שלרוב נפיצותה של טענה זו ראוי לשים לב כי לכה"פ במהדורות הנפוצות אין לה רגלים.

[לגופו של דיון הנה בשאלת הגירסא היות ולא ראיתי את הצדדים במאמרים של הרבנים שישא והילדסהיימר איני יודע אם יש תוספת בכך שאציין כי מאיר הרשקוביץ בספרו רצ"ה חיות [עמ' קנו הערה 81] מציין רשימת מקורות בענין זה
על החד מימדיות שנוצרה למשנת החת"ס העירו כאן בעבר]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 17:32 לינק ישיר 

אעפ"י שהמדפיס לא חישב לכך אמנם שגיאות מי יבין...  




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/1/2009 19:32 לינק ישיר 

אני נענה לקריאתך לעשיית סדר בדברים שהפכה נחוצה יותר לאור דבריך הזורים חול וממסכים ערפל בעיני הקוראים. ואפשר שגם האשמה בי שלא הצעתי הדברים כראוי.

 

ובכן, דברי היו מוסבים כנגד דבריו של פוזן בהמעיין.

 

פוזן ליקט ידיעות מחכמים שחלקו כבוד למנדלסון, אלא שכנראה  כל זה איננו שווה לו, עד שהכריע גם על יחסו של החתם סופר וכך הוא כתב:

 

"אחד מאויביו היותר מושבעים של מנדלסון היה ר' עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ח-תרפ"ב, 1838-1922). הוא הראשון שפרסם את צוואת החת"ס ובתוכה המשפט "בספרי רמ"ד על תשלחו יד". אכן ר' עי"ש, שנולד שנה לפני מותו של החת"ס וכלל לא הכירו, בהיותו לוחם מובהק ברפורמה ביקש לייחס התנגדות של החת"ס ל"ביאור" של מנדלסון מתוך שפירש "בספרי רמ"ד" = בספרי ר' משה דעסוי. אבל כבר הראה ד"ר מאיר הילדסהיימר במאמרו המקיף על גלגולי צוואת החת"ס, שפרשנות זו [שלימים נתגלגלה גם ל"ספרי רשע משה דעסוי"] היא סילוף מכוון, כי במקור נכתב "ובספרי חמד אל תשלחו יד", כשהכוונה לקריאת ספרי חשק בגרמנית; ועל כך קיימת עדויות שונות, כולל מבנו של החת"ס רבי שמעון סופר

 

בהערה הוא כותב: 
 

"אמנם א' שישא במאמרו "ובספרי רמ"ד אל תשלחו יד" ("המעין" טבת תשכ"ט [יט, ב] עמ' 77) ניסה להזים עדות זו, ואולם טענותיו הבנויות כולן על סברה אינן עומדות מול משקלן של ההוכחות המוצקות שהביא הילדסהיימר לנוסח "ובספרי חמד" [ולא ובספרי רמ"ד]".

 

 

כלומר אליבא דפוזן הידיעה היחידה שיש בידנו על יחסו השלילי של החת"ס למנדלסון היא מאויבו המושבע ר' עי"ש שנולד כשנה אחר מותו של החת"ס' שהוא שפרסם את הצוואה ובה הקטע המדובר.

 

עוד  קובע פוזן כי פרשנות זו של הצוואה המתייחסת למנדלסון, 'הרי היא סילוף מכוון'!

 

ובכן  דבריו של פוזן הם אכן סילוף מכוון ומגמתי.

 

א. ראשית משום שיש בידינו עדויות נוספות על יחסו השלילי של החת"ס ובראשם עדות מהר"ם שיק הנזכרת, כך שלהציג את כל הענין כתלוי על ר' עקיבא יוסף שלזינגר זה הטעיה ומצג שווא.

 

ב. פוזן מכריע בצורה פסקנית על נוסח הצוואה, (עדי כדי כינוי הנוסח הנפוץ 'סילוף מכוון!') ומתעלם מכל טיעוניו ההגיונים של שישא, וכן מהכחשותיו של ר' שלמה סופר בנו של ר' שמעון על המיוחס לאביו (שפורסמו במחזיקי הדת והדפיסם רח"ל במוריה) ועוד ועוד.

 

יתר על כן: גם מהודעותיו של chouteng  ניתן ללמוד שאין להסיק מסקנא נחרצת על נוסח הצוואה, כך שדברי פוזן הפסקנים שלפיהם נוסח רמ"ד הוא 'סילוף מכוון', הם רחוקים מן האמת, ומכיון שהם נועדו  לשרת את כל דבריו שם, יאה ונאה לקרותם סילוף מכוון ומגמתי. ותו לא.         

 

הטעות שלי היחידה היתה שהעתקתי את דברי שישא לגבי הנוסח שבידו, ולא ידעתי שבתצלום הנפוץ כתוב חמ"ד, [שלפו"ר פירושה חכם משה דעסויער, הכינוי בו  נתכנה ע"י הח"ס במקו"א]  את התשובה לכך יש לגבות משישא, שלענ"ד עדיין עומד בחזקתו  כאדם ישר והגון, ויעידון על כך כל מכיריו. כך או כך אין בכך בכדי להעלות ארוכה לסילופיו של פוזן  המנויים מעלה, שתרופה לא נמצאה להם וכאשר נתבאר.

 

ועתה לדברי הערשקאוויטש.

 

אשוב ואעתיק את הדברים במקורן, ותבואנה האותיות ותגדנה:

 

כתב הערשקאוויטש: 'האדמו"ר ר' יעקב פרלוב מנובומינסק, שטען בקיצור דברים שמנדלסון שאב את השראתו מהתרבות הגרמנית החילונית, ומשום כך הוא פסול מלבוא בקהל; הרב פרלוב כתב את דבריו כמשה מפי הגבורה, ללא הבאת מקור וסימוכין, וכנראה אף טעה בנתונים,  הרב פרלוב טוען שבעל חתם סופר התנגד למנדלסון, אבל לאור דברי הרב פוזן (עמ' 62 הע' 22), דבר זה אינו מדויק'.

 

ובכן, כל הדברים שנאמרו מעלה על קביעותיו חסרות השחר של פוזן נכונים גם על הכותב.

 

האדמו"ר מנובומינסק כתב (לפי עדות המשיג!)  כי 'החת"ס התנגד למנדלסון'. ובא הרשקוביץ וכותב כי 'כנראה טעה בנתונים, דבריו אינם מדויקים' וכל זאת למה? 'לאור דברי הרב פוזן' ! כלומר פוזן הכריע וחתם על דבר יחסו של החתם סופר.

 

גסות ושחץ מצאנו בהמשך דברי הכותב:

 

 'אפשר לומר שהרב פרלוב ייצג את הגישה החרדית הקלאסית, הדורשת התנגדות נמרצת למנדלסון על סמך ביקורת חריפה שאינה נסמכת על הוכחות חד משמעיות'.

 

הפוך בה והפוך בה בכל דברי chouteng ולא תמצא כל  מענה לדברים שכתבתי.

 

כיון שכך,  מוצא אני את עצמי פטור מלהשיב ל'טיעונים' מסוג אחר של chouteng  אע"פ שהם תופסים משקל כמותי רב במלל שבהודעתו. 

 

בהא נחתינן בהא סלקינן: פוזן סילף והרשקוביץ החרה החזיק אחריו.


תוקן על ידי מציץומליץ ב- 01/01/2009 19:43:30



תוקן על ידי ספרות ב- 02/01/2009 11:04:29




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 20:01 לינק ישיר 

אוי, מזמן לא היתה כאן אש!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 22:07 לינק ישיר 

מן הראוי הוא לשתוק כי הויכוח הופך להיות צורם. מצד שני אני לא מוכן לשתוק כשמשמיצים אדם בריש גלי, על לא עוול בכפיו.

ובכן, הרב ר"ב פוזן לא סילף במכוון שום דבר. הרב פוזן קרא את מאמרו של הילדסהיימר, והגיע למסקנא מסוימת, מסקנא אחת מני כמה מסקנות סבירות. דעת פוזן היא, שבצוואה המקורית היה כתוב, חמד, ורעי"ש שטען שהדפיס את הצוואה מהכת"י המקורי, סילף במכוון, וכתב, רמ"ד. ררב"פ לא דן כלל על שאר העדויות על יחס החת"ס לביאור.

אפשר לומר שררב"פ טעה, אפשר לומר שהוא לא הבין, אבל אסור לומר, סילוף מכוון, מהסיבה הפשוטה שאין שום הוכחה שררב"פ חשב מעיקרא ובמודע לסלף שום דבר.

באשר לדברי הערשקאוויטש.

אם תעיין בדברי הרב פרלוב במאמרו בכת"ע המוזכר תמצא שהוא הביע התנגדות למנדלסון ללא הבאת מקור או סימוכין. בכך נהג הרב פרלוב בשיטה החרדית הנפוצה הטוען לנכונות דיעה מסוימת מבלי להביא סיבה כל שהיא. מה עוד, שכפי הנראה ברור, יחס החת"ס לרמ"ד אינו חד משמעי, אלא מורכב, כפי מה שאפשר להווכח מדברי החת"ס עצמו, וכפי מה שציין ררב"פ בהערתו.

כך שדברי הערשקאוויטש מדויקים.

דברים אלו הם סוף הויכוח מצדי, אם לא שאראה שמציץומליץ מביא טענה עניינית שראוי לדון עליו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/1/2009 22:41 לינק ישיר 

chouteng כתב:
מן הראוי הוא לשתוק כי הויכוח הופך להיות צורם. מצד שני אני לא מוכן לשתוק כשמשמיצים אדם בריש גלי, על לא עוול בכפיו.

ובכן, הרב ר"ב פוזן לא סילף במכוון שום דבר. הרב פוזן קרא את מאמרו של הילדסהיימר, והגיע למסקנא מסוימת, מסקנא אחת מני כמה מסקנות סבירות. דעת פוזן היא, שבצוואה המקורית היה כתוב, חמד, ורעי"ש שטען שהדפיס את הצוואה מהכת"י המקורי, סילף במכוון, וכתב, רמ"ד. ררב"פ לא דן כלל על שאר העדויות על יחס החת"ס לביאור.

אפשר לומר שררב"פ טעה, אפשר לומר שהוא לא הבין, אבל אסור לומר, סילוף מכוון, מהסיבה הפשוטה שאין שום הוכחה שררב"פ חשב מעיקרא ובמודע לסלף שום דבר. 



פוזן המתהדר בתואר דוקטור ומדבר וכותב כאיש מדע מלוקק, לא יכול לאמץ לעצמו באופן שרירותי  'מסקנא אחת מני כמה מסקנות סבירות', אם אין  בידו טיעון חדש הנותן עדיפות הגיונית למסקנא אחת. 
 
פוזן המלומד לא יכול לחרוץ משפט על יחס החת"ס למנדלסון מבלי להזדקק כלל (!) לשאר המקורות.
 
ומכיון שפוזן עשה את כל הדברים הבלתי מתקבלים הללו, (ושלא במקרה כמובן מסקנת כל העיוותים הללו הובילה אותו לאן שהיה נח לו להגיע) הרי לנו סלפן מגמתי או בשפה יותר רכה: עיתונאי חצר.
 
אני מבין שבכדי לבקר את פוזן צריך טיעונים ברמה של להתיר א"א לשוק, אבל בשביל להטיל שיקוץ ואשמת זיוף ברבי עקיבא יוסף שלזינגר (אומרים שהיה ירא"ש ומדקדק קלה כבחמורה לא פחות מפוזן שליט"א), מספיק טיעון ברמה של אימוץ 'מסקנא אחת מני כמה מסקנות סבירות'.

יפה לך השתיקה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/1/2009 05:25 לינק ישיר 

עכ"פ חותנו של החת"ס לא סבר כמותו ע' בהסכמתו כאן - http://thanbook.blogspot.com/2007/07/not-necessarily-r-akiva-eger.html

והוא גם מביאו בתשובתו כפי שהביא הילדסהיימר במאמר אחר:

In 1815 Rabbi 'Akiba Eger came out against prayers in foreign languages. In support of his view he cited the translation by ''the 'head scribe,' Rabbi M. Dessau, of the verse, 'Hear O Israel' [Deut. 6:4]: 'Der Ewige unser G-tt ist ein einzig[es] ewiges Wesen.' He substituted the word Elokim with the word Hashem'' (Liqqut Teshuvot ve-Hiddushim mi-Rabenu 'Akiba Eger, Bnei Brak, 1968, para. 2).''




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > בספרי החת"ס אל תשלחו יד
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.