הסבר החזו"א לאיסורים בשם חז"ל

בקונטרס שהוציאו החזונאישניקים על טיפולי פוריות והזרעה מלאכותית וכו', יש הרחבה גדולה ביסוד הזה. הקונטרס נקרא "מעלת היוחסין" [הוא גם לא הופץ בחנויות בצורה רשמית ונורמלית.]

כמדומני שגם בספר "מילי דהספידא" [הספר ה"חרדי רשמי"] על ר' גדליה נדל, ישנם דברים בנושא זה.
הוא טוען שאל"כ איך יש כ"כ מחלוקת לגבי גזירות דרבנן, האם כולם מחלוקות היסטוריות אם נתקן או לא?

אגב, גם הספר הנ"ל נתלה הרבה ברג"נ, שמא יוכלו מתלמידיו פה להסביר לנו. [נראה לי שיש כאן יסוד אחד שנותן הרבה יותר כח ביד מפרש ההלכה בימינו, אפשר להשתמש בה לחומרא מאד ואפשר להקל בה מאד. [גם אצל החזו"א עצמו זה כך] ומשום מה זה נתפס בעיקר לגבי להחמיר חומרות חדשות לא שערום אבותיהם. [בכלל הקונטרס ההוא ראוי לדיון רב מבחינה זו איך שהוא מסיק מסקנות החלטיות מאד בדבר שגם להודאתו אין לו מקור בתלמוד ופוסקים רק לפי סברות והגיונות. ויוצא רק להחמיר בממדים לא נורמליים. והוא נע על הגבול שבין הלכה והשקפה והערבוב ביניהם. מיימוני, אולי אתה יכול להרחיב בזה?]

תוקן על ידי יהיאור ב- 04/07/2012 00:10:09

ועי' חזו"א או"ח ל"ז ס"ק ב' לגבי שמא יחתה-  שכל שיש מצב שיכול להביא לשמא יחתה בכלל הגזרה אע"פ שהמציאות הזאת בכלל לא היתה אז ובפירוש לא נכללה בתקנת חכמים.

שפוסקים רבים אוסרים דברים מדרבנן, על אף שאין שום עדות לכך שהיה מושב בי"ד במניין שאסר אותם. ולכאורה הדברים תמוהים, שהרי לגזירה או תקנה אין תוקף אלא אם תקנו/גזרו אותה

מענין אם  כן למה הוא המשיך להמנע מאכילת קטניות בפסח, על האיסור הזה לא היה מעולם -מושב בית דין
לא היתה מעולם גזירה או תקנה.?

דוגמה קלאסית לסיבוך המיותר, הנובע מהיצמדות נוקשה  לכללים.

היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים?