בית פורומים ספרים וסופרים

פירוש: מחקרי\מדעי\ביקורתי, לירושלמי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/10/2014 05:13 לינק ישיר 
פירוש: מחקרי\מדעי\ביקורתי, לירושלמי

האם קיים פירוש כזה לירושלמי



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/10/2014 10:42 לינק ישיר 

הרב שאול ליברמן רצה לחבר לירושלמי פירוש תלמודי מדעי ביקורתי. הכנותיו לפירושו מצויות בספר "הירושלמי כפשוטו", בו ישנם פירושים למסכתות שבת, עירובין ופסחים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/10/2014 14:44 לינק ישיר 

וכן פירושים וחידושים לירושלמי לר' לוי גינצבורג, ( ומהישנים יותר, יש ביאור אהבת ציון וירושלים של רטנר. וביאורו של ר' זכריה פרנקל ).


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/10/2014 14:47 לינק ישיר 

ספרו של ליברמן וגם של גינצבורג מלאי השכלה מינות ואפיקורסות. זה ממש בחינת "לפני עוור" לעיין שמה ואכמ"ל



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/10/2014 16:12 לינק ישיר 

של גינצבורג יותר מאשר של ליברמן.
חזקה על השואל אודות פירוש מדעי ביקורתי וכדו' שידע את הצפוי להימצא בפירוש שכזה


נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/10/2014 20:15 לינק ישיר 

בקרוב ממש יצא פירושו של ד"ר מנחם כ"ץ על מסכת קידושין



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2014 04:53 לינק ישיר 

יש את הפירוש "אור לישרים" של הרב יהושע בוך. ניתן ללמוד ספרים אלו (של גני' וליברמן) על דרך "תוכו אכל כלפתו זרק" יש את הפירוש של החוקר פיליפס על מעשרות ושביעית מיהו אותו כץ שמפרש את קידושין?

תוקן על ידי עע678 ב- 14/10/2014 04:55:03




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2014 08:13 לינק ישיר 

מסתבר שהכוונה היא לא ל"פיליפס" אלא לפרופסור פליקס. הנ"ל היה פרופסור בבר אילן, יהודי שומר מצוות ומומחה למדעי החי והצומח. הוא כתב על כמה מסכתות: החל בקטעים מכלאים ועד למעשרות ושביעית. יש לו גם ספרים שונים בנושא הצומח.

מדובר באדם שומר מצוות, שנפטר לפני מספר שנים. עד כמה שעיינתי בספריו, אין בהם למדנות מהסוג ה"ליטאי" אבל הוא השתמש בהשוואות לכתבי יד ועסק בביאור הריאליה, כלומר הרקע לדינים, שבלעדיהם מה שייאמר בפרשנות הוא אולי "דברים הראויים להאמר בבית המדרש מצד הסברה" (אילו המציאות היתה כזאת, הרי כך וכך) אבל לא כהתקרבות לפשט הירושלמי. הוא גם עיין במפרשים השונים לפני שכתב את דבריו וסיכם בקיצור ובדרך כלל ברור מאד. אני מאד ממליץ על פירושו.

פירוש נוסף על כמה ממסכתות זרעים נעשה בידי שני תלמידי חכמים מירושלים, כרמל וחברו ששכחתי את שמו. הספרים מצויים בהיברבוקס (או שהיו מצויים אם לא הורידו אותם כפי שקורה לפעמים). הפירוש שלהם לפי דבריהם נועד להיות הקל והמתאים ביותר עם מינימום של הגהות. ויש להם נספחים עם מאמרים על דרך המדע (כלומר מה שאפשר לקחת בלי לחלוק על המפרשים).

שוטנשטיין מוציאים לאט לאט לאט פירוש על הירושלמי וכבר סיימו את זרעים והחלו במועד.

לפי נסיוני שלי בירושלמי, אין הרבה מקום לקוות למצוא את הפירוש "הנכון". הירושלמי כה מקוטע והרי הוא ללא עריכה מקשרת כמו הבבלי ולכן אפשר להציע פירושים שונים ואפילו סותרים באותה סוגיה. אני הייתי ממליץ ללמוד את הירושלמי לא על מנת להגיע ל"פשט האמיתי" - לשם כך צריך להכיר כל כך הרבה מקורות נוספים כך שבלימוד ראשון ולא בלעדי בסוגיות זה נראה כמעט בלתי אפשרי - אלא כדי להכיר את האפשרויות המצויות בכל טקסט.

אוסיף כי על מסכת ביצה יצא פירוש במהדורה מדעית של בעל ספר "חרדים" עם השוואות לכתבי יד. נדמה לי שהפירוש הזה היה בהיברובוקס (לא באופן הכי חוקי) אך נעלם משם. אם יש למישהו, אשמח לקבל את הסריקה שאבדה לי.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2014 13:03 לינק ישיר 

הרב ליברמן פירש את התלמוד הירושלמי בדרך תורנית-ביקורתית-מדעית בעידודו של הראי"ה קוק שגם היה חברותא שלו במשך שנתיים מדי יום ביומו. כל מי שלמד ולו במקצת את פירושיו של ליברמן, יודע שהפרשן החדשן ההזה היה יותר זהיר בפירושיו מרוב הפרשנים בדורות האחרונים.

פירוש תורני-מדעי, אולי הכי טוב לירושלמי עד כה, נכתב ע"י החכם אברהם משה לונץ, למסכתות ברכות-שביעית. לונץ היה תלמידו של הרב משה נחמיה כהניו. פירושו כולל תמימות של ירושלים התורנית של פעם עם חריפות תלמודית ופקחות מחקרית.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2014 18:53 לינק ישיר 

מ80

החכמתני לגבי ליברמן!

אם כבר כתבתי אוסיף שפליקס סקר את הפירושים לירושלמי לפחות על שביעית בהקדמתו לפירושו למסכת זו.

כמדומה שטרם הזכירו זאת אך הראשון שיש לנו כסדר על הירושלמי הוא הרש"ס, ובעבר היה קשה מאד להשיג את המסכת עם פירושו (הוצא בידי חכם ירושלמי ששכחתי את שמו וזה היה נדיר). הפירוש משולב בשוטנשטיין אבל כאמור הם הוציאו רק על זרעים והתחילו מועד. כדאי לבדוק מה יש בהיברובוקס.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2014 23:29 לינק ישיר 

שוטנשטיין עושים עבודת נהדרת, אף אחד לא רדום שם ויוצאים כרכים בתדירות, כמדו' שיצא גם על סנהדרין. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2014 23:32 לינק ישיר 

בפשט הירושלמי אני רגיל בביאור הגרח"ק שליט"א, הוא אינו מרחיב אך מסביר את הנקודות הבעיתיות וגם נותן רקע לסוגיות. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/10/2014 00:31 לינק ישיר 

זיהוי

אף אני למדתי עם פירושו, עד שגיליתי שהוא נאמן לפירוש החזו"א גם בשעה שהוא מוקשה ויש פירושים נוחים יותר.

אחזור על מה שכתבתי לעיל:

בבבלי ניתן לפתח יומרה למצוא את הפשט האמיתי בסוגיה.

בירושלמי קשה מאד לקוות לכך. מה שעדיף, לדעתי, הוא לספק את הרקע להסברים ולפרט את הפירושים המרכזיים עם יתרונותיהם וחסרונותיהם.

זה מה שעשו שוטנשטיין בבבלי.

כך למשל נוהג פליקס זכור לטוב...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/10/2014 12:32 לינק ישיר 

בנוגע לפשט הסוגייא ודאי שאינני משועבד לשום פירוש, בירושלמי יש כר נרחב לפרש את הסוגייא הן מפני חוסר הבהירות והן מפני שלא רבים כתבו על הירושלמי, התכוונתי על ההנחת יסוד של הבנת הפשט, ובזה אני ממליץ על פירושו הקליל והקולע של הגרח"ק שליט"א. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/10/2014 20:03 לינק ישיר 

צריך לדעת שכשבאים לפרש את הירושלמי לא שייך לגשת אליו כמו שנגשים לבבלי, יש לו דרך אחרת, מוסגים שונים, וגם מנהגים שונים; למשל ספר החילוקים שבין בני בבל לבני ארץ ישראל שופכים אור על ארבה דברים לא מובנים בירושלמי, כמו סוגיה בירושלמי ברכות ממנה עולה כי בארץ ישראל התפללו שמונה עשרה ברכות בתפילה ולא תשע עשרה כמונו, הרש"ס הגיה את הסוגיה בצורה שיצא שגם הירושלמי סובר שיש תשע עשרה ברכות, אך בכתבי יד, פיוטים, וכן מהמדרש תנחומא, עולה שאכן בני ארץ ישראל התפללו רק שמונה עשרה ברכות - הם חיברו את ברכת "את צמח דוד" אם ברכת" בונה ירושלים" עד היום יש שריד לכך בתפילתנו שאנחנו מכניסים בתוך ברכת בונה ירושלים "וכסא דוד עבדך" למרות שיש לזה ברכה בפני עצמה. גם יש בירושלמי מילים רבות ביונית השפה שהיתה מדוברת בארץ ישראל ובשונה מהערוך שפירש את מילים אילו על פי ידע בשפה הרי שפרשנים רבים פירשו את המילים על פי העניין המדובר דבר שגרם רבות לשיבושים בפירוש, גם ר' חיים קניבסקי מפרש על פי העניין בגלל שאינו יודע שפה זאת ופעמים רבות פירש בצורה שונה מהפשטות בגלל זה לדוגמה בראש השנה כתוב שכל באי עולם עוברים לפניו כבנומרון והירושלמי שואל מאי כבנומרון ואחד הצירותים הוא "כהדין דירין" - כאילו ה... רב חיים מפרש וכן עוד פרשנים כמו כבשים היוצאים מדיר פירוש זה דחוק מכך שהיה צריך לכתוב מפורש כך ולא לסתום דירים, מה גם שאם אכן היה כך הירושלמי היה צריך לכתוב "כאילן דירין" ומי שבקי בשפה יוונית יודע ש"דירין" פירושו רכס הרים (מקום צר למעבר שעוברים בו אחד אחד) וכמו שפירשו בבלי בשם אמרי במערבא (ארץ ישראל): כמעלות בית חורון



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/10/2014 07:40 לינק ישיר 

עע

יפה כתבת. (איקון ירוק, אם אתה מכיר את המושג. פעם היה כזה סמל לציין הערכה, והיום הוא רק וירטואלי).

היכן הסוגיה שמשתמע ממנה שהיו מתפללים 18 כפשוטו של מספר?

לגבי אי ידיעת השפה, זה קיים, במידה מסויימת, גם בבבלי.

והפירושים של טקסטים מוקדמים על סמך הנחות יסוד לא מדוייקות או דרשניות קיימת כסדר בלימוד, ומעוררת את הקושי שיש בסתירה בין בירור היסטורי לבין בירור תלמודי. (מצטער שאין לי מילים יותר טכניות).

לדוגמא, האם איננו נתקלים בפרשנויות של דעות של דור קודם כך שיתאימו למה שנחשב הדעה הנכונה? יש כמה דוגמאות בדברי האמורא רב וכמובן ניתן לראות ב"אוקימתות" תופעה שנועדה למטרה זו. כאמור, אפשר שזו תופעה מכוונת שמטרתה לסדר את המקורות הקודמים כך שיתאימו לסברה הברורה כל כך. (דוגמא מופתית, המשנה הראשונה בפרק "המניח").

למרות שהתלמוד מרגיל אותנו לביקורת מחשבתית, יש בו גם את התופעה הזו.

אבל דומה שיצאתי מן הענין, אם כי הצבעתי על דבר עקרוני.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > פירוש: מחקרי\מדעי\ביקורתי, לירושלמי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.