בית פורומים בחדרי חרדים

השבועה של לדחוק הקץ ??

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/5/2014 01:47 לינק ישיר 
השבועה של לדחוק הקץ ??

הציוניסטים הפרו את השבועה שלא לדחוק הקץ ולא לעלות בחומה (והם מתגרים בגוים בראש גלי) פטורים הגויים מהשבועה שנועדה להם שאוסרת עליהם "להשתעבד בישראל יותר מדי", ולכן גורל הציונים צפוי להיות רע. עתה משהפרו הציוניסטים את שבועתם, פטורים הגויים למלא את חלקם. בגמרא כתובות (קי ב. קיא א), בין השבועות המוזכרות שם, נמצאת שבועה ש"השביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי", וכתוב בשולחן ערוך: "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה" ובלשונו של הרבי מסאטמרזי"ע : "אם נקח כל פרצות הדור והעבירות המרובות, הנעשות בכל העולם וישימו אותן בכף מאזניים אחת, ומדינה ציונית בכף מאזניים השניה, תכריע את הכל", "שיש בעצם הרעיון של קבלת ממשלה לישראל בעצמם לפני ביאת המשיח, מינות וכפירה בדרכי השי"ת" (ויואל משה). אם כן, לדעת האדמו"ר מסאטמר, נצטותה האומה לחכות, ועל כן אסור למהר! והמהירות הרי היא קטנות אמונה, כפירה בהשגחה האלוקית. או בנסוח של האדמו"ר מלובביץ': "לא מרצונך אתה בגלות ולא ברצונך תצא מן הגלות. זה ענינו של הקב"ה, ומאחר שהדבר הוא על פי השם, אינך צריך לברוח מכאן" (ליקוטי שיחות פ' ראה תשל"ג)



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2014 02:00 לינק ישיר 

אין צורך לענות לדבריך המטופשים (שכן אם השבועות קשורות זו בזו, הגויים הם אלו שהפרו את השבועה).

עכ"פ לתועלת הציבור, ובכדי שאולי יהיה לך קצת חלק לעוה"ב (שבזכותך אעלה מאמר) אכניס כעת מאמר חשוב ורציני בנושא:

בס"ד

 

מאמר שלושת השבועות

 

"השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ"

מפסוק זה, המופיע בשיר השירים ג' פעמים, דורשת הגמרא במסכת כתובות (דף קיא.) את ג' השבועות: "ג' שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה (פרש"י יחד ביד חזקה), ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקב"ה את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מידי". ומכיון שבכל שבועה יש כפל לשון "אם תעירו ואם תעוררו", דורשת הגמרא מכאן שישנם שש שבועות: "שש שבועות הללו למה? תלתא- הא דאמרן. אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחיקו את הקץ, ושלא יגלו את הסוד לעובדי כוכבים". (פרש"י "שלא יגלו את הקץ- נביאים שביניהם". "ושלא ירחיקו את הקץ- בעוונם. ל"א "שלא ידחקו" גרסינן לשון דוחק גרסינן. שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מידי". וכן גבי הסוד פרש"י ב' פרושים, האחד סוד העיבור, והאחד סוד טעמי תורה.)

 

            בביאור עניינם של שלושת השבועות נתרבו הפרושים. רוב המפרשים הסבירו אותם כדברי אגדה של חוסר יכולת לבצע את מה שהושבענו שלא לעשות, ומיעוטם הסבירו אותם כדבר הלכה של איסור לעבור על עניינם של השבועות. הרמב"ם באיגרת תימן נקט גבי שלושת השבועות שהם "דרך משל"; המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל פכ"ד נקט, ששלושת השבועות הם גזירה על המציאות, כדי שהגלות תוכל להחזיק מעמד, ולא תתבטל מאליה מאחר שהיא אינה טבעית לעם ישראל; וכן על פי הישועות מלכו סימן ס"ו, ניתן להסביר את עניינם של שלושת השבועות, שלא יתעורר רצון בעם ישראל לפרוק את עול הגלות מעל צוארם ולעלות לציון.

אכן אף אחד מן הפוסקים המרכזיים (הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש, הטור השו"ע, וכמובן הרמב"ן, שמנה את מצוות כיבוש א"י במניין המצוות, והדגיש שמצוה זו נוהגת אף בזמן הגלות), לא פסק את שלושת השבועות להלכה. כמעט היחיד מבין הראשונים שאכן ראה את שלושת השבועות כדברי הלכה מחייבים, היה ה'מגילת אסתר', שסבר, שמחמת תקפם ההילכתי המחייב של השבועות, לא קיימת בזמן הגלות מצוות כיבוש ארץ ישראל עד עת בא המשיח.

את השיטות סיכם הגאון הרב שלמה אבינר בחוברת בשם "שלא יעלו בחומה".

           

ננסה, אנחנו, להתבונן בשלושת השבועות, דוקא לשיטת דעת היחיד של המגילת אסתר, שראה אותם כאיסור תורני בעת הגלות לעלות בחומה, למרוד באומות ולדחוק את הקץ.

ודאי שיהיו הדברים ראויים אף לפי השיטות האחרות:

 

*           *           *

 

            שלושת השבועות נלמדות מן הפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". כיצד דורשת הגמרא את הפסוק? דורשת הגמרא שעם ישראל הושבע, שבזמן הגלות, בזמן שהבנים מורחקים מעל שולחן אביהם, שלא יעוררו את האהבה הקיימת בין עם ישראל לקב"ה.[1]

               

            טבעי הוא, שבזמן הגלות, בזמן שעם ישראל סובל מאורעות וצרות, ואהבת ה' אותנו לא תמיד ניכרת, בזמן שמורחקים אנו ממקום השכינה, נעשה הכל כדי לעורר את אהבתו של הקב"ה אלינו שוב. הרי אותה אהבת ה' כה חסרה לנו כעת. ומי לא ירצה שהקב"ה יאהב אותו.

            אך השביע אותנו הקב"ה שלא נעורר את אותה אהבה. אהבת עולמים ישנה בין הקב"ה לעם ישראל, אך היא כעת רדומה, מוסתרת, וחבויה. רוצים אנו שתהיה גלויה, ומה פשוט מזה שנעשה פעולות כדי לעורר לגלות את אותה אהבה? אך הושבענו שלא לעשות זאת. "השבעתי אתכם אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". עד בא הזמן, עד שיחפץ הבורא, אין לנו לעורר את אהבת ה' אלינו.

            מהי הדרך לעורר את אהבת ה' אלינו (שנצטוינו שלא לעשותה, כי הושבענו שלא לעוררה)? דורשת הגמרא "שלא יעלו בחומה, שלא ימרדו באומות, ושלא ידחקו את הקץ". מגלה לנו כאן הגמרא, ששלושת הדברים האלו: עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ, הם הם הדברים הטובים ביותר כדי לעורר את אהבת ה' יתברך לעמו ישראל. הדברים האלו הם הם האהובים והרצויים לפני המקום, ולכן מבינה הגמרא שעשיית הדברים האלו, מעוררים את ה' לאהוב אותנו. דברים אלו, ודאי הוא שיגרמו לעורר רוח במרום, שיהמו רחמיו של הקב"ה על עמו אהובו. ולכן, כדי שהדבר לא יקרה לפני זמנו, כדי שהגלות תהיה לנו כפרה גמורה ותיקון גמור, הושבענו שלא לעשותם: שלא לעלות בחומה, שלא לדחוק את הקץ ושלא למרוד באומות, כדי שלא תתעורר אהבת ה' אלינו, ומיד ה' יגאלנו.

            עומדים ר' יהודה ור' זירא בבבל, וכן המהר"ר יצחק די לאון בעמח"ס מגילת אסתר במקום גלותו, ואומרים: ודאי שאנו רוצים לעלות בחומה, ממש משתוקקים אנו לדחוק את הקץ. מצפות ומייחלות עינינו לרגע שבו נוכל למרוד באומות. הן זוהי הדרך להעיר ולעורר את אהבת ה' אלינו, ובזה היא באה לידי ביטוי. איזה יהודי לא ירצה שה' יבטא את אהבתו לעם ישראל? אבל מה נעשה הושבענו להימנע מכך. הושבענו להיות רחוקים מעל שולחן אבינו, ולהמתין. להמתין, עד שיחפץ ה' לגואלנו, ולא לזרז את אהבתו אלינו טרם זמנה.

            ואכן, ר' זירא עצמו, אע"פ שסבר שהציבור הושבע מלעלות לארץ "יחד ביד חזקה", עלה לארץ בתור יחיד. על הציבור יש שבועה אך על היחידים אין שבועה, ור' זירא לא נמנע מלעשות את מה שעכ"פ הוא יכול.[2]

 

            ועליתו זו של ר' זירא מלאה היתה הוד ויסורים. מספרת הגמרא (כתובות קיב.), שר' זירא הגיע לנהר, ולא היתה ספינה שתעביר אותו. מה עשה? הלך על חבל רועע, וסיכן נפשו בדבר. אין לו פנאי להמתין למעבורת. על פיו דובבות המילים "דוכתא דמשה ואהרן לא זכו, אנא מי יימר דזכינא לה"- אם לא אזדרז למרות הסכנה, מקום שמשה ואהרן לא זכו להיכנס, מי אמר שאזכה אני לו.

. כן! ר' זירא, בעל השבועות! הוא זה שהבין מה גודלה של ארץ ישראל! הוא זה שהבין שהתוכן המתאים לביטוי "לעורר את האהבה", הינו עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ. והוא זה שהבין, שאם הושבענו שלא לעורר את האהבה בצורתה המלאה, לפחות נזכה לבטא את אהבת ה' בצורה חלקית. נעשה מה שביכולתנו: נעלה לארץ כיחידים מבלי להשתהות אף רגע.

עליה בחומה! מרידה באומות! דחיקת הקץ! אין דבר טוב מזה! אין דבר נפלא מזה! אין דבר יותר אהוב מזה לפני המקום! לכן דוקא אלו מעוררים את אהבתו! אך, לצערנו, הושבענו שלא לעורר את אותה אהבה שבין ה' לבניו.

 

*           *           *

 

            לא לנצח קיימת שבועה זו, הן הפסוק עצמו הגביל אותה בזמן. "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". "עד שתחפץ" הושבענו שלא לעוררה, אך כשהגיעה העת המוגדרת כאן כ"תחפץ", הגיעה השעה להעיר ולעורר את אותה אהבה גנוזה ורדומה.

            מהי עת ה"תחפץ"? עת ה"תחפץ" היא העת שהקב"ה קורא לבניו "בני הגיע זמן גאולתכם". כבר לא עת גלות העת הזו, הגיע הזמן שבו אני עתיד לגאול אתכם. הגיעה השעה שבה אהבתי, שהיתה עד כה במצב של "אני ישנה וליבי ער", האהבה לא רק של ליבי אלא של כל כולי, מוכנה כעת להתעורר. אכן הנכם מוזמנים לעורר אותה. "התעוררי! התעוררי! כי בא אורך, קומי אורי". "עד שתחפץ" הושבעתם שלא לעורר את האהבה, אך כעת אתם מוזמנים ומצווים לעוררה.

 

            וכבר היה לעולמים, בתחילת תקופת בית שני, שפקד ה' את עמו, וקיבלנו את בשורתו מפיו של כורש "מי בכם מכל עמו, ה' אלוקיו עימו ויעל", שאכן הגיעה עת הגאולה. ולעת כזו, צריך לעורר את האהבה שהיתה רדומה שבעים שנה.

            איך מעוררים את האהבה? הן הגמרא עצמה הגדירה זאת! כפי הדרך שהושבענו שלא לעורר את האהבה, כעת היא היא הדרך כן לעורר את האהבה. עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ, שלושת הדברים האלו, שעד כה הושבענו שלא לעשותם, הם אלו שכעת אנו מצווים לבצעם, וכל זה כדי לעורר את אהבת ה' אלינו שיחיש את גאולתנו ופדות נפשנו.

            אבל, וככל שנתבונן בעניין הדבר יותר יכאב, בזמן כורש, עם ישראל פספס את השעה. דורש ריש לקיש במסכת יומא (דף ט:): '"אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז'- אם עשיתם עצמכם כחומה, ועליתם כולכם בימי עזרא, נמשלתם ככסף שאין הרקב שולט בו, עכשיו שעליתם כדלתות, נמשלתם כארז שהרקב שולט בו". מהי טענת ריש לקיש? הטענה היא שעם ישראל "לא עשה עצמו כחומה"- לא עלו כולם "יחד ביד חזקה". לא עוררו את אהבת ה' כפי איך שה' מעוניין שיעוררו את אהבתו, שזה עליה בחומה. ואי העליה בחומה אז, גרמה לסיבוך נוראי בתקופת בית שני, שנמנעה השכינה מלשוב ולשרות בו.[3]

 

*

 

            זכה דורנו, ששוב נשמע את הקריאה האלוקית "מי בכם מכל עמו, ה' אלוקיו עימו ויעל". אמנם שמו של הגוי שאמר זאת לא היה כורש כי אם בלפור, וכן הניסוח המדוייק של המילים היה שונה מעט, אך המהות היא אותה מהות. כבר צפה זאת הרמב"ן בשיר השירים בכתבו שעתיד הקב"ה לגאלנו ברשיון האומות כגאולת כורש בזמנו, וכן כתב הרד"ק לפרושו בתהילים קמו-ג, ובמלכים א ח-מט. ולרשיון האומות זה זכינו בחזקת ג' פעמים: לראשונה בהצהרת בלפור, כאמור, בשניה בהחלטת האומות בסאן רמו על הקמת בית לאומי לעם ישראל בארץ ישראל, ובשלישית בהחלטת האומות בתאריך המכונה כט בנובמבר בשנת תש"ח  על הקמת מדינת ישראל. שלוש פעמים, שלושה פקידות, שלושה שיחזורים של הכרזת כורש. ואכן כבר אמרו כמה מגדולי ישראל, ובראשם ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק (בעל ה"משך חכמה" על התורה, ןה"אור שמח" על הרמב"ם), כששמעו על החלטת האומות בסאן רמו, שבזה סר פחד השבועות. הגיעה עת ה"תחפץ", ופג תוקפם של השבועות. (הביאם מורנו ורבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל במאמר שהתפרסם בספרו "מתוך התורה הגואלת" ח"ב עמ' רפט ואילך.)

            ואכן ניכרים הדברים במציאות. לא רק סימנים של גאולה יש כאן, אלא הגאולה בעצמה. לפני כמאה ועשרים שנה, כשרק "הניצנים נראו בארץ", רק העליות הראשונות הגיעו, צריך סימנים לדעת האם תחילת עלייתם של ישראל לארצם , תחילת קיבוץ גלויות הוא זה שעליו דברו הנביאים, או דבר חולף ולא קבוע, כפי שהיה בכל שנות הגלות, שמעת לעת נתקבצו מעט יהודים לארץ ישראל, אך לא התפתח מזה עליה של מליונים. ואכן, קיבלנו סימן. דורשת הגמרא במסכת סנהדרין דף צח. "ואמר רבי אבא, אין לך קץ מגולה מזה. שנאמר 'ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל, כי קרבו לבא'", ופרש"י שם "כשארץ ישראל תתן פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה מזה". קיבלנו סימן. ארץ ישראל החלה לתת פרותיה בעין יפה, וזהו סימן שקרב הקץ, סימן לכך, שהניצנים הראשונים של העליה לארץ, אינם דבר החולף, אלא תחילת ביאתם של כל נדחי עם ישראל לארץ ישראל. סימן לכך שעם ישראל קרב לבא.

            לזה נזדקקנו בשעה שהיה ספק, והיה צריך סימן. אך כעת, אחרי שחלק ניכר מעם ישראל כבר בא לארץ ישראל, אין צריך סימנים. הן זוהי הגאולה בעצמה. כשהתנבאו הנביאים על הגאולה, ראשית דבר הם הגדירו אותה בקיבוץ גלויות. "ושב ה' את שבותך וקבצך". וכשדבר זה מתקיים, בשעה שה' מקבץ נדחי ישראל, קיבוץ הגלויות אינו רק סימן לכך שהגאולה קריבה, אלא הוא הגאולה בעצמה. אתחלתא דגאולה של קיבוץ גלויות.

            בזמן עזרא, האות משמיים שהתחילה הגאולה היה הכרזת כורש. הגאולה עצמה התקימה בזה שעלו לארץ 42,360 יהודים. כעבור שנים ספורות הם בנו את חומת ירושלים, ואף את בית המקדש. כך גם לדידן: האותות משמיים שהגיע זמן הגאולה הם החזרות על הכרזת כורש, וכן סימני הגמרא על הקץ המגולה. אך הגאולה בעצמה היא קיבוצם של מליוני יהודים לארץ ישראל- עשרות מונים מאלו שעלו בימי עזרא, הקמת מדינת ישראל, שחרור חבליה של א"י מעול זרים והשבתם לרשותנו, ובע"ה נבנה גם את בית המקדש. אחרי שהולכים ומתקבצים הגליות, אין צורך בסימנים. זוהי הגאולה בעצמה.

 

            ולעת כזו, עת שה' קרא לעמו ישראל להיגאל, עת שרואים את הגאולה מתקיימת בפועל, עת ה"תחפץ" היא. עת שה' חפץ לגואלנו. והיא העת להעיר ולעורר את אהבת ה' אלינו- אהבה שהיתה רדומה, מוסתרת וחבויה במשך כאלפיים שנה, וכעת הגיעה השעה להעירה ולעוררה.

            ואיך מעוררים את האהבה? הן הגמרא הגדירה זאת: עליה בחומה, מרידה באומות ודחיקת הקץ. את זה ה' שואל מאיתנו. את זה ה' רוצה שנעשה. וזהו הדבר החשוב ביותר לעשות בדורנו.

 



[1] (הערה: הבנת השבועות כשבועות על עם ישראל שבזמן הגלות לא יעורר את האהבה בינו לבין הקב"ה, זו דרשה של הגמרא שאינה מתיישבת על פי פשוטו של מקרא, כפי שבאר רש"י בפרושו על מגילת שיר השירים. ולכן דברי הגמרא הינם בגדר "דרש" ולא בגדר "פשט". ופשוט הוא, שדברי הגמרא אינם זזים ממקומם, שהרי בתורה יש פרד"ס- גם פשט, גם רמז, גם דרש וגם סוד, ולמרות שהם פרושים שונים, כולם נכונים.)

 

[2] (הערה: יש שלמדו שבכך שעלה לארץ מורה שחזר בו פאת השלחן א' הערה יד, וכמו"כ יש שבארו, שמכיון שהשבועות הן עניין אגדה ולא דבר הלכה, לכן לא התחשב בהם פנ"י, אבנ"ז והגר"ש ישראלי. אך כאמור, אנו מתבוננים כעת בשלושת השבועות אפילו לשיטת המגילת אסתר, שראה אותן כדבר הלכתי מחייב!)

[3] גם ר' יוחנן שנראה שחולק על ריש לקיש, אין הוא סובר שלא היה צריך אז לעלות בחומה, אלא אדרבא! הוא דרש יותר מזה!  ר' יוחנן סבר שלא די שנעלה כולם יחד ביד חזקה, תחת שלטון כורש. אלא צריך דוקא שלטון ישראל. "יפת אלוקים ליפת, אבל ישכון באהלי שם".

כלומר, ר' יוחנן לא הסתפק בעליה בחומה, אלא הוא סבר שצריך גם מרידה באומות...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2014 02:35 לינק ישיר 

איזה כיף שהם עשו את העבירה ואנחנו נהנים ממדינה יהודית



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/5/2014 02:59 לינק ישיר 

אפיפנס כתב:
איזה כיף שהם עשו את העבירה ואנחנו נהנים ממדינה יהודית
האם אתה ציני כאשר אתה אומר נהנים "ממדינה יהודית" או רציני ? אך אתה יכול לקרוא למדינה , מדינה יהודית כאשר יותר ממיליון גוים הובאו מברית המועצות שלא לדבר על הכושים מאפריקה,וכולם נחשבים כיהודים על מזבח עגל הזהב הציוני ? פריצות, ומינות בכל מקום, הלזה אתה קורה מדינה יהודית? כל היקר לנו, שאבותנו מסרו נפשם מחולל ומבוזה בתבורה של עיר לעיני כול, הלזה תקרה מדינה יהודית??? אוכלי שפנים, ושרצים בכול מקום , בועלי נידות , הלזה מתקרה מדינה יהודית ??



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/5/2014 03:15 לינק ישיר 

האם היה עדיף לגור פה תחת שלטון תורכי עוין? או בריטי קשוח? בלעדי המדינה רובינו הייינו עוד בחו"ל, נלחמים בהתבוללות ואנטישמיות.
ועל מה אתם בוכים שהמדינה רודפת את החרדים? התקשורת רודפת את החרדים והשמאלנים רודפים אבל המדינה מבחינתה מנסה לערב את החרדים בחברה.
בכל מדינה בה יש חוק מסיים הוא חל על כל הציבור ללא קשר להשתייכות דתית וכך גם חוקי הגיוס. המדינה באה לקראת הציבור החרדי מאוד בעניין זה.
וכן תקציבי הישיבות והכוללים.
האם ידעתם שבחול אף ישיבה לא מקבלת שקל מהמדינה? בגלל שמדינות מתוקנות ממנות רק מוסדות המלמדים ליבה. בלי קשר אם זה ישיבה או מנזר.
נכון שאם אני הייתי ראש הממשלה הייתי פועל לשנות את המצב אולם מבחינה יבשה לא אמור להיות לנו טענות כלפי המדינה!
למי שיש טענות נגד המדינה שילך לגור בין הגויים שם אין מדינה ציונית וגם לא מקבלים ממנה תקציבים.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/5/2014 07:03 לינק ישיר 

אין דבר כזה "שלושת השבועות" מבחינה הלכתית.עיין אבני נזר חושן משפט תשובה תנ"ד.


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/5/2014 13:34 לינק ישיר 

אני לא חושב שיש כאן הפרה של השבועה היות והשואה הכריחה את היהודים לברוח מהתופת אל ארץ ישראל,ולמרות שגם קודם עלו יהודים לארץ ישראל אך הם היו מיעוט, ואילו השואה היא שהביאה את העם היהודי לארץ מולדתו,אם כן מי שגרם שיהודים יבנו את מדינת ישראל זה הגוים עצמם ע"י השואה וע"י האנטישמיות שהתפשטה קודם לשואה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > השבועה של לדחוק הקץ ??
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר