בית פורומים עצור כאן חושבים

הערה לפולמוס "תורת המלך"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-7/9/2010 00:41 לינק ישיר 
הערה לפולמוס "תורת המלך"

בשבועות האחרונים התפרץ שנית הפולמוס הציבורי סביב ספר "תורת המלך" שהוציא הרב שפירא מיצהר.  אלו פוסלים, אלו מתפעלים, ויש כאלו שאכן תוכנו של הספר לא נראה להם אבל התערבות המשטרה בנושא גם היא פסולה בעיניהם. על אף שלא קראתי את הספר עדיין נראה לי שיש הערה עקרונית שאיננה נשמעת משום מה. (את עיקר האבחנה שמעתי מהרב משה גנץ לפני שנים רבות).

למען ההמחשה אתחיל בסיפורו של הרב עידו אלבה מחברון. הוא כתב חוברת שעסקה גם היא באותם נושאים של הספר "תורת המלך", כלומר באיסור הריגה לגבי גויים ובהשלכות לשעת מלחמה, ונידון על כך לשנתיים מאסר.

כעת, בואו ננסה להבין מה יכול להיות כתוב בחוברת או בספר כזה כך שהדבר יביא לתביעה ולמאסר. בגדול אני מניח שהטיעון הוא שמאחרי הדיון ההלכתי מסתתרת מסקנה שנוסחה הוא משהו כמו "מותר להרוג גויים בכלל" או לחילופין שבנסיבות המאבק הלאומי בארץ ישראל מותר להרוג ערבי במגוון רחב של נסיבות. כדי להיות קונקרטיים בואו נניח לצורך הדיון שהרב אלבה כתב ספר בו הוא מתיר להרוג כל גוי בכל מצב.

תסכימו אתי שאת האמירה "מותר  להרוג גוי" בספר הלכתי, אפשר להחליף באופן הוגן לגמרי בטענה "הקדוש ברוך הוא לא אסר להרוג גוי". אבל כעת רואים מיד שיש כאן בעיה: מה בעצם חושבת השופטת פרוקצ'יה ששלחה את עדו אלבה לכלא? האם היא סבורה שהקדוש ברוך הוא אוסר להרוג גויים?

ובכן, לא ממש, כמובן. למיטב ידיעתי כבוד השופטת אינה נמנית בדיוק על שורות המאמינים (באם אני טועה באיזה פרט לגבי הרב אלבה או השופטת התנצלותי שלוחה מראש, זו רק דוגמה כמובן). כלומר גם היא סבורה שהקדוש ברוך הוא לא אסר על הריגת ערבים (או יהודים או נמלים) מפני שהיא סבורה שאין ישות כזו או למצער שישות זו לא תקשרה אתנו. אם כן מה הבעיות שיש לה עם הרב אלבה? נניח  שהשופטת פרוקצ'יה סוברת כי אין זה מוסרי להרוג אדם בנסיבות אלו ואלו: מה מפריע לרב אלבה לחשוב כמוה?

אהה. כאן יוצא המרצע מן השק. נעשית כאן הנחה חשובה: שאדם דתי אמור לעשות רדוקציה של המוסר על הדת. קרי: שאדם דתי אמור להניח שאם מעשה כלשהו אינו אסור מבחינה דתית אין בו גם שום בעיה מוסרית. זו כמובן הנחה לא פשוטה: הנה אברהם אבינו שהקדוש ברוך הוא אומר לו שהוא הולך להפוך את סדום, פונה אליו בתביעה "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (וזה למרות שבעצם מה שהוא מבקש ממנו הוא להציל את כל העיר עבור הצדיקים). הוי אומר שהוא אינו מקבל את דבר הבורא כנכון מוסרית באופן אוטומטי! (אמנם חמש שורות לאחר מכן באה העקדה וצ"ע). אם אנו מניחים שהמוסר האנושי קיים באופן מקביל לדת, ולא שהוא "בלוע" בתוכה או מתבטל על ידה, הרי שיכול אדם לאמץ את היתרי הריגת גוי של איזה רב שירצה ועדיין להחזיק בעמדות המוסריות או המוסרניות של שולמית אלוני וטלי פחימה גם יחדיו.  

שימו לב שאת הנחת הרדוקציה הזו עושים שני הצדדים. מצד אחד זו ההנחה שעשתה לכאורה השופטת פרוקצ'יה, ושמכחה היא ראתה בפרסומו של הרב אלבה מעשה של הסתה לרצח - היא הניחה שאם מוכיחים לאדם דתי שמותר להרוג גוי זה יגדיל את הסבירות שהוא ילך ויהרוג מעבר לסבירות הקיימת ממילא לגבי חילוני מן השוק, כלומר שהאדם הדתי אומר לעצמו שאם משהו מותר אזי אין לו בעיה עם זה. מצד שני די ברור שכותבי הספרים הללו נכנסו לטפל בנושא הזה מתוך תקוה להשפיע על אופן ההתנהגות בפועל של אנשים במצבים מציאותיים, כלומר גם הם מניחים שההיתר שהם מספקים או מוכיחים אכן ישפיע על התנהגותם של אנשים שומרי מצוות. 

אגב יכול להיות שהרב זלמן נחמיה גולדברג, שמשך את הסכמתו לספר תורת המלך מפני שיש בו דברים ש"אינם נכונים מכח הדין וגם אין להם מקום בשכל האנושי" רומז בעצם לכיוון השני, כלומר לאפשרות שאצל אדם דתי המוסר קיים באופן בלתי תלוי בתורה.

הסיפור המשעשע הוא שלפני כמה שנים הזדמנתי ליצהר לשבת, ויצא שנתתי שם שיעור אחרי מנחה, ודיברתי על הריגת גוי כדוגמה למה שהיא דעתי, כלומר לזה שהמוסר קיים באופן בלתי תלוי בתורה, ועם זה יישבתי גם כמה קושיות שכבר איני זוכר מה היו. לאחר השיעור התוכח איתי הרב איציק שפירא באריכות, וכבר אז הטענה שלו היתה בפירוש שהתורה מבטלת את המוסר האנושי ושליהודי אין שום סרגל מוסרי מחוץ להלכה ולמסורה הכתובה שלנו, אני זוכר שהוא הביא ראיה לדבריו מקצות החושן במקום כלשהו אבל באמת שכחתי כבר את הפרטים.

קנצי למלין, אני חושב שהשאלה הזו - שאלת הרדוקציה של המוסר על הדת - היא מרכזית וחשובה, ושהבירור שלה יכול לזרות אור מסוים על חלק מהויכוחים שעורר ספר תורת המלך, ואולי ראוי לנצל את ההזדמנות ולעורר אותה.

[בהזדמנות זו אחזור בפעם האלף לסיפור של חבר שלי שהלך לועדת קבלה ללימודי רפואה בירושלים, ושם שאלו אותו איך כאדם דתי יתמודד עם הצורך לבצע הפלות, ועל זה ענה שכאדם דתי אין לו בעיה - הוא ימכור את הסכין לגוי - אבל הבעיה המוסרית להיכן תלך?]


תוקן על ידי שנרב_נ ב- 07/09/2010 00:45:23




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2010 00:54 לינק ישיר 

http://tomerpersico.com/2010/09/05/torat_hamelech_polimic/



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2010 00:55 לינק ישיר 

http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2789461&forum_id=1364 http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1932142&forum_id=1364

מוסריות לא תורנית האם קיימת אצלינו?

יש מוסר חוץ ממוסר התורה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2010 00:56 לינק ישיר 

נדב, מה אתה רוצה? הכי סביר שאדם דתי חושב כמו אברהם שהקב"ה מוסרי, וכמו שה' אכן השיב לאברהם, ולפיכך הוא מתעניין מה מוסרי ומה לא, והתורה היא זאת שמורה לו על כך. לדוגמא: אובמה היום שוטף את העולם (הוא כמובן לא המציא את זה) בתפיסה לפיה האנושות מחולקת לחזקים וחלשים, ותפקיד המוסר לתמוך את החלשים ולמתן את החזקים. אולי התורה סוברת שיש חלוקה בסיסית יותר: לטובים ורעים, לצודקים ולא צודקים, חלוקה שאובמה הפוסטי אינו מאמין בה, ואם כך כל השקלולים משתנים.
עוד דוגמא: שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלקים עשה את האדם". אין לי כח לדיון פרשני כעת, אבל מסתבר שהפשט הוא כי בצלם אלקים עשה את הדיין (ולא את הנרצח, או הרוצח), ואם כן, כאן הנמקה דתית להפעלת עונש מות ע"י בשר ודם, ומן הכתוב ניתן לדייק שאלמלא כך לא היה מוסרי להרוג רוצחים.
וכאן הבן שואל: למה לא לקחת טענה מתוך הספר ולדון בה, האם היא מוסרית, האם היא דוגמא לראש בקיר וכו'.
לגבי הגרז"ן, גם בלי לדעת סודות מן החדר, מסתבר שבעת חשש מן השלטונות ורדיפתם יותר הגיוני לומר: תפוס לשון ראשון, וד"ל.
לא הייתי בוויכוח עם הרב איציק, אבל האם לא מסתבר להניח כי אנו איננו מוסריים יותר מן ה', ומה פתאום שנמציא סרגלים אחרים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2010 01:10 לינק ישיר 

  http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2822730&forum_id=771

לטענת הרב מדן, הבעיה המרכזית בספר "תורת המלך" הינה הפרשנות הטכנית של הכתובים, כפי שהיא נעשית על ידי המחבר. "ברמב"ם נזכר מושג "דין מרומה", שאם הבירור ההלכתי מביא אותך למסקנה מסויימת ולפי האינטואיציה מרגיש הפוסק כי מדובר במסקנה מוטעית, אסור לו לפסוק הלכה אחרת הוא מגיע לפרדוקסים", אמר הרב מדן.

 

כדוגמה לדבריו, ציין הרב מדן מציאות בה נקלע יהודי שומר מצוות לאי בודד עם גוי וליהודי יש פירות מעשר שני אשר אין לו אפשרות לפדות אותם על פי ההלכה ועל כן אסורים הפירות באכילה. "מה יעשה היהודי? על פי ההלכה, הוא צריך לכאורה לאכול את הגוי, שהרי אין בתורה איסור אכילת גוי. אז נאכל אותו? אי אפשר ללכת בכל דבר לפי הסרגל של ההלכה, צריך גם אינטואיציה בחיים, במיוחד כשנוצר חשש לשפיכות דמים".





תוקן על ידי ידעיהבדרשי ב- 07/09/2010 01:11:34




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2010 01:14 לינק ישיר 

ודברי הרב מדן תמוהים , זו מצוות עשה מפורשת לאכול גויים . מקרא מלא דיבר הכתוב "ואכלת את כל העמים".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2010 01:20 לינק ישיר 

די בצד אחד של המשוואה, השופטת הניחה שכותבי הספר רצו לעודד הריגת גויים (או לכל הפחות להסיר מכשולים שתיים מאלו שמעוניינים בכך) ולכן שלחה אותם לכלא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2010 01:22 לינק ישיר 

ומה תעשו לגמרא מפורשת ריש ברכות, כשאמרו לדוד צריכים פרנסה ענה להם פשטו ידיכם בגדוד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2010 06:54 לינק ישיר 

israelarie כתב:
נדב, מה אתה רוצה? הכי סביר שאדם דתי חושב כמו אברהם שהקב"ה מוסרי,...

עוד דוגמא: שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלקים עשה את האדם". אין לי כח לדיון פרשני כעת, אבל מסתבר שהפשט הוא כי בצלם אלקים עשה את הדיין (ולא את הנרצח, או הרוצח), ואם כן, כאן הנמקה דתית להפעלת עונש מות ע"י בשר ודם, ומן הכתוב ניתן לדייק שאלמלא כך לא היה מוסרי להרוג רוצחים.


ישראלאריה,

א. בדוגמת סדום, להבנתי, לא רק שאברהם מניח שא-להים הוא מוסרי, אלא שהוא מניח שהוא מוסרי לפי אמות המידה שלו. בנוסף, אברהם דורש מא-להים לנהוג באופן מסויים ולא לנהוג באופן אחר, בדיוק בגלל שבעיניו יש גדרים מסויימים של צדק (או מוסר) שגם א-להים מחוייב בהם. הוא לא מקבל את איומו של א-להים על סדום כמובן מאליו ולא טוען שהדבר צודק (או מוסרי) רק בגלל ש"כך אמר א-להים" (או "כך ציוותה התורה"...).
[אגב, שנרב - טענת בצדק שבעניין עקדת יצחק, ויש להוסיף במידת מה גם בגירוש ישמעאל באותה הפרשה, אברהם אינו נוהג כך. האם זכור לך כמה פעמים משוחח א-להים עם אברהם לאחר העקידה ומה מידת הקירבה ביניהם מאותו הרגע ועד מותו של אברהם?]

ב. אני חושבת שאתה טועה בהבנת הפרדוקס (ואולי אין זה פרדוקס כלל לפי התורה?) המובנה בפסוק "שופך דם האדם באדם דמו יישפך". לדעתי הפשט מכוון לכך שהעונש על הריגה הוא מוות, אבל ההורג גם הוא מבצע עבירה ולכן גם עונשו יהיה מוות וכן הלאה. אם תרצה יש כאן מעין מעגל הכרחי מבחינה דתית-מוסרית של "נקמת דם".
מי שרוצה לשמוע בפסוק הזה רעיון ערכי ומוסרי, ועדיין להיות ישר בקריאתו, לא יוכל - להבנתי - לקרוא כאן הנמקה לקיום עונש מוות לרוצחים (ונדמה לי שזה בדיוק הבסיס הרעיוני למשנה החמישית בפרק ד' בסנהדרין - אכן יש בעיה מוסרית-דתית קשה בהריגת רוצחים, שהרי גם הדיינים וגם העדים המובילים להריגת הרוצח פוגמים בצלם א-להים).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2010 13:36 לינק ישיר 

נדב, אם נפתח את הכיוון שהצעת, יוצא שהאנשים שאותם יש איסור לרצוח לפי התורה - סיבת האיסור איננה מוסרית אלא אחרת,  שכן אילו היה זה איסור מוסרי, אז הייתי חייב להודות שהתורה רואה בעיה מוסרית ברציחת X ולא ברציחת Y. ברגע שמדייקים שהתורה לא רואה בעיה מוסרית במעשה מסוים, נראה לי יותר בעייתי לבוא ולומר שהמוסר שלי עדיף על מוסר התורה. המוצא היחיד הוא לומר שהתורה לא עוסקת כלל ברובד המוסרי (טיעון פרובלמטי כשלעצמו) אלא רק ברובד דתי. זה דומה לגישה מסוימת שבאה להתמודד עם הסתירה של דת ומדע/היסטוריה, וטוענת שהתורה כלל לא עוסקת במישור המדעי/היסטורי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2010 15:08 לינק ישיר 

כבודו של הדיון הפנים דתי במקומו מונח, אבל אינני מבין כיצד נקלעה השופטת פרוקצ'יה לתוכו ("את הרדוקציה עושים לכאורה שני הצדדים", כתב שנרב). השופטת פועלת במציאות נתונה שבה - לדעתה - מסר שיוצא מאת סמכות תורנית מעלה בצורה משמעותית את הסיכוי שאנשים יפעלו בצורה שמנוגדת לחוק. אם ההשפעה נובע משיקולים מוסריים,כלכליים או נומרולוגים, לא צריך להטריד את השופטת. מעבר לשאלה אם סביר להשאיר מושגים כמו "הסתה" או "המרדה" פרוצים כל כך לשיקול דעתו של שופט, ברור שבהנתן המצב החוקי הנוכחי, המסקנה שאמירה מסויימת היא מסיתה, אינה עיונית ואינה מצריכה ניתוח של מערכת המושגים של המוסתים. זו מסקנה מעשית.

נכון שאפשר למתוח את השאלה ולבדוק האם סביר להאשים בהסתה מישהו שמשדר גל סינוס טהור בתדר שגורם לאנשים מחשבות גזעניות או רצחניות, אבל זה כנראה לא המקרה כאן. האוכלוסיה השומעת לרבנים קיימת (אולי פחות ממה שמשתקף בתמונת העולם ההיסטרית של חוגים מסויימים, אבל עדיין בגודל לא זניח); אי לכך, מוצא פיהם של רבנים חשוב יותר מליהוגים של איזה הומלס באלנבי. כמו שמצינו בגליון מס' אחד של ספיידר מן - With great power comes great responsibility.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2010 16:42 לינק ישיר 

dfl

לא בדיוק הבנתי. מה ייחסתי לשופטת שלדעתך אינו נכון?

צענע:

צודקת. יש אשכולות קודמים על אותו הנושא שפספסתי.

ידעיה:

ראשית, לפי איך שאני הבנתי את דעתו של הרב שפירא אכן בסיטואציה שתאר הרב מדן, אם אכן החשבון הלכתי שלו צודק,  לא צריכה לדעתו להיות שום בעיה בלאכול את הגוי.
 
ואכן לא ממש מובנת לי כוונתו של הרב מדן בטענה כי הליכה אחר "פרשנות טכנית" המנוגדת ל"אינטואיציה" מביאה ל"פרדוכסים". נניח שאדם מתוך יישום עקיב של עקרונות ההלכה אוכל את הגוי במקום את פירות מעשר שני. איזה "פרדוכס" יש כאן? זה מעשה מפלצתי ומזוויע אבל לא "פרדוכס".

נדמה לי שרבני הציבור הדתי לאומי מתאמצים מאד לא לקרוא לילד בשמו, כלומר לא להודות שהם אכן מחזיקים במערכת ערכים מקבילה להלכה וזה משפיע למעשה, כפי שהארכתי כאן
http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?ID=241
ובמובן הזה הצורך שנוצר אצלם להתנגד לבירורי הלכה המיוסדים ככל הנראה על חשבון אמיתי במקורות גורם להם להתנסח באופן מוזר.

הרב ישראל אריאל:

יש עוד כל מיני כיוונים המרמזים לשימוש במערכת מקבילה כנ"ל, כמו ה"דרכיה דרכי נועם" בשו"ת רדב"ז או הא-ל הגדול הגיבור והנורא של ירמיהו ודניאל. במידה מסוימת גם ההערה של הר"ן בדרשות על תפקידו של משפט המלך. אכן יש גם לחלק בכל אחת מן הנקודות.

המרחשת:

כמ"ש לעיל הרי הר"ן בדרשות אומר אותו דבר על משפטי התורה שהם לא יוצרים סדר חברתי וחייבים את משפט המלך, למרות שלקורא התמים נראה שהתורה מציגה מערכת משפטית סטנדרטית.


אגב אורחא אעיר עוד שתי נקודות:

1. למרות שדי ברור שהמוטיבציה לבירור ההלכה שבספר היא מאבק הדמים על ארץ ישראל ונורמות הפעולה שבית המשפט העליון וגופים אחרים מנסים לכפות על צה"ל, עצם הנדון לא קשור בהכרח לנושא המעשי. זאת מפני שאפשר לקבל כל מילה בספר ועדיין לחייב את החיילים להתנהג לפי הסטנדרטים של "בצלם" בטענה הפשוטה שעיני העולם פקוחות עלינו ואנו עלולים להסתבך במלחמה קשה הרבה יותר אם לא נתנהג לפי סטנדרטים חיצוניים שונים.

2. מעניין מתי יצא מישהו בספר הקורא לסדר מחדש את התור להשתלות כבד, שהרי משנה מפורשת היא (ולמיטב זכרוני גם נפסק) שבהצלת נפשות האיש קודם לאשה וכהן קודם ללוי ולוי לישראל. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2010 17:05 לינק ישיר 

שנרב, הנה קטעים מההודעה שכתבת:

שנרב_נ כתב:
מה בעצם חושבת השופטת פרוקצ'יה ששלחה את עדו אלבה לכלא? האם היא סבורה שהקדוש ברוך הוא אוסר להרוג גויים?
...

נעשית כאן הנחה חשובה: שאדם דתי אמור לעשות רדוקציה של המוסר על הדת. קרי: שאדם דתי אמור להניח שאם מעשה כלשהו אינו אסור מבחינה דתית אין בו גם שום בעיה מוסרית.
...
שימו לב שאת הנחת הרדוקציה הזו עושים שני הצדדים. מצד אחד זו ההנחה שעשתה לכאורה השופטת פרוקצ'יה, ושמכחה היא ראתה בפרסומו של הרב אלבה מעשה של הסתה לרצח - היא הניחה ... כלומר שהאדם הדתי אומר לעצמו שאם משהו מותר אזי אין לו בעיה עם זה.


ושאלתי הייתה,מדוע לדעתך השופטת נכנסה למשהו מתוך השיקולים והמחשבות שייחסת לה? אתה מייחס לה חשיבה מסויימת על המניעים של האדם הדתי ואפילו מתאר כיצד היא מדמיינת את השיח הפנימי של האדם הדתי.  לא מן הנמנע שהגברת פרוקצ'יה מתעניינת בנושאים שהעלית כאן, אבל אין בהם צורך לעניין פסק הדין שלה. היא חיה בחברה שבה יש אנשים דתיים שסרים במידה מסויימת למרות רבנית. לדעתה, אמירה של רב שאין בעיה להרוג גוי מעלה את הסבירות שאדם דתי כלשהו יבצע מה שמכונה "פשע שנאה".
מניעיו של האדם הדתי הזה והקוהרנטיות של תפיסת העולם שלו אינם חשובים. השאלה המהותית היחידה היא מה מידת הסבירות שדבריו של הרב יסיתו אנשים ועד כמה הוא צריך להיות מודע לתוצאות האפשריות. הרובד היחיד שרלוונטי עבור פסק דין כזה, הוא הפרגמטי - כיצד אנשים מבינים בפועל היגד מסויים. שחזור של התהליכים הנפשיים והאינטלקטואליים שמובילים להבנה הזו יכול להיות מאלף, אבל לא רלוונטי לשאלה אם יש או אין הסתה.


תוקן על ידי dfl ב- 07/09/2010 17:08:49




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2010 17:07 לינק ישיר 

[שנרב,

לגבי ההערה הראשונה בסיפא של דבריך -
"משום איבה" או "מפני דרכי שלום" הם קריטריונים הלכתיים. האם הומצא איזה מדד לפיו יש קריטריונים הלכתיים שווים יותר או פחות? ראויים להישען עליהם יותר או פחות? מעניין מדוע שניים אלה תמיד נאמרים בחצי פה ומתוך מה שנדמה כחולשה ולא באופן תקיף ונחרץ (או פשוט נעלמים כליל), דוקא מפי מי שמתיימרים להיות תקיפים, נחרצים וישירים בכל מה שנוגע להלכה...



לכל מי שמחפש עדויות לקיומה של מערכת מוסרית-ערכית חוץ-הלכתית שהניעה את חז"ל בקביעת ההלכה שלהם (או למי שחושב שעצם הרעיון הוא כפירה ו/או טיפשות), מומלץ לעיין בספרו של משה הלברטל "מהפכות פרשניות בהתהוותן". מעניין ומאתגר.]


תוקן על ידי אמשלום ב- 07/09/2010 17:09:54




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/9/2010 17:10 לינק ישיר 

אמשלום
אטו מדוקטורים ניתי ונילף?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/9/2010 17:11 לינק ישיר 

אני לא מכיר את הסיפור כאן, אבל דבר אחד ברור, שלימוד ופילפולים הם לא למעשה,
אפי' בהלכה שקנאים פוגעים בו, צריך שאלת רב כפי שחז"ל אומרים שפנחס שאל את משה רבינו לפני מעשה,

זה שהשופטת לא מבינה את הדבר הברור שכל ילד יודע, זה בעיה של הבורות השמאלנית בארץ בענייני יהדות ולימוד ביהדות,
ידוע החזו"א שאמר בעניין רודף בענייני,,,, שמותר להחזיק את ראשו מתחת למים עד שימות, נוווו לא ראינו שעושים כך,
רק מה ? החזו"א לא דיבר למעשה, דיבר באופן עקרוני, שאנו נדע שאיש כזה כזה רשע שמותר להרוג אותו,
גם העונשים בתורה היא בדרך הזו, לאף אחד לא היה ספק שאף אימא ואבא יגררו את בנם הסורר לבית דין להרוג אותו,
רק מה ? התורה בא לומר לההורים ולבן הסורר כמה חמור מעשיו שאפי' אבא ואמא היו צריכים להרוג אותו,

סתם שאלת תם, למה שהשופטת לא תשלח את כל הלומדי והמלמדים את התורה, הרי כל זה כתוב בתורה,
הרי אין הסתה יותר גדול מזה, נגד ילדים שכביכול צריך להרוג בן סורר,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הערה לפולמוס "תורת המלך"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.