בית פורומים ספרים וסופרים

מובאות מספרות הזמן ב"משנה ברורה", ועוד

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/5/2009 19:46 לינק ישיר 
מובאות מספרות הזמן ב"משנה ברורה", ועוד


באשכול חיפוש המקורות התפתח דיון מחכים על מקורות המשנ"ב בכלל ומובאות מספרי בני דורו בפרט:

 

קיסר_המקוה:

תעלומות עלומות במכוון?!

כמה נקודות מרכזיות שלא הוזכרו ונעלמו בתמיהה.

 המשנה ברורה שבא להאיר ולתת משנה ברורה והכריע אף במחלוקות קשות ונושנות
התעלם לגמרי מ:
1. פולמוס מצת מכונה.
2. אכילת "שרויה".

 

י_לבנוני:

 

היכן מצינו שהמשנ"ב הכריע במחלוקות של הדורות האחרונים, שלא בא זכרן בספרי הפוסקים שעליהם בנה ויסד את פסקיו במשנ"ב?
לענין שרויה, אולי היתה לו "בעיה" אישית, שהגר"א אכל שרויה אבל בעל המשנ"ב לא אכל.

 

 

צורף_כסף:

 

י_לבנוני כתב:

היכן מצינו שהמשנ"ב הכריע במחלוקות של הדורות האחרונים, שלא בא זכרן בספרי הפוסקים שעליהם בנה ויסד את פסקיו במשנ"ב?



הנה עלה בחכתי שתיים בהלכות שבת. א. בביאור הלכה סימן שט"ו סעיף ח' ד"ה טפח-בענין מטריה בשבת...
ב.בענין לצאת לרה"ר בשעון כיס, מובא גם בבה"ל (איני זוכר כעת איה מקומו), דמביא מגדול אחד שהתיר (מצאתי כשלמדתי זאת שהכוונה להגרי"ש נטנזאטון ב' שו"ת שואל ומשיב), והוא מאריך לאסור.

 

 

אלייעזר:

 

צורף. הביאור הלכה המבוקש על ידך הוא בסימן שא ד"ה "בזה להתיר"

לבנוני. דבריך הנאוני עד מאד שכן בזה הסכמת לדברי באשכול קדום שאין להוכיח מאי איזכורו של המשנ"ב את חכמי דורו, על יחסו אליהם. שכן דרכו לעסוק רק בספרי הפסק המקובלים ולא בעיון בספרי השו"ת החדשים או במאספים למיניהם.

עכ"פ לשאלת הקיסר יר"ה, וודאי שהח"ח לא ראה עצמו מוכרח לפסוק בשאלות אקטואליות אלא לאסוף ולהכריע בשאלות הידועות והמצויות. ועד שאתה דן על המצה הנעשית במכונה תדון על שאלת האלקטר"י  בכלל שהדהדה כבר בזמן חיבור המשנ"ב והיא שאלה אקוטית הרבה יותר. ולא עברה את מפתן ספרו.

 

 

מוישה_גרוס:

 

מסתבר שהח"ח אחז שאפילו אם יש מקום להמנע מאכילת שרויה (ש'חסידי עולם' אכלוה, כלשון היעב"ץ ) אי"ז אלא חומרא ופרישות גדולה ולפיכך לא הביא זאת בספרו.
 
וממקום שבאת ללמוד שלא אכל, שם מסופר שכשהתארח באיזה מקום אכל כדי שלא יפגע במארח (ולא ראה צורך לעשות התרת נדרים או שהתנה בתחילה כמ"ש בשע"ת שם או שאחז שא"צ התרה כמו שביאר סיפור זה בציץ אליעזר באיזה מקום).

סיפור כזה לא יתכן על מי מצדיקי החסידים שנמנעו מאכילת שרויה, וכיון שאין לחשוד שהח"ח ידע יותר מהם  על חשיבות וחומר מצוות שבין אדם לחבירו, עכצ"ל שאחז שאין כאן אלא סלסול וחומרא מופלגת.

ולכל אלפי השואלים, וכי המ"ב לא מביא חומרות וזהירויות בספרו, אשיב שעדין לא מצאתי את כלי המדידה להבחין עד איזה חומרות ראה המ"ב לנכון להביא ומה כבר בגדר חומרא יתירה שלא כלל בספרו אף שאולי נהג בהם בעצמו. 

אגב הזכירו כאן את ספרי השו"ת שהמ"ב מביא או לא מביא,  כידוע  ברוב המקומות בהם מביא המ"ב מספרי שו"ת הדברים נעתקים מהספר הקטן פתחי תשובה לאו"ח. ולפעמים על שיבושי שמות הספרים.  לא מזמן ראיתי במ"ב  בבה"ל שמביא מ'שו"ת רוח חיים', שבאמת אינו אלא ספר רוח חיים של ר' חיים פלאגי שאינו שו"ת כלל אלא מסודר על סדר השו"ע. ואכן בפתחי תשובה מובא פסקא זו בשם שו"ת רוח חיים. 

 

 

SHALVH:

 

אם איני טועה הוא מביא בספר מ"ב גם מספר דברי מנחם לר' מנחם בכמהר"ש בן הרב מטה שמעון נכד הרב חשק שלמה שהיה מאחרוני זמנו מאנדרינפולי.

 

 

צלצח:

 

מוישה גרויס

<סיפור כזה לא יתכן על מי מצדיקי החסידים שנמנעו מאכילת שרויה, וכיון שאין לחשוד שהח"ח ידע יותר מהם  על חשיבות וחומר מצוות שבין אדם לחבירו, >

א. מסופר על ר' שלום בלזר, כי אמו התישבה לאכול עמו תבשיל בקערה אחת ושרתה מצתה בקערה, והמשיך לאכול עמה מן הקערה.

ב. איני יודע מי ידע יותר, או מי גדול ממי, אך ברור שאין להשוות הזהירות הדקדקנית של הח"ח בעניני בין אדם לחברו [הגובל לעיתים באי הבחנה בין הכרעה ערכית וטובת הזולת - לחוק יבש, ואכמ"ל] לזהירותם של כל השאר, חסידים וליטאים כאחד.

אליהוא:

 

מוישה_גרוס כתב:


וממקום שבאת ללמוד שלא אכל, שם מסופר שכשהתארח באיזה מקום אכל כדי שלא יפגע במארח (ולא ראה צורך לעשות התרת נדרים או שהתנה בתחילה כמ"ש בשע"ת שם או שאחז שא"צ התרה כמו שביאר סיפור זה בציץ אליעזר באיזה מקום). 
 



בספר "שיחות החפץ חיים - דוגמא מדרכי אבי" מאת בנו של הח"ח [המהדורה שבידי ת"א תשכ"ח] עמ' ל' אות ח' "מקרה קרה בהיותי עוד נער התארח אצלנו אורח נכבד וזקן דוד אמי ליום אחרון של פסח ועשו לכבוד חרעמזלאך, וטעם גם הוא בשביל כבודו". ומעתה יש לומר כי רק באחרון של פסח התיר לעצמו. [ולכן אין ראיה ממה שלא עשה התרת נדרים],  אך ממוצא הדברים אנו למדים כי ב"ב אכלו שרויה וע"כ דלא היה אלא חומרא בעלמא.
 ומ"מ כידוע מנכדיו הרבה מנהגים נהג אחרת ממש"כ בספרו, רובם ע"פ הגר"א וכמנהג בית אביו, וכמו רבים מגדולי ליטא וכמש"כ בספר הצדיק ר' שלמה (לתלמידו ר"ש בלוך ירושלם תש"ן ע' מ"ד) כי החפץ חיים "החשיב עצמו כתלמיד בית מדרשו של הגאון ז"ל והתנהג בכל מנהגי הגר"א ז"ל עכ"פ שלא ברבים".
ויתכן שהתחיל לנהוג בחומרא זו קודם שידע דעת הגר"א בזה ואח"כ היה קשה לו להפסיק, וכמו שאירע להגאון האדר"ת לענין תפילין דרבינו תם כמש"כ בספרו.  

כמדומני שבספר זה מתייחס גם למה שלא התעסק בשאלות החדשות אך אינני מוצא כעת וכנראה המהדורה שבידי מקוצרת.

ובכל אופן שאילת המטריה [ה"ה הפאראס"ל או פאראפליי"ע דבני אשכנז או האומבריל"ה דבני ספרד] איננה נידון חדש אלא נידון באחרונים מזמן הנוב"י המכתם לדוד (פארדו) והמאמר מרדכי והחת"ס כמו שמובא בביאור הלכה שם ועוד רבים.

 

 

אלייעזר:

 

בעניין המשנ"ב.
כיום בעידן פרויקט השו"ת פעולת החיפוש אינה לא חכמה ולא מלאכה. וכך נדע כי את הספר דברי מנחם מזכיר המשנ"ב [עכ"פ בשמו] רק ב' פעמים [למרבה הפלא שניהם בסי' שכו (מ"ב ס"ק ל שעה"צ ס"ק יז) וראוי להזכיר כי על חלק מהלכות שבת סמך המ"ב על בנו ר' לייב שיכתוב את הדברים (ע"פ עדותו בסך קיצור תולדות חייו שבראש ספר מכתבי הח"ח עמ' לז)  ויתכן שספר זה היה לפני הבן אך לא לפני האב].
אגב בספר תולדות הח"ח הנ"ל [עמ' כד] מספר ר' לייב כי אביו נמנע מלהכניס מילי דחסידותא בספרו וסמך על הבאה"ט והשע"ת שהביאום.

בנוגע לספרי השו"ת אני על משמרתי אעמודה כי המ"ב מיעט לעיין בספרי השו"ת החדשים ואציגה דוגמה מהשוואה שעשיתי בין ספרי רי"ש נתנזון השו"מ והמג"ג. בעוד הראשון הגדול מאד בהיקפו [חמשת המהדורות הראשונות יצאו עד שנת תרל"ט] מובא במ"ב רק ד"י פעמים. הרי שספרו מגן גיבורים העוסק רק בחלק ימות החול באו"ח [עד סי' רלט] מוזכר במ"ב ט"ו פעמים

 

 

 



תוקן על ידי ספרות ב- 21/05/2009 19:44:38




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/5/2009 20:14 לינק ישיר 

כבר על הרמב"ם אמרו שלא הביא דברים שלא הובאו בש"ס, וכך במשך הדורות. והדעת נותנת שדברים מסוג זה הומצאו כדי ליישב השמטות.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2009 23:12 לינק ישיר 

שמעתי סברא בלתי מבוססת שהמשנ"ב לא נכנס לפולמוסים שהפכו למעין פוליטיים המקושרים בחוגים כמצת מכונה ושרויה, היות ורצה שספרו יתקבל ע"י כלל ישראל, השערה זו נדחית לכאו' ע"פ מש"כ אלייעזר בענין החשמל.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/5/2009 23:25 לינק ישיר 

אולי כדאי לבחון מחדש את נושא האשכול ואת מהירות העלאת השערות, לאחר עיון במ"ב סי' תנח' ס"ק ד'?

הרמב"ם לא מזכיר דברי גאונים במקומות רבים???



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2009 23:36 לינק ישיר 

אולי מפני שבאישיותו היה למדן וסדרן גדול, שהגיע בלימודו לשמעתתא אליבא דהילכתא, אך לא היה "פוסק הדור". ולכן את סוגיות הש"ס שלמד-הוא נגע בהלכות שבהם, אך לא התעסק בחידושים שבכדי לפסוק בהם צריך ללמד מילתא למילתא, לעשות השואות ולחדש חידושים. זה גם מסביר את העובדה שאמנם היום מחשיבים אותו ל הפוסק,  אך בדורו זה לא היה כך, וכן את זה שאין לנו ספר של שו"ת ממנו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/5/2009 19:50 לינק ישיר 

מציאה מעניינת:
בבה"ל סוף סי' ריד הביא מספר 'דרך פקודיך' לרצ"א מדינוב.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/5/2009 13:45 לינק ישיר 

אנסה להבהיר דבר מה. למיעוט התרשמותי ספרי ההלכה [עכ"פ המאספים למיניהם] רביתם וגידולם על ברכי ספרי ההלכה שקדמו להם והם הספרים שנמצאים על שולחנם תדיר. לכן אין להשוות את היחס במובאות מספרים אלו לספרי שו"ת, חידושים, מאספים וכדו'.
וחשוב להדגיש כי תופעה זו אינה אופינית רק למ"ב ואיני חושב שהשו"ע, הלבוש, השועה"ר, החי"א והערוה"ש הם שונים מהותית בנקודה זו.
ממילא אין מקום לשאלה האם המ"ב נמנע להזכיר ספרים בני זמנו אלא האם נמנע מלהזכיר ספרי הלכה בני זמנו. ועתה הוציאום נא עלינו ונדעם. [בנוגע לערוה"ש כבר הזכירו כאן שהערוה"ש על או"ח יצא בו זמנית ושמא אף אחרי הדפסת המ"ב]

יוצאים מכלל זה הם ספרי הראשונים בהם עושה המ"ב שימוש כמעט בכל סוגיא, והרבה הלכות נפסקו אצלו ע"פ הראשונים ולא מתוך השתלשלות הפוסקים.
אגב זה יש לציין לשימוש הרב שעשה המ"ב בראשונים שנדפסו לראשונה בזמנו כדוגמת האו"ז המאירי ועוד. וכבר נגעו כאן בעבר ביחסו החיובי של המ"ב לכת"י. ובדומה לזה יעוין בשעה"צ תנ"א ס"ק עא "וכן ראיתי בספר השולחן ערוך שהדפיס המחבר ז"ל בחייו, שזכני השם יתברך להשיגו" ונראה שבדפוס זה השתמש גם בסי' תקל"ה במ"ב ס"ק ג'.

[מכסה פשעיו לא יצליח. רמז כאן מנהשורה לתקלה גדולה שתח"י שבשתיקתנו הסכמנו כולנו שהמ"ב לא דן בענין אכילת שרויה בפסח בעוד הדברים מפורשים במ"ב תנ"ח סק"ד בשם השע"ת שמן הדין אין לחוש לזה אבל מי שמחמיר בזה אין מזניחין אותו]

תוקן על ידי אלייעזר ב- 27/05/2009 13:59:45




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/10/2009 20:35 לינק ישיר 

בגליון החדש של קובץ עץ החיים, בובוב (רמ"ד אונגאר) כותב הרב סופר (כך אמר לי מאנדהו, ולא ראיתי את דברי הרב סופר בפנים) על הסיפור הידוע שכאילו המ"ב אינו מביא אחרונים, ורק מציין את ר' מאיר שמחה כפיצוי על מה שקרה בוועדית הרבנים בפטרברג שהח"ח חלק עליו וכו'.

לפי דבריו בדק ומצא שהסיפור לא יתכן, שכן כרך ההוא של מ"ב (כרך ו), כבר הופיע בשנת תרס"ח) וועידת הרבנים היתה שנתיים אחר כך!




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/10/2009 21:46 לינק ישיר 

עכשיו שהוקפץ שרשור זה, בדקתי ונמצאתי תמה איך נדרשו כאן ל"שו"ת" רוח חיים של מהר"ח פלאג'י, ולא נדרשו לכך שבאותו ביה"ל בו מוזכר ספר זה, מוזכרים יחד עמו עוד חמישה ספרים שכולם נדפסו בדורו של החפץ חיים (אם בצעירותו ואם במחצית ימיו). לפחות אחד, אגב, מהם נדפס אחרי הספר 'פתחי תשובה' על או"ח (שמחברו הלא הוא בעל הספר 'תוספת ירושלים', שאף אותו מזכיר המשנ"ב כמה פעמים).

והריהם: שו"ת רמ"ץ, רוח חיים, פתחי עולם, ראשית ביכורים, שדי חמד. (וכל זה בסגנון מוזר, של העמסת פוסקים אחרונים ומי חולק על מי, כשבדרך כלל גם כשהמשנ"ב מביא אחרוני אחרונים הרי זה כדי לכתוב הוראה חדשה ולא כדי להציג את תמונת המצב במחלוקותיהם).

ואחד מבעלי הספרים הנ"ל, הלא הוא השדי חמד, היה בחיים חיותו כשהמשנ"ב הזכירו בשער הציון בסימן ר"ב (ובאמת היה מבוגר ממנו בשנים בודדות ממש). אם כן, לא רק את המש"ך חכמה הזכיר בחייו.


ומזה יש לדעת, שאמנם הרושם המתקבל למעיינים במשנ"ב שהוא כמעט אינו מביא ממחברי זמנו, רושם נכון הוא כשלעצמו, אבל בחיבור רחב כמו המשנ"ב פוקו ותמצאו שיש מאות (!) איזכורים למחברים שחיו בזמנו (אם בצעירותו ואם במחצית חייו - אבל מחברים בני גילו ממש, באמת כמעט שלא הזכיר. ובאמת למה שיזכיר, הלא טרם הספיקו ספריהם לעשות שם לעצמם, עד לשנות התר"ס).
אלא מאי? שספרים אחרים המוכרים לנו הבנויים על שו"ע או"ח, מהם המורכבים בעיקר מסיכום פוסקי דורותיהם, וזו מטרתם וזו תכליתם, וממילא מופעים בהם שמות אחרוני-אחרונים לרוב. ואנו הרגילים לחיבורים כאלה, באים להרגשה שהמשנ"ב "ממעט בצורה חריגה" להזכיר ספרי הפוסקים המבוגרים שהיו בדורו, דבר שכאמור אינו מדוייק כלל באופן 'פרטי' (אף כי באופן 'כללי הריהו נכון, כאמור, ששיטת ספר המשנ"ב אינה מיוסדת על ציטוט והבאת פסקי הספרים האחרונים. ולכן הלומד באופן מסודר במשנ"ב בוודאי מקבל את הרושם שמעטים מאד אזכורי האחרונים, כי באופן יחסי אכן מעטים מאד הם - אבל קובץ על יד ירבה, ואין להפריז ולקבוע שלא הזכיר "כמעט אף פעם" וכדומה, וראו כמה דוגמאות להלן).

ולהמחשה, אם נשווה זאת לספר שנכתב במקביל ממש, הלא הוא הערוך השלחן (או"ח לצורך העניין, אבל הוא הדין שאר החלקים), נמצא שהמשנ"ב מזכיר הרבה הרבה יותר, ממש עשרות מונים, מחברים בני הזמן מאשר הערוה"ש, שכמעט לא נמצא אצלו אזכור ספרים המאוחרים לבעל הפתחי תשובה, ואפילו מחברים מהדור הקודם הוא ממעט להזכיר.
[ויש לכלל הזה יוצא דופן אחד - והוא, למרבה ההפתעה, המשנה ברורה בעצמו... שהוא הספר היחיד בן דורו של הערוה"ש הנזכר בספרו, ולא פעמים ולא פעמיים אלא יותר משלושים פעמים במפורש ועוד פעמים שלא במפורש (ואכמ"ל בזה)].

ועתה נציין מהופעות אחרוני האחרונים במשנ"ב: הריהו מזכיר כמה פעמים את הגרי"א ספקטור, ופעם אחת אפילו את 'העמק שאלה' של הנצי"ב, ואין צורך לומר שהזכיר כו"כ פעמים את השואל ומשיב ועוד משיבי דורו (כגון הבית שלמה, וכל שכן מהרש"ק),  ואף הזכיר כ10 פעמים את הקיצור שלחן ערוך (מחציתם בסי' ע"ט), וספר נזר ישראל וכיוצא בו ועוד ועוד ועוד - ואך למותר, ואם נמנה את רשימת ספרי האחרונים שמזכיר נגיע למספר תלת ספרתי.
(ואף אם נמצא שהעתיק את ציוני חלקם או רובם מספרים אחרים, כדוגמת ה"פתחי תשובה" הנ"ל, וכן כמו ספר 'עיקרי דינים' לרד"ט שהיה לפניו - אבל כשכותב בלשון "מצאתי בספר..." מסתמא כוונתו שהיה לפניו - עדיין סוף סוף בחר להזכירם ולא השמיטם "על אף" שהיו בני דורו).


כל זה נכתב מקופיא ובחפז, ואם נפלו שגיאות כלשהן עם הקוראים הסליחה.

_____


אתנחתא, תמהני על גולש בעל ותק כשלך בכאן, שלא הבחנת שהסיפור כבר נדוש היטב בפורום זה והופרך באופן שכתבת, באשכול גדול שהיה כאן אודות ועידת פטרבורג תר"ע.

נ.ב. משנ"ב כרך ו' יצא בתרס"ז.



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 29/10/2009 21:49:57




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/10/2009 22:28 לינק ישיר 

[תכלת. תודה שציינת שכבר נידון כאן, אמנם זכרתי שכבר דנו בסיפור אך לא זכרתי הפרטים, (ואם אמנם אני גולש בעל ותק, אך הריני מוסר מודעה שלא כמו אחרים, איני זוכר דיוני הפורום בדרך כלל, הם לאו אדעתי)]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/11/2009 23:36 לינק ישיר 

גם לגבי צ' - יו"ד הפוכה שלפי האר"י ז"ל
לא התערב המשנה ברורה במשנת סופרים למרות שהיה לו את הספר ברוך שאמר שממנו ניסו להוכיח שפסול וגם מביא מאותו עמוד בספר דין לגבי אות ש' במש"ס.
גם בענין זה היתה מחלוקת חריפה שהמצדדים נגד יצאו מכלל פרופורציה, למרות שאין להם כל הוכחה רצינית לפסול.
ואולי השמיט הענין בשביל לא להכנס למחלוקת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2009 01:32 לינק ישיר 

לא היה בענין זה שום מחלוקת חריפה בזמן הח"ח, היו שמועות לכאן ולכאן ולא ברור באיזה תפוצה.
מ"מ יומרני מצידך לכתוב על החזון איש "יצא מכלל פורפורציה" ומוטב שתזהר בלשונך. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/11/2009 02:54 לינק ישיר 

[שאלה לדיון, רגישות כזאת יש לך על כל גדולי הדור, כולל מהמיגזר החסידי, או רק לחזון איש. סתם שאלה לדיון]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2009 08:54 לינק ישיר 

מנחת יצחק חלק ד' סימן מ"ז בשם החזון איש
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1598&st=&pgnum=397

ובאות (ג) שם כותב הד״נ
נ״י, ע״ד צדי״ן בי׳ הפוכה. והביא ת׳ מרן נעח״ס ז״ל
(א״ע ח״ב סי׳ הי). מש״כ בזה, ועי׳ בת׳ הת״ם (יו״ד סוס״י
רס״ו) ח״ל. ה ע י שולח לו מכתב מהאי ספרא דוקנא דידן.
שלמדו עמו תמונת אותיות של הרב״י, ומה שיראה ימיני
הצדיקי״ן מהופכין. הוא עפ״י קבלתי ממורי זצ״ל עיי״ש.
— ומה שהביא כהד״ג, מספר צדקת הצדיק. האמת אגיד
כי גם אנכי הפעוט. הי׳ פ״פ הרבה עם מרן בעל הזו״א
ז״ל בזה, וכאשר הראתי לו את דברי ח״ס הנל, הודה
לי. שאין לפסול הצדיקי״ן מהופכין, ועי׳ בס׳ הזו״א
(סנהדרין דצ״ג ע״א), ולא ידעתי אמאי השמיט אח דברי
החת״ס (שבהיו״ד) הנז׳ והבן.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/11/2009 02:45 לינק ישיר 

אחד המקומות (היחיד?) שהמ"ב מביא מבן דורו ממש,
(בשמו ולא מספר)
זה מה שכתב בשם האו"ש בטעם אחיזת השופר בימין.

(הובא כאן בא' מהאשכולות).

תוקן על ידי אוצר_בלום ב- 06/11/2009 3:00:41




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/11/2009 18:07 לינק ישיר 

אדהכי והכי, אחזיר נא את האשכול לתלמו בצרור הערות קטנות.

א. במחשבה שניה, המובאה שהזכרתי מ'העמק שאלה' (מישהו שאל במקו"א על היחס בין הח"ח לנצי"ב?...), היא מקרה נוסף (מלבד השדי חמד) שהמשנ"ב מביא ממחבר בן דורו בעודו בחיים (משנ"ב הלכות שבת יצא בתרנ"ב כמדומני), וא"כ אזכור האור שמח מתייחד רק בהיותו שמועה בע"פ ולא מובאה מספר.

ב. ועוד במחשבה שניה, אני הולך ותמה מהיכן נוצרה התדמית כאילו המשנ"ב ממעט להביא אחרונים מהדור הסמוך לו, הלא יש לא מעט ספרים שהלומד הממוצע בזמננו לא ישמע שמעם כלל אלמלי שהמשנ"ב מביאם (ספר 'קובץ' על הרמב"ם, ווינה תקצ"ה, לדוגמא, או הספר 'נזר ישראל' על הלכות שבת ויו"ט, שיצא לאור שנים בודדות ממש לפני תחילת הוצאת המשנ"ב, ועוד הרבה כהנה).

ג. מקרה נוסף, אם כי בולט פחות, של התייחסות המשנ"ב לפולמוסים חדשים, הוא בסי' של"א בהלכות מילה, מביא את תשובת הבנין ציון שאין לעשות את המציצה בכלי "שהמציאו הרופאים החדשים". (ושם מציין במפורש שלקח את המ"מ מהספר 'פתחי תשובה על או"ח'. הפולמוס הנ"ל נמשך עד שנות התר"ס, ואכ"מ).

ד. אגב מה שכתבתי באשכול אחר שיחסו של המשנ"ב לספרים שיצאו לאחרונה מכתבי יד הוא כמעט ההיפך מיחסו של החזו"א, הזדמנה לי דוגמא טובה לכך - ראו בריש סי' ש"מ בביה"ל, התייחס לר"ן שהביא את רבנו חננאל באופן אחד, וכתב המשנ"ב שלדבריו אין מובן והקשה עליהם (בנוסף על מה שהקשה בב"י ותירץ בפרישה), ואז הוסיף שהנה זכינו ליציאת רבנו חננאל מכת"י ולפי הגירסה בו אתי שפיר, ואין זאת אלא שלר"ן היה איזה קיצור משובש מדברי ר"ח (שהיה חסר בו קטע באמצע, ולכן הבין הר"ן שדברי הר"ח אמורים על ההתחלה, עיינו שם). ועתה השוו זאת למה שכתב החזו"א על ספרים הנדפסים מכתבי יד, שלא עברו במסורת ולא זוקקו וכו', שאין לסמוך עליהם כנגד ספרי הראשונים שמסורתם רצופה בידינו וכו' - ולפי זה, סלקא דעתך שהיה מסכים לדחות את גירסת הר"ן והבנתו ברבנו חננאל, והנפקותא מזה להלכה (לחוש לדעתו לחומרא), מפני איזו גירסה שנתחדשה בדורותינו על ידי מדפיסי ווילנא מכתב יד יחיד, שמי יודע איזה ידיים עברו עליו ולא נצרף על ידי גדולי הדורות? (ואין צורך כ"כ לטרוח בפלפולים סביב הדוגמא הזו, שרק דוגמא כלאחר יד היא, ואני סבור שהיא משקפת היטב את ההבדלים ביחסי השניים וכו' כנ"ל).

ה. ועוד בריש סי' ש"מ, בביה"ל ד"ה וחיב, הקשה קושיה אחת ואח"כ הוסיף: "אחר כך מצאתי לאחד שכתב כן". אולי מי מהחכמים שכאן, שמצוי בעניין דשם (או יעיין ויהיה מצוי), יוכל לזהות מי הוא זה שכבר הקשה את הקושיה שכתב בביה"ל? אם יזוהה, אולי נדע למה בחר המשנ"ב באופן חריג (אם אינני טועה) להימנע מאזכור שמו של ה"אחד שכתב כן", ושמא אף נמצא עוד מקרה שהביא ממחבר בן דורו.



תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 26/11/2009 18:16:30




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > מובאות מספרות הזמן ב"משנה ברורה", ועוד
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.