בית פורומים בחדרי חרדים

לצטט פסוק זו כפירה?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-11/2/2014 13:50 לינק ישיר 
לצטט פסוק זו כפירה?

למה איבד אבי מימרן את העשתונות מול ח"כ קלדרון?
בושה למגזר. אחת כמוה צריך לראיין ת"ח שיודע צורת פסוק ומבין ענין. ולא שדרן מצחיקולי שנבהל מכל משפט


נשלח מהאנדרואיד שלי




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 14:04 לינק ישיר 

למי שפספס מה היה שם?
יש לך לינק לראיון?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 14:31 לינק ישיר 

קלדרון נקבה בשם ה' (א-ד-נ-י) כשציטטה מאמר חז"ל כלשהו. מימרן איבד את העשתונות.
הוא טען שאסור לומר כך, אולי אף אסור לשמוע את זה, ואולי אפילו מדאורייתא.

אגב, הרב עמאר שעלה לשידור אח"כ הציע למימרן לחדול מלעסוק בזה.
לשמחת המאזינים, מימרן קיבל את עצתו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 14:33 לינק ישיר 

יש קישור לראיון כאן בחדשות

מימרן הוא עלבון לשכל הישר



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 14:51 לינק ישיר 

ברומא תתנהג כרומאי.

הבעיה שלה, שהיא חושבת שיא יכולה לעשות מה שבא לה איפה שבא לה.

וזה היא צריכה להבין מה שכל ילד מבין, -  טיפה טאקט.

אם אתה עולה לשידור ברדיו דתי, אל תעבור על עבירה מולם.  

אל תגיד שאתה אוכל חזיר, ושאתה נוסע בשבת.

זה שניקים פה בפורום לא מבינים את זה אני יכול להבין.

אבל זה שחבר כנסת לא מבין את זה?  בושה למדינת ישראל.



תוקן על ידי אנדרו_ייד ב- 11/02/2014 14:53:01




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 15:05 לינק ישיר 

איזה עבירה היא אמרה שהיא עברה?


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 15:11 לינק ישיר 

למה אסור? בציטוט מותר, זה לא לבטלה.
כאשר בועז בירך את הקוצרים והם ענו לו הם השתמשו בכינויים או בשם האמיתי?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/2/2014 15:38 לינק ישיר 

זה לא נושא הילכתי.

יכול להיות שמותר הילכתית כיום לומר, יכול להיות שאסור.

אבל לכל יהודי חרדי זה צורם לשמוע את זה באוזן.  

וזה מצופה ממי שיש לו טיפה אינטלגנציה, להבין.

במיוחד אם הוא ח"כ.

כמו שלהשתכשך במים של בריכה לזכר אסון המסוקים זה מותר הילכתית, אבל זה לא יפה ופוגע ברגשות וכו' וכו'.

למה שם כולם מבינים כמה החרדים טועים ופה לא?  

תוקן על ידי אנדרו_ייד ב- 11/02/2014 15:39:15




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 16:10 לינק ישיר 

הרי היא מגדירה את עצמה כלמדנית, מן הסתם היא מכירה את העבירה של נשיאת שם ד' לשווא
יש לי הרגשה משום מה שהיא גם עשתה זה בכוונה לעצבן
היא ידועה עם הפרובוקציות הקטנוניות 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 16:25 לינק ישיר 

אנדרו_ייד כתב:
זה לא נושא הילכתי.


למה זה לא נושא הלכתי? לא כל ציטוט של מאמר חז"ל נחשב ללימוד תורה, בוודאי שלו בשידור ברדיו, ואם כך אסור לומר את שם השם.
המזכיר את שם שהם לשווא חייב על פי דין בנידוי.
הראיה מבכתו של בועז מצויינת לקראים כמו אדה"ר, אבל חז"ל ביטלו את הברכה בשם ד'... לפי הקיצור שולחן ערוך אסור אפילו לברך בשם השם בלועזית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-11/2/2014 16:30 לינק ישיר 

בציטוט פסוק אין בעיה להזכיר את שם השם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 16:39 לינק ישיר 

נכון לא מבין על מה הרעש.
לפי הכתבה היא ציטטה פסוק ממלאכי ולא מאמר חז"ל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 16:39 לינק ישיר 

[quote]קלדרון נקבה בשם ה' (א-ד-נ-י) כשציטטה מאמר חז"ל כלשהו. מימרן איבד את העשתונות.
הוא טען שאסור לומר כך, אולי אף אסור לשמוע את זה, ואולי אפילו מדאורייתא.

בציטוט מאמר חז"ל אסור
בתוך פסוק שלם מותר לכל הדעות 
בתוך חצי פסוק יש מתירים ויש אוסרים




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 16:43 לינק ישיר 

היא אמרה שם אדנות ולא שם הויה, אולי היא סומכת על הדעות המקילות

זה ממש משעשע



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 16:45 לינק ישיר 



"שאלתני בני אם מותר לקרות האזכרות בפסוקים המובאים בתלמוד. 

תשובה: אף על גב דחזינא למיקרי דרדקי דקפדי בהכי. וסוברין שיש בו חשש דלא תשא את שם ה' לבטל'. בודאי טעות הוא בידיהם, ולא חזינן לרבנן קשישאי דקפדי בהכי. ואיברא איפכא הוא נהירנא כד הוינא טליא. וגריסנא גמרא באנפא אבא מארי הגאון ז"ל, כשהייתי מגיע לפסוקים וקריתי השם בכינוי כמי מה ששמעתי ממלמדי. הי' גוער בקורין כך, והורנו לקרות השם כקורא בתורה".


תוקן על ידי אחיהוד ב- 11/02/2014 16:46:01




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/2/2014 16:49 לינק ישיר 

שו"ת שאילת יעבץ חלק א סימן פא 

שאלתני בני אם מותר לקרות האזכרות בפסוקים המובאים בתלמוד. 

תשובה אף על גב דחזינא למיקרי דרדקי דקפדי בהכי. וסוברין שיש בו חשש דלא תשא את שם ה' לבטל'. בודאי טעות הוא בידיהם, ולא חזינן לרבנן קשישאי דקפדי בהכי. ואיברא איפכא הוא נהירנא כד הוינא טליא. וגריסנא גמרא באנפא אבא מארי הגאון ז"ל, כשהייתי מגיע לפסוקים וקריתי השם בכינוי כמי מה ששמעתי ממלמדי. הי' גוער בקורין כך, והורנו לקרות השם כקורא בתור'. והביא ראיה לדבר מהא דאיתא פמ"ש בב"ק דס"ל לחד תנא מציע הוא את הגמרא ובלבד שלא יזכיר האזכרות שבו. הא בהדיא מוכח דדוקא לב"ק =לבעל קרי= הוא דאסור למ"ד. אבל בשאר כל אדם לא, ועל כרחך צריך לקרותן כתקנן, וכ"ש האידנא לדידן דב"ק קורא ושונה כדרכו, ולא קיי"ל כההיא דמחמיר ביה. פשיטא דכל אדם מותרין ועוד הביא ראיה ממ"ש התו' בע"ז אהא דלעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנ' כו', כתבו בשם ר"ת דאנו יוצאין י"ח במה שאנו שונין תלמוד, דאמרינן שנקרא תלמוד בבלי לפי שבלול הוא במקרא ובמשנ'. וא"כ מאחר שיוצאין בו ידי חובת קריאת המקרא, הא ודאי לא סגי דלא קרי לפסוקים שבו ככתבן וכהווייתן. כדרך הקורא בתור'. עד כאן דברי הרב דפח"ח. ולענ"ד פשוט שאפי' ראיה לא היינו צריכין. כי מ"ט נשנה קריאת הכתובים ממה שהם בתור'. והלא קריאתן מצוה. וכי לחנם ולבטל' קורא אותן בדרך תלמודו, הלא זהו עיקר תלמוד תורה ששקול כנגד כל המצות, כשדורש ומפרש הפסוקים. ואי אפשר מבלי שיקראם. וא"ת שאסור לקרותן ככתבן משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בע"פ, א"ה מאי איריא קריאת השם ית', אפי' כל שאר הפסוק יאסר בע"פ ואפשר דסא"ד דלא נאסר לקרות פסוק על פה, אלא כשגומרו, וקרוב הדבר, שהרי אנו רואין שנהגו בכך בתלמוד ופוסקים. שכשצריכין להביא פסוק. אין כותבין כולו וכותבין תיבת וגו'. שנראה מזה שנזהרו שלא לגומרו, מפני זה שאמרנו ולא שהי' קשה עליהם להאריך, אלא שאני רואה מפ"ק דגיטין (ו') שאפי' איזה תיבות מן הכתוב דינן כפסוק שלם. אולי יש לחלק בין שרטוט לקריאה. אבל מ"מ ודאי עכשיו א"צ לכך. שהרי התירו לכתוב הכל משום עת לעשות, וכן הדבר לקרות פסוקים על פה וע' בטור א"ח סי' תרכ"א דאפי' מדברי רס"ג ז"ל סייעתא לנ"ד וק"ל. ועוד אני אומר שאף אם נזדמנו לו אזכרות במטבע ברכות המובאים בתלמוד כגון סוף פסחים כן ה' אלקינו יגיענו למועדים כו'. יראה לי שמזכיר השם כדרך שקוראו בתור'. שהרי צריך שילמוד הברכה כתיקונ'. שיהא נוסחה רגיל על לשונו כתקנו, שאם יבוא לצאת בו י"ח שלא ישנה במטבע ברכות. ואף על גב דכתב במג"א סי' רט"ו דגדול הלומד הברכות בש"ס אומרן בלא הזכרת השם. אך ראייתו מפי' המשנ' לרמב"ם ותו' דפ' הרואה. אינה כל כך ראיה. כי שם הדבר ידוע שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה. לכן קיצר התנא (או הכותב ומעתיק) וסמך על הידוע לכל שכל הברכות מתחילין בשם. אבל במקום שנזכר שם באמצע הנוסח במטבע ארוך שאין הכל יודעין שצריך להזכיר שם השם, ודאי צריך ללומדו כתקנו, כדרך שאמרו בתינוקות אגב מפטרייהו. וראיה ג"כ מאותה שהביאו הפוסקים ז"ל בסי' קי"ד לצאת מידי ספק אם הזכיר גשם בתחיית המתים, שיש תקנה לדבר אם יאמר הברכ' צ' פעמים שחזקה כהרגלו הוא אומר, ועל כרחו צריך שלא ישנה הזכרת השם, שאל"כ נחוש שיבוא להזכירו גם בתפל' בשינוי. מאחר שהורגל בכך וסירכיה נקיט ודאי, אף על גב צריך לאומרו כתקנו כדרך שאומר בתפל'. ומ"מ זו קשה בעיני שנתיר לומר הברכ' צ' פעמים לבטל' מחשש שכחה. דשוכח קרוב להיות פושע. ולא דמי לומד מתחלתו, וצ"ע. אבל כשגורס מטבע ברכות דרך לימודו במשנ' ובתלמוד, ודאי שצריך לשנן אותן עם אזכרותיהן כנ"ל. וזה א"צ ראיה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > לצטט פסוק זו כפירה?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 6 7 8 לדף הבא סך הכל 8 דפים.