| נשלח ב-23/9/2013 18:53 |
 |
| |
התייחסות לתאריכים בשנת חמה
קיבלתי היום במייל שאלה מידיד (חילוני למהדרין):
בגליון יו"כ של מקור ראשון הופיע מאמר של ישעיהו שטיינברגר, ושמו: שביתה למעלה משביתה. בקטעו האחרון הוא מצטט את הגר"א שטען שיום אחד בשנה, אנו נטולים יצר ואין השטן מקטרג בו, זה יום הכיפורים. סימן לדבר- 365 ימים הם בשנה, "השטן" בגימטריה 364. חסר יום אחד, היינו "לא אחד בהם"-יום הכיפורים האחיד לעומת שאר הימים. מה לתאריך יום הכפורים אצל לוח שנה ה"גויי"? אז ווס זאגט איר?
בשנה שלנו יש 354 ימים (כל חודש הוא 29-30 יום), והקיזוז עם שנת החמה נעשה על ידי עיבור שנים. מספר התאריכים השונים בשנה שלנו הוא 354 ולא 365. אז מה הגר"א ודומיו רוצים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2013 19:03 |
|
| |
אדעתא דהכי לא קידשו את החודש
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2013 19:15 |
|
| |
לא תפסתי מה הבעיה.
בתוך 3 שנים ישנם שלושה ימי כיפורים, כאשר כל יום כיפור 'חולש' על שליש מאותן שלוש שנים. שליש מאותן שנים הוא 365, חמה+לבנה+עיבור זה רק דרך להגיע למיספור מסויים החופף את עונות השנה. אבל השנה היא בעצם שנת חמה.
נוסח אחר.השנה האוניברסלית היא שנת חמה. בתוך אותה שנת חמה ישנה 'נישה' של עם ישראל המונים מחד גיסא לשנת לבנה [פעם שמעתי מר' משה שפירא משהו בכיוון], אך מאידך גיסא לא טומנים את ראשם מהאוניברסליות [מסופקני אם גם את זה אמר ר' משה].
כנראה שהיצר הרע הוא אוניברסלי. לכן הגימטריאות הנוגעות לעניינו הם סביב שנת החמה.
יש לי בעיות אחרות עם הוורט המוזכר בשם הגר"א. שגם הם ברי פתרונות [העומד בבסיס אותם פתרונות זו הנחה שאין מקשים על הדרשן...], או לפחות הכרה בפער שיש בין הסגנון האישי שלי לבין הסגנון של הוורטים מהסוג הזה. אך לא בדיוק הבנתי במה אתה מתקשה.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 23/09/2013 19:17:40
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2013 19:24 |
|
| |
אני דוקא שמעתי את הווארט באופן אחר ,
למה דוקא בסוכות מתחיל ראשון לחשבון עוונות ולא מיום כיפור והלאה,
והתשובה היא,השטן הוא בגימ, כמנין ימות השנה ,
אלא שנשאלת השאלה הרי הגימ, אמורה להיות רק על אותיות שטן למה איפה הוסיפו את האות ה,
ועל זה באה התשובה שהאות ה מרמז על חמישה ימים מיוד תשרי עד טו שאין השטן שולט בו [עסוקים במצוות וכו,]
ולכן רק בסוכות מתחיל חשבון העוונות,
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 00:32 |
|
| |
מדובר על 365 תאריכים שונים בשנה, שמתוכם יש יום ייחודי אחד, וזה לא קיים. הוורטים על חלוקה של שלוש שנים לא משתמעים שם. משהו התבלבל שם לגמרי לדעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 07:01 |
|
| |
פיטום הקטורת 365 מנה
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 11:36 |
|
| |
בראשית פרק ח פסוק יד וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ: ס רש"י בראשית פרק ח בשבעה ועשרים - וירידתן בחדש השני בי"ז, אלו אחד עשר ימים שהחמה יתירה על הלבנה, שמשפט דור המבול שנה תמימה היה: הרי ששנה תמימה 365 ואף נכון שהשנים שלנו לא כן הרי יתכן שלפני הקב"ה יש
תוקן על ידי חלמישצור ב- 25/09/2013 11:37:04
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 11:55 |
|
| |
ראשית יש לתקן משהו. מקור הווארט איננו הגר״א אלא הגמר״א :) (כנראה נשמט מ׳)
״אמר רמי בר חמא השטן בגמטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי תלת מאה ושיתין וארבעה יומי אית ליה רשותא לאסטוני ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני״ (יומא כ ע״א)
המניין של 365 (שס״ה) ימים מופיע בגמרא גם במקומות אחרים תחת הכינוי ״ימות החמה״. למשל:
״דרש רבי שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם״ (מכות כג ע״ב)
אז מה ההסבר? זה מפתיע, אבל נראה ששנת החמה של שס״ה ימים איננה כלל ״גויית״ אלא (גם) עברית למהדרין.
הלוח העברי איננו לוח ירחי, אלא לוח ירחי-שמשי. החודש העברי הוא אמנם ירחי, נקבע לפי מולד הלבנה. אבל השנה העברית היא שמשית, שכן הלוח העברי מחויב לשמר את העונות (פסח באביב, שבועות בקציר, סוכות באסיף). והעונות הן תולדה של שנת החמה.
הצד המפתיע, כפי שציין מיכי, הוא שהשנה העברית אמורה להיות בת שס"ה ימים, אבל היא כך רק בממוצע. אף שנה עברית מסוימת איננה בת שס"ה ימים. הסידור הפשוט ביותר היה יכול להיות להוסיף לשנה הירחית חודש קטן של י"א ימים, להשלים לשנת חמה. אך הפתרון שהתקבל היה כידוע אחר. מאז שקבעו את הלוח, שבע שנים מכל תשע עשרה הן שנים מעוברות. בכל 19 שנים מוסיפים שבעה חודשי עיבור, שיוצאים 209 ימים, בממוצע 11 ימים לשנה. כדי להשלים את שנת הלבנה לשנת החמה.
בברכת שמחת תורה
ורפואה שלמה לרב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 12:00 |
|
| |
ההתייחסות לשנה היא תמיד כאל 365 ימים. השנה שלנו היא שנת חמה. החודשים הם חודשי לבנה. אלה שתי מערכת שבאופן טבעי אינן מסונכרנות ואנחנו משתמשים בכל מיני טריקים (עיבור) כדי שיהיה תיאום ביניהן. בשנה יש יום אחד מיוחד (יו"כ) אשר זהותו נקבעת ע"פ תאריכי הלבנה.
(וראה גם מאמרו של ר"י בן נון הטוען שבעצם אין "ראש" לשנה אלא תקופת מעבר בין השנים, משום שהמעבר בין סוף 12 חדשי לבנה ובין סוף שנת חמה אינו חל באותו הזמן, וכל התקופה שבינתיים היא ראשית השנה).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 12:41 |
|
| |
רם ועציוני,
כולנו יודעים את המבנה הירחי-שמשי של השנה. ועדיין הקושי בעינו עומד. אין בלוח שלנו שום שנה של 365 ימים. ובכל זאת במדרש שהובא בפתיחה (וכן לגבי הקטורת כפי שהביא נדב) יש התייחסות לשנה של 365 ימים. למרות שאין חיה כזאת.
חלמיש,
השנה עליה מדובר שם היא שנת חמה. לכן שם אין בעייה. הבעייה שלי היא רק עם השנים שלנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 20:58 |
|
| |
רמב"ם (הלכות קדוש החודש, פרק ראשון הלכה א): השנים שאנו מחשבין הם שני החמה, שנאמר שמור את חדש האביב.
פירש ספורנו: ע"י עיבורי חודשים ושנים, שיכוונו בהם שני הלבנה עם שני החמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 21:25 |
|
| |
מ כנראה לא היית היום חתן בראשית. זה כתוב בפרוש בתורה
בראשית פרק א
(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:
כפי שאתה יודע המאורות הם השמש והירח, ושניהם משמשים אותנו למועדים לימים ולשנים
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 21:33 |
|
| |
ויקרא פרק כה
וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לא לוֹ חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל:
התלמוד במישנה ובגמ' מבאר לפי רבי שנה תמימה 365 ימים
תלמוד בבלי מסכת ערכין דף לא עמוד א
רבי אומר: ליתן לו שנה ועיבורה.
רש"ירש"י מסכת ערכין דף לא עמוד א
שנה ועיבורה - בין בשנה פשוטה בין בשנה מעוברת נותנין לו שנת לבנה וימים שיתירים בשנת חמה על שנת לבנה אחד עשר יום שמהם אנו מעברים את השנה.
תלמוד בבלי מסכת ערכין דף לא עמוד ב
ת"ר: +ויקרא כ"ה+ שנה תמימה - רבי אומר: מונה שלש מאות וששים וחמשה ימים כמנין ימות החמה,
כלומר לפי רבי הגדרת שנה תמימה בתורה היא שנת חמה 365 ימים
ועל זה אפשר להרכיב את ענין הגימטריה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 21:39 |
|
| |
ירוחם,
אמר רבי סימון (ירושלמי ר"ה פ"ב הלכה ח): והיו לאותות ולמועדים - ע"י זה וע"י זה . ושנים, פירש רש"י: לסוף שס"ה ימים יגמרו מהלכתם בי"ב מזלות המשרתים אותם, והיא שנה, וחוזרים ומתחילים פעם שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון.
תוקן על ידי מם80 ב- 26/09/2013 21:39:39
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 22:30 |
|
| |
כריתות ו עמוד א הקטורת היתה נעשית שסח מנה שסה כנגד ימות החמה שלשה מנין יתירין שהיתה נעשית בהם וכו,
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 22:32 |
|
| |
מ
חורף טוב שכחתי לאחל. מה הוספת על דברי הרי זה הפשט של הפסוק. הגמרא מסבירה את הפשט.
מספר ימי החמה 365 ועוד רבע, זה הזמן בדיוק שהשמש סוגרת את מעגל של ההקפה שלה. לדלג על רבע יום?
|
|
|
|
|
