בית פורומים עצור כאן חושבים

תורת התעודות וכתבי האר"י

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/8/2012 01:06 לינק ישיר 
תורת התעודות וכתבי האר"י

ואמאי חזר כמה פעמים באשכולות בנושאי בקורת המקרא, שאין בעולם שום ספר המוסבר על ידי תורת התעודות.

חוץ ממה שכבר העירו שהרי הבקורת עושה בדיוק אותו דבר לברית החדשה. [אולי לגבי ואמאי זה כלול בתנ"ך]

הנה לפנינו ספר שאין שום ספק שנתחבר בדרכה של תורת התעודות, זה אף כתוב מפורש בהקדמה שלו, וכמעט אין שום מפרש שזוכר את הכלל הזה בעת לימודו ועיסוקו בסתירות שונות שיש בספר הזה.

לספר קוראים עץ חיים. הספר הזה מורכב מכמה מהדורות שונות שכתב ר' חיים ויטאל, שמי שקוראם בפני עצמם איננו יכול שלא להתרשם שמדובר במהלכים שונים, ובמגמות שונות, יש חזרות , הרחבות, חילוקים, וכו' וכו', בין המהדורות השונות. [הספרים כמעט לא נדפסו בפני עצמם עד הדור הזה שהרב הלל הדפיס כמעט את כולם.] 

המהדורות השונות שולבו, ולא באומנות יתירה, לכדי נרטיב אחד הכולל את סדר ההשתלשלות על פי האר"י. וחוץ מכמה פרקים חריגים, ניתן לקרוא וללמוד אותו על הסדר פחות או יותר. מכל מקום אין ספק שלכל מהדורה סגנון אחר, דרושים אחרים, ונושאים אחרים שמעסיקים את הכותב.

על אף שכל זה ידוע היטב. הנה המפרשים, ובראשם מהרח"ו עצמו, וביותר הרש"ש והנמשכים אחריו. פשוט קוראים את הטקסט כאילו היה טקסט אחיד, שואלים שאלות מיישבים סתירות עושים אוקימתות וכו'. וכמעט אף פעם לא אומרים פשוט, הא מהדורה זו והא מהדורה אחרת. הא לפני שחזר בו הא לאחר שחזר בו.

מה אפשר ללמוד מכך?

א', אנו רואים את דרך התקבלות טקסט שמגיע עם חותמת ההתגלות . הנטייה הוא תמיד לאחד ולהבין איך הסתירות השונות אינם באמת סתירות, בתירוצים דחוקים יותר או פחות. אע"פ שיודעים בפירוש שהיו מהדורות שונות ותקופות שונות בהתגלות. הוא הדין ייתכן שבזמן חיבור ופרסום המקרא היה ידוע לכל שמדובר באוסף של טקסטים שונים, ועדיין לא עלה על דעתו של אף אחד שאין צריך להקשות מחלק לחבירו וכו'.

ב' אנו רואים איך בקורת כזה כמעט לא משנה כלום לגבי הדרכים השונים שבהם ניתן להאמין ולהתייחס לטקסט. המאמינם באר"י יאמינו בו על אף כל הסתירות ועל אף שיודעים שמדובר בסתירות וחזרות וכו'. יסבירו שגם החזרות הם בעצם צדדים שונים של אותו ענין וכו' [ראו מ"ש ר' צדוק הכהן בספר הזכרונות בענין זה] מי שאינו מאמין, אינו צריך להגיע לסתירות בשביל שלא להאמין. הסתירות רק משמשים בידו כקושיא גם לשיטתך, הרי שיטתך לא נכונה. אבל אין זה נכון, כי לשיטת המאמין שמדובר בטקסט שמקורו בהתגלות, בין כך צריך ליישב את הסתירות שבו. ולא מעניין אותו אם ההתגלות היתה בחדש אייר או בחדש ניסן.



תוקן על ידי יהיאור ב- 21/08/2012 01:11:51





דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/8/2012 02:28 לינק ישיר 

א. מניין לך שר' חיים ויטאל התייחס לכל הדברים כטקסט אחיד, ההיפך הגמור...... ר' חיים ויטאל סידר כל דרוש וכל אמירה בפני עצמה.
ב. מניין לך שכל הבאים אחר כך ידעו את כל מה שלימד אותנו ר' יוסף אביבי בעבודת נמלים של עשרות שנים?
האם יש לך ידיעה שהרש"ש היה מודע לזה? תביא מקור לא השערה.
הגר"א היה מודע לזה?
הרמח"ל שעמל קשה ליישב סתירות היה מודע לזה?
לי על כל פנים אין שום ראיה לכך ואפילו לא אינדיקציה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/8/2012 04:19 לינק ישיר 

צבי
רח"ו תמיד משווה בין מה ששמעתי ומה ששמעתי ומקשה צ"ע וכו'. כמו כן בסיכומים שכתב בעצמו הוא משלב הכל, בכתבים מאוחרים יותר הוא אף מנסה להשוות בין דברי האר"י לדברי מקובלים הראשונים.   הוא סידר את זה במהדורות שונות עדר עדר לבדו לפי שהעריך מאד את הדיוק בדיוק מה יצא מפי האר"י והחשיב את לשון הרב. אבל לגופו של ענין לא סבר כמו אביבי שהתירוץ לסתירות הוא שמדובר במהדורות שונות.

מה ההוה אמינא שמישהו לא היה מודע לכך שמדובר במהדורות שונות? זה הרי מופיע במפורש בהקדמת הר"מ פפירוש לע"ח, והוא זה שסידר אותו. כמו"כ  בתחילת כל פרק מצויין מ"ק או מ"ב. אין מצב שמישהו לומד ע"ח ולא שם לב לכך שזה פשוט לא נקרא כספר אחד. בעל כרחך שהבינו זאת ואעפ"כ סברו שחייבים ליישב כל השמועות והסתירות.

עבודת הנמלים של אביבי הוא לזהות בדיוק מה ואיך, כלומר ליישב את הסתירות השונות לפי המהדורות. וכמו"כ ישנם חלקים שלא ברור מאיזה מהדורה הם ומה קדם למה וכו'.  אף אחד לא עשה זאת לפניו לפי שלא חשבו שזהו תשובה לשאלות. אבל ברור שידעו שהיו מהדורות שונות.

הרש"ש פעם אחד [תחילת רחוה"נ] למעשה אומר ברור שמה שכתב רח"ו במקום אחד הוא בתחילת לימודו שעוד לא הבין ומכריע כמו שכתב במקום אחר שהרש"ש סבר שזהו מהדורא בתרא. ואולי יש עוד מקומות. וכמדומה שגם הגר"א הבין זאת ולפיכך הרשה לעצמו לפעמים לסדר את הסוגיות אחרת מהמובא בכתבים. [במכתב בעה"ת מביא בשמו שאין לסמוך על הכתבים לפי שהם משובשים. וכמדומה שמופיע גם בכתבי תלמידיו. למעשה כפי מה שיש לפנינו הכת"י המקוריים ומה שהיה לפני הגר"א, אין בד"כ שיבושים משמעותיים בדברים חשובים שיש בהם כדי להטיל ספק על כל הכתבים. ע"כ שהגר"א הבין שגם מה שלפנינו מהעורכים היינו רח"ו רמ"פ ור"י צמח אינו משקף בדיוק את דעת האר"י.]

לגבי רמח"ל ושאר המפרשים אכן צ"ע ולכן אני אומר שאין ספק שידעו על המהדורות השונות אבל סברו שאעפ"כ צריך ליישב זאת.

אין מי שחולק על אביבי במציאות הדברים, עד כמה שאני מכיר. [אלא אם כן בפרטים שונים שיש וכוחים לגביהם לאיזה מהדורה שייכים ואם יש בהם דברים ונסחאות של רח"ו עצמו וכו'] החידוש של אביבי והמחלוקת איתו הוא אך ורק בשאלה האם פיצול הדברים לשמועות שונות באמת יכול ליישב משהו מהסתירות וחוסר הדיוק. או שאין כאן רק ענין היסטורי מעניין של סדר התפתחות או גילוי מחשבת האר"י. [שגם עם זה החרדים לא נוחים, כלומר לדבר בכלל על התפחתות בתורת מישהו, כאילו הכל צריך להיות תורה חתומה ניתנה ואף אחד לא לומד ומתקדם אף פעם.]

תוקן על ידי יהיאור ב- 21/08/2012 04:23:23



תוקן על ידי יהיאור ב- 21/08/2012 04:25:24





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/8/2012 07:11 לינק ישיר 



יוסף אביב"י

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%22%D7%99



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2012 08:47 לינק ישיר 

כנראה שפשוט אין לך מושג על תורת התעודות, כתבת: "הבקורת עושה אותו דבר לברית החדשה", באמת? מה היא עושה לברית החדשה?

אם אתה מקשר את עץ חיים לנושא, שוב אין לך מושג מה היא תורת התעודות, אני מעתיק קטע מהאשכול המקביל:

"כמובן שאין שום קשר לתיארוך של הברית החדשה, מי דיבר כאן על תיארוך? מדובר על מסקנה יחודית אך ורק לספר התורה, שסיפור אחד כמו סיפור המבול, שמתחיל מה קרה ביום ראשון, ולאחר מכן ביום שני, ובאמצע המבול ולאחריו. אבל בעצם הוא מורכב מארבע סיפורים שונים שסיפרו את המבול, היום הראשון ועוד שלשה פסוקים מיום רביעי נלקחו מתעודה P, היום הרביעי ושלשה פסוקים ורבע מהיום החמישי נלקחו מתעודה Y הכל חובר ברצף אחד כביכול בפינצטה של קרעים וקטעי קרעים לסיפור אחד שקוראים בבית הכנסת. זו תוצאה ישירה של נסיון עקבי לישום של תורת התעודות בכל גירסה שלה. וזו תופעה יחודית למחקר המקרא, לגבי שום ספר לא העלה שום מחקר שנתחבר בצורה כזו".

הרעיון של צורות שונות לכתוב דברים, על ידי המחבר בכוונה תחילה, נמצא בהרבה ספרים, שיעורי ר' שמואל, קובץ שיעורים, חזון איש, ועוד רבים. האם זה נוגע לעריכה של חיבורים שונים ומקבילים ויצירת סיפור אחד (כמו המבול או יציאת מצרים) והמשכי על ידי קטעי משפטים מרוסקים בתקופה מאוחרת, מבלי לדעת או לרצות לדעת את הבעיה?

זה כמו שתטען שההקדמה לעץ חיים, בה המדפיס מספר את הדרך בה בחר להדפיס ולסדר את הכתבים, מחוברת מכמה סיפורים שונים שכתבו אנשים שונים בזמנים שונים, ומישהו בא וחיבר את המשפטים, למשל: "אחרי אשר עזרני ה' לגמור את המלאכה" (מחבר א') ולראותה בנויה על תילה (מחבר ב'), הנני ברוב ברכה והודיה לשמו הגדול והקדוש (חיבור של א' וב') על הזכות הגדול שזכני בזה (מחבר ג').




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2012 08:52 לינק ישיר 

 

יהי,

עד שאתה אוכל מעץ החיים, כלך לך אל הזוהר, שהוא דוגמה הרבה יותר קרובה למקרא.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2012 09:19 לינק ישיר 



סליחה על ההתערבות.
לא הבנתי את הטענה נגד תורת התעודות,

א] איזה וכמה ספרים בסדר גודל כמו התורה נשארו מתקופות קדומות כאלו, ביחס אליהם נוכל לערוך השוואה?

ב] אם מוצאים תשתית ראייתית מספקת על רובדים שונים או סגנונות עריכה שונים, מה בדיוק הטענה שלא מצאנו עוד ספר אחר הזהה בעריכתו? ספר אחד נערך כך וספר אחר נערך כך.

ג] שאלתי את מקרא באשכול סמוך על ראש השנה כיצד בתורה שנמצאה בזמן זרובבל או עזרא נמצאו דיני קרבנות חג הסוכות ומצוות חג הסוכות ואילו דיני קרבנות ומצוות רה"ש ויו"כ לא נמצאו בהם, למרות סמיכותן בתורה המצויה בידינו. מה יש לענות ע"ז חוץ מרבוי תעודות תורה בתוכן שונה? מה ימנע מלהוציא טקסט מקוצר יותר ולהשחיל תחתיו טקסט אחר נרחב יותר או להפך, או להוסיף חלקים בתקופות מאוחרות יותר. ואם נעשים שינויי עריכה הרי שכבר אין כאן אחידות.



תוקן על ידי אלול_תשרי ב- 21/08/2012 09:20:32




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/8/2012 09:58 לינק ישיר 

אלול_תשרי
אם אין ראש השנה, אלול מנין?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/8/2012 11:38 לינק ישיר 

אם כבר, הרי הגמרא שלנו היא ספר שנבנה בדיוק בצורה זו. טקסטים מקוריים ששולבו יחד, שנוספו בתוכם קטעים קצרים או ארוכים. שיש ביניהם, בין הטקסטים, סתירות, ואפילו בתוך אותו טקסט ניתן לזהות שלבי עריכה וגישה, כך לפחות לפי המחקר ההיסטורי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2012 11:50 לינק ישיר 

 

הרב מיימוני,

הדיון הוא, על חיבור שנאסף ולוקט ועורכו והבאים אחריו, מאחידים אותו מלאכותית.

התלמוד הוא בהגדרה, ליקוט מוצהר. פרוטוקול של עשרות שנות בתי מדרש.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2012 12:23 לינק ישיר 

 

יהי,

א.      הצבעת על תופעה מעניינת, אך הקשר בינה לתורת התעודות, רופף אם בכלל.

עץ חיים הוא, כפי שציינת, בהגדרה ליקוט.

הסיבה לעיסוק בסתירות, גם על ידי המלקט עצמו, היא הנחתו, כי באמיתה של תורה לא ייתכנו שינויים ו/או הבדלים. לכן עלינו לאחד את כל ההיגדים, לא בגלל שמבטן אחת ובעת אחת יצאו כולם, אלא כי כולם ברוח הקודש נאמרו ואין שתי ספירות משתמשות בכתר אחד.

אם החשיבה המסורתית הייתה אומרת, כי המקרא הוא ליקוט, אך עליו להיות אחיד בתוכן, לא היה לביקורת המקרא מה לעסוק בזה. זה היה ענין לתיאולוגים.

ביקורת המקרא מתעמתת עם מסורת (שאתה מתכחש לה) תורה מן השמים כפשוטה ושכל התורה, למעט אי אלו פסוקים, לשיטות חריגות, ניתנה מפי הגבורה, למשה רבינו עליו השלום וכמבואר בארוכה ברמב"ם, שאלי העתיק באשכול סמוך.

טיעונך, כי הוא הדין עם המקרא, צריך עיון.

אולי  בתחילה אכן כלל לא ראו בעיה באיחוד המקורות, שבוצע על סמך הסכמה ומטרה מסוימת. רק לאחר מכן נוצרה קנוניזציה, שהביאה לתיאוריית אחידות ומכאן העיסוק בסתירות.

אתה אומר כי גם בשלב ב' היה ידוע על האיחוד. ייתכן.

לכאורה, יש בהכרח שלב ג'. פשטות קריאת דברי חז"ל, מוכיחה, כי זו הייתה דעתם.

 גם אם יש מקום לבעל דין לחלוק, שפתי הרמב"ם ורוב מוחלט של הפרשנים, כולל אבן עזרא, ברור מללו, כי מדובר בטקסט שרובו המכריע אחיד ובזמן אחד נכתב.

ב.      1. נכון הדבר כי לגבי המאמין כי הקבלה אמת, אין זה משנה כלל, אם יש בטקסט סתירות לכאורה. הכול מקוצר הבנתינו.

עדיין יש מקום למערער להצביע על תירוצים הנראים כאפולוגטיים בעליל ולו כדי להוכיח כי ייתכנו אפשרויות שונות בהבנת הספירות.

2. ההשוואה למקרא אינה מתאימה.

יש דעה כי תורה מן השמים.

המפקפקים טוענים, כי טענה מפתיעה זו, נזקקת להוכחה.

מעבר לכך, הם טוענים, כי הטקסט עצמו, סותר את האפשרות כי הוא מן השמים.

מבחינתם, גם אם כל הסתירות יתיישבו, עדיין אין בדל הוכחה לתורה מן השמים.

לכן, אין גם מקום להשוות בין המוטיבציה של המאמין, למנוע הוכחה פוזיטיבית שאין התורה מן השמים, למוטיבציה של החוקר, שבסך הכול, מנסה להביא הוכחה נגטיבית לסתור, מה שבעיניו, מעולם לא הוכח פוזיטיבית.

 

ואמאי,

האם זה מה שביקורת המקרא עושה?

מפצלת בכוח את הנראה אחיד?

 

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2012 12:37 לינק ישיר 

יתכן

תודה

אבל עדיין התלמוד הוא דגם מופתי לענין חיבור מורכב ומאוחד באופן מלאכותי.

חוקרים, גם יראי השם, טוענים שניתן לזהות את ההדבקות. אני יכול להעיד, כפי שיעיד כל מי שיש לו נסיון בתלמוד וחשיבה ביקורתית זהירה, שאכן יש שכבות ומעין סתירות גם בתוך סוגיה רציפה לכאורה.

נכון שאמורים לדעת שהתלמוד הוא יצירה מורכבת, אבל זה לא נכון לגבי הכל, והיחס לתלמוד, גם לכאורה אצל בעל המשנה ברורה, הוא כאל ספר שאמור להיות אחיד ושלם ומושלם ובעל מסרים שאינם סותרים.

***
כיצד מזהים הרכבה ורכיבים

בכל אופן, הנקודה המהותית לדעתי היא זה שזה ספר מעשה הרכבה, ודווקא מעשה הרכבה שעמלו עליו רבות. ועם כל זאת, ניכרים הבדלים. אולי מן התועלת לבחון מה הם השיקולים שמאפשרים לנו לזהות הרכבה בתוך הפסיפס, ולחלק סוגיה לרכיביה.

יש מהם לשוניים ויש מהם עניניים.

לשון: שילוב של עברית וארמית. המימרה היא עברית, ואז מופיע: מאי קסבר? וכו' בארמית. או אפילו בהמשך אחד ללא מילת שאלה.

ענין: יש מימרה של אחד האמוראים המוקדמים ואז היא מתפרשת, ברצף וללא הערה שזו תוספת, באופן שמהוה אוקימתא. סביר להניח שזו פרשנות, ואולי פרשנות לא מדוייקת היסטורית אם כי היא עולה יפה עם הנחות יסוד אחרות, כגון הרמוניזציה.

מה שכתבתי הוא כמובן רק התחלה של בירור מקיף.

בכתבי האר"י יש אמנם פסיפס אבל של שמועות שנאמרו כולן מפי אדם אחד, הוא עצמו. שמועות שנכתבו ואולי גם הורחבו בידי תלמיד אחד. לא ידוע לי כמה נטל רח"ו מרבו וכמה נטל מכתבי אחרים כדי לעבדם ולשבצם.

ואם כבר אז כבר. כתבי ר' נחמן מברסלב שבידנו, העשירים מאד, בעיקר "ליקוטי הלכות", הם למעשה חיבורו של התלמיד ר' נתן שנטל את השלד הרעיוני מרבו ופיתח אותו להפליא. זכורני שראיתי פעם קטע מקורי של ר' נחמן לפני העיבוד וזה מדהים כיצד העיבוד מרחיב את הרעיונות אך ממשיך אותם ללא שינוי ניכר. כמובן עד כמה שיכולתי כלא מומחה להתרשם וגם זאת מתוך מדגם בודד. בכל אופן, אני סבור שגם הדגם הזה, של שלד רעיוני מורחב, אף הוא ראוי להיבדק בין שאר המקורות והדוגמאות שאנו אוספים להשוואה ולניתוח במסגרת הכרת מה שאולי כדאי לכנות "מעשה פסיפס" של הרכבת מקורות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2012 14:05 לינק ישיר 

1. כדברי ואמאי, אינני מכיר תיאוריה ולפיה הברית החדשה היא עריכה של תעודות קדומות יותר.

2. גם אין כל טענה שכל המקרא נערך ע"י עורכי התעודות, ובאותה שיטה. תורת התעודות עוסקת בספרים מסוימים, ובתקופות נתונות. יש עריכות נוספות, מאוחרות, שאינן קשורות כלל לתעודות הקדומות.

3. מציאות ספורים עתיקים [למשל: ספור המבול] בטקסט המקראי אין לה קשר עם תורת התעודות. יש בלבול מסוים: יש עובדה, שסיפור המבול מופיע במקבילות למקרא, שחלקן מוקדמות למדי, ואף מוקדמות לכתיבת המקרא לפי המסורת. חוץ מזה, ובלי קשר, סיפור המבול מופיע במקרא בסגנון המלמד על כך שמדובר בסיפור "מולחם" ממקורות שונים. אבל זה לא קשור זה בזה! ישנן תעודות משוקעות הדנות בעניני פולחן [רוב התעודות המקבילות, למעשה], אשר מסגנונן ומתוכנן ניתן ללמוד שבאו ממקורות שונים, "תעודות" שונות, והן אינן קדומות ביחס. ישנם סיפורים קדומים, בנוגע לבריאת העולם, איזכורים של מיתוסים בבליים, סיפורי האבות וכד', שאין להם קשר לתעודות.

4. מה שהבאת לגבי כתבי האר"י אינו דומה לתורת התעודות. אין מחלוקת שר' חיים ויטל הוא שכתב את כל כתבי האר"י הנזכרים. איני בקיא בענין, אבל מידיעתי הכללית, אין כל טענה אחרת. דברי האר"י נכתבו ע"י רח"ו, ועל כך מסכימים הן לומדי הספרים המסורתיים והן חוקרי הכתבים, והשאלה היא לגבי דרך החיבור, הטכניקה הספרותית. סתירות בכתביו של מחבר ניתן למצוא הרבה, ותירוצים יש עוד יותר הרבה. תורת התעודות מדברת על עורכים [רבים] שערכו ספרים מתוך תעודות קדומות, והספרים הללו נערכו מספר פעמים עד לנוסח המצוי בידינו. לא דומה בכלל.



_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-21/8/2012 14:06 לינק ישיר 

כדאי לשים לב לתכונות הבאות המייחדות כל חיבור:

א. האם נכתב בנבואה או ברוח הקודש או כמעשה סופר.
ב. האם הינו יצירה ייחודית של מחבר אחד, או צורף ע"י חכמים במשך כמה דורות עד שנערך ונחתם, או דברי רב שפרסם תלמידו על-פי הבנתו.
ג. האם נכתב במשיכת קולמוס מתוך השראה או באמצעות הרבה הגהות.
ד. האם החיבור נשמר במקוריותו או שעבר עריכות, תיקונים, והוספות.

 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/8/2012 14:16 לינק ישיר 

 

השכן,

1.      אינך מצפה כי על כל ספר תהיה אותה ביקורת בדיוק.

כפי שכתבתי, הספר יוצר את הביקורת ולא להיפך.

2.      האם כאשר יש הוכחות, המוכיחות תיאוריה מסוימת, כלפי ספר מסוים, זה מחייב למצוא לו "שכן" בסוד אוי לשכן?

מי כמוך יודע כי לא השכן עיקר, אלא מה שהוא אומר



תוקן על ידי ייתכן ב- 21/08/2012 14:16:56




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/8/2012 16:01 לינק ישיר 

השכן אינו הבעיה, הוא היה רק יכול להוות לך עוגן הצלה. כשאדם מדבר על תהליך הזוי ומטורף שאין שום דרך להסביר איך ומדוע ולמה התרחש. הוא היה יכול לטעון לזכותו, נכון, זה מוזר, אבל עובדה שזה קרה כאן וכאן וכאן, אז אולי גם אצלינו. אבל כשאין שום כאן וכאן, זה רק מראה שהתהליך לא טבעי ולא נורמלי, כי תהליכים טבעיים יכולים להתרחש איפה שהוא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > תורת התעודות וכתבי האר"י
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 5 6 7 לדף הבא סך הכל 7 דפים.