בית פורומים ספרים וסופרים

דרך פסיקתו של החזון איש

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/5/2009 17:34 לינק ישיר 
דרך פסיקתו של החזון איש

ידועה ומפורסמת שיטת החזו"א שבפסיקה צריך להתחשב אך ורק בסברא, ואם הסברא נותנת שלא כפוסקים חשובים אפשר לחלוק עליהם. החזו"א הגדיל וחלק אף על הגר"א. מסופר שבאותו יום שכתב את פסקו הראשון נגד הגר"א היה חוור ורועד ולא אכל כל אותו יום, אך לבסוף אמר שזו דרכה של תורה וכך צריך לעשות. כמו כן חלק בכמה מקומות על ראשונים. לעומת זאת מסופר ששאלו אותו אם לתקן במשנה ברורה פסק שבנו של הח"ח כתב שחזר בו ואמר שלא לתקן אעפ"כ. והדברים תמוהים, הרי לא מסתבר שאמר לא לתקן בגלל שהוא עצמו פסק כמו ההו"א של הח"ח, אלא כי האמין שכל דבר שנכתב ע"י הח"ח במשנ"ב הוא קדוש מחמת שהיתה למשנ"ב ס"ד מיוחדת בספרו ועל כן אין למחוק. וכי הס"ד של הח"ח יותר חשובה מסברת ראשונים? הלא הח"ח עצמו חזר בו? זה עוד אפשר להבין שיתכן שאכן פסק אחרת אבל לא הרשה להגיה מחמת ענינים (או שאולי לא סמך על ר' לייב). אבל זכור לי עוד פסק (לצערי אין מצויים ספרים תחת ידי ואיני זוכר את המקור, אך ודאי ששמעתי את זה, לגבי מקור מוסמך אני לא יכול להתחייב) שכידוע לבש ציצית כותנה מחמת שהגר"א נהג כך. וכששאלוהו שהגר"א נהג כן רק בגלל שהיה מעוטף כל היום בטלית גדול, או כי לבש בגד מפשתן (מעשה רב?) ענה שמ"מ כיוון שהגר"א נהג כן גם הוא נוהג כך. דבר זה ממש צ"ע אצלי איך זה מסתדר עם דרך פסיקתו.



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/5/2009 19:40 לינק ישיר 

מסל"ת,
לגבי התנגדותו לתיקון והגהה בספרים, אולי יחסו לספרים היה יחס מודרני, היינו הימנעות מנגיעה בכל טקסט מכל סיבה שהיא, מתוך כבוד לספר ולמחבר.
לגבי עניין הציצית. ידוע שזו היתה דרכו בכל עת שלא רצה להרחיב דברים ולהכנס לויכוחים: לענות תשובה 'מטופשת' שלא יהיה שייך לענות עליה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/5/2009 22:02 לינק ישיר 


היכן חולק על ראשונים, וכותב שאין להתחשב אך ורק בסברא (סברא שלו נגד ראשונים)?

זכור לי שכותב משהו כמו, אמנם הרמבם השמיט הגמ' אבל כיון שכתוב כן בגמ' זה הלכה. משהו כזה. ואמנם צריך גב רחב לכוב כן, אבל ינו ממש נקרא לחלוק על ראשונים.

אגב, אנטר פה ושם בין הדבקים היה דבר מועיל. תודה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2009 00:13 לינק ישיר 

רזייא,
להלכה למעשה אם חלק או לא איני יודע.
לגבי הבנת סוגיית הגמרא, אני הקטן נתקלתי (ע"פ מיעוט הבנתי) לעיתים ב"סידור הסוגייה" בספר חזו"א באופן שונה לגמרי מן הראשונים, וכמי שכבר עיין בגמרא והראשונים היתה לי ממש חוייה עוצרת נשימה להבין איך החזו"א מבאר על פי דרכו ובכך יושרו כל המעקשים והדחוקים שעדיין נותרו אחר ביאורי הראשונים במקום.
החזו"א בדכרו הנינוחה כתב פשט תוך התעלמות מכך שכבר דנו ראשונים בסוגייה. כך שאמנם לא כתב "הראשון x פירש כאן כך, אך אני חולק עליו ומפרש כך" אלא כאמור פירש כדרכו ונתן ללומד להבין את אשר הבין.
בכלל, לענ"ד ספרי החזו"א בדרך כלל מובנים כראוי רק אחר שלמדת הסוגייה היטיב, והנך יודע מה קשה ומה עמום בה, ואז יאירו עינך בכל פרט ופרט שתבין מה בא החזו"א לפתור כאן. הייתי אומר שהחזו"א נכתב בהנחה שהקורא כבר הגיע לכאן אחרי שבירת הראש בכל הסוגייה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/5/2009 00:39 לינק ישיר 

מנטש כתב:
רזייא, 

בכלל, לענ"ד ספרי החזו"א בדרך כלל מובנים כראוי רק אחר שלמדת הסוגייה היטיב, והנך יודע מה קשה ומה עמום בה, ואז יאירו עינך בכל פרט ופרט שתבין מה בא החזו"א לפתור כאן. הייתי אומר שהחזו"א נכתב בהנחה שהקורא כבר הגיע לכאן אחרי שבירת הראש בכל הסוגייה.


רזייא, דברים מעין אלו שמעתי בעבר מהגאון ר' שלמה פישר (שכידוע חוש הבקורת שלו מאד מפותח, וחלק מהגדרותיו החריפות מתהלכות בבי מדרשא) שטען שבמקום שמסתיימים דברי האחרונים זו השורה הראשונה בחזון איש, לאמור שהחזו"א כלל בתמצות את דברי  האחרונים ובדבריו הוא מתייחס לקושיות שהעסיקו את קודמיו אם כי אינו מביא ישירות את הקושיות ובודאי את דבריהם. אבל כל מי שהעמיק בסוגיא מבחין במהלכיו המחודשים בהיקף הסוגיא שסוללים דרך חדשה שמישבת בעקיפין הקושיות.
אגב הגר"ש פישר מתייחס לחזון איש כגדול האחרונים מאז הגר"א והערצתו באה לידי בטוי בהקדמתו המיוחדת ל"בית ישי", למרות שטוען שהוא עצמו לא מסוגל ללמוד חזון איש בצורה טובה ודרך לימוד זאת מנוגדת לאופיו. הוא מעריך מאד את האברכים שיכולים להקדיש עצמם להבנת החזו"א וללמוד סוגיה כדרכו.

וספור אופייני , אחד האברכים שידע על הערצתו של הגר"ש לחזו"א ספר לו בגאוה כי הוא היה אחד הילדים האחרונים שהחזון איש היה הסנדק שלו בתחילת שנת תשי"ד סמוך לפטירתו. תגובת הגר"ש היתה: בגלל אנשים כמו אביך שנדנדו לחזון איש בעניני סנדקאות כלל ישראל הפסיד שחבר רק שבעה כרכים של חזו"א ולא יותר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/5/2009 01:01 לינק ישיר 

גליציאי כתב:
אגב הגר"ש פישר מתייחס לחזון איש כגדול האחרונים מאז הגר"א

טעות היא. ואכ"מ.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2009 01:06 לינק ישיר 

יש מכתב מפורש מהחזו"א שכותב על עצמו שאינו יכול להגביל את עצמו לראשונים (האגרת לא נדפסה באגרת חזו"א אל בקובץ מסויים), כיצד זה מסתדר אם דבריו החריפים (נדפסו כמה מהם באגרת חזו"א ומצוטט הרבה) בכבוד הראשונים שאין מקום לסטות מהם (כמו במאבקו על קו התאריך), הוא ממני והלאה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2009 01:06 לינק ישיר 

מרחביה כתב:
אגב הגר"ש פישר מתייחס לחזון איש כגדול האחרונים מאז הגר"א
טעות היא. ואכ"מ.


מה הקפיץ אותך החזון איש או הגר"א?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/5/2009 01:12 לינק ישיר 


מענטש וגליציאי, בלימוד סוגיא הדבר מובן, אבל בעניני הלכה כפי דברי פותח האשכול, איני מתאר שיש בחזו"א דבר כזה. לא שאני בקי בחזו"א, אבל גם לא בור גמור...

ההבדל בין לימוד סוגיא לדרך הלכה הוא ברור, ויתכן שפותח האשכול לא שם לב לכך.

לאתנחתא, יתכן שמה שכתב שאין לזוז מראשונים הוא בעניני הלכה.



תוקן על ידי רזייא ב- 22/05/2009 1:13:57




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2009 01:15 לינק ישיר 

גליציאי כתב:
מה הקפיץ אותך החזון איש או הגר"א?

דיברתי עימו על שניהם רבות, ואיני יודע אם מהנכון להעתיק כל דבריו. רק אגיד שאמר לי "מצאתי לי תנא דמסייע, ר' גדליה". ומשם תקחנו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2009 01:27 לינק ישיר 

יש בודאי. אני לא זוכר איפה, אברר. (כמדומני על רא"ש בהלכות שבת). ‏



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2009 09:20 לינק ישיר 

אם כבר דנים בדרך פסיקתו, ארשה לעצמי להעלות שאלה המנקרת בי שנים רבות, אודות דרך כתיבתו / עריכתו. ישנם סימנים רבים, מרובי סעיפים, שלא הצלחתי למצוא שום קשר בין חלק מהסעיפים לחלקם האחר. לעתים הנושא הכללי שונה לגמרי, ומצאתי לדוגמא מקרים שדן בחלק מהסימן בהלכות עירובין ובחלקו האחר בהלכות שביעית, מבלי שום קשר.

מה פשר הדבר?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2009 09:45 לינק ישיר 

שאלה זו נשאלה מכבר בבית מדרשנו ולא נענתה [אולי מחמת שהשואל קימץ בדוגמאות והסברים]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2009 10:18 לינק ישיר 

יש כמה דרכים לחלוק על אחרים:
א. לחלוק בגלוי
ב. להתעלם ולומר אחרת.
ג. לייחס את הדברים לתלמיד טועה.
ד. לדחוק (יש שיאמרו: לעקם) דבריו עד שיימצאו כדבריך.

החזו"א השתמש הרבה בדרך האחרונה. יש שיאמרו מסיבות פוליטיות. הגר"א הלך בדרך הראשונה והשנייה.
ודבר הלמד כעניינו הוא יחסו של החזו"א לח"ח, ולשאלות הלכתיות שעל הפרק.

--
דבריו של ר' גדליה על הגר"א מעידים יותר על האומר מעל שאמור עליו. [כנראה למרות המהפך לא פג ממנו טעמו של ר' חיים].
דרכו של הגר"א היא היא דרכם של הראשונים - ללמוד סוגיה כפשוטה, מן השורש. כישוריו העצומים של הגר"א אינם צריכים לפנים, והם ניכרים מביאוריו ופירושיו הרבים. כיון שדרכו אינה דרכם של בני דורו ודורות רבים לפניו, אפשר אכן שתלמידיו הכותבים עליו הגזימו, מרוב התפעלותם מן השוני.
החזו"א ראה עצמו ממשיכו של הגר"א והולך בדרכו, אלא שכל אחד לפי עניינו וטבעו (בלשון חכמי הקבלה: שורש נשמתו).

--
ספרי החזו"א נסדרו שנית ע"י ר' שמואל גריינמן, כידוע.


תוקן על ידי לוצאטי ב- 22/05/2009 10:43:21




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2009 11:22 לינק ישיר 

בענין הגר"א כבר דשו בעבר ולא הרחוק: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2497975&forum_id=19616.

ביטא לוצאטי את שחששתי להעלות על דל שפתיי (בענין אמירה שאומרת על האומר. ואם ברג"נ ניתן ללמד זכות עפ"י תקופות, ברש"פ הדברים מתמיהים יותר.).

וכפי שיתמיה לומר שהרי"ף היה מקטני הראשונים, מאחר ואין לו ספר חידושי הרשב"א, 'כי אם' ליקוט סוגיות הש"ס ההלכתיות (הדברים שנחקקו על מצבתו ע"י ר' משה בן עזרא וריה"ל, מביישים את מצבת הרב שך).

ואבן בוחן מספיקה בודאי היא התיחסות חכמי דורו ודור שלאחריו אליו.

ואם לגבי הרי"ף ישנה מוסכמה מהראשונים, לגבי הגר"א ישנה מוסכמה מחכמי דורו ושלאחריו. גם אלה שנפגעו ושלא הסכימו לדיקטטורה המחשבתית הליטאית שהתפתחה סביב אישיות הגאון, לא הביעו צל של ספק בגדלותו. ורק דוגמא קטנה ממי שכבר פעמיים (לפחות. כאן בה"פ) מועמד כקונטרה לגר"א: רעק"א. לפי המסופר עליו, הסכים עקרונית עם דברי הגר"א לשנות סדר קריאת ראשי חדשים עפ"י מסכת סופרים ונגד כל הגאונים והראשונים.

דוגמא נוספת, אם כי פחות טובה, היא הרב 'בית יוסף' שהיחס אליו הוא יחס של כבוד גדול, שהביקורת המוצדקת לכאורה על ספר השו"ע, ע"י כמה מגדולי האחרונים, אינה פוגמת ממנו מאומה.

בנוגע לספר חזו"א, הדברים מצוינים בפנים הספר, כי הם מלוקטים ממקו"א.

בנוגע לנושא האשכול: הסברים אפשריים רבים. יתכן שסבר כהוו"א ההיא, ויתכן שסבר שיש מקום לשני הצדדים. יתכן שלא רצה שיגיהו טקסטים עפ"י עדויות כאלה ואחרות ויתכן שרצה להעניק למ"ב את מעמדו הראוי.

מה שעוד ברור הוא שגם הסתמכות על סברא והגיון שהיתה יסוד בלימודו של החזו"א, אינה מוחלטת וכאשר אין דברים מוכרעים בשכל בודאי שאין לחלוק על קדמונים (אגב, גם לי מונח בראש שאין החזו"א חולק על ראשונים הלכה למעשה. ואמנם עי' בס' בית ישי דרשות. ויל"ע בכ"ז.).

ודוגמא לדבר: הרא"ש בסוף פ"ד דר"ה מביא מדברי הרמב"ן בדרשת ר"ה, על הגאונים ועד כמה יש להסתמך על דבריהם. וכן ברבים מהראשונים במקומות רבים מובא ש'כל דברי הגאונים דברי קבלה'. אבל הדברים האלה לא ממש הפריעו לראשונים לחלוק על דברי הגאונים במקומות אחרים.

הטיפש יכתוב על דברי הראשונים: 'כיצד זה מסתדר אם דבריהם החריפים (נדפסו כמה מהם בספריהם ומצוטטים הרבה) בכבוד הגאונים שאין מקום לסטות מהם (כמו בענין תפלת ר"ה), הוא ממני והלאה', אבל המבין יבין שההבדל הוא בסה"כ ברמת הכרעת הדברים במאזני הראיות המתקבלות על השכל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2009 12:28 לינק ישיר 

לגבי דבריו של ר' גדליה נדל על הגר"א, מה שמעניין שעל ר' גדליה נדל נטענה טענה דומה. בכמה וכמה אשכולות עליו בעצכ"ח חזרה הטענה מפי כאלו שלא מצאו כל חידוש או גדלות במשנתו. [מעבר להיותו אי חרדי טיפוסי]. והתשובה שהשיבו מעריצי הרב שם:
"כבר נאמר באשכול אחר שני יסודות בתכלית החכמה "להזכיר את הידוע" כדברי הרמח"ל בהקדמתו למסילת ישרים ו"לסדר את הגן מבלבול" כדבריו בהקדמתו לדרך השם .... ישנה דרגה שלומדים איך להיות ממוקדים בעקרונות יסוד באופן קבוע כך שהמחלוקות בין השיטות אינן נתפסות אלא כפרטים משניים במסגרת העקרונות האלה. כך למד ר"ג וזו היתה גדלותו המחשבתית. ברמה זו לא מרפים מלימוד כל נושא עד שחווים בעוצמה את העקרונות היסודיים שמשם יש גישה קלה מהירה וישירה לכל הפרטים גם אם הפרטים עדיין לא ברורים במלואם נתפסת חשיבותם לעקרונות. [לא נעסוק כאן בדרגה הבאה שהיא ההגעה ברמת בהירות כזו מתוך המיקוד בעקרונות שניתן אף לחדש חידושים מפליאים בהבנת כוונת התורה.] לפ"ז אין זה פלא שמי שאינו ממוקד בעקרונות שיעבור על ספר ולא ישים לב לגדלות הדברים שבו כי הרי אינו ממוקד בעקרונות המופיעים שם וחושבם ל"טעמים" ו"ציצים ופרחים".  [ציטוט מאשכול בעצכ"ח "היחס ל'בתורתו של ר"ג', בעמ' האחרון].
תשובה זו נמצאת מעורערת אם ר' גדליה עצמו לא הבחין בדבר זה אצל הגר"א. [ואני נוקט כאן את צורת הסתכלותו של לוצאטי].




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > דרך פסיקתו של החזון איש
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.