בית פורומים בחדרי חרדים

החסידים והחייל הפצוע

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/8/2014 03:06 לינק ישיר 
החסידים והחייל הפצוע

ויזניץ



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2014 04:58 לינק ישיר 

החילונים עושים את העבודה השחורה לענוגים בעלי החליפות


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/8/2014 05:26 לינק ישיר 

הזוי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2014 06:19 לינק ישיר 

את הצניעות איבדנו מזמן עכשיו גם את הבושה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2014 08:03 לינק ישיר 

קרציה1 כתב:
ויזניץ
משום מה התמונה מזכירה לי את הסיפור על הפריץ והכלב וכך מסופר הסיפור: לפני הרבה שנים, אולי מאתיים, בכפר מרוחק בפולין המושלגת, היה פריץ אחד גוי ולא חכם במיוחד. אותו פריץ היה לו שיגעון מיוחד לכלבים. הוא אהב לסרק אותם, להלביש להם אפודות קטנות, לפנק אותם במיני מטעמים, בקיצור... כל מה שהוא מנע מהיהודים שחיו בכפר שלו, הוא השקיע בכלבים. יום אחד נכנס באותו פריץ שיגעון והוא מחליט ללמד את הכלב שלו לדבר. היות והוא מעריך את חכמתם של היהודים ומצד שני רוצה גם קצת להתעלל בהם, הוא ניגש למושק'ה – יהודי בר אוריין שידוע בחריפות שלו, ומבקש ממנו, שילמד את הכלב שלו לדבר כמו בנאדם או שהוא כבר ידאג למרר את חייו. לא יהודי כמו מושק'ה, יטמן את ידו בצלחת, כשמזדמנת לפניו כזו הזדמנות פז. ובמקום להתקף בבהלה, הוא חושב קצת ועונה לפריץ במלוא הרצינות, ש"זה יעלה הרבה כסף וגם ייקח לא מעט זמן". הפריץ שואל "כמה?" ומושק'ה עונה, "שבערך בחמש שנים הוא חושב שהוא יצליח ללמד את הכלב לדבר", ודורש בשכרו סך מפולפל של 5,000 רובל. אחרי הכל, הוא נדרש לעשות את הבלתי אפשרי. הפריץ הולך ומושק'ה שב לביתו, כשבאמתחתו 5,000 רובל טבין ותקילין. כשהוא מגיע וזוגתו רואה את הכסף היא נחרדת ובטוחה שהוא גנב אותו, אך לאחר שהוא מספר לה את הסיפור, היא מזועזעת אף יותר וצועקת: "גיוואלד! השתגעת?! אתה רוצה להרוג אותנו? איך תלמד כלב לדבר?" אבל מושק'ה לא נבהל ואומר לה בהגיון: "תראי אשתי, חמש שנים זה הרבה זמן – או שהכלב ימות, או שהפריץ ימות או שמשיח יבוא...".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/8/2014 08:40 לינק ישיר 

אין שום פרשנות חיובית לתמונה הזו?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2014 08:58 לינק ישיר 

שמיםפתוחים כתב:
אין שום פרשנות חיובית לתמונה הזו?


אין מה לעשות, כבר כתבתי על זה בפורום ללא הועיל, מסתובבים פה בפורום לא מעט שונאי חרדים , אלה הם טיפוסים שכל מראה של חרדי מעלה להם את הסעיף, כאשר הם רואים חרדי מה שלא יהיה ומה שלא יעשה, תמיד הם ימצאו קיטרוגים ופרשנות שלילית, אולי תתעופפו לנו מפה, ותעזבו אותנו לנפשנו, לכו להתעלק במקום אחר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2014 10:50 לינק ישיר 

שמיםפתוחים כתבה:

אין שום פרשנות חיובית לתמונה הזו?


לי אין אבל גם אין לי פרשנות שלילית


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/8/2014 11:34 לינק ישיר 

אל_קפונה כתב:
שמיםפתוחים כתבה:

אין שום פרשנות חיובית לתמונה הזו?


לי אין אבל גם אין לי פרשנות שלילית


נשלח מהאנדרואיד שלי



אז איזו פרשנות יש לך?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2014 15:51 לינק ישיר 

יש חיובית גם יש.
החסידים הללו מביטים על החייל בהבעת הכרת הטוב, לא גיליתי כאן התנשאות, אולי גם שמץ של קנאה ב"אקשן" שהחייל עבר.
אני מפרש את מבטם על החייל כמביטים בפני גיבור. אני כן רואה כאן ערבות הדדית, אכפתיות והכרה בעובדה שזה שהוא יושב מולם פצוע, היא תוצאה  של הגנתו עליהם.
התגובות השליליות בהחלט מעוררות תחושת גועל.
על הדרך ונהנתנותם אפשר באשכול אחר, אבל התמקדתי בתמונה ובניתוחה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2014 16:27 לינק ישיר 

האיש_מחדש כתב:
יש חיובית גם יש.
החסידים הללו מביטים על החייל בהבעת הכרת הטוב, לא גיליתי כאן התנשאות, אולי גם שמץ של קנאה ב"אקשן" שהחייל עבר.
אני מפרש את מבטם על החייל כמביטים בפני גיבור. אני כן רואה כאן ערבות הדדית, אכפתיות והכרה בעובדה שזה שהוא יושב מולם פצוע, היא תוצאה  של הגנתו עליהם.
התגובות השליליות בהחלט מעוררות תחושת גועל.
על הדרך ונהנתנותם אפשר באשכול אחר, אבל התמקדתי בתמונה ובניתוחה.

מסכים אתך לגמרי. המבט שלהם אומר 'הזדהות', הראש מורכן... וכו'
כל פרשנות אחרת, נובעת אך ורק מהרהורי ליבם הסובייקטיביים של בעלי רגש הנחיתות (על עצם היותם חרדים).

תוקן על ידי momeir ב- 01/08/2014 16:27:46




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/8/2014 16:34 לינק ישיר 
אני רואה כאן קיום מצוות ביקור חולים כפשוטה

האיש_מחדש כתב:
יש חיובית גם יש.
החסידים הללו מביטים על החייל בהבעת הכרת הטוב, לא גיליתי כאן התנשאות, אולי גם שמץ של קנאה ב"אקשן" שהחייל עבר.
אני מפרש את מבטם על החייל כמביטים בפני גיבור. אני כן רואה כאן ערבות הדדית, אכפתיות והכרה בעובדה שזה שהוא יושב מולם פצוע, היא תוצאה  של הגנתו עליהם.
התגובות השליליות בהחלט מעוררות תחושת גועל.
על הדרך ונהנתנותם אפשר באשכול אחר, אבל התמקדתי בתמונה ובניתוחה.

מעניין שאני לא רואה מה שאתה רואה. אין התנשאות ואין קנאה, מה שאני בעיקר רואה זה דאגה ואכפתיות לאח סובל, אדם צעיר במלא כושרו שברגע 1 התהפכו לו החיים, והוא עכשיו לחש ומוגבל וכאוב. אני מבינה שהם מתעניינים בשלומו ומנסים לעודדו ומבקשים את שמו כדי להתפלל עליו. ומן הסתם גם הביאו לו חבילה. יש בוודאי הערכה על מילוי תפקידו תוך כדי סיכון עצמי מודע, עבור ערכים שהוא מאמין בהם. זה שהוא נפצע לא הופך אותו לגיבור ולדמות לסגוד לה. אבל לא משנה מה היו הנסיבות שהובילו לפציעתו, אם הוא גילה גבורה או דווקא אוזלת יד, את הפקת הלקחים נשאיר לצה"ל. כרגע הוא כאוב וסובל בגלל היותו יהודי (או עבור הצלת יהודים, אני מתפללת גם לשלומם של חיילי צה"ל שאינם מבני ברית שמשתתפים במערכה) ויש לעזור לו ולעודד אותו ולנסוך בו כוחות להתגבר ולהחלים. האיכפתיות נובעת מתחושת הערבות ההדדית.

לאיזה דרך אתה מתכוון ואיפה אתה רואה פה נהנתנות? כנראה שפטור בלי איזשהי פרשנות שלילית אי אפשר...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2014 19:22 לינק ישיר 

מקור:




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > החסידים והחייל הפצוע
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר