בית פורומים עצור כאן חושבים

יש כזה דבר "חקיקת הלכה"?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-31/10/2011 11:45 לינק ישיר 
יש כזה דבר "חקיקת הלכה"?

בעקבות האשכול "מוות וחיים לפי המציאות או ההלכה" (http://is.gd/BZmnFo), ברצוני לשאול האם בהלכה יש מושג של חקיקה חדשה.
ברור שיש מושג של תקנות הן בשביל להסדיר חיים וחברה תקינים (בעיקר בדיני ממונות) והן בשביל להרחיק מהאיסור.
אולם יש מקרים כגון קביעת המוות (בעקבות עליית נושא השתלות האיברים) שאם נניח שלא מצאנו לו מקור בגמרא אזי אין מדובר בתקנה ולכאורה גם אין מקום לתקנה אלא בשיקול דעת ובהלכה חדשה שתיקבע על פיו.
יש אמונה רווחת שניתן למצוא הכל בדברי התורה ובודאי כל שאלה הלכתית, גם בקרב הציבור שלא מקבל עליו אמונה זאת נשמעת הרבה פעמים הטענה שלכל הלכה צריך למצוא מקור קודם (כלומר, אין דרך לכסות לאקונות בהלכה).
האם זה נכון?




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2011 12:12 לינק ישיר 

דה יורה, או גם דה פקטו?

נניח "דעות התורה" בתחילת שנות התשעים לגבי תהליך אוסלו - הן לא היו בבירור ראי של הוויכוח הציבורי הכללי, מנוסחות בלשון הלכתית?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2011 12:18 לינק ישיר 

חשוב להדגיש, אני לא בא לדון באשכול זה בטענות שהלכות רבות הן ללא מקור או כתוצאה מטעות וכולי וגם לא בתקנות של גדר או בשביל להסדיר חיי חברה מתוקנים.
אני בא לדון, ראשית בשאלה העקרונית - מה קורה כאשר נוצר מצב חדש שאין לו מקור בהלכה, האם בהלכה יש אפשרות/מנגנון של חקיקה לגבי כזה מצב ומה יהיה מעמדה.
שנית, להביא (אם יש) דוגמות של כזו חקיקה ולדון עד כמה היא נעשתה במודע (מועמדים בולטים לדיון לדעתי, חשמל בשבת וקביעת מוות (השתלת איברים)).


תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 31/10/2011 12:20:39




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2011 13:16 לינק ישיר 

אם אין מקום בהלכה הידועה לאסור מדוע לאסור (אם לא בגלל תקנה)?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/10/2011 14:26 לינק ישיר 

יתכן ויש מצב שפוסקי הלכה לא נתנו דעתם עליו אבל חייבים לפסוק לגביו.
נניח שאין בגמרא הגדרה ברורה של מעבר מחיים למוות, בעבר זה לא הפריע מקסימום ניסינו לטפל באדם מת, עכשיו עלינו להחליט מתי בדיוק הוא רגע המוות כי יש נפק"מ - השתלת איברים.
אם נמצא שהדבר הוא לאקונה בהלכה, מה נעשה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2011 15:32 לינק ישיר 

מטפחת
הטיעון החרדי יאמר שלא תתכן לאקונה בהלכה, שהרי איסתכל באורייתא וברא עלמא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/10/2011 15:33 לינק ישיר 

יש כזה דבר "חקיקת הלכה"?
ודאי שיש כזה דבר. רק שלא קוראים לו בשם זה, קוראים לו דרשות מהפסוקים או פרשנות וראיות מהפוסקים ומהגמרא או מהסברא. ראה בהקדמת הרמב"ם שמונה בתוך הדברים שנכללים בתלמוד הלכות פליאות שלא נידונו בימי משה רבנו והוציאים מדרשות הכתובים. וכן נמשך הענין עד לדורנו. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/10/2011 15:40 לינק ישיר 

בעב
יש. קוראים לזה הסתתמו לנו המאוורות



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/10/2011 16:29 לינק ישיר 

תלמיד
וגם אנן יתמי דיתמי וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/10/2011 17:51 לינק ישיר 

 

בעב

ועתה ברצינות – לפי הגישה החרדית שאני מכיר ההלכה היא קובץ נתון של חקיקה. בהחלט יתכן שיש מקרים שאינם מכוסים שם משתי סיבות. האחת – נולד ספק במקרה כלשהו שאיננו מצליחים לפענחו (דוגמת – רגע המוות). זה אינו המקרה של חקיקת הלכה. בכזה מקרה א"א לחוקק. יש לפעול לפי דיני הספיקות ופיקו"נ.

יש עוד מקרה, כפי שטען ליבוביץ (ואגב, תודה לך) שיש תחום שבו ההלכה אינה רלוונטית. נשים דהאידנא. דיני מדינה, ותוכל לכלול בקבוצה זו גם רגע המוות כאשר רפואית ברור לנו שה"מת" לא יחזור לחיים רגילים ואז תרצה לפעול לפי שקולי רווח והפסד של המחכה להשתלה) ובזה יש לחוקק. זה לפי התפיסה החרדית (וחושבני שלפי כל גישה דתית כמעט) פסול. זו חקיקה אנושית ולא דתית




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-31/10/2011 18:01 לינק ישיר 

קו התאריך לא מספיק ראיה ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2011 21:58 לינק ישיר 

יש הלכות שתוקנו משום תיקון עולם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-31/10/2011 22:09 לינק ישיר 

"כדאי שנעיין בתשובה אחרת של אותו פוסק גדול :(החת"ס) " מימי תמהתי, אחר שבעו"ה אין לנו מדרש חכמת הרפואות וכל רופאי ישראל לומדים בבית מדרש לאומים ותכמיהם, וכל חכמתם בנויה על טבעי גופים דאכלי שקצים ורמשים ולא דאיגי במצות - ואיך ישפוט מזה על גופי ישראל דלא אכלי שקצים ודאיגי במצות ?... ובודאי לענין רפואת הגוף מה נעשה - נסמוך על רופא חנם ית"ש, ויתן בפי הרופא ומחשבתו לרפאות נפש עד דכא, ושומר פתאים ה. ולענין פ"נ (פיקוח נפש) שבת ויוה"כ - לא יהא אלא ספק נמי מותר. אבל לענין איסור נדה צ"ע (צריך עיון) ; ואם חז"ל סמכו על הרופאים... בזמניהם היו חכמי רופאי ישראל אשר שקלו זה בדעתם, אבל רופאי זמננו אינם עוסקים אלא בטבעי או"ה (אומות העולם) - צל"ע (צריך לעיין) מאד" (חת"ם סופר, חלק ששי, מס' ע"ז דל"א ע"ב, ד"ה איידי דאכלי שקצים וגו'). כאן לפנינו דוגמא מבעיתה, כיצד ההכרה הדתית - האמונה בתורה ובמצוותיה - עשויה להתגלגל בתפיסה נאטוראליסטית-מאטריאליסטית גסה : מצוות מעשיות (דיני מאכלות אסורים וגו') הופכות מדרכי עבודת ה' לסגולות מאגיות המשנות את המציאות הטבעית. "


http://tpeople.co.il/leibowitz/magia.html



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/11/2011 05:19 לינק ישיר 

השאלה הבסיסית היא, האם חכמים הם פרשנים או מחוקקים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/11/2011 07:36 לינק ישיר 

[מטפחת,

האם אתה מתכוון למשהו כזה?

משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין (משנה ר"ה ד:א)

תנו רבנן: פעם אחת חל ראש השנה להיות בשבת, והיו כל הערים מתכנסין. אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירה: נתקע. אמרו לו: נדון. אמר להם: נתקע ואחר כך נדון. לאחר שתקעו אמרו לו: נדון! אמר להם: כבר נשמעה קרן ביבנה, ואין משיבין לאחר מעשה (ר"ה כט ע"ב)]

 






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/11/2011 09:43 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
השאלה הבסיסית היא, האם חכמים הם פרשנים או מחוקקים.




הרי יש להם את הסמכות לפסוק ולכן ברור שהם מחוקקים ולא פרשנים.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יש כזה דבר "חקיקת הלכה"?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.