בית פורומים ספרים וסופרים

קפידת החזון איש שלא להגיה מסברא

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-3/11/2009 15:30 לינק ישיר 

[באיחור מעט של יום השנה מכב"דו במותו וכבר הורה זקן ( רי"מ היבנר נחלה לישראל סי' נא) כי שלושה ימים אחרי היא"צ כיא"צ  דמיא]

כיון שלא ידוע לי על התבטאות חד משמעית של החזו"א כנגד תיקונים והגהות (לבד ממכתבו [קו"א ח"ג מ] 'מי התיר לשבש ספרים חינם' 'ומש"כ שמהפכין הגירסא ברמב"ם כמובן אין להגיה ספרים לתיאבון' אלא שמכתב זה בא לפנינו כשהוא קטוע שבור ורצוץ ואי אפשר ללמוד הימנו כלום) אני משער ששיטתו בזה היא שיטה אחת עם דבריו כנגד ההסתמכות על ספרי קדמונים הנדפסים מחדש.

להלן מבחר ציטוטים:

דבריו על כת"י מינכן. 'כ' לפרש סוגיא ... ולהגיה בגמרא ע"פ כת"י מינכן [...] ואני לא מהם ולא מהמונם וכת"י שהיה ביד הראשונים ז"ל מסרו נפשם עליהם והשגחתו ית' שלא תשכח תורה מישראל הגינה עליהם. וכשהחלו להדפיס את הגמרא מסרו חכמי הדור נפשם על זיקוקו והגהתו [חידוש היסטורי נשגב!. א'] ואם אמנם לפעמים נהנים מהכת"י לנקות השיבושים המתהוים בהמשך הזמן אבל דבר שיצא מיד כל רבותינו בלי שום פקפוק -חלילה להרוס [...] ובכל אופן הוא בטל כחרס הנשבר נגד הגרסא המקובלת' (קו"א ח"א לב)

השגחתו יתברך בהשתלשלות הגירסאות. 'וענין הגה' בגמרא אף דלכאורה הוא רחוק במקום דלא מצינו שינוי גירסאות, מכל מקום מצינו הרבה כיו"ב. כי רוב הצרות והגירושים גרמו שלא נמצא בעיר או במדינה רק ספר אחד וזה נטשטש בדרכו, ותורה שבעל פה נשתמרה על פי השגחתו יתברך, והרבה פעמים הוגה על פי חכמים ונפלה מחלוקת בהגה' וגם זה בהשגחתו יתברך בעונש שכחת התורה ובהמתקת הדין שיהיו אלו ואלו דא"ח, ונתגלה טפחיים מהתורה ע"פ גרסאות חלוקות. והרבה פעמים נפסקו הדינים היוצאים לב' הגרסאות כי לא במקרה נעשו, ומובטחנו שלא נפלה טעות שאינו תורה כלל, כי זה כרת אתנו ברית על תורה שבע"פ. והנה הרבה נתגלה ע"י הרמב"ם שהסכים על הגה' אחרת מאשר הסכימו עליה החכמים שקדמהו [...] אך גירסאות אחרות לא יתכן כי כבר נתגלה כל התורה' (!!) (שם ח"ג ב)

הסתמכות על הצילומים מכת"י. 'הצילומים מכת"י אין דרכי להעמיד עליהם כי לא ידענו מי כתבם [...] והדבר ידוע בעניני הלכה שלא לסמוך הרבה על מציאות חדשות רק על ספרי הפוסקים שנמסרו מדור לדור בלא הפסק' (שם ח"ב כג)

על דרך מחפשי הקדמוניות. 'אין אני רגיל בחיפושים ובחקר קדמוניות ואני מתנגד לדרך זו כי איננה בטוחה' (שם ח"ג יט. והשוו שם ח"ב כב 'כל נשמה קבלה חלקה בתורה ואין זו חלקי לחפש' אולם שם אפשר והכוונה לפשפוש במעשי דורות קודמים וכלשונו בתחילת אותו מכתב 'חיפוש מעשיות בספרי הדורות אינני מומחה לכך ואינני סומך על זה')

על הר"ח הנדפס בש"ס וילנא. 'וכן ראיתי בל' ר"ח [הנדפס בדפוס ראם, אבל לא ידענא אם אפשר לסמוך על הנדפסין מחדש שכבר הפסיקה המסורה בינינו, ואין אנו יודעין מי היו המעתיקים, שמלאכת ההעתקה כבדה מאד [...] ולכן הפוסקים שלא הפסיקה המסורה בינם וביננו בכל הדורות ששקדו עליהם חכמי דור ודור לשמרם  ולנקותם צריכים אנו לחשוב את ספריהם ליותר דוקנית (!) וכש"כ במקום שאין ללמוד מכוונת הדברים אלא מדקדוק לשונם שקשה לסמוך על החדשים]' (חזו"א או"ח סז יב)

עוד על הר"ח. 'פי' הר"ח שבידנו אינו בטוח בדקדוק הגי' והוא ממולא בהגהות המגיה' [חזו"א יו"ד רג בסופו)

על בה"ג. 'ואי אפשר לסמוך במה שכתוב בבה"ג אחרי שהוא נגד הגמ' [...] ואין ספר בה"ג מוגה בידינו (שם. אגב מעניין שרת"ם מבכר את גירסת בה"ג על פני גירסת התלמוד 'מפני שרבו מגהי ספרים בתלמוד ואין מדקדקין בדבר אבל בספרי החיצוניים [בה"ג וכפי שהביאו קודם. א'] לא הורגלו' ספר הישר חידושים תר"ב]

תשובות גאונים. 'אח"כ ראיתי תשובת גאון [הנדפס באוצר הגאונים עירובין פ"ג ואף שאין לסמוך על כת"י הנמצאין בהפסקת מסורת דור ודור אבל כאן נראים הדברים שהם תשובת גאון]'. (חזו"א או"ח קונטרס השיעורים לט ו. [והעיר דער לץ שתשובה זו מקוימת כבר מספר האשכול])

גישה כללית על שינויים בפסיקה בעקבות כתבי יד חדשים. ידוע כי אין כח רוב אלא במושב ב"ד אבל חכמים החולקים שהיו בדורות חלוקות או במדינות חלוקות אין נפקותא בין רוב למיעוט [...] ומלבד שאין כאן כח רוב בעצם גם אין הרוב ידוע, כי הרבה חכמים היו שלא באו דבריהם על הספר, והרבה שספריהם לא הגיעו לידינו [ולכן אין הדין משתנה כאשר מדפיסים כתבי יד חדשים ונהפך המיעוט לרוב], [במכתב שנדפס בחזו"א זרעים כלאים א א. על משמעותם האמתית של דבריו אלו עמד הרב פרופ' ש.ז הבלין]

 

ניכר בעליל יחס אמביוולנטי ('לפעמים נהנים'-'בטל כחרס'. 'לא ידענא אם אפשר'. 'אין לסמוך'-'אבל כאן נראין' 'איננה בטוחה' ויש לצרף לכך את הוראת החזו"א להדפיס את שער המים לרשב"א אף שיש יסוד לחשוד בו שהרי הוא עצמו מעיד שאין דעתו לכתוב חיבור על הלכות מקוואות [תוה"ב הקדמה לבית שביעי. שער המים נדפס ע"י א. רייסנר ב"ב תשכ"ב. לדבריו ע"פ הכרעת החזו"א] וכבר עמד ע"כ רש"ז הבלין שם)

לדעתי אין ספק כי החזו"א הרכיב כאן, לצד חשש אובייקטיבי מטיב המהדירים ומהימנותם, גם שיקול מטא-הלכתי ונתן איזון נוסף במערכת הפסיקה ההלכתית. ולצד ההלכה הפסוקה שאין אומרים הלכה כבתראי במקום שדברי הראשונים לא היו לפני האחרונים (רמ"א חו"מ כה ב ומקורו במהרי"ק) העמיד החזו"א את צל החשד כנגד פירסומים חדשים ומעתה שוב הדבר תלוי בראות המורה (על שיקולים כאלו במשנת החזו"א עמדו במקו"א)

 

אציין כי הרב אלישיב עושה אף הוא שימוש בדברי החזו"א ומשתמש בהם לצורכו. וכך הכריע שלא להתחשב בתשובת ריטב"א שפורסמה מכת"י (תשובות הריטב"א ההדיר מכת"י הרב יוסף קאפח ירושלים תשי"ט) כנגד הסכמת הפוסקים וזאת בהסתמך על דברי החזו"א בקונטרס השיעורים (קובץ תשובות א ירושלים תש"ס סי' קעא) וכן לא אבה לשמוע על שינוי במסורה הנהוגה אצלנו (בכתיבת שירת דוד אריח ע"ג לבנה) ע"פ כת"י בן אשר (שם סי' קיג)

אולם הוא לא נמנע מהכרעה והסתמכות על כת"י חדשים כמו למשל בתשובתו הידועה לרב יהושע אהרנברג (הנזכר בתחילת האשכול) אודות הדלקת נ"ח הוא מצטט מחידושי הריטב"א לשבת הנדמ"ח (שם סי' סז) ובמקום אחר הוא מסתמך אף על דיוק בלשון גאון הנדפס בתשובת גאוני מזרח ומערב (קו"ת ח"ג ירושלים תשס"ג סי' קצא)

[מעניין לצין שהרב בוקסבוים פנה לרב אלישיב לקבלת היתר הלכתי בלקיחת כספים ממשלת גרמניה עבור הדפסת ספרי חכמי אשכנז מכת"י והוא התיר זאת ללא פקפוק. קו"ת ח"א סי' צז)]

 ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


הזכיר כאן תכלת את החוברת שהוציאו עוז והדר לפרש דעת החזון איש בעניינים אלו. לצערי אף שראיתיה לפני זמן רב איני זוכר את תוכנה (בקשתי מאחד מעובדי המערכת שימציא לי אותה ולא נענתי עד כה) אציין רק כי ע"פ הזכרון הרי שהיא נערכה ע"י הרב מנחם פומרנץ מראשי פרויקט 'מתיבתא' שע"י 'עוז והדר'

 

[בצאתי אדגיש כי אין כל קשר בין העיסוק בשאלת סמכות כתב"י וכד' לבין הגהות מסברא שבגינם נפתח האשכול וכפי שביארו כאן כמ"פ לאו בני בקתא חדא נינהו]

 
 ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אני חוזר לאהובתי הביבליוגרפיה. ולדיון על ר"א לאנדו.

כפי שציינתי עשה ר' אליהו לאנדו שימוש נרחב במלאכתו של חאנעס והדפיס את עֶרך הגר"א מספר תולדות הפוסקים של חאנעס (ורשא תרע"א) פעמים (כשהוא משתמש כאמור באמהות הדפוס ששמשו את חאנעס).

פעם אחת כהקדמה לספר מנחת אליהו ירושלים תרפ"ח (בתחילת אותה שנה. התאריך הלועזי הוא 1927) ולאחמ"כ בתדפיס מיוחד בשם תולדות הגר"א (ירושלים חש"ד. במפעל הביבליוגרפיה תיארכו אותו לאחרי תרפ"ח.) הכולל רק את החלק הביוגרפי מערך הגר"א ולא את רשימת חיבורי הגר"א שבראש הערך.

ר"א לאנדו לא רצה להזכיר את שמו של חאנעס* ולשם כך הוצרך לטשטש את ההעתקה. אולם כיון שהוא השתמש באמהות של תוה"פ ושם ערך הגר"א מתחיל בשליש האחרון של העמוד הוצרך לשבור את האם ולשרבט שורות 'פתח דבר' כמניין השורות שהחסיר וכפי שתיארתי למעלה (אף שלאנדו השתמש בשורות אלו באותו  גופן שבו הודפס התוה"פ. בעין מנוסה ניתן להבחין שאותיות ה'פתח דבר' ישנות יותר)

לעומת זאת ב'תולדות הגר"א' שכולל כאמור רק את החלק הביוגרפי לא שבר לאנדו כי אם את השליש הראשון של האם ובצורה כלשהיא, אותה לא הצלחתי לפענח, הצליח לטשטש את ההשמטה מבלי שהדבר יבלוט לעין. ולחכמים פתרונים.

(מקום אתי להודות לחכם אחד הבקי בעניני דפוס וביבליוגרפיה, שסייע בעדי בתיאור התעלומה)

 

 

*שיער אליהוא מפני השתייכותו של חאנעס למחנה המשכילים. אני לכשעצמי מפקפק בכך. ראשית לא שמענו שחאנעס היה משכיל חריף כ"כ (איזנשטאט בדורו אחרונים [ספר ראשון ח"ב עמ' 154] מכנה אותו חכם תורני ומהללו מאד) ועוד אם לאנדו היה קנאי כ"כ לא היה נאה לו לשים לעטרה את דברי חאנעס על הגר"א שיש בהם מריחה של ההשכלה. אפשר שבאותם ימים לא היתה הרגישות לפלגיאט ואולי אף להעתקה חריפה כפי שהיא בימינו וודאי לא במקרה שעל המעתיק לא היה לחשוש שתתגלה העתקתו שהרי מרחק רב יש בין ירושלים לורשה ווילנא, מקומות מושבו של חאנעס, (ושמא חאנעס כבר לא היה בין החיים באותו זמן?)

איך שיהיה לא לו לחאנעס -שבספריו בלע מחכמתם של אחרים וכפי שציין פיידברג בבית עקד ספרים ערך תולדות הפוסקים- להתלונן על כגון דא. אולם משעשעת היא עובדה כי בסוף הערך כותב חאנעס על עצמו ומציין למש"כ בהקדמתו לרב פעלים (לר"א בהגר"א) והקורא אצל לאנדו מבין כאילו לאנדו כתב זאת... (והרי"ז כעין מה שעשו מדפסי ש"ס ברלין ופפד"א תצ"ד-תצ"ט העתיקו למדפיסי הש"ס פפד"מ תע"ד)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2009 16:21 לינק ישיר 

בינתיים לרגל סידורים מצאתי החוברת הנ"ל של עוז והדר (שטרחתי בשעתו לשומרה משום 'אסוף לחמים מן המים').
וזמני קצר עתה, אבל אפשר להגיד בלי שום ספק שגישת החזו"א לספרים הנדפסים מחדש היתה ממש להיפך מגישת המשנ"ב, שהסתמך לעשרות ולמאות על דברים שמצא בר"ח ובמאירי שזה עתה ראו אור, וכיוצא בזאת, והיום בסי' שט"ו ראיתי שהקשה על גירסת המגיד משנה בר"ח מלשון הר"ח הנדפסת (ושם גם האריך ללמוד באופן מחודש בדעת הרי"ף והרמב"ם מדברי הר"ח הנדפסים), ואין צורך לומר שצירף למניין הפוסקים דברים שהיו גנוזים ונדפסו רק לאחרונה.

נ.ב. כתבת: "אם לאנדו היה קנאי כ"כ לא היה נאה לו לשים לעטרה את דברי חאנעס על הגר"א" - אבל כלום לא מצאנו את רמ"מ גרליץ מהעדה"ח שואב מלא חופניים אודות השב שמעתתא (כמדומני) מספרו של 'רב צעיר', בהעלמת מקורו כמובן, כפי שחשף הר"י בוקסבוים (=תאשור) ב'מוריה'?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2009 18:00 לינק ישיר 


תכלת,

[התירוץ היה שרב צעיר עצמו לא כתב את הדברים אלא  העסיק לצורך כך כמה ת"ח וביניהם "אחד מחכמי פולין הנמצא עמנו בירושלים" ופי' אז שהכונה להרב כשר. אגב, הח"מ הוא שחשף בזמנו את כל הענין ומסר את הדברים לידידו הרי"ב ז"ל שפירסמם ברשותו]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/11/2009 20:06 לינק ישיר 

כן, אני זוכר שגרליץ הגיב וכתב משהו כזה. אבל מילא, מאד משכנע. אולי זה תירוץ לתמיהה הקנאית, לאמור איך העלה על דעתו להשתמש בדבריו של אותו קונסרבטיבי, אבל אין בזה שום תירוץ לעצם המעשה, כלומר למה שהעתיק (בלשונו של הרב בוקסבוים, שעתה מצאתיה: "כולו פלגיאט ספרותי ממדריגה ראשונה ואף גרוע מזה") כמה וכמה עמודים של מחבר אחר - ויהא אפילו כשר כהרב כשר, אף שהדבר לא הוכח עדיין - על כרעיהם ועל קרביהם ועל השגיאות שבהם, וכתבם על שמו שלו.
לדבר זה הוא לא השיב ולו במילה אחת בתגובתו ב'מוריה' (הכל בשנת תשל"ז), מהסיבה הפשוטה שבאמת אין לזה שום תירוץ (מלבד שבמחוזותיו מקובל כנראה לעשות דברים כאלה. אם מותר למחוק, להשמיט, לסלף, אז דווקא גניבה ספרותית אסור?).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/11/2009 14:06 לינק ישיר 

תכלת. לכשתפנה שמא תוכל לזכותנו בדברים שנאמרו באותה חוברת. לכה"פ בעיקרי הדברים.

 

הראיה שהבאתי כי לאנדו לא היה קנאי גדול אם התיר לעצמו להשתמש בדברי חאנעס לא הובנה כראוי. כוונתי היא שהדברים שם לכשעצמם אמורים לצרום לאוזן קנאית (דוגמת ב' הביטוים שהדריכו את מנוחת החזו"א וכמבואר בראש האשכול או גערת הגר"א בקנאים שרצו למנוע שיעור במו"נ כמו גם האמירה כאילו חפץ הגר"א שיתרגמו ספרי חכמה שונים 'למען הרבות והפיץ את המדעים בקרבנו')

 

[בנוגע לגרליץ הדברים עתיקים וכמעט שכבר אין בהם חפץ. אם זאת הרוצה לדעת עד היכן כוחו של פלגיאט יעיין בקונטרס קול מבשר שכתב הנ"ל בסו"ס כפות תמרים תש"ס ולאחמ"כ בהקדמתו של ר"ר מרגליות לספר שו"ת מן השמים ומובטח אני בו כי חמה עזה תתקפנו. ושייכים הדברים לאשכול אחר]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/11/2009 23:57 לינק ישיר 


ואין להגיה שום ספר ע"פ סברא כ"א בראיה ברורה שיש בו טעות.

קסת הסופר סימן י"ט סעיף א

"
ברכי יוסף בשם הרמב"ן "וראוי לנדות על זה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/11/2009 00:00 לינק ישיר 

נשמט: בשו"ע יו"ד רע"א סעיף א' ברמ"א



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/11/2009 20:20 לינק ישיר 

התכוונת כמובן לסי' רע"ט, ובוודאי ראית המובא בפת"ש מהיד אליהו (ועל זה אמורים כל דברי הקדמונים, כי אז הוא בבחינת מעוות לא יוכל לתקון לכשתימצא סברא אחרת. ממילא אין זה נוגע כמעט לענייננו, והרי כל המצוי בספרים רואה הגהות [מן הסוג המותר] לעשרות ומאות ואלפים).

תוקן על ידי תכלת_דומה ב- 05/11/2009 20:22:37




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > קפידת החזון איש שלא להגיה מסברא
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 סך הכל 4 דפים.