בית פורומים אגודה אחת

האם החרדים של היום הם ציונים?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/1/2010 13:33 לינק ישיר 
האם החרדים של היום הם ציונים?

בתקופה שאחרי קום המדינה, הנציגים הרשמיים של אגודת ישראל, וכן ההנהגה הרבנית, האמינו באג'נדה של "לא לעלות בחומה" "שלטון הכפירה" וכו' וכו'
אנו רואים שעד היום יהדות התורה לא לוקחים משרת שר בממשלה, מחמת הרצון לא להיות חלק משלטון הרשע..

כאשר אני מסתכל היום על החרדים, נדמה לי שמלבד קבוצה קיצונית במאה שערים, תפיסת העולם של החרדים היא ציונית לחלוטן.
רוב מי שאני מכיר חזהו מתנפח מגאווה אם הוא שומע על הישגים של מדינת ישראל בכל מיני תחומים.
רוב החרדים שאני מכיר הם בעלי תפיסת עולם "לאומית-ימנית" וברור שאילולי הצורך לשמוע לקול גדולי ישראל הם היו מצביעים למפלגות המטפחות את הלאומיות.

אני מסכים שהחרדים אינם ממסדיים, ולא איכפת להם לגנוב את המדינה וכו' וכו', אבל את זה אנו רואים גם בארצות הברית. החרדים אינם אזרחים טובים כי הם אינם מבינים את העניין בלשמור על חוק וסדר, הם אינם מבינים ש"אילולא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו.."

אבל ביחס לענין הגאווה הלאומית נדמה לי שכבר אי אפשר לומר שהחרדים אינם ציונים. אם כי הם בעצמם לא יודו בזה מחמת הרתיעה מהמילה הזו ציונות.

(יש לחקור שאולי מאז ומעולם העם היה ציוני, וההנהגה לא. וצ"ע)


תוקן על ידי ההיולי ב- 22/01/2010 13:36:32




תוקן על ידי ההיולי ב- 22/01/2010 13:39:13




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/1/2010 17:03 לינק ישיר 

התרשמותי היא כי ''רדיפות הדת'' בשנים הראשונות לקום המדינה עלו על אלו של השנים האחרונות. שכן בשנים הראשונות היה מדובר גם במאבק על עיצוב אופיה של המדינה אבל בראש ובראשונה היה מדובר במאבק על אופיו של הציבור החרדי ומרחב הקיום שלו (גיוס בנות, חוק הזרמים בחינוך, ואף ניתוחי מתים). כיום אופיה של המדינה התגבש במידה זו או אחרת, והמאבק על אופיו של הציבור החרדי הוכרע בבירור לטובת החרדים ואילו ''רדיפות הדת'' הם בעיקר כלכליות (נצחון מכריע לגירסה היהודית"חרדית"ציונית של דוקטורינת חלוקת הנכסים מבית מדרשה של הסוציאל דמוקרטיה). ר' עמרם בלוי נ''ע היה תולש את פאותיו וזקנו לנוכח השימוש במונח ''רדיפות הדת'' בהקשר של קיצוץ סמכויות בתי הדין הציונים ובויכוח על מעבר מכלכלה סוציאל-דמוקרטית (שבה חלק מהאוכלוסיה חי על חשבון המעמד הבינוני) לכלכלת שוק בה כל אדם מתבקש לקחת אחריות לגורלו: קרי קיצוץ קצבאות.

למרות האמור, התרשמותו של הח''מ היא שהניכור למדינה גבר בשנים האחרונות ביחס לשנים בהם הניכור וההתנגדות היו מוצדקים יחסית יותר.

מגמת הניכור הגובר באה לביטוי בתחומים רבים אך בעיקר בהחרפת הריטוריקה הנשמעת אף בקרב החוג שניתן להגדירו כמרכז המתון.

יתר על כן. אנו עדים לתופעה לפיה רוב הציבור הלא-דתי נע מתפיסת המדינה כישות אוטונומית המכתיבה את זהותם הקולקטיבית של פרטיה לתפיסת המדינה כועד בית המופקד על ניהול המרחב (והמשאבים) הציבורי המתקיים לצד המרחב האישי בבחינת מלכויות נפרדות. במגמה הפוכה, הציבור החרדי מאמץ את התפיסה הארכאית לפיה ''המדינע'' היא ישות עצמאית בעלת חובות אינהרנטיות לציבור החרדי, וממילא גם מטרה לביקורת. נמצא שלצד ההתקדמות הכללית מדגם המדינה הקולקטיבית היוצרת זהות ברורה בינה לבין האידואולוגיה המחניקה כל אינדיבידואליזם, דווקא אצל הציבור החרדי מתגברת מגמת הזיהוי הטוטלי של המדינה עם האידואולוגיה הציונית.

השינוי ביחס אל המדינה ומגמתו מורה כי הניכור למדינה מונע על ידי סיבות נוספות בצד הרובד האידואולוגי.

ביום העצמאות לפני מספר שנים הופיע במקור ראשון ציטוט של הטו''ר הרב צבי ויינמן שקשר את הניכור ההולך והגובר של הציבור החרדי למדינה למעורבותו ותלותו הגוברת במדינה הציונית.
קרי: היחס למדינה אינו מוזן רק מעמדה עקרונית, אלא מצורך חרדי פנימי להרחיב פערים ולשמור מרחק הגובר עם המעורבות והתלות במדינה.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/1/2010 22:04 לינק ישיר 

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2748267&forum_id=1364



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/2/2010 12:51 לינק ישיר 

האם המריבה בין גפני לש"ס נראית לכם קשורה לנושא?
או אולי ג'ובים=פוליטיקה...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/2/2010 13:58 לינק ישיר 

בימי שלישי, לצערנו, נוחת העיתון הידוע בתיבות הדואר של אנשים טובים שלא עשו כל רע. בדרך כלל אינני שוזף אותו, שכן את החדשות אני יודע מהיכן שהוא יודע ואת הגיגי לבלריו אני מעדיף להחמיץ. בשבוע שעבר נכשלתי ונטלתי אותו לידי. קראתי את מאמר המערכת, שתקף בחריפות ובחוסר שנינות את ש"ס על הצטרפותה להסתדרות הציונית.
לא צריך להחליף יותר משתי מילים בכל המאמר, כדי להדפיס אותו ב'העדה' נגד דגל התורה. במקום ההיתר להכנס לכנסת (וגם לממשלה בתפקיד סגן שר) יש לכתוב לגור בארץ ישראל ובמקום האיסור להכנס להסתדרות הציונית, יש לכתוב להכנס לכנסת.
באותה מידה, ניתן להחליף את אותם שתי מילים באחרות ואז דווקא יום ליום יתפאר במאמר זה נגד גוף חילוני. האיסור אז יהיה לשבת כשופט בבית משפט.
מגמה אחת שמאלה היא לתקוף רק כהונת פרופ' מן המניין בהיברו יוניון קולג' וכן הלאה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/2/2010 15:55 לינק ישיר 

ymy33655,

טענתך מעוררת מחשבה כמובן, אך אין בה די תוקף כדי לשלול את עמדת העיתון. כותב המאמר רשאי לסבור כי הוא מציב את הגבול הנכון בין שותפות ובין שיתוף פעולה מוגבל. הכל מודים כי שאלת האיזון היא גורלית בכל נושא.

לעניות דעתי, חולשתם האמיתית של מאמרים דמגוגיים אלה אינה מיקומם היחסי בציר האנכי של דעות והשקפות, אלא יומרתם לקבוע כללים התקפים כביכול בכל מצב. הדוגמה הטובה ביותר הזכורה לי היא המתקפה נגד ישיבה בממשלת שמאל. בשעתו, הוראה מקומית של הרב שך הפכה בעיתון לעמדה עקרונית שניתן לחצוב ממנה יסודות השקפתיים נצחיים. נוכח זאת ניכרו קושי ומבוכה להסביר את השינוי בעמדות הרבנים עשור לאחר מכן.

אם כותבי העיתון סבורים כי קיימת פירצה, רשות וחובה בידם להתריע כנגדה, אך אל להם לעשות זאת באופן שקרי ושגוי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/2/2010 10:59 לינק ישיר 

 

כמה הערות לרב סיינפלד

כתבת כי הציבור החרדי מאמץ את התפיסה הארכאית לפיה ''המדינע'' היא ישות עצמאית בעלת חובות אינהרנטיות לציבור החרדי, וממילא גם מטרה לביקורת. זה נובע פחות ממניעים אידיאולוגיים ויותר מלחץ כלכלי מטורף (ראה דרישה מהמדינה להקצות חצי מליארד ₪ לפתרון בעיית הדיור החרדי, דרישה שמבחינת כל קריטריון של צדק הינה מופרכת) ולא משינוי בתפיסה.  . עובדתית ספק אם מאן דהו מהחרדים הטריח עצמו לרדת להגדרות כאלו, אם המדינה הינה וועד בית או סמכות על.

כתבת כי השינוי ביחס אל המדינה ומגמתו מורה כי הניכור למדינה מונע על ידי סיבות נוספות בצד הרובד האידואולוגי.

נכון. יש גם רובד סוציולוגי נכבד של קבוצת מיעוט המרגישה "אחרת" ו"שונה" מהכלל, אבל לא רק. חושבני שבעבר הניתוק ממה שאקרא לו "אופי יהודי" של המדינה היה פחות מוצהר וכיום הוא הולט יותר. זה גורם חשוב ביחס החרדי למדינה, וכל בר דעת רואה שגם הזרם ה"סרוג" חייב לגבש ברורה על כך, דבר שלא בדיוק נעשה (ככלל).

כתבת כי  היחס למדינה אינו מוזן רק מעמדה עקרונית, אלא מצורך חרדי פנימי להרחיב פערים ולשמור מרחק הגובר עם המעורבות והתלות במדינה.

כאן נגעת בנושא נוסף שהינו רחב מיני ים. הצורך הנואש של ההנהגה לבדל ולבודד את הציבור. חושבני שהם חושבים כי, ככל שהעניינים מתנהלים היום הצבור החרדי, חשיפה לציבור הכללי  הינה אסון. הבעיה היא שהבידול משול לרכבת שדים. ההנהגה מרגישה כי ללא העמקתו התמידית הוא יישחק, אבל העמקתו גורמת לו להיות מופרך יותר ויותר. עד שנגיע למהירות התרסקות. חושבני שחלק גדול מההקצנה הדתית, מהשתלטות דת המנהגים והסגולות, ומהפתוח המואץ של דעת התורה נובע מכך



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > אגודה אחת > האם החרדים של היום הם ציונים?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר