בית פורומים עצור כאן חושבים

שימוש ציני בגיבורים. מראה מול עינינו.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/4/2014 11:55 לינק ישיר 
שימוש ציני בגיבורים. מראה מול עינינו.

קראו כאן (לפני שתמשיכו בקריאת ההודעה):


אני דווקא יוצא עם תחושות די הפוכות למה שמנסה לדחוף הכותב.
1. נראה שטילמן היה בהחלט אישיות ראויה להערכה רבה. על המסירות והמוכנות לשלם מחיר אישי וכספי (ליטול חלק בנטל שלהערכתו בזכותו גם הוא עצמו קיים).
2. אני לא רואה שום הבדל בין מקרה בו הרגו אותו טליבאנים או אש ידידותית (למעט השאלה כמה גבורה הוא גילה בקרב עצמו, ולא בהתנדבות שלו לצבא).
3. השימוש הציני בו אופייני לכל ממשל, ובסה"כ הוא די טבעי (גם אם לא תמיד מוצדק). ניתן אפילו להבין אותו אם הוא בא להקל על המשפחה ולתת לה תחושה טובה. תעמולה היא חלק מהמלחמה, והסתרת מידע היא כלי תעמולתי מקובל ואולי לגיטימי (לפחות במקרים מסויימים). גם כלפי פנים. נכון שאסור "להיתפס".
4. בכל אופן, השאלה האם המלחמה מוצדקת או לא היא שאלה בלתי תלויה בשימוש הציני או לא שעושים בגיבוריה.
5. כשמחליטים שהמלחמה מוצדקת עושים שימוש בנופלים לקידומה. וכשמחליטים את ההיפך (שהיא לא  מוצדקת) אז עושים שימוש באותו נופל למטרה ההפוכה. אלו ואלו מצטיינים בשימוש ציני ודמגוגי בעובדות ובפרשנותן.
6. לכן דעתי היא שהכתב, לא פחות מהממשל האמריקאי, עושה שימוש ציני בדמות של גיבור אמיתי ובפעולות הממשל כדי לצאת נגד מלחמה שהוא מתנגד לה. הוא היה יכול לבקר את פעולות הממשל בלי קשר לשאלת הצדק שבמלחמה. כך שהמצב לגמרי סימטרי, ואולי אפילו נוטה לרעת הכתב.
7. מעבר לכל זה, הדבר מחזיר אותי שוב לשימוש הציני שנעשה במחוזותינו בדת כדי להתנחם על חיילים, או הרוגי טרור, או קרבנות השואה, שנחשבים בכל הספד כ"מקדשי השם" (חלקם אתאיסטים) מפני שהם "נהרגו על היותם יהודים". זוהי המצאה מגוחכת שאין לה שורש וענף ולא שום מקור, ואין בה שום היגיון. אדם הוא מקדש השם רק אם התכוין לכך, ולא כשהוא מת על כורחו. בוודאי נפגעי טרור או קרבנות השואה אין להם מאומה עם קידוש השם (למעט אלו שנקטו פעולות מכוונות לשם כך, ושעשו זאת מתוך אמונה בה' ובערך של קידוש שמו).
השימוש הציני הזה בדת נעשה משני טעמים: א. לנחם את שארי הקרבנות ולדרבן את הנותרים. ב. לעורר אהדה למלחמה (מוצדקת או לא), בכך שהיא הופכת למלחמה על היותנו יהודים (בדיוק כמו הרטוריקה המוסלמית שרואה בכל המתים שאהידים, ולא רק אלו שבאמת מסרו את עצמם אלא גם אלו שנפגעו על כורחם).




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2014 12:01 לינק ישיר 

מיכי
אין לי כעת זמן להכנס לעומק, רק שאלה קטנה על סעיף 7. מי שהתגייס בהכרה שהוא מקיים מצווה חשובה בכך, האם הוא ייחשב כמקדש ה', גם אם ברגע המוות הוא לא חשב על כך?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2014 12:37 לינק ישיר 

בהחלט יש מקום לראות אותו ככזה. אם כי יש לדון עד כמה אומרים כאן איגלאי מילתא למפרע, או שכל המתגייס יש בו ממד כזה, ומי שאיתרע מזלו ומת אינו יוצא מכלל זה (אלא אם הקריב/סיכן את עצמו במודע). אבל היה לנו כבר אשכול על כל זה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2014 14:16 לינק ישיר 

[מיכי,

א. תודה על ההפנייה לכתבה הזו. לא הכרתי את הסיפור והוא מרתק בעיני, וגם מרגש במידה רבה.
ב. רק הערה אחת, לדבי מספר 1 שלך - איני חושבת שהתרשמותך ש"טילמן היה בהחלט אישיות ראויה להערכה רבה" מנוגדת "למה שמנסה לדחוף הכותב". אני חושבת שזה בדיוק חלק ממה שהוא מנסה להגיד, אלא שהפואנטה שלו היא שהייחוד וההערכה להם הוא ראוי אינם אלה אותם הוא קיבל (המבוססים של שקר - לא רק ברמת העובדות שנמסרו לציבור, אלא גם ברמת הגישה העקרונית למה "ראוי להערכה" וכו').]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2014 14:17 לינק ישיר 

התרבות המערבית בנויה על מיתוסים המאלילים גיבורים. בימי קדם היו אלה גיבורי מלחמה. בתקופה המודרנית אלה ספורטאים מצליחים. לפיכך, כשספורטאי מצליח מוותר על החלום האמריקאי להיות מאד עשיר, ומתנדב לצבא להלחם, זה מחזיר את האמריקאים לשורשי מיתוס המערבון, בו איש מתושבי העיירה איננו רוצה להגן עליה מלבד הגיבור המקבל עליו את תפקיד השריף, ואילמלא גבורתו פושעים היו משתלטים עליה. אלא שטילמן לא היה סופרמן וגם לא ספיידרמן, ואפילו סבר שהמלחמה בה השתתף איננה חוקית. אולם האמת כפי שבאה לידי ביטוי בפרטים הקטנים לא היתה באמת חשובה לגנרלים ופוליטיקאים שלא ראו בטילמן אלא אמצעי לקידום אג'נדה פטריוטית, כזו שאיננה יודעת כלל מה הנאמנות הנדרשת ממפקדים לחיילים ומשליחי ציבור לציבור. על יחסה הציני של החברה האמריקאית לגבורי מלחמותיה בסרטו של ווילאם ווילר "שנות חיינו הטובות ביותר". הנה קטע מהסרט: www.youtube.com/watch?v=igXHsHZhoYU

תוקן על ידי מם80 ב- 23/04/2014 14:24:28




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2014 14:38 לינק ישיר 

מם80 כתב:
התרבות המערבית בנויה על מיתוסים המאלילים גיבורים. בימי קדם היו אלה גיבורי מלחמה. בתקופה המודרנית אלה ספורטאים מצליחים. לפיכך, כשספורטאי מצליח מוותר על החלום האמריקאי להיות מאד עשיר, ומתנדב לצבא להלחם, זה מחזיר את האמריקאים לשורשי מיתוס המערבון, בו איש מתושבי העיירה איננו רוצה להגן עליה מלבד הגיבור המקבל עליו את תפקיד השריף, ואילמלא גבורתו פושעים היו משתלטים עליה. אלא שטילמן לא היה סופרמן וגם לא ספיידרמן, ואפילו סבר שהמלחמה בה השתתף איננה חוקית. אולם האמת כפי שבאה לידי ביטוי בפרטים הקטנים לא היתה באמת חשובה לגנרלים ופוליטיקאים שלא ראו בטילמן אלא אמצעי לקידום אג'נדה פטריוטית, כזו שאיננה יודעת כלל מה הנאמנות הנדרשת ממפקדים לחיילים ומשליחי ציבור לציבור. על יחסה הציני של החברה האמריקאית לגבורי מלחמותיה בסרטו של ווילאם ווילר "שנות חיינו הטובות ביותר". הנה קטע מהסרט: https://www.youtube.com/watch?v=igXHsHZhoYU

תוקן על ידי מם80 ב- 23/04/2014 14:24:28




רק התרבות המערבית?

http://en.wikipedia.org/wiki/Making_of_a_Godol



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2014 15:25 לינק ישיר 

לענ"ד ספרים ביוגרפים על גדולי ישראל, בין אם כתובים כמיתוסים ובין אם כתובים מתוך גישה ביקורתית, אלה גם אלה נוטים לעסוק בהפרזה בדברים טפלים במקום לעסוק באמת בתורתם. לפיכך, טוב שהתורה נאמרה מפי הגבורה ולא נכתבה לא ע"י סופרים ולא ע"י עסקנים ולא ע"י עיתונאים.

תוקן על ידי מם80 ב- 23/04/2014 15:25:07




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2014 15:54 לינק ישיר 

מ
האם התורה אינה כוללת ספורים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2014 16:17 לינק ישיר 




תוקן על ידי אריאל73 ב- 23/04/2014 16:16:50




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2014 16:44 לינק ישיר 

בעלבעמיו,

התורה כוללת ספורים וטוב שכך, אלא שאין ספורים מפי הגבורה כספורים מפי נביאים, ואין ספורים מפי נביאים כספורים מפי חכמים, ואין ספורים מפי חכמים כספורים מפי מספרים, ואין ספורים מפי מספרים כספורים מפי מחברים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2014 16:48 לינק ישיר 

וכנ"ל על הלכות



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2014 17:04 לינק ישיר 

יש הבדל מהותי בין ספורים להלכות, כי כל סיפור הינו ייחודי מטיבו, ואילו הלכה נפסקת כדעת רבים. לפיכך, אם הלכה נמסרת משמועה הרי שאומריה משתדלים לאומרה כפי ששמעוה מרבותיהם, ואם נאמרת מסברא הרי העיקר איננו הצורה בה נאמרה אלא שהרבים יסכימו שהסברא נכונה, ואילו סיפורים שייכים לעולם האגדה והמחשבה בו יש סיפורים המתקבלים על לבם של רבים ויש סיפורים המתקבלים על לבם של מעטים, ואין בהכרח קשר בין מידת התקבלותם לבין אמתותם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/4/2014 06:53 לינק ישיר 

<התרבות המערבית בנויה על מיתוסים המאלילים גיבורים>

 מי קפץ ראשון לים סוף?

ההיה נחשון בן עמינדב ראשון הקופצים?

 

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1102796&forum_id=1364





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/4/2014 10:12 לינק ישיר 

מה פתאום, זה לא היה הוא, אלא בן דודו שגם לו קראו נחשון בן עמינדב (על שם אותו סבא משתי אימהות שונות).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > שימוש ציני בגיבורים. מראה מול עינינו.
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר