בית פורומים עצור כאן חושבים

בירור המושג "אמת"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/3/2011 15:42 לינק ישיר 

עוד דוגמא מאותו הז'אנר:

"אין דבר כזה מוסר חילוני. שהרי אם מישהו נמנע ממעשים רעים ועושה מעשים טובים לא מפאת אמונתו באלוהים, אין הוא עושה זאת לשם שמיים אלא [...] -- ומכאן שאין הוא באמת מוסרי אלא [...]"


הטריק פה הוא שעל ידי שינוי המשמעות של המילים על ידי הגדרתן מחדש [באופן מובלע/סמוי] הופכים כל אמירה -- שטותית ככל שתיהיה - לאמיתית בהכרח -- אם כי באופן טריוויאלי גרידא.


למשל: "הירח עשוי מגבינה -- שהרי בשם "גבינה" אני קורא לדבר הזה ממנו מורכב הירח".

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/3/2011 15:55 לינק ישיר 

או דוגמא דווקא מהעולם האקדמי [ציטוט מתוך דברים שכתבתי באשכול אחר]:

" ...מושג אפקט אשלייתי ע"י כך שמשחק לשוני שואל מילים מהשפה הרגילה - אך מקנה להן משמעות חדשה לגמרי. כך - כל מונח המושאל מהשפה הרגילה סוחב איתו מהשפה  הרגילה את הקונוטאציות [=המטען הרגשי; האסוציאציות וכן הלאה] שלו אבל מאבד את הדנוטאציה[=הוראה; הדבר שעליו הוא מורה] שלו.

כך, מילה כמו "גבורה" נושאת איתה קונוטאציות של אומץ, עוצם, וכן הלאה, ונוסכת פחד בשומע - אבל אם איננה מורה על גבורה אלא על משהו אבסטראקטי, אז אין גם מה לפחד ממנו.

באותו אופן, "חסד" נושא איתו קונוטאציות של טוב לב וכן הלאה ונוסך תחושת בטחון בשומע - אבל אם מילה זו איננה מורה על חסד אלא על משהו אבסטראקטי אז אין ה"חסד" המדובר מקנה בטיחות של ממש אלא רק תחושת בטחון לא מוצדקת.  

אביא דוגמה ממחוז אחר. 


דמיינו לכם שתי מבקרות ספרות פמיניסטיות: האחת פמיניסטית פסימית והאחרת פמיניסטית אופטימית.


ובכן, נתחיל מהפסימית. 


המבקרת הפסימית רואה כל יצירת ספרות כמעודדת את דיכוי האשה.  


למשל, אם יש ביצירת ספרות גבר שמתייחס רע לאשה, אזי אותה מבקרת תאמר: "יצירת ספרות זו מעודדת דיכוי נשים ע"י הצבת דוגמה רעה". 

אם יצירת ספרות מתארת אשה המתייחסת רע לגבר, המבקרת תאמר: "יצירת ספרות זו מעודדת דיכוי נשים ע"י דמוניזאציה שלהן - בכך שהיא מתארת נשים כרעות".

אם יצירת ספרות מסויימת מתארת גבר ואשה חיים בשלום ובשלווה אחד עם השניה, אזי אותה מבקרת תאמר:

"יצירת ספרות זו מעודדת דיכוי נשים ע"י כך שהיא מציירת מיצג שווא של שלום ואחווה בין נשים לגברים, בעוד שבעצם נשים מדוכאות על כל צעד ושעל בעולם האמיתי [להבדיל מהאשליה המתוקה שמספקת יצירת הספרות]. בכך שהיצירה מתעלמת מדיכוי זה, היא מסיחה את תשומת לב הקוראות מהמאבק שלהן על זכויותיהן מחד ומאידך, מספקת הצדקה עצמית לגברים וטופחת על שכמם כאילו אין הם מדכאים נשים כלל."




המבקרת האופטימית, לעומת זאת, רואה כל יצירת ספרות כמעודדת את מאבק הנשים על זכויותיהן כנגד הדיכוי הגברי.


אם יש ביצירת ספרות גבר שמתייחס רע לאשה, אזי אותה מבקרת תאמר: "יצירת ספרות זו מעודדת את מאבק הנשים על זכויותיהן כנגד הדיכוי הגברי בכך שהיא מראה שיש דיכוי גברי". 

אם יצירת ספרות מתארת אשה המתייחסת רע לגבר, המבקרת תאמר: "יצירת ספרות זו מעודדת את מאבק הנשים על זכויותיהן כנגד הדיכוי הגברי בכך שהיא מציבה דוגמה טובה". 

אם יצירת ספרות מסויימת מתארת גבר ואשה חיים בשלום ובשלווה אחד עם השניה, אזי אותה מבקרת תאמר:

"יצירת ספרות זו מעודדת את מאבק הנשים על זכויותיהן כנגד הדיכוי הגברי בכך שהיא מתארת את מצב העניינים כפי שהוא יכול היה להיות - ושהממסד הגברי טוען שקיים בפועל - ובכך רומזת לניגוד הצורם שבין האידיאל למציאות. נשים שתקראנה את זה תבינה עד כמה המצב שלהן גרוע ותצאנה להלחם על זכויותיהן".





ובכן - המשותף לשתי המבקרות הוא שלא משנה איזו יצירה תיקלענה לידן - הן תראנה בה את אותה תכונה - כל אחת לשיטתה.

אבל אז יוצא שאין תכונה זו אלא היות יצירה ספרותית. 


כלומר, כל אחת לפי שיטתה משתמשת בביטויים "מעודדת דיכוי נשים", "מעודדת מאבק נשים" [בהתאמה] פשוט כשמות נרדפים ל"יצירה ספרותית". 

אלא מאי - אם החוקרות הנ"ל פשוט תבואנה ותגידנה "האקלברי פין זו יצירה ספרותית" - יגידו להן "דא-א, כאילו שלא ידענו זאת גם בלעדכן" - והן לא תוכלנה לעשות קריירה אקדמית או עיתונאית. 

דמיינו לכם: "החוקרת הדגולה מראה במחקרה שכל יצירה ספרותית היא יצירה ספרותית". חכמה גדולה..


זאת ועוד, אם זה כל מה שהן תגידנה, זה לא יעזור להן לקדם כל אחת את האג'נדה הפמיניסטית שלה [האג'נדה היללנית והג'נדה הלוחמנית בהתאמה]. 


אבל, בעזרת שימוש במונחים הלקוחים מהשפה הרגילה שסוחבים עמם את הקונוטאציות שלהם תוך כדי הקנייה של משמעות חדשה לגמרי למונחים אלו, נוצרת פה אשליה שבאמת נאמר פה משהו בעל תוכן. ספציפית, בעל תוכן פמיניסטי.  ולא היא. לא נאמר פה כלום מלבד כך שמדובר ביצירות ספרותיות.

לפרוצדורה הזאת קוראים "טריוויאליזאציה" -- הרחבת משמעות של מושג עד כדי שמושג זה מאבד את משמעותו. 

שהרי, כפי שמקובלנו מסוסיר, מה שמאפשר שפה הוא שהשפה מבחינה בין דבר למשנהו:

בין מינים של אותו סוג, בין עצמים בעלי תכונות דומות, בין תכונות של אותו עצם, בין הוה אמינא למסקנה, בין המצב בפועל לבין המצב שיכול היה להיות, וכן הלאה.

ברגע שביטוי לשוני אומר "הכל" - באותו רגע הוא כבר לא אומר כלום.
"

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/3/2011 16:08 לינק ישיר 

לגבי היות היצירה יצירה ספרותית הרי אין זה אומר שכל אחד לא יכול לנתח אותה לפי השקפתו האישית ולכן לא הבנתי מה הכשל פה.

לגבי היהודי- האם אתה באופן כללי פוסל את צמד המילים: יהודי אמיתי?

האם גם צמד מילים זה הוא ביטוי שאומר הכל ולכן אינו אומר כלום?

(



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/3/2011 16:57 לינק ישיר 

צענערענע כתב:
לגבי היות היצירה יצירה ספרותית הרי אין זה אומר שכל אחד לא יכול לנתח אותה לפי השקפתו האישית ולכן לא הבנתי מה הכשל פה.

הכשל הוא בכך שהגברת המדוברת מוצאת בכל ספר את אותה התכונה --- X נקרא לה --- ואם כל ספר הוא בעל התכונה X, הרי ש-"היות X" היא אותה התכונה כמו "להיות ספר". אם כך, כשהיא אומרת "הספר הזה הוא X", זה נשמע כאילו היא אומרת משהו בעל תוכן, אבל בעצם היא אומרת "הספר הזה הוא ספר".. 

לגבי היהודי- האם אתה באופן כללי פוסל את צמד המילים: יהודי אמיתי?

לא. אם מראש הגדרנו מיהו יהודי [נגיד: "יהודי הוא מי שאמו יהודייה או התגייר כהלכה"], הרי שזה מוציא מגדר יהודי כל מיני "יהודים" אחרים. הבעיה מתחילה כשאנו ממציאים הגדרה חדשה בהקשר נתון (ועוד באופן מובלע/סמוי), רק כדי להצדיק איזו שטות שאמרנו. נגיד: מישהו אומר "אין יהודים גנבים". אז עונים לו: "ומה עם מיידוף?" אז הלה אומר: "אה, ההוא לא באמת יהודי -- עובדה שהוא גנב".   


האם גם צמד מילים זה הוא ביטוי שאומר הכל ולכן אינו אומר כלום?

משפט מסוג "X הוא  Y" הוא טאוטולוגי אם "X" ו-"Y" אלו שמות נרדפים. "יהודי הוא בן לעם ישראל" זו טאוטולוגיה [בהנחה ש"יהודי" ו-"בן לעם ישראל" אלו ביטויים בעלי אותה משמעות]. טאוטולוגיה לא אומרת כלום על העולם -- גם אילולא היו יהודים בעולם כלל, הטענה לעיל הייתה אמיתית.

עכשיו, אם "X" ו-"Y" אינם בעלי אותה משמעות, הרי שיש פה אמירה בעלת תוכן. אבל מה קורה אם פלוני משתמש ב-"X"  ו-"Y" כאילו היו שמות נרדפים? לשון אחר: מה קורה אם פלוני מגדיר את המילים שבפיו מחדש תוך כדי דיבור מבלי לציין זאת במפורש כך שלפי ההגדרה החדשה, שהוא מגניב אותה במובלע, מבלי שישימו לב, "X" ו-"Y" הופכים לשמות נרדפים תוך כדי דיבורו?

או אז אמרתו הופכת לטאוטולוגית --  חפה מתוכן אינפורמאטיבי -- אבל, בזכות ההיסטוריה של המילים המרכיבות אותה --- מאחר והן שימרו חלק מהקונוטאציה אשר הייתה להם בעבר --- האימרה משמרת את הרושם כאילו היא אימרה אינפורמאטיבית

או אחרת: נוצר בלבול בין הפרשנות הישנה, האינפורמאטיבית לאימרה זו לבין הפרשנות החדשה, הטאוטולוגית שניתנה לה תוך כדי שיחה. ובלבול זה נוח לנואם כי הוא תמיד יכול לקפוץ מפרשנות לפרשנות: כשמתקיפים אותו בדוגמאות נגד, הוא תמיד יכול להתבצר בפשר הטאוטולוגי, וכשמרפים ממנו לחזור לפשר האינפורמאטיבי. 


זהו טריק נפוץ בקרב פוליטיקאים, עיתונאים, עורכי דין, פילוסופים, אנשי דת, "מורים רוחניים", וגם בקרב מדענים מסויימים [אוהבים להשתמש בו בתורת האבולוציה -- כפי ששמו לב מבקרים רבים -- ביניהם פופר, דוד סטוב, וגם הרב מיכאל אברהם; וגם היו דברים מעולם בפיזיקה... שלא לדבר על מדעים פחות מדוייקים -- כמו היסטוריה, סוציאולוגיה, פסיכולוגיה וכו']

זהו "כשל הסקוטי האמיתי" -- וכדאי ללמוד לשים לב אליו. שלא יבלפו אתכם.

[אין זה המקום להתחיל דיון על כך, אבל אעיר כהערה צדדית שנדמה לי כי ההוכחה האונטולוגית בנויה על משהו דומה..]

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/3/2011 17:33 לינק ישיר 

תיקון לדבריי האחרונים (טעות דיי גסה שעשיתי):

כל מקום שכתבתי "א שם נרדף ל-ב" [וכדומה], תקראו את זה כאילו כתבתי "א הוא ב בהגדרה" 

[כדי להמחיש את ההבדל: "רווק" בהגדרה איננו נשוי, אבל "רווק" ו-"לא נשוי" אינם שמות נרדפים -- שהרי אלמן איננו נשוי אך גם איננו רווק]

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2011 13:06 לינק ישיר 

מה, זהו? האשכול הזה מת?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2011 13:32 לינק ישיר 

אולי לאנשים נמאס לאשר אחרי כל מנה קטנה?

לדעתי אפשר לקצר.
 
לדוגמא בעניין התכונות לתת את כל התכונות(ההכרחיות ,המספיקות וכו'וכו'  במנה אחת בדוגמא אחת (כמו שהתחלתי עם הכיסא )ולאחר מכן רק לשאול  אם יש שאלות הבהרה ואם אין להמשיך הלאה . .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2011 13:46 לינק ישיר 

כל הפואנטה של האשכול הזה היא שיהיה אינטראקטיבי --- לא רק שיאשרו, אלא שישאלו שאלות ויקשו קושיות ושיתווכחו -- כפי שהיה בשבוע שעבר ובתחילת השבוע הזה [אני נהניתי מאד -- לא יודע אם זה הדדי...].


מסופר על ר' שמעון שקאפ [או מישהו אחר בן דורו] שעלה לדוכן לתת שיעור והתלמידים פשוט האזינו לו, בלי להתווכח. אחרי דקות ספורות הוא הפסיק את השיעור ואמר "אינני מדבר אל בית מדרש ריק" וירד מן הדוכן... 

[או דוגמא ממחוז אחר: אם לא מוחאים כפיים, טינקרבל איננה קיימת]

דברים ארוכים כבר כתבתי הרבה בפורום הזה -- וכל מה שאני כותב באשכול כבר כתבתי במקום זה או אחר פה. אלא שחוששני ששום דבר מזה לא ממש נקלט. כך שהחלטתי לפתוח אשכול זה של לימוד על הסדר -- במנות קטנות -- שהמושגים יחלחלו.

אבל אם אין ביקוש -- אז אין ביקוש. אי לכך גם האשכול הזה מתנהל באופן אינטקארטיבי: תמיד להיות עם היד על הדופק -- היש ביקוש אם אין.

 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2011 18:38 לינק ישיר 

רדףהשיג כתב:
טוב -- מחוסר עניין לציבור, אעזוב את פאראדוקס מור ואמשיך הלאה:


_________




לפחות לגבי דידי זה מחוסר הבנה ולא מחוסר עניין.
אם אני אומר שP נכון וגם שאני חושב שP לא נכון אז אני מקשקש ואילו אם אני אומר שP נכון ואילו פלוני חושב שP לא נכון זו אמירה הגיונית בהחלט (אנשים טועים לפעמים, לא כשהם יודעים שהם טועים).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/3/2011 18:55 לינק ישיר 

והשאלה שלי היא: "מדוע?"

נתח את שני המקרים והראה מה הבעיה באחד שאיננה קימת בשני. 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2011 19:14 לינק ישיר 

אם אני אומר שP נכון וגם שאני חושב שP לא נכון אני אומר שאני חושב לנכון דבר שידוע לי שהוא לא נכון וזה לא הגיוני (וקרוב לוודאי שקרי אם כי לא סתירה).
לעומת זאת אם אני אומר דבר מסוים הוא נכון ואלמוני חושב שהוא לא נכון הרי אני אומר פלוני טועה בפרט מסוים, דבר שהוא אפשרי בהחלט.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/3/2011 19:24 לינק ישיר 

אתה כותב: "אם אני אומר שP נכון וגם שאני חושב שP לא נכון אני אומר שאני חושב לנכון דבר שידוע לי שהוא לא נכון וזה לא הגיוני (וקרוב לוודאי שקרי אם כי לא סתירה)." [דגש שלי]

1) כשאתה אומר "P נכון וגם שאני חושב שP לא נכון" [ניסוח שלך] איפה אתה אומר כאן שידוע לך משהו?

2) מה פירוש "לא הגיוני"? [אני שואל על עצם המושג "לא הגיוני" -- לא מה לא הגיוני במקרה הזה]

3) בהתאם לתשובתך לשאלה 2, הסבר מדוע "זה" לא הגיוני?

3) מדוע זה "קרוב לוודאי שקרי"?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/3/2011 22:46 לינק ישיר 

אוקיי מטפחת. יודע מה? אני אוותר לך.

לצורך העניין פשוט נניח שלהגיד (א): "p ואינני מאמין ש-p" או (ב): "p ואני מאמין שלא-p" זה "מגוחך" -- מבלי להגדיר לעת עתה את המונח "מגוחך" ומבלי להסביר מדוע האמירות הספציפיות הללו הן מגוחכות.

עכשיו בוא ניזכר בכמה דברים:

(I) ניזכור ש-"p" הוא dummy -- כלומר סימן שיכול להיות מוחלף בכל טענה שהיא.

(II) כמו כן, נזכור שסדר הטענות איננו משנה. הטענה (ב): "p ואני מאמין שלא-p" והטענה (ב'): "אני מאמין שלא-p; וגם-p" היא אותה הטענה.

(III) וניזכר בעוד משהו פשוט: שלילה כפולה היא חיוב. למשל, הטענה (a): "לא נכון שאין לי כסף" והטענה (a'): "יש לי כסף" היא אותה הטענה.


על פי עקרון (I)  ניתן להחליף את "p" בטענה (b): "עכשיו לא לילה", למשל.

ניקח איפוא את טענה (ב) ונחליף בה את "p" ב-(b) ונקבל את (A): "עכשיו לא לילה ואני מאמין שלא [עכשיו לא לילה]"
 
על פי עקרון (III), פירושו של (A) הוא (A'): "עכשיו לא לילה ואני מאמין שעכשיו לילה".

על פי עקרון (II), ניתן לשכתב את (A') באופן הבא: (A'')  "אני מאמין שעכשיו לילה ועכשיו לא לילה".

התקבלה טענה מסוג (ב'): "אני מאמין ש-p ולא-p". נקל לראות שטענה מסוג זה הייתה מתקבלת גם אילו היינו מחליפים את "p" שבטענה (ב) בכל טענה אחרת המכילה שלילה. משמע, גם טענה (ב') היא טענה מסוג (ב). ואותו דבר ההיפך: אם נחליף את p שבתוך טענה (ב') בטענה המכילה שלילה, נוכל לקבל טענה מסוג (ב) מבלי בעיות. [אם תרצה -- אדגים].

משמע טענות מסוג (ב) וטענות מסוג (ב') הן טענות מאותו הסוג. אם טענות מסוג (ב) הן מגוחכות, כפי שהסכמנו, הרי שכך גם טענות מסוג (ב').

עד כאן זה לא נראה בעייתי, הלא כן? אפילו ללא כל ההיסק הלוגי דלעיל, רואים ש-(ב') מגוחך באותה מידה כמו (ב).





מה תאמר איפוא על המקרה הבא:


ראשית -- הקדמה:


אם פלוני אומר משפט מסוג  "במידה ו-p הרי ש-q" הרי שהוא (בין השאר?) מבטא נכונות מצידו לקבל את q במידה ו-p.

לשון אחר: אם פלוני מקבל את הטענה "במידה ו-p הרי ש-q", פירושו של דבר הוא שכשהוא שוקל את האפשרות p [כלומר -- מקבל את האפשרות p באופן היפותטי  --- כהשערה גרידא], הוא גם מקבל, במסגרת אפשרות זו, את q.


עד כאן סביר?

אוקיי, עכשיו ראה מה יוצא מזה:


1) בוא ניקח את הטענה: (1) "במידה ו-p הרי שאני מאמין ש-p"

אם אדם כופר בטענה זו, הרי שהוא למעשה מקבל כאפשרות את (א): "p ואינני מאמין ש-p" -- אפשרות שהיא מגוכחת, כפי שהסכמנו בינינו.
 
משמע, כדי להמנע מלקבל אפשרות מגוכחת, על האדם לקבל את טענה (1).

אבל אם אדם מקבל את (1) הרי שהוא בעצם טוען שהוא מחזיק בכל האמנה אמיתית -- כלומר, שאין אינפורמאציה אמיתית שאיננה מצויה אצלו: שהוא אלוהים של ממש מבחינה זו, יודע-כל.... 



2) בוא ניקח טענה אחרת: (2) "במידה ואני מאמין ש-p, הרי ש-p"

אם אדם כופר בטענה זו, הרי שהוא למעשה מקבל את האפשרות של (ב'): אני מאמין ש-p ולא-p"  --- אפשרות שהיא מגוכחת, כפי שהסכמנו בינינו.

משמע, כדי להמנע מלקבל אפשרות מגוכחת, על האדם לקבל את טענה (2).

אבל אם אדם מקבל את (2) הרי שהוא בעצם טוען שכל האמנותיו אמיתיות, שהוא חף מטעויות: אפיפיור של ממש...
 

זה נראה לך? אם לא --- צריך לנתח יותר לעומק מאשר "מגוחך"..










_________________



תוקן על ידי רדףהשיג ב- 10/03/2011 22:57:41




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/3/2011 00:54 לינק ישיר 

רדףהשיג כתב:
אוקיי מטפחת. יודע מה? אני אוותר לך.

מה תאמר איפוא על המקרה הבא:

אוקיי, עכשיו ראה מה יוצא מזה:


1) בוא ניקח את הטענה: (1) "במידה ו-p הרי שאני מאמין ש-p"

אם אדם כופר בטענה זו, הרי שהוא למעשה מקבל כאפשרות את (א): "p ואינני מאמין ש-p" -- אפשרות שהיא מגוכחת, כפי שהסכמנו בינינו.
 
משמע, כדי להמנע מלקבל אפשרות מגוכחת, על האדם לקבל את טענה (1).

אבל אם אדם מקבל את (1) הרי שהוא בעצם טוען שהוא מחזיק בכל האמנה אמיתית -- כלומר, שאין אינפורמאציה אמיתית שאיננה מצויה אצלו: שהוא אלוהים של ממש מבחינה זו, יודע-כל.... 



2) בוא ניקח טענה אחרת: (2) "במידה ואני מאמין ש-p, הרי ש-p"

אם אדם כופר בטענה זו, הרי שהוא למעשה מקבל את האפשרות של (ב'): אני מאמין ש-p ולא-p"  --- אפשרות שהיא מגוכחת, כפי שהסכמנו בינינו.

משמע, כדי להמנע מלקבל אפשרות מגוכחת, על האדם לקבל את טענה (2).

אבל אם אדם מקבל את (2) הרי שהוא בעצם טוען שכל האמנותיו אמיתיות, שהוא חף מטעויות: אפיפיור של ממש...
 

זה נראה לך? אם לא --- צריך לנתח יותר לעומק מאשר "מגוחך"..



1. "במידה וP אני מאמין שP", ישנם טעויות במחשבתי ולכן ניתן לכפור במשפט הזה, להבדיל ממצב שבו אי-מי אומר P נכון ואני לא מאמין בP.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/3/2011 01:07 לינק ישיר 

שים לב אבל להיסק הלוגי שעשיתי בהודעתי לעיל שמראה שאם "p ואינני מאמין ש-p" זו טענה מגוחכת [תיהיה אשר תיהיה המשמעות של שם התואר הזה], כך גם שלילת "במידה ו-p הרי שאני מאמין ש-p"  ואם "p ואני מאמין ש-p" זו טענה מגוחכת, כך גם שלילת "במידה ואני מאמין ש-p, הרי ש-p".

 עכשיו, יכול להיות שנעשתה טעות בהיסק. אבל אז צריך למצוא אותה. 

כך זה בכל הפאראדוקסים: מתחילים מהנחות מסתברות ומגיעים למסקנות מופרכות.


כדי לפתור פאראדוקס לא מספיק להראות שההנחות מסתברות והמסקנות מופרכות [אם אנו מראים רק את זה, אנו בכך רק מראים שיש פה פאראדוקס] --- צריך להראות שהמסקנות לא נובעות מההנחות. 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בירור המושג "אמת"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 15 16 17 18 לדף הבא סך הכל 18 דפים.