בית פורומים עצור כאן חושבים

ויגזל את החנית מיד המצרי: כשטיעונים הופכים לבומרנג

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-27/6/2012 06:13 לינק ישיר 
ויגזל את החנית מיד המצרי: כשטיעונים הופכים לבומרנג

בצירוף מקרים (כידוע, 'מקרה'  - אותיות 'רק מה?' וי"א: אותיות 'המרק' (הקדמון), וי"א: אותיות 'קרמה', וי"א: אותיות 'רק מה'', וי"א: אותיות 'מקרה') מעניין נתקלתי היום באותה התופעה 3 פעמים, בהן הלך חשיבה שמשמש את מאמיני שיטה א' כדי להתפלמס עם מאמיני שיטה ב' נלקח ע"י מאמיני שיטה ב' ומשמש כבומרנג כדי לתקוף את שיטה א'. 

המקרה הראשון הוא הסקפטיות, ששימשה תמיד את הכופרים ועכשיו משמשת את אנשי הדת,
כתבתי על זה כאן, וכיהודה ועוד לקרא כתב על זה גם הבחור מ'הארץ'


---------


המקרה השני הוא מנטרת השיוויון בנטל, ששימשה תמיד את החילונים (ולעיתים הד"לים שניסו לרכב על הגל ולהדגיש את המכנה המשותף בינם לבין החילונים ולרומם את עצמם ע"י רמיסת האחר) כדי לנגח את החרדים בהקשר השירות בצה"ל, ומשמשת כעת את החרדים בהקשר לימוד התורה:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=906600 


-----------


המקרה השלישי, ולדעתי המגניב מכולם, הוא שיטת הרמב"ם לאפולוגטיקה מסוג 'טענה X המופיעה במקור Y היא שקרית, ואמרו אותה כדי <כל מיני סיבות לא ענייניות>, אבל דוברה אינו באמת חושב שהיא נכונה'. כעת, היא נגנבה בידי מאמין שדים ורוחות (לא מיכי!), כדי לטעון שהרמב"ם עצמו האמין בשדים ורוחות, והשלילה הקטגורית שלו של כל המיסטיקה (להוציא, כמובן, גלגלים בעלי נפש המשבחים לבוראם, שזה מן המושכלות, וזה ממש לא כמו שדים ורוחות) הייתה מסיבות לא ענייניות.
קראו בעצמכם
אני חושב שזה ענק!



תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 27/06/2012 06:31:54




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 07:25 לינק ישיר 

רציוסקפטי כתב:
בצירוף מקרים (כידוע, 'מקרה'  - אותיות 'רק מה?' וי"א: אותיות 'המרק' (הקדמון), וי"א: אותיות 'קרמה', וי"א: אותיות 'רק מה'', וי"א: אותיות 'מקרה') מעניין נתקלתי היום באותה התופעה ...
...

כעת, היא נגנבה בידי מאמין שדים ורוחות ... קראו בעצמכם אני חושב שזה ענק!

 


  לרב, בקישור שבו נתקלת במקרה, קוראים "פוקס"!!!!!111





תוקן על ידי xibolaiyu ב- 27/06/2012 07:35:16





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 08:47 לינק ישיר 

רציוס'

(הס' הנוספת היא בגלל שהיה ואולי עדיין יש כותב ותיק בשם "רציו", ולמנוע בלבול).

משום מה, יש תחושה של וכחנות לא נעימה כל כך בדבריך.

אבל הם עדיין חשובים.

וכניתוח של טקטיקה מכוונת שמאגדת טיעוני כשל זה דבר חשוב מאד.

צריך לשמור על האשכול שלא יסטה ולא יוטה לדברי סרק והעלבות אישיות. מפני שהוא יכול להצטרף לרשימה קצרה מדי של אשכולות המנתחים כשלים לוגיים ושיטות טיעון. וכאשר מבררים את האמת, זה לא אמור לשנות אם חושפים טעויות אצלנו או אצל הקמים אלינו (נהיה מי שנהיה). ברית ארוגה בין כל באי הפורום לחפש את האמת, תהיה מה שתהיה, ויהיה המחיר הנפשי שלה מה שיהיה.

ומשום כך צריך להשתדל להתחשב באלו ששוחטים את עדר פרותיהם הקדושות לנגד עיניהם, ומצפים מהם להשתתף במסיבה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 08:53 לינק ישיר 

לגבי הרמב"ם והשדים.
במקרה הזה הלא הרמב"ם הצהיר שבדבריו יש סתירות והסתרות. אז מי יימר שדווקא פילוסופיה קיצונית היא הסוד של הרמב"ם, אולי שדים ורוחות?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/6/2012 11:14 לינק ישיר 

נמחקו וימחקו תגובות לא עניניות ופוגעניות וגם התגובות שהתכתבו עמם.  לשירותכם תמיד. רג''ס. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 13:55 לינק ישיר 

רציוס,
המאמר ההוא מהווה דוגמה ממש לא טובה לדבריך. ראשית, הוא מקדים שהמאמר מיועד למי שמקבל את סמכות המקורות היהודיים בדיונים כאלה, ובא להוכיח שמהמקורות אכן עולה שיש שדים. זה דיון ענייני לגמרי, שהיה יכול להופיע גם בכתב עת אקדמי (בלי קשר לרמה ולחידוש שבו, רק עקרונית). הוא לא דן בשאלה האם יש  שדים אלא בשאלה מה עולה מהמקורות הללו והללו.
שנית, הוא לא כותב זאת בשום מקום על הרמב"ם. הוא מביא שלושה כיוונים שונים להסביר את דעת הרמב"ם:
א. הפלפולי (לא הבנתי מדוע זה פלפול): אין הלכה כרמב"ם בזה כי הוא בדעת מיעוט. כיוון זה מסכים שלרמב"ם אין שדים.
ב. עניינית (לא הבנתי מדוע זה ענייני), הרמב"ם יצא נגד הפרזות בענייני שדים (לגבי הרפואה), אבל עקרונית גם הוא מקבל את קיומם. נשמע לי לא סביר, אבל זה בודאי לא מה שאתה שם בפיו.
ג. פוליטית (לא הבנתי מדוע זה פוליטי), הרמב"ם עצמו יצר את המציאות שאין שדים. גם נשמע מוזר ואף תמהוני, אבל זה לא מה שאתה שמת בפיו.
סוף דבר, גם אם שתי תשובותיו האחרונות לא נראות לי כשלעצמן, איני רואה מאומה בטענותיך כלפיו.

לא התייחסתי להפנייה למאמר הדמגוגי ב'הארץ'. יכולתי להוסיף עליו כהנה וכהנה מנאמני המדע שאוסרים לקרוא או לשמוע דעות פן הן תשפענה על מישהו, ושוכחים לרגע את ספקנותם הידועה.

כללית אומר שבד"כ כשמישהו גוזל את החנית מידי יריבו, אם תחפש טוב תמצא שבד"כ אין בגישתו סתירה, ולכן טענתך כלפיו לא נכונה.
לדוגמה, אותה מורה לא הטיפה לתלמידיה לספקנות, אלא לאמונה בתורה וספק באשר למי שמתנגדים לה. אז מה הבעייה בזה? ומנגד, אנשי המדע האתיאיסטים לא מטיפים גם הם לספקנות, אלא לאמונה במדע וספק במי שמטיל בו ספק (או בכל דבר אחר). אז מה הבעייה בזה.
השוויון בנטל הוא הדוגמה ההזויה מכולן. הרי זו גופא טענת החרדים נגד ה'פראיירים'. כשתישאו אתם בנטל לימוד התורה אנחנו נישא בנטל השירות הצבאי. מה לא עקבי בזה? הרי יכולת להפנות את טענתך באותה מידה ל'פראיירים' שקוראים לשניאה שוויונית בנטל ולא נושאים בנטל הלימוד.

לסיכום, כל דבריך כאן אינם אלא  צורה אחרת (דמגוגית משהו, הייתי אומר באנדרסטייטמנט) להביע עמדה ביחס לסוגיות עצמן (האם צריך ללמוד תורה, או לשרת בצבא, או להאמין באלוקים, או במדע, או בשדים, או להטיל ספק במשהו) ולא באשר למתודה, כפי שהצגת זאת. אתה נוקט כאן בשיטה דמגוגית של טענה כאילו תמימה, מתודית בלבד (בלי להיכנס לסוגיות עצמן), אבל בעצם דן אך ורק על הסוגיות עצמן.
בעיניי זה לא הגון ולא ישר. הייתי אפילו אומר שאתה גזלת את החנית מידי כמה מיריביך (שנוקטים בטיעונים דמגוגיים ולא ענייניים, בכסות תמימה), ובכך הפך האשכול הזה עצמו לדוגמה שבה היה עליך לדון באשכול זה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 14:28 לינק ישיר 

רציוס',
בקריאה שנייה אני חוזר בי מחלק מהביקורת בהודעתי הקודמת. טענתך נגד פוקס שהשתמש במתודה הרמבמית לתלות דברים במניעים שונים, ולפרש אחרת את דעת הכותב, אכן טענה נכונה. אני הבנתי (בטעות) שאתה מתכוין לטעון שרוצים לטעון שהרמב"ם עצמו האמין בשדים, וזהו "ויגזול את החנית".
אבל לעצם שאר הדוגמאות שהבאת או רמזת עבור המכניזם של "ויגזול את החנית", אני חושב שדבריי בעיניי עומדים.
וגם בקשר למה שפוקס עושה לרמב"ם, דומני שאין כאן מקום לביקורת. להיפך, אם הרמב"ם אומר שרס"ג כתב משהו רק לתשובת המינים אבל עמדתו האמיתית של רס"ג היתה הפוכה, אז רק סביר הוא לתלות ברמב"ם עצמו דבר דומה. הרמב"ם כנראה מוכן לקבל התנהגות אזוטרית כזאת, ולכן מדוע לא נניח שגם הוא עצמו משתמש בה? זה מצטרף לדברי בעל לעיל, שהרי על הכתיבה האזוטרית של הרמב"ם כבר נכתב לא מעט. אז מה אתה רוצה דווקא מפוקס דנן?
אגב, לא מעט מחקר אקדמי מסתובב סביב טיעונים דומים, שתולים עמדה הלכתית בקונטכסט היסטורי-חברתי, במקום בעמדה מהותית. במובן מסויים, טענה זו שקולה לאמירה שאין כאן עמדה מהותית (אף שיש לפלפל בזה).
דוגמא דומה היא הפרשנות של הרא"ש רוזנטל להיתר של החת"ס לחלל שבת כדי להציל גויים. הוא מסביר שהחת"ס תלה זאת בדרכי שלום ומראית עין, אבל בעצם היו לו כוונות מוסריות. ועוד הרבה על זו הדרך.
כללית, לא מעט פעמים באמת נכון שאדם ובודאי חכם הלכתי מדבר מסיבות חברתיות וסביבתיות, ודבריו לא משקפים את עמדתו האמיתית. אני לא רואה מדוע טיעונים כאלה אינם לגיטימיים?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 15:13 לינק ישיר 

מיכי
טיעונים כאלו הם וודאי לגיטמיים, אלא שאם כן לעולם לא אוכל לטעון כלום על דעתו של פלוני. דוגמא ששמעתי בימי נעורי, ברור שהרמב"ם האמין בשדים, אלא שבני דורו הרצינליים לא קבלו את זה ולכן הוא הסתיר את דעתו האמתית. אמנם מהרמב"ם עולה שאין מושג של סגולת ישראל, אבל איך יעלה על הדעת שהוא לא קבל את דברי הכוזרי?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/6/2012 15:38 לינק ישיר 

בעל, אני מסכים לזה לגמרי. אבל כפי שהזכיר רציוס, הרמב"ם עצמו נקט בדרך כזו, אז אך הגיוני הוא לפרז באותה צורה אותו עצמו.
יתר על כן, אם נזהרים מהנחת המבוקש אפשר להכהות את הקושי. כלומר אם יש סתירות ברמב"ם בנושא מסויים, או שיש ראיות לכך שהוא מאמין בשדים, אז יש מקום לטעון שכשהוא כתב שהוא לא מאמין בהם זו היתה כתיבה אזוטרית. אבל להניח שזו עמדתו ולדחות את כל הראיות שכנגד בטענת הכתיבה האזוטרית, זה באמת בעייתי. הכותב האזוטרי אמור להשאיר רמזים כלשהם לשיטתו האמיתית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 17:59 לינק ישיר 

מיימוני,

אם שכחת - מטרתו של הפורום היא הפולמוס.
תפסיק להיות כל כך מוטה בדברים הנוגעים לציפור נפשך. 




mdabraham, 

נראה שכד ניים ושכיב רב כתב להני תגובייתא. 
לגבי התגובה הראשונה - אני אמרתי שפוקס (מחבר המאמר) טוען שהרמב"ם לא מאמין בהצהרותיו והוא הצהיר אותן מסיבות לא ענייניות. טענה זו אופיינית לרמב"ם לגבי התנ"ך, וכאן האירוניה. אז מה פשר "ב. עניינית (לא הבנתי מדוע זה ענייני), הרמב"ם יצא נגד הפרזות בענייני שדים (לגבי הרפואה), אבל עקרונית גם הוא מקבל את קיומם. נשמע לי לא סביר, אבל זה בודאי לא מה שאתה שם בפיו."?
בתגובה הבאה: 
קריאה שנייה אני חוזר בי מחלק מהביקורת בהודעתי הקודמת. טענתך נגד פוקס שהשתמש במתודה הרמבמית לתלות דברים במניעים שונים, ולפרש אחרת את דעת הכותב, אכן טענה נכונה. אני הבנתי (בטעות) שאתה מתכוין לטעון שרוצים לטעון שהרמב"ם עצמו האמין בשדים, וזהו "ויגזול את החנית"."
אתה הבנת נכון, זה מה שאני טוען שפוקס טוען. זה לפחות מה שכתוב במאמר. למרות שיתכן שהוא כתב זאת כדי.... :P
אז מה קורה כאן?

לשאר העניינים שעלו:
בהערת אגב: כיוון שלא ידוע לנו שום דבר לגבי תכונותיהם של שדים, יתכן, תיאורטית, שהם צורכים את האמונה בהם, או מעשים מסוימים שנגזרים מהאמונה בהם, ובהעדרם הם מתים, ולכן צדקו דברי האומר שהרמב"ם בהצהרותיו ביטל את קיומם. (שוב דוגמה לויגזל את החנית - כשמתחילים להתפרע על ישויות בעלות תכונות שונות לחלוטין, אין גבול למה שניתן לומר עליהן)

אתאיזם ומדע הם ספקנות. אמונה איננה ספקנות. מכך לא ניתן לחמוק.
אתאיזם חלש, עמדה שרוב האתאיסטים החכמים מחזיקים בה (כולל דוקינס עצמו, למרות שהוא פילוסוף גרוע), הוא עמדה אגנוסטית לגבי קיום האל (אונטולוגיה) והאפשרות לדעת דבר כזה (אפיסטמולוגיה), + העמדה שבהעדר ראיות חזקות מאוד אין מניחים את קיומה של ישות נוספת. התאיזם לעומת זאת כן מגיע להנחת קיומה של ישות נוספת כי הוא סבור שהראיות הקיימות מספיקות להכרעה שהאל קיים (בטרמינולוגיה שלך 'אנליטי' 'סינתטי'). אז אתה יכול לתקוף את האתאיזם על ספקנות יתר, בטענה שפתאום אנשים הופכים לסוליפסיסטים ואותן הנחות סינתטיות שמשמשות אותם בחיי היומיום לא באות לידי ביטוי כשהם דנים על קיום האל, אבל אי אפשר לתקוף את האתאיזם על רקע העדר ספקנות. כיוצא בזה על 'המדע' - המדע הוא תהליך שמבקר את עצמו מבחינה עובדתית ופילוסופית כל העת (זאב בכלר יכול ללכת לגור במערה, אם בא לו), והמסקנות שלו הן מסקנות ספקניות: לפי הממצאים הידועים כיום, האבולוציה מסבירה את העובדות באופן הטוב ביותר, ולכן זו העמדה שיש לנקוט, ראה הצדקות בפילוסופיה של המדע. או, יתכן שקיימים שדים ורוחות שמניעים את האלקטרונים, אבל אין לכך ראיה מדעית = אין לכך שום ניבוי שניתן לאשש או להפריך, ולכן המדע לא עוסק בכך, כמו שאינו עוסק בקיומם של חדי קרן ורודים בלתי נראים. יתכן שהאוסטרלופיתקוס חי יחד עם נוח המקראי, אבל זה יאלץ אותנו לומר שהדעיכה הרדיואקטיבית התרחשה באופן שהסיכוי הסטטיסטי לו הוא 100-^10*0.1, והבוחר יבחר.
אמונה זה כל הקביעות המוחלטות על סמך סכולסיסטיקה 'סינתטית' ללא שום ביקורת, שברגע שנקבעו אינן מאותגרות יותר (כדי לאתגר קביעה צריך להפוך אותה לחוץ-דתית, זה מה שעשה הרמב"ם עם השדים והרוחות. הוא שכח שכל היהדות היא מיסטיקה אחת גדולה, בהתבססה על תקשור עם ישויות על טבעיות).   
מאותן הסיבות שקביעות א-ספקניות מתקבלות (נוחות פסיכולוגית, שליטה חברתית, פחד, וכו'), הן גם מתפשטות מאדם לאדם באמצעות הטפה. לכן אנשים ספקניים מסוימים רואים צורך להגן על אנשים אחרים מפני מעבר ל state-of-mind א-ספקני שיגרום להם להאמין בכל מיני קביעות בלתי מבוססות, בהתאם להטפה (השילוש הקדוש, סיינטולוגיה, חדי קרן ורודים בלתי נראים, אלים משוללי תארים שמשום מה נכנסים לך לצלחת ולתחתונים, הומיאופתיה, וכו'). זו הסיבה שאנשים מתנגדים לאמנון יצחק (לדייר). הספקנות, למרות שמה, מגיעה לקביעות מסוימות על העולם. קביעות סינתטיות חסרות בסיס משתלטות על המוח ודופקות את החשיבה הספקנית. וכך יוצא שאם הספקן מאמין ברמה מסוימת של ודאות שהתרחשה אבולוציה, הסינתטיקן יודע שהיא לא התרחשה והמינים נבראו יש מאין על ידי האל היהודי לפני 5772 שנה / בקעו מביצה לפני מיליון שנה (במיתולוגיה הסינית) וכו' וכו'. אם הספקן מאמין ברמה מסוימת של וודאות שמים עם אחוז אפסי של חומר פעיל אינם פועלים על הגוף, הסינתטיקן (ההומיאופת) יודע שהם פועלים גם פועלים. מתברר שלספקנות יש מסקנות פוזיטיביות ויש טעם בלהגן עליהן. הטעם שהמסקנות הספקניות עדיפות הוא שהן נותנות משקל שווה לכל השערה שהיא והמסקנה שהגיעו אליה היא המסקנה הסבירה ביותר בהינתן העובדות הקיימות הקיימות, בעוד שהתיאוריות הסינתטיות למיניהן עושות הנחת המבוקש - דבר X נכון כי שמעתי אותו מסבא שלי, וכל עוד לא אחזור לשם במכונת זמן ואראה שהאירוע לא התרחש - שום עובדה לא תגרום לי לחשוב אחרת. אה. וגם ספקנות=מדע - עובדים. 

אמרת שמתודה זו היא לגיטימית, והבאת דוגמאות מה'אקדמיה'. דא עקא, שכל הדוגמאות ב'אקדמיה' הם דוגמאות ממדעי מחשבת ישראל (לא אמרתי חרטא), וזה צפוי: בדת, לעיתים השטויות שאמרו בני דור אחד לא נוחות לבני הדור השני (נראות לא נכונות, בעייתיות מבחינה חברתית, וכו'), מאחר ובדת אין אפשרות לומר: הם טעו ואנחנו נשנה, כפי שכל סטודנט מתחיל לפיזיקה/ביולוגיה אומר על אריסטו הגדול, כי הרי הדת מבוססת על קיום המשכי של דברי מייסדיה, חייבים להמציא אפולוגטיקה שתניח את דעת המאמינים. מאמינים, לרוב, הם נבערים, ולפי הגדרה, אינם אנשים בעלי חוש ביקורתי (או לפחות כאלו שמוותרים על חתירה צרופה לאמת כדי להשיג ודאות נעימה פסיכולוגית), ולכן יקנו כל הבל שלא היה עולה על הדעת לאומרו בשום הקשר אחר. ולכן הדברים משלימים זה את זה: הבעיה הקיימת בדת בגלל הצורך בהמשכיות נפתרת על ידי טפשותם של המאמינים והעדר הביקורת העצמית.
כך העולם הבא לא מוזכר בתנ"ך ברמז הקטן ביותר אבל אין כמו חז"ל לגלות לנו שהוא מופיע שם על כל צעד ושעל על ידי היסקים מטופשים שסותרים את פשט הכתוב, כך האל האריסטוטלי אינו מופיע בתנ"ך ובחז"ל ברמז הקטן ביותר אבל אין כמו הרמב"ם ליידע אותנו שלכך כיוונו כולם למרות שכתבו דברים הפוכים לחלוטין (ולא, אין לו סיבה להסיק זאת, זו הנחת המבוקש. הוא אמנם הביא שני פסוקים שכביכול מראים על אי גשמות האל אבל כדי לא להסיק שהוא נכשל במבחני הבנת הנקרא בכיתה ג' אני אטען שהוא לא התכוון ברצינות), כך דברי החתם סופר שהיה רב אורתודוקס פרימיטיבי שהאמין שליהודים וגויים יש גוף שונה שנטועים באמירות טכניות של חז"ל הופכים למוסר הומניסטי, וכו' וכו'.



אגב, הרמב"ם היה אתאיסט. אבל הוא לא יכל לומר זאת - לא היו מקבלים זאת. אז הוא הפשיט את האל מכל תכונותיו כדי שאנשים יגיעו לבד למסקנה שדיבור על אל כזה הוא חסר משמעות ובוודאי שלא יתכן שאל כזה דורש את כל מה שכתוב ביד החזקה.




תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 27/06/2012 18:16:42




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 18:55 לינק ישיר 

מאמינים בספקנות בלי שום ספק האם זה לא כשל לוגי?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/6/2012 19:02 לינק ישיר 

רציוס

לא ברור איך כל מה שכתבת מתקשר לטענתך בפתיחת האשכול. להבנתי הערת על האירוניה שבאותו צורה שבו הרמב"ם ביטל את דברי קודמיו כך אפשר לבטל את דבריו. ואפילו לטעון שהוא באמת התכוון למה שאנו היו רוצים שהוא יגיד. זה אולי אירוני, אבל כמו שהעירו, הוא עקבי, אין שום בעיה מתודולוגית בסיפור הזה . 

אם יש אפשרות שמישהו אומר א' ומתכוון ב', זה באמת אפשרות בכל מקום, כולל לגבי זה עצמו שהוא אומר שיש אפשרות כזאת [כן.. הרמב"ם לא התכוון באמת להגיד שיש סודות, הוא רק רצה לבלבל את הראש ללוינגר, באמת יש סוד אחורי ההצהרה שלו שיש סוד...אופס, פרדוקס..] 

המורה מבית יעקב אכן מאמינה בתנ"ך ולא באבולוציה. זה לא ספקנות באבולוציה אלא נגזר מאמונה בתנ"ך, מה שמכנים את זה ספקנות אכן לא נכון, כלומר היא באמת מסופקת לגבי הממצאים המדעים, אבל זה לא נובע מספקנות אלא מאמונתה הקודמת בתנ"ך. והנסיון להיות ספקן רק לצד אחד הוא אכן לא עקבי, אבל לא זה טענתך כפי שהבנתי.

עכשיו מה שאתה טוען זה שזה אבסורדי בכלל לחשוב על מה חשב מישהו אחר, ולמה צריכים בכלל לטעון שהרמב"ם/התנ"ך/שייקספיר, התכוונו למה שאנו רוצים שהם יגידו, שנגיד אנחנו וזהו. זה טענה שונה לגמרי ולא קשורה לשום בומרנג. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/6/2012 19:09 לינק ישיר 

דייר כתב:
הרמב"ם היה אתאיסט???!!!!
לקחת את התרופות הבוקר?


ברור שהוא היה אתאיסט.
תוכיח שלא.

אגב, גם מיכאל אברהם אתאיסט.


תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 27/06/2012 19:12:08




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 19:09 לינק ישיר 

דייר כתב:
מאמינים בספקנות בלי שום ספק האם זה לא כשל לוגי?


לא. זה משפט חסר משמעות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 19:51 לינק ישיר 

נראה לך הגיוני שאל חסר תארים יאיים בעונשי מוות למי שאוכל חיית משק שיועדה להקרבה שבעת שחיטתה חשב השוחט להשפריץ את דמה על קיר המזבח בעיתוי הלא נכון?
('פיגול', 'מחשבת חוץ לזמנו' http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C)



תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 27/06/2012 20:10:36




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/6/2012 19:53 לינק ישיר 

וזה נראה לך הגיוני שמי שחושב שזה שטויות חסרות משמעות יקדיש ממיטב זמנו להתעמק בהלכות האלה
ולכתוב ספר מקיף רק על זה????



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ויגזל את החנית מיד המצרי: כשטיעונים הופכים לבומרנג
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 11 12 13 לדף הבא סך הכל 13 דפים.