בית פורומים עצור כאן חושבים

דעת הרב שך (והרמב"ם), על רוב דיוני עצכ"ח...

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/7/2010 12:03 לינק ישיר 
דעת הרב שך (והרמב"ם), על רוב דיוני עצכ"ח...

זה לשונו של הרמב"ם סוף פרק ד, מהלכות יסודי התורה.

כ  [יג] וענייני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצוות האלו--הם שחכמים הראשונים קוראין אותן פרדס, כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס:  ואף על פי שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו, לא כולם היה בהן כוח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין.

כא  ואני אומר שאין ראוי להיטייל בפרדס, אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר; ולחם ובשר זה, הוא לידע ביאור האסור והמותר וכיוצא בהן משאר המצוות.  ואף על פי שדברים אלו, דבר קטן קראו אותם חכמים, שהרי אמרו חכמים דבר גדול מעשה מרכבה, ודבר קטן הווית דאביי ורבא; אף על פי כן, ראויין הן להקדימן:  שהן מיישבין דעתו של אדם תחילה, ועוד שהן הטובה הגדולה שהשפיע הקדוש ברוך הוא ליישוב העולם הזה, כדי לנחול חיי העולם הבא.  ואפשר שיידעם הכול--גדול וקטן, איש ואישה, בעל לב רחב ובעל לב קצר.

הענינים הנדונים בפרקים הנ"ל, הם:

א הגדרות הוכחות וביסוס האמונה בבורא ומנהיג יחיד.

ב דיוני הכרה ומושג באל הטראנסצנדנטי, ובהנהגותיו ופעולותיו. וסוגי היחס שלנו אליו.

ג תיאור המבנה הרוחני והפיזי של היקום והמציאות. כולל כל פרטי הנמצאים וענינם, רוחניים וגשמיים. בתימצות פרטני. כמכשיר לקשר עם האל, באהבה ויראה.

את כל אלו, מכנה הרמב"ם בשם מעשי מרכבה (ובראשית). המוגדרים בידי חז"ל כ"דבר גדול". לפי פשטות הדברים, מסתבר שהם החלק העילאי של ה"תורה", והעוסק בהם מממש את הכלל התלמודי (פאה א) של "ותלמוד תורה כנגד כולם". כלומר עדיף העסק בהם מעשיית כל מצווה אחרת גדולה כקטנה. (בכפוף לכלל ש"מצווה שאיננה נעשית בידי אחרים דוחה ת"ת).

אך מענינת מאוד שיטתו של הגאון הרב אליעזר שך זצ"ל, בהקדמתו לספרו "אבי עזרי" על הרמב"ם (מהדורה רביעית). קובע נחרצות שהעיסוק בד' פרקי הרמב"ם אלו אינם בגדר תלמוד-תורה, ולא עליהם כיוונו חכמים באמרם ..ותלמוד תורה כנגד כולם. פרקים אלו אינם אלא הכשר וסיוע למצוות האמונה וחיזוק לשמירת מצוות הדת. וככאלו פחותים הם בהרבה מת"ת ורק פארי-מצוות המה, ועיסוקם שווה ערך לכל מצווה וענפיה. וככאלו, אין ראוי לאדם שיתעסק בהם יתר על המידה, אלא לפי צורך מצוות האמונה וחיזוק הדת. כשאר הכשרי-מצווה.

 "תלמוד-תורה" אליביה הוא העיסוק בהוויות אביי ורבא והסקי ההלכות וההנהגות העולים מהם, בירור פרטי המצוות שבין אדם למקום, וברור המשפטים והחוקים שבין איש לרעהו, ועיוני מוסר ואתיקה. כי בהם ישובו שלעולם כלשון הרמב"ם והם הנוגעים לאורחות המעשיות הנדרשות מהאדם. דווקא אלו הענינים המכונים "דבר קטן" בפי חז"ל הם הדבר העילאי והעיקרי, ובזה ראוי שיעסוק האדם.                                                                                                                                             במילת תימצות, סבור הרב שך שהחלק הריאלי והמעשי שבתורה הוא הנעלה והגדול, ולא החלק האידיאלי והרעיוני.

מענינת מאוד מה דעת הרמב"םעצמו בנידון.                                                                                                               באחד מכתביו האחרונים של הרמב"ם. הוא הפרק האחרון של מורה-הנבוכים. שם כותב כך.

(עפ"י תרגום שווארץ)

...התברר אפוא שחכם נאמר על בעל המעלות השׂכליות ועל בעל מעלות האופי ועל כל בעל מלאכה מעשׂית ועל בעל תחבולה לשם תועבות ורעות. בהתאם להבהרה זאת היודע את מכלול התורה לאמיתה ייקרא חכם משתי בחינות, מבחינת המעלות השׂכליות שהתורה כוללת ומבחינת מעלות האופי שהיא כוללת. אבל, מכיוון שהעניינים השׂכליים שבתורה מקובלים ולא מוכחים בהוכחה מופתית בדרך העיון8, קבעו בספרי הנביאים ובדברי החכמים את ידיעת התורה כמין אחד ואת החוכמה סתם9 כמין אחר. אותה החוכמה סתם היא אשר בה מוכחים בהוכחה מופתית העניינים השׂכליים שקיבלנו מן התורה בקבלה10. כל מה שאתה מוצא בספרים בשבח החוכמה ובדבר נפלאותיה11 ומיעוט הקונים אותה - לא רבים יחכמו (איוב ל"ב, 9), והחָכמה מאין תמצא [ואי זה מקום בינה] (איוב כ"ח, 12)12 - ולשונות רבים מעין אלה, כל אלה (מוסבים) על אותה חוכמה המלמדת אותנו את ההוכחה המופתית לדעות התורה. גם בדברי החכמים ז"ל זה תדיר. כוונתי שהם קובעים את ידיעת התורה כמין אחד ואת החוכמה כמין אחר. הם ז"ל אמרו על אודות משה רבנו: אב בחָכמה, אב בתורה, אב בנביאים13. על שלמה נאמר: ויחכם מכל האדם (מלכים א', ה', 11)14. אמרו (חז"ל): ולא ממשה15, מפני ש(הכתוב) מתכוון בדברו מכל האדם מבני דורו. לכן אתה מוצא אותו מזכיר את הימן וכלכל ודרדע בני מחול (שם), החכמים המפורסמים באותם ימים.
החכמים ז"ל גם ציינו שמהאדם נדרשת בתחילה ידיעת התורה. לאחר זאת נדרשת ממנו חוכמה. לאחר זאת נדרש ממנו מה שמוטל עליו מהלכתה של התורה, כלומר להקיש מה ראוי שיעשׂה. כך ראוי שיהיה הסדר. תחילה יש לדעת ידיעות אלה בקבלה10. אחר זאת יש להוכיחן בהוכחה מופתית. אחר זאת יש לפרט את המעשׂים שבהם תהיה ההתנהגות טובה. זה לשונם ז"ל בדבר היות האדם נתבע לתת דין וחשבון על שלושה עניינים אלה בסדר הזה: כשאדם נכנס לדין תחילה אומרים לו: קבעת עתים לתורה? פלפלת בחָכמה? הבינות דבר מתוך דבר?16. התברר לך אפוא שידיעת התורה בעיניהם מין אחד, והחוכמה מין אחר, והיא אימות דעות התורה באמצעות העיון האמיתי17. לאחר כל מה שהקדמנו תשמע את מה שאנו אומרים.
הפילוסופים הקדומים והמאוחרים הבהירו שהשלמויות המצויות לאדם הן ארבעה מינים18. הראשון שבהם19, והוא הפחות שבהם - והוא אשר אנשי הארץ מכלים את חייהם למענו - הוא שלמות הקניין, והיא הממונות, הבגדים, הכלים20, העבדים, הקרקעות וכיוצא בהם הנמצאים לאדם. בכלל המין הזה שיהיה האדם מלך גדול. זאת היא שלמות שאין בינה ובין אותו אדם מגע כלל. אין היא אלא יחס כלשהו, שרוב ההנאה ממנו היא דמיון גרידא, כלומר, שזה ביתי וזה עבדי וממון זה ממוני ואלה צבאי. כאשר הוא יתבונן בעצמו כפרט, ימצא שהכול מחוץ לעצמוּתו21, ושכּל דבר מן הקניינים האלה הוא במציאותו מבחינת עצמו. לכן, כאשר נעדר אותו יחס, הופך אותו אדם שהיה מלך גדול להיות מי שאין הבדל בינו לבין האדם הבזוי ביותר, מבלי שישתנה דבר מהדברים שהיו מיוחסים אליו. הפילוסופים הבהירו שמי שמציב לעצמו כמטרה אופן זה של שלמות וטורח להגיע אליו, טורח למען דמיון גרידא, דבר שאינו מתמיד. אף אם יתמיד קניינו זה בידו במשך כל חייו, אין הוא משׂיג לו בעצמוּתו שום שלמות כלל.
המין השני22 קשור יותר מהראשון בעצמוּתו של הפרט, והוא שלמות מבנה גופו והופעתו, כלומר, שיהיה מזגו של אותו אדם בתכלית האיזון23, איבריו תואמים וחזקים כראוי. גם מין זה של שלמות אין להציב כתכלית, מפני שהיא שלמות גופנית ואין היא לאדם באשר הוא אדם, אלא באשר הוא בעל-חיים, והוא שותף בה עם הנקלים מבין בעלי-החיים. ועוד: אפילו יגיע כוחו של אדם לשׂיא, כוחו לא ישווה לכוחו של פרד חזק, כל שכן לכוחו של אריה או לכוחו של פיל. תכלית שלמות זאת היא, כפי שאמרנו, שיישׂא משׂא כבד או ישבור עצם גסה וכיוצא בהם שאין בהם תועלת גופנית רבה. ואילו תועלת נפשית נעדרת ממין זה24.
המין השלישי25 הוא יותר שלמות בעצמוּתו של הפרט מן המין השני, והוא שלמות מעלות האופי3, וזאת שתהיינה מידות האופי של אותו פרט בתכלית מעלתן. רוב המצוות אינן אלא כדי להשׂיג מין זה של שלמות. מין זה של שלמות אף הוא רק הכנה לזולתו ואינו תכלית בפני עצמה, מפני שענייני המוּסר כולם אינם נוגעים אלא למה שבין אדם לחברו. לכן שלמות זאת במידות האופי שלו היא מעין הכנה להועיל לזולת והיא נעשׂית אפוא כלי לזולתו. שהרי אם תניח שאדם לבדו ואין לו שׂיג ושׂיח עם איש, תמצא שמידות האופי שלו מובטלות ומושבתות, אין בהן צורך ואין הן מביאות אותו כפרט לידי שלמות בשום דבר. הוא זקוק להן והן מועילות לו רק מבחינת זולתו26.
המין הרביעי27 הוא השלמות האנושית האמיתית והיא השׂגת המעלות השׂכליות, כלומר, תפישׂת28 מושׂכלות המלמדים דעות אמיתיות במטפיסיקה. זאת היא התכלית האחרונה והיא המביאה את האדם לידי שלמות אמיתית. והיא לו לבדו29. והיא מעניקה לאדם את הקיום הנצחי. ובה האדם הוא אדם. התבונן בכל שלמות משלוש השלמויות הקודמות ותמצא שהן לזולתך ולא לך. ואם אין מנוס, בהתאם למקובל - לך ולזולתך. ואילו השלמות האחרונה הזאת היא לך לבדך. אחר אינו משתתף בה עמך בשום אופן: יהיו לך לבדך [ואין לזרים אתך] (משלי ה', 17)30. לכן ראוי שתשקוד להשׂיג את זה הקיים לך31 ולא תתייגע ותתאמלל למען אחרים, אתה המתעלם מנפשך עד שהלובן שלה השחיר בהשתלט הכוחות הגופניים עליה32! כמו שנאמר בתחילת אותם משלים שִירִיִּים שהומשלו לעניינים אלה: בני אמי נִחֲרוּ בִי כי שֹמֻני נֹטרה את הכרמים. כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א', 6). ובאותו עניין עצמו אמר: פן תתן לאחרים הודך ושנֹתיך לאכזרי (משלי ה', 9)33.
גם הנביאים הבהירו לנו עניינים אלה עצמם והסבירו אותם כמו שהסבירו אותם הפילוסופים. הם אמרו לנו במפורש שאין שלמות הקניין, ולא שלמות הבריאות ולא שלמות מידות האופי שלמות שיש להתפאר בה ולבקש אותה, ושהשלמות שיש להתפאר בה ולבקש אותה היא ידיעתו יתעלה שהיא הידיעה האמיתית34. ירמיה אמר על ארבע השלמויות האלה: כה אמר ה': אל יתהלל חכם בחָכמתו ואל יתהלל הגִבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעָשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אותי (ירמיה ט', 22-23)35. התבונן כיצד מנה אותם כפי סדרם בעיני ההמון, כי השלמות הגדולה ביותר בעיניהם היא עשיר בעושרו. פחותה ממנה גִבור בגבורתו ופחותה ממנה חכם בחכמתו, כלומר, בעל מידות האופי המעולות, כי גם אדם זה מכובד בעיני ההמון אשר אליהם מופנים הדברים. לכן סוּדרו הדברים בסדר זה36.
החכמים ז"ל הבינו מפסוק זה עצם אותם עניינים שהזכרנו ואמרו במפורש את מה שהבהרתי לך בפרק זה, והוא שהחָכמה הנאמרת סתם9 בכל מקום - והיא התכלית - היא השׂגתו יתעלה37, ושקניין זה של אוצרות שהאדם רוכש ומתחרה בהם, שחושבים שהוא שלמות - אינו שלמות. וכן אלה מעשׂי התורה כולם, כלומר, מיני מעשׂי עבודת ה', וכן כללי המוסר המועילים לאנשים כולם במשׂאם-ומתנם אלה עם אלה - כל אלה אינם מצטרפים אל התכלית האחרונה הזאת38 ואינם משתווים עמה, אלא הם הכנות לתכלית זאת. שמע את לשונם באשר לכל העניינים האלה כביטוים, והוא לשון בראשית רבה39. שם נאמר: כתוב אחד אומר: וכל חפצים לא ישוו בה (משלי ח', 11) וכתוב אחר אומר: וכל חפציך לא ישוו בה (שם, ג', 15). חפצים - אלו מצוות ומעשֹים טובים. חפציך - אלו אבנים טובות ומרגליות. חפצים וחפציך לא ישוו בה, אלא: כי אם בזאת יתהלל המתהלל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אותי (ירמיה ט', 23). התבונן כמה קצר הדיבור הזה וכמה שלם אומרו! וכיצד לא השמיט דבר מכּל מה שהזכרנו והארכנו להבהירו ולהכינו!
מכיוון שהזכרנו את הפסוק הזה ואת הנפלאות40 שהוא כולל, והזכרנו את דברי החכמים ז"ל לגביו, הבה נשלים את מה שהוא מכיל. כי בפסוק זה, בהבהירו את התכלית הנאצלת ביותר, אין הוא מסתפק בהשׂגתו יתעלה בלבד. שהרי לוּ זאת היתה כוונתו היה אומר: כי אם בזאת יתהלל המתהלל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אותי וקוטע את הדיבור, או היה אומר: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אותי כי אני אחד, או היה אומר: כי אין לי תמונה, או: כי אין כמוני וכיוצא בזה. אבל הוא אמר: יש להתפאר בהשׂגתי ובידיעת תארַי, והכוונה למעשׂיו, כמו שהבהרנו41 באשר לדברו: הודִעני נא את דרכיך [ואדעך למען אמצא חן בעיניך] (שמות ל"ג, 13). והוא הבהיר לנו בפסוק זה שהמעשׂים שאתה חייב לדעת ולחקות הם חסד, משפט וצדקה (ירמיה ט', 23)42. הוא הוסיף עניין אחר חשוב, והוא דברו: בארץ (שם). כי זה ציר התורה ולא כטענת עזי-הפנים הסוברים שהשגחתו יתעלה פוסקת אצל גלגל הירח ושהארץ על מה שבה מופקרת: עזב ה' את הארץ (יחזקאל ט', 9)43, אלא, כמו שהוא הבהיר לנו באמצעות אדון החכמים44: כי לה' הארץ (שמות ט', 29)45. הוא אומר שהשגחתו גם בארץ בהתאם לה כשם שהוא משגיח על השמים בהתאם להם, זה דברו: כי אני ה' עֹשֹה חסד משפט וצדקה בארץ (ירמיה ט', 23). אחרי-כן השלים את העניין ואמר: כי באלה חפצתי נאֻם ה' (שם), כלומר, מטרתי שיהיו מכם חסד משפט וצדקה בארץ באופן שהבהרנו46 באשר לשלוש-עשֹרה מידות שהכוונה היא להידמות אליהן ושזאת תהיה התנהגותנו47. התכלית שאותה ציין בפסוק זה היא אפוא שהוא הבהיר ששלמות האדם שבה יתפאר באמת היא (מדרגתו של) מי שהגיע להשׂיג את האל יתעלה כפי יכולתו48 ויודע כיצד היא השגחתו בברואיו בהביאו אותם לידי מציאות ובהנהיגו אותם49. לאחר אותה השׂגה, אותו אדם יתכוון בהתנהגותו תמיד לחסד משפט וצדקה מתוך הידמות אל מעשׂיו יתעלה כמו שהסברנו מספר פעמים בספר זה50

הרי שאכן הבחין הרמב"ם, בהבדל שבין ה"תורה" ו"חכמה". התורה, היא אכן לימודי המצוות, החוקים, המידות, והאורחות הנאצלות. אך עולה על כולנה ה"חכמה" והיא ההוכחות ועומק ההבנה בעיני האלוהות. והיא היא התכלית האחרונה ופיסגת העסק והעיון האנושי. ואך היא נקראת שלימות אמיתית.

נשאלת השאלה האם הרב שך פשוט לא היה מודע לדברים אלו של הרמב"ם, או שהוא סבר שהם בכל אופן עולים בקנה אחד עם משנתו?!



תוקן על ידי אנליטיס ב- 09/07/2010 12:08:53




תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 09/07/2010 12:48:53




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 12:50 לינק ישיר 

ברור שלרב שך לא הייתה שום הבנה בהשקפתו של הרמב"ם, עד כדי שהוא אפילו לא ידע כמה הוא לא יודע.
באחת ההקדמות לאבי-עזרי הוא כותב שהאזהרה "עשות ספרים הרבה אין קץ" מדבר בספרי מחשבה, אבל בפלפולים אבי-עזריים אדרבה יש מצווה להרבות. וזאת בהקדמה לספר על הרמב"ם...
בהל' תשובה על הסתירה בין ידיעתו של ה' לבחירה חופשית, הוא מתרץ את הרמב"ם בפיטומי מילים קבליים על צמצום, כאשר האמת הרבה יותר פשוטה וברורה למי שלמד מו"נ (כפי שקלע הרב קאפח בפירושו).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 13:11 לינק ישיר 

חתנו של הרב שך, מספר שלאחר שהוכיח לחותנו מדברי הרמב"ם דלהלן, שכל הכתוב בד' פרקי יסוה"ת הראשונים, הם בכלל תלמוד. הודה לו שטעה. אך אין שם התייחסות למעלתם של אלו על שאר התורה (כמו שנראה מהדברים שהובאו ע"י פותח האשכול)

ז"ל, פרק א' מתלמוד תורה.   הלכה   יב  [ט] גדולי חכמי ישראל--היה מהם חוטבי עצים ומהם שואבי מים, ומהם סומין.  ואף על פי כן היו עוסקין בתורה, ביום ובלילה; והם מכלל מעתיקי השמועה, איש מפי איש מפי משה רבנו.יג  [י] עד אימתיי חייב אדם ללמוד תורה--עד יום מותו, שנאמר "ופן יסורו מלבבך, כול, ימי חייך" (דברים ד,ט); וכל זמן שלא יעסוק בלימוד, הוא שוכח.  [יא] וחייב לשלש את זמן למידתו:  שליש בתורה שבכתב; ושליש בתורה שבעל פה; ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר, וידין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שיידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה--ועניין זה, הוא הנקרא תלמוד.יד  [יב] כיצד:  היה בעל אומנות--יהיה עוסק במלאכה שלוש שעות ביום, ובתורה תשע:  אותן התשע--קורא בשלוש מהן, בתורה שבכתב; ובשלוש, בתורה שבעל פה; ובשלוש, מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר.  ודברי קבלה, בכלל תורה שבכתב הן; ופירושן, בכלל תורה שבעל פה; והעניינות הנקראין פרדס, בכלל התלמוד.



תוקן על ידי בעלהגדה ב- 09/07/2010 13:12:58




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 13:47 לינק ישיר 

לפי מיטב ידעתי את הפורום הזה הקימו תלמידיו המובהקים של הר' ג"נ, כפי שאחד מהם ציטט בזמנו מפי רבו
 שכינה את רב שך בכינויים שאינם מחמיאים.


תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 09/07/2010 14:30:29




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 14:15 לינק ישיר 

מסתבר שגם הרבנים הפתוחים שבין החרדים מתנהגים כמו עמיתיהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 15:26 לינק ישיר 

מנהל משנה נכבד, תיקנת את דבריי- סחתין,  אבל שאלה להשכלה . אני ציטטי את מה שנכתב  כאן בפורום על הרב שך- ואז זה לא צונזר ותוקן ללשון אחרת. מה נשתנה אז מהיום?
תורת התנהגות היא- וללמוד אני רוצה, על מנת שלא אכשל חלילה שוב?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 15:42 לינק ישיר 

מסתבר שגם תלמידי הרבנים הפתוחים שבין החרדים מתנהגים כמו עמיתיהם... 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 16:00 לינק ישיר 

ירוחםשמ, הואל נא לציין את המקום שבו נאמרו הדברים לראשונה. הם יתוקנו גם שם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 16:42 לינק ישיר 


ירוחם,

[את הדברים על הר"ש הביא הח"מ שם (באשכול הגדול על ר"ג דף 27) כמובאה מפורום "ספרים וסופרים" וכבר היכני שם על קודקודי ווטו1 ובצדק]

תוקן על ידי - ספרן - 09/07/2010 16:46:52

_________________



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 17:00 לינק ישיר 

מקסוול
תודה על ההפניה לאבי עזרי הלכות תשובה פ"ה, בענין הידיעה והבחירה.  
אכן דעתו שם משקפת השלמה בתמימות אם הפרדוקס. לא ברור לי שאחר פילפולים מאומצים ברמב"ם לא חייבים להגיע לאותה מסקנה.. אם כי לא בהכנעות מהירה ותמימה כ"כ כמשתקף מהאבי-עזרי.

נ ב
בעבר נפתח פה אשכול בנושא שיטת הרמב"ם, אולי תחכים אותנו בהבנתך.
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2798731&forum_id=1364


תוקן על ידי פוסטליבובץ ב- 09/07/2010 17:05:57




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/7/2010 17:19 לינק ישיר 

ספרן

וכבר אמרו על כך חכמינו באבות. חכם- שואל כענין ומשיב כהלכה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/7/2010 18:54 לינק ישיר 

אשכולאים נכבדים
חן חן לו למנהלי משנה שאינו מרשה גידופים בפורום נכבד זה, ואפילו יצאו מפי הגבורה כרג"נ. אבל למען הסקרנות האינטלקטואלית [וקצת גם משמחה לאיד] אולי יורשה לינקוק של הקישור הנ"ל, או לכל הפחות ציטוט באישי מפי ירוחם? תודה מראש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/7/2010 22:38 לינק ישיר 

מנהל משנה

ראה מה הועילו חכמים בתקנתם. ישב- ירוק -ואולי גם אחרים, ושברו את הראש אלו דברים נוראים מחקת, וכיד הדמיון הגדולה עליהם הם תארו גידופים מגידופים שונים, וכך יצא שכר המחיקה בהפסדה.

מספרים על אחד מגדולי החסידים שהמשיך לשבת בסוכה\ למרות שירדו גשמים עזים, אמרו לו החסידים- רבי- השולחן ערוך כותב- כי מי שממשיך לשבא בסוכה בגשם -נקרא שוטה.
השיב הרבי- מוטב לי להקרא שוטה כל ימי חיי ולא לותר על מצוות ישיבה בסוכה,
והסיפור הזה מסופר על גדולתו וקדושתו של אותו חסיד שוטה, מכאן אפשר ללמוד מעין חומר, שוטה אפשר גם להגיד על מישהו מהפן החיובי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/7/2010 00:19 לינק ישיר 

ירוחם מה שכתבתה שהם תלמידי הר"ג נדל כן הדברים

לגופו של עניין לא ראיתי שהרמב"ם אומר שזה מצוות תלמוד תורה הוא כותב שזה חשוב "מישב דעתו של אדם וכו'" וקודם ללימוד תורה אבל לא מצוות תלמוד תורה [אולי בגדר דברים שקודמים לתורה כמו דרך ארץ]



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/7/2010 00:28 לינק ישיר 

הרב שך היה פוסק בהשקפה ולכן זה לא רלוונטי בזמן שהוא כבר לא חיי, והבינו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/7/2010 01:00 לינק ישיר 

פראנויה
אתה צודק שאין מפורש במו"נ שזה בכלל תורה. אך משמעות הדברים שהיא פסגה מעל התורה. ולמעשה היא השלמות התכליתית של אדם.
 
ביד החזקה שהבאתי למעלה, מפורש ברמב"ם שזהו בכלל "תלמוד". וממילא גם בכלל ת"ת היא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > דעת הרב שך (והרמב"ם), על רוב דיוני עצכ"ח...
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.