בית פורומים עצור כאן חושבים

מקור השם "אמונה" לאמונה דתית

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/5/2011 05:08 לינק ישיר 
מקור השם "אמונה" לאמונה דתית

 

השם אמונה שאנו משתמשים בה כמונח רגיל לאמונה דתית, ושבעטייה יש לנו כמה ויכוחים וספיקות, האם אמונה ודעת זו אותו דבר, האם אמונה אינה שכל, וכו' וכו'. נראית טבעית ומקובלת להשתמש בה בהקשר זו.

אך כשאנו מחפשים בתורה , בכתובים, ובדברי רז"ל, אין אנו מוצאים המילה הזו בהקשר הזה בכלל. תמיד בתורה אמונה פירושה נאמנות, כמו " כי באמונה הם עושים" היינו שאפשר לסמוך עליהם שלא יעלימו הכסף וכו'. גם ברז"ל, "לא חרבה ירושלים אלא שפסקו ממנה בעלי אמנה" היינו אנשים שאפשר לסמוך עליהם במסחר ושאינם משנים מדיבורם. [ומוזר שכמה ממימרות אלו זכו לפירושים חסידיים ומוסריים כאילו היו מדברים על האמונה הדתית]

מתי התחילה השימוש הזה בשם ובמושג אמונה?, שבעצם משנה את כל ההסתכלות על האמונה הדתית, איך שתפרשה. וממי הושפעה?

ככל שיכלתי לברר, התחילה השימוש הזו בימי הראשונים הספרדיים, אולי, כמו הרבה מילים התחילה מהמתרגמים חיבורים מערבית לעברית. [בספר אמונות ודעות בתרגום הרב קאפח עורר פולמוס שלם בענין תרגום המילה "אתעקד" שתירגמוה אמונה , והוא מתרגמה בדרך כלל דעה, ועי' במאמר הרד"צ הילמן ע"ז]

כמו כן בספר הזוהר השם הזה מצוי הרבה, ובתרגום הארמי שלה מהימנותא, ולכשתרצה, זו עוד הוכחה על איחור כתיבת הספר.

הדעת נוטה שכל השימוש והמושג הזה נלקחה מאמונות הזרות הצרות ליהדות. כידוע, הנצרות היא שחידשה את המושג אמונה עיוורת, או במהדורתה החסידי, "אמונה פשוטה". האם גם עצם השם אמונה נלקחה מהם, או מהמוסלמים?




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 06:06 לינק ישיר 

  אמונה מלשון "אימון" כמו אימון בטייס שאני עולה למטוס, כמו אימון בנהג שאני עולה לאוטובוס כמו אימון ברופא, כמו אימון בשופט, בממשלה באישתי וכדומה,

גם אימון ברמזור ירוק שאף נהג (שאצלו אדום) לא יחצה את הצומת,

בקיצור אמונה = אימון, אין פירוש אחרת, כי אחרת הערבי המתאבד שווה פי אלף מאיתנו כי הרי מוכן באמונת החכמים שלו ממש להקריב את גופו ונפשו,

כתוב והאמין בשם ויחשבה לו לצדקה, כלומר נתן אימון באלוקים שישמור את ההבטחה, ולא שהאמין שאלוקים יכול את זה בוודאי ידע, 

ראה אשכול זה שתי התגלויות מאלוקים קיבלנו בדור האחרון, (מליצה)


תוקן על ידי maxmen ב- 30/05/2011 06:14:22





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/5/2011 07:25 לינק ישיר 

שמות יט/ט

הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶֽעָנָן בַּעֲב®וּר יִשְׁמַע הָעָם© בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִנוּ לְעוֹלָם

דוחק שרק לעניין "לא חמור אחד מהם נשאתי"




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 08:17 לינק ישיר 

ואמונתך בלילות,מיוחס לאדם הראשון,

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 08:34 לינק ישיר 

נאמנות של הקבה כלפי ישראל,אני ה,אמרו חזל נאמן לשלם שכר,הוי אומר שזה מתפרש גם בצורה של נאמנות,ואגב למי שהזכיר כאן התאבדויות,גם באימון שהוא נותן כהסבר הוא אמור להתאבד,כי אם הוא נותן אימון בדברי חכמיו או אלוקיו זה נשאר על אותו יסוד,

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 08:34 לינק ישיר 

ראה מאמרו של מנחם קלנר בספר על האמונה http://tinyurl.com/3kfjemh

שווה קריאה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 14:05 לינק ישיר 

יהיאור

יפה שאלת. 'אמונה' במקרא ובחז"ל נרדפת ל'אמת' ושתיהן מאותו שורש. אמונה היא שם עצם, ולא פעולה. על פי לשון המקרא צריך לומר 'הַאֲמָנָה' בשביל הפועל 'להאמין'. בלשון חכמים (וישנו כבר בספר עזרא) מקצרים 'האמנה' ל'אֲמָנָה', וכך השם 'בעלי אמנה' משמעו בלשוננו 'בעלי אמונה'. וכך גם מחוסרי אמנה, קטני אמנה, אנשי אמנה, ועוד. וראה מכילתא בשלח, שמלאה בשבח ה'אמנה'. (רק במקום אחד בתלמוד מצאתי טשטוש בין אמנה לאמונה, עיין היטב תענית ח א) 
כנראה שרק בתקופת הגאונים חל הבלבול הזה, יחד עם הבלאגן הגדול שהחל להיווצר מבחינה מהותית בענין ה'אמונה'. אז נטען המושג הזה, וכל הפועל 'להאמין' במשמעויות חדשות וכבדות הרבה יותר. עד שהגענו למשמעות המקובלת היום, והיונקת כנראה גם מהנצרות, על 'אמונה' דתית כ'כפיה מחשבתית עצמית מכוח הפחדה ושיטפון מוח'.

אני לא בטוח ש'אמונה פשוטה' היא יצירת החסידות מהבחינה הלשונית, אך וודאי שמבחינה מהותית היא קדומה לה בהרבה. ראה ספריו של החסיד ר"י יעבץ ממגורשי ספרד (איני זוכר מקום מדויק, אך תוכל למצוא כנראה בקלות).

דווקא במקרא האמנה בה' נתפסת בטבעיות, כדבר שדורש הוכחה כדי שתיווצר האמנה, ככתוב: וירא ישראל את היד הגדולה...ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ועוד: הנני בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עימך וגם בך יאמינו לעולם. ובספר דברים הרבה מדובר על 'אתה הָרְאֵתָ לדעת'... וכיו"ב.

הווה אומר, באופן מפליא ובשונה מכל המקובל בתרבויות הקדומות, המקרא מניח שאי אפשר לצוות על 'אמונה', להכריח אדם בכפיה 'להאמין' משהו, אלא נצרכת הוכחה, 'אות', 'מופת'. (התוקפנים וה"אגנוסטיקנים" למיניהם יכולים להירגע, לא אמרתי שיש כאן הוכחה לתורה, ולא שהאותות והמופתים שמסופרים אכן מוכיחים לנו, הקוראים במקרא. רק ציינתי נקודה מפליאה בהשקפה המקראית ובייחסה אל דעת האדם).

ובטח שזה שונה מגישת הנצרות ויהדות ימינו (שניתן גם להבין את הנסיבות להתפתחותן כך) על 'אמונה' בלי סיבה.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 14:48 לינק ישיר 

אנצל במה זו כדי להודיע בשער רבים
כמה יש להצטער על דבריו של הגר"ח שמואלביץ בענין המאמין בחולדה ובור והמסתעף, והכל משום טעות פשוטה של פירוש המילים אמונה הנזכר במאמין חולב ובור ואנשי אמנה, 
על הטעות כשלעצמה אולי היינו סולחים לו, אבל על המסקנות שהעלה בזה, שהפכו לנחת הכלל על דא כבכינא. 

מי שלא הבין, יעיין בספר שיחות הגר"ח ובמקורתיו שם בענין זה.  




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 15:11 לינק ישיר 

יהי אור,
1. שכחת את "ויאמן בהשם ויחשבה לו צדקה" שגם ענינו הוא אמון.
2. בנוגע לזוהר אדרבה מהימנותא שם מדברת על נאמנות להשם ו/או ל"ענין הלקי" אם נשתמש בלשון הריה"ל, ולא על אמונה במובן של להאמין בקיומו וכד'.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 16:19 לינק ישיר 

איש

לענ"ד הזוהר משתמש הרבה ב'מהימנותא' בשימוש המאוחר של 'אמונה'. למשל 'אורחא דמהימנותא' בניגוד להשקפות אחרות כגון הפילוסופיה היונית, אותה הכיר היטב בספרד וניסה להתמודד עימה נפשית והשקפתית. ועוד.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 17:07 לינק ישיר 

אדם,
אתה יכול לתת דוגמא קונקרטית.
בכל מקרה זה לא סותר שיש הרבה גם במובן שאני הצגתי "בני מהימנותא" "נהמא דמהימנותא" "צילא דמהימנותא" וכיו"ב. אמנם גם שם אפשר לפרש באופן השני אלא שלהבנתי (הקובעת :-)) במשמעות הזו זה מקבל מובן יותר הגיוני ומסתבר.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 21:09 לינק ישיר 

בא חבקוק והעמידן על אחת,צדיק באמונתו יחיה,שם את הכול על יסוד אחד,רק אמונה,

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 21:10 לינק ישיר 

לגבי הזוהר
א.- הוא משתמש הרבה במובן של להאמין בקיומו
ב'-גם אם המובן בכל מקום הוא נאמנות, גם במובן הזה הוא לא נמצא בדברי רז"ל כלפי אמונת הדת, [כמעט] כל הדוגמאות שבדברי רז"ל הם אמנה שבין אדם לחבירו

אדם עליון,
השם אמונה פשוטה לא מצאתי בספר של ר' יוסף יעב"ץ. אדרבה גם השימוש בספר הזה כמציג אמונה פשוטה הוא המצאה של החסידים, בפרט בעל בני יששכר שכתב על זה פירוש מעין גנים. לולי הוא, לא ידענו בכלל מהספר ומחברו. הספר בעיקרו נגד לימוד הפילוסופיה כתכלית שהתפשטה כמעולה על קיום המצוות. עיין בפנים.
כל חיפוש במאגר תורני תעלה שהמילים אמונה פשוטה אינם מופיעים עד לחסידות, אם יש קודם לזה, אדרבה הודיענו.
 
תלמיד,
 וגם בך יאמינו פירוש שיאמינו שכל מה שהוא אומר בשם ה' בנבואה הוא באמת משמו, היינו שיהיה בו אימון שאינו מזייף ומשקר.

ביליצר,
ואמונתך בלילות פירושו נאמנותו לשלם שכר ולהביא צדק וכדו'. 

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 21:15 לינק ישיר 

בעל,
איך אפשר לקרוא המאמר שאתה מציין אליו?

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 21:17 לינק ישיר 

ואחרי זה באים ושואלים אם זה לקוח מהמוסלמים,השאלה היא בדיוק הפוכה,והתשובה בצידו,בא חבקוק והחדיר,ובאו הראשונים ונתנו עיקרים של אני מאמין,ברור שהעיקרים האלו הגיעו כדי להוציא מליבן של דעות שחדרו גם מהפילוסופיה והמחקר וכו

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/5/2011 21:21 לינק ישיר 

יהי אור תבדוק שוב ,ותראה שאלו בדיוק המילים שכתבתי,ובעיקר כתגובה למישהו אחר עיין שם

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מקור השם "אמונה" לאמונה דתית
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.