בית פורומים עצור כאן חושבים

האם ההלכה הגיונית? הרהורים בעקבות הספר 'קרן זוית'

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/4/2015 00:47 לינק ישיר 
האם ההלכה הגיונית? הרהורים בעקבות הספר 'קרן זוית'

באשכול 'מדף הספרים של עכ"ח' החל להתפתח דיון בעקבות ספרו של נדב שנרב 'קרן זוית'
להלן הדיון, שמות המגיבים מופיעים אחרי תגובותיהם:


קניתי את הספר מיד ראשונה (40 ש"ח,עבור כ- 450 עמ' בכריכה קשה - שווה!) אבל גם אחרי שקראתי את החלקים ששוחררו לציבור + הביקורות, לא תיארתי לעצמי שהספר יהיה כ"כ טוב.
השבוע יצא לי להיות במשמרת איזה לילה, וקראתי חצי ממנו כמעט בנשימה עצורה - מרתק, שנון, מחכים, כתוב טו-אוב (במובן הלא-אקדמי של המילה) ומעורר אלפי מחשבות שונות ומשונות.

העיקרית שבהן היא משהו שהייתי מגדיר כ"קריסת ההלכה אל תוך עצמה" - מסתבר וישנם לא מעט "איזורים אפלים" שמהווים את הבסיס להרבה הלכות, שכאשר יורדים לעומקם מגלים ש... הם די רעועים, כיוון שההלכה\המסורת סותרות את עצמן או לפחות אינן קוהורנטיות, ולמעשה כל העולם הלוגי-כביכול של ההלכה הוא די פיקטיבי (להגנת המסורת ייאמר מייד שגם הפרדוקסים של זנון או של יוּם מצביעים לכאורה על כך שלמעשה כל המדע כביכול הוא נרטיב, אבל לא "אמת").
וכל זה ללא מילה על ביקורת המקרא..

אברם העברי



אברם
מה כוונתך בקריסת ההלכה

בעל בעמיו


למה אתה מתכוון ב"קריסת" הלכה? קריסה מתארת לרוב משוה שנבנה, או עומד, ואז נופל. איך זה קשור להלכה? מה תגלה, משהו יותר מופרך מההגיון של איסורי בשר וחלב? ההלכה היא מראש משהו שאת חוקיו יש לחפש בתחום השבטיות וליקוי הנפש. אין לו קשר להגיון. גם אין בזה משהו חדש.

בסדר_הבנו


לבעל - הכוונה בפשטות היא לנושאים בהם ההלכה\מסורת מתבססת על נתונים א\ב\ג להעמדת בניין מסוים, ופתאום מתברר שהנתונים - עפ"י אותה הלכה עצמה! - שגויים\סותרים, והבניין קורס.
דוגמאות:
א) מידת הזית ומידת האגודל - זאת קריסה בסדר גודל של מגדלי התאומים וכמובן שאכמ"ל (אגב, גם אם ישנו פתרון מתימטי\פיזיקלי גאוני להסבר הסתירה, הרי ש- 200 שנה מאז הנודע ביהודה כל חכמי ישראל הודו בסתירה ונאלצו לבחור בצד מסוים בה!)
ב) מידות ומשקלות במשכן - לכאורה הלכתא למשיחא, בפועל מדובר על נתח די גדול מפרשיות התורה (תורה מן השמים כמובן!...) הנגועות בטעויות במציאות. מדובר על תיאורים בלתי אפשריים לביצוע ולסחיבה, בדגש על מנורת הזהב שאמורה להיות עשויה מ- 42 ק"ג זהב (=בנפח זה כ- 2-3 ליטרים בלבד!) אבל כל מי שראה שחזור שלה מבין שזה בלתי אפשרי, ועוד.
ג) אי-שוויון מגדרי באיסורי עריות - לכאורה עפ"י התורה איסורי עריות שווים באיש ובאשה כמודגש פעמיים-שלוש בויקרא יח-כ. בפועל עפ"י ההלכה יוצא שהאיסורים הם על האיש ולא על האשה.

ויש עוד ועוד, זה מה שאני זוכר בע"פ כרגע - בהמשך אולי אסכם את הכל.

אברם_העברי


בסדר_הבנו כתב:9
למה אתה מתכוון ב"קריסת" הלכה? קריסה מתארת לרוב משוה שנבנה, או עומד, ואז נופל. איך זה קשור להלכה? מה תגלה, משהו יותר מופרך מההגיון של איסורי בשר וחלב? ההלכה היא מראש משהו שאת חוקיו יש לחפש בתחום השבטיות וליקוי הנפש. אין לו קשר להגיון. גם אין בזה משהו חדש.


:) יש בזה משהו, אבל אין ספק שזה מה שמבדיל אותנו מן העמים לטובה (עד גבול מסוים).
אני התכוונתי לכך שעפ"י ההיגיון הפנימי של ההלכה עצמה, יש בניינים שקורסים. בזמנו השוויתי את זה לגיאומטריה הלא-אוקלידית - היא נראית לנו באינטואיציה (שגויה!) חסרת היגיון, אבל היא עקבית מאוד מבחינתה-היא - אבל אם נמצא בה סתירה, היא כבר לא ראויה לתואר "גיאומטריה".
אגב, שנרב כותב גם על זה בדיון מרתק על "מיהו משוגע?" -
לפי איש ההלכה הפשוט, משוגע הוא מי שכולם חושבים שהוא משוגע. אך לפי שיטת בריסק לכאורה, אם פעולותיו עקביות - במסגרת השגעון שלו - הוא אינו משוגע, כמו שסוגיה שנראית לנו מופרכת לחלוטין כלל אינה כזו, אם נאמץ את הנחות היסוד שלה.
אלא שגם כאן ההלכה קורסת לעצמה, כיוון שמסתבר שבמקרה אמיתי שעלה בשו"ת, דווקא הרב פיינשטיין (?) טען שמשוגע "עקבי" אינו משוגע, ואילו הרב מבריסק טען שזה לא יעלה על הדעת כי מבחינה אוניברסלית (!) הוא נחשב משוגע. ודו"ק וע"ש וכו'.

אברם_העברי

9


בסדר_הבנו כתב:9
מה תגלה, משהו יותר מופרך מההגיון של איסורי בשר וחלב?
ההיגיון המוסרי כתוב בצורת המצווה עצמו "לא תבשל גדי בחלב אימו" נראה לי שאתה סובל מעצירות, אתה מנסה להוציא משהו ביממה האחרונה ולא מצליח. בדיוק תפסתה את האיסור של בשר וחלב שזאת אחד המצוות הכי יפות שיש בתורה

מקסמן



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2015 00:57 לינק ישיר 




אברם_העברי כתב:9
מידות ומשקולות ולוח שנה וזמנים הכל שרירותית ככה שהם סובלים ממחלוקות סרק שצורך קביעה\הכרעה הלכתית הלכה למעשה = סנהדרין או רוב הפוסקים. ככה שאני לא רואה בזה שום בעיה שבינתיים תנהג על פי אחת מהדעות, מכאן לדבר על קריסת ההלכה ?? אתה חייב הכרעה שרירותית ולכן אתה לא ממש צריך להעמיד את זה על משהו מוצק. לגבי עריות אני ממש לא מבין לאן אתה חותר.

מקסמן


סיכום מסקנותיי מספרו המטלטל של נדב שנרב:

קישור מונחת בקרן זווית הרהורים שְׁנֵרְבְּיאניים על קריסת ההלכה אל תוך עצמה

אברם_העברי



פוסט יפה מאד (לפחות בעיני רוחי ההוזה) על רבים מדבריך העירו בפורום - עניין דוד המלך הוא לא קושיה באמת - חייב להיות שלכל אחד מאתנו יש אב קדום בזמן דוד המלך. אין שום סיבה להניח שהאב הזה הוא לא באמת דוד המלך (שבכל אופן התחיל עם נקודת פתיחה של 18 נשים;) ואם מספיק מצד האם, בשום מקום לא כתוב שרק חלק מעם ישראל יהיה צאצא לדוד. עניין הממזרים - כתב הרב מיכי ועוד שממזר הוא הגדרה הלכתית לפי קריטוריונים אחרים או משהו כזה. ועוד ועוד..
בכל אופן, מסקנת דבריך לא קשורה בשום דרך לתוכנם. אם כבר, מאחר והתברר שההלכה לא הגיונית, אין שום טעם לשנות אותה לפי פרמטרים הגיוניים. עלינו לפסוק הלכות רק לפי הפרמטרים האיגיוניים הידועים לנו. וכדברי לואיס קרול, להאמין בשלושה דברים לא הגיוניים לפני

אריאל73

9

תודה, ואכן העירו על הדברים כמובן, אלא שהריכוז שלהם גרם לי פתאום ל"ניעור" מסוים.
ולגבי המסקנה (=חידוש ההלכה) - הקדמתי תרופה למכה וכתבתי כהאי לישנא:


כפי שפתחתי, טרדות הזמן עלי עבָרו וכו', ולכן לא נותר לי זמן לנסח מסקנה מוצקה כלשהי. אז אסיים כקאטו קשישא בשעתו:

ואת ההלכה יש לשנות (לחדש)

אברם_העברי

9

רק מי שחושב שכל דברי חז"ל ירדו למשה מסיני אמור להיות נרעש מהמסקנות (למעט בעיית המשכן). סביר שכאשר תקום סנהדרין (מי בראש? הרבנים שטיינמן/אוירבך/ליאור/דרוקמן) יהיו שינויים רבים. כעת אנו חיים בתאונה היסטורית (שארוכה מהמצב הרגיל)

תלמיד טועה




תלמידטועה כתב:9


כעת אנו חיים בתאונה היסטורית (שארוכה מהמצב הרגיל)



"התאונה" היחידה היא רק דרך החיים שבה אתה בוחר לחיות.

שלישישי

9

3/6
עוד תאונה - לא הבנתי מילה.

תלמידטועה

9


תלמידטועה כתב:9


עוד תאונה - לא הבנתי מילה



קבל עזרה ראשונה...
אתה אחראי לדרך החיים שלך.
אף אחד איננו מחוייב להקים לנו סנהדרין או לעשות שינויים בהלכה.
מי שההלכה איננה מתאימה לו, מי מונע ממנו לשנות? אין לנו משטרה דתית שכופה עלינו את ההלכה.

שלישישי


אם ההלכה אנושית הבעיה עוד יותר קשה, כי אם בסוד ה' מי יעמוד, וכגבוה שמים מארץ גבהו מחשבותיו ממחשבותינו, בני אדם שפויים אמורים לראות באיזה גודל הזית שהם אוכלים.
אבל ביאור העניין לענ"ד שהפוסקים (במידה מסויימת) לא בודקים את ההלכה במגרש המציאותי אלא בדברי קודמיהם. לכן הזית לא נמדד לפי גודלו בשוק בלייפציג אלא לפי גודלו בדברי רבינו תם, כתוצאה מכך נוצרת פיקציה של זית שאינה קשורה למציאות. מסיבה זו, עדיין שומרת ההלכה על היגיון פנימי והבעיה מתחילה כשמעמתים אותו עם דברים שמחוצה לו.

אריאל73



חושבני שדיון בזה אין מקומו באשכול הספרים

תלמידטועה


אריאל
זה לא רק כשמעוותים עם דברים שמחוצה לה.
נסה לבלוע 'כזית' מצה בבת אחת.
אני אפילו בקושי מסוגל לאכול 'כזית בכדא"פ.
המציאות שם כל הזמן, לפעמים היא מתנתקת שלא בכוונה (כאן למשל תוס' לא ידעו מה זה זית, ולכן הסיקו את גודלו מהגמ'; לא ידעו כמה כלים בולעים אז נתנו אומדנים), ואז כשהיא חוזרת למציאות מתחילות לצוץ בעיות.

אגב, ראיית השיעורים כדבר בסיסי בהלכה ("כל ההלכה מבוססת על השיעורים האלה" אברם העברי שם שם) נראית לי ממש היפוך הדברים. השיעורים הם דין די צדדי בהלכה. זה נכון שצריך את השיעור כדי לצאת יד"ח או להתחייב, אבל זה לא הופך את זה לבסיס. מסיבה זו אף אחד לא התרגש מהעניין עד הדורות האחרונים. הגאונים אמרו שהכל תלוי ברואה, וכששאלו את הב"י והמבי"ט על חוסר ההתאמה בין אגודל לביצה, הם פשוט אמרו למדוד את המקווה לחומרא. אנחנו גם לא מוצאים שהפוסקים הראושנים שהכירו זיתים דנים בשאלה האם שיעור כזית צריך להיות כמו חצי ביצה או כמו זית; הם פשוט עשו כמו הזית שהם הכירו והשאירו את הפלפולים בגמ' לזמן אחר. רק בדורות האחרונים שמדידה מדויקת יותר ויותר נעשתה דבר ממש מרכזי בחיי היומיום, הסוגיה הזו החלה לפרוח.

יש3





תוקן על ידי אריאל73 ב- 01/04/2015 01:01:08




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2015 00:58 לינק ישיר 

והנה לינק לדיון המקורי קישור



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2015 01:12 לינק ישיר 

וסוף סוף לתגובה: יש, דבריך הן הן דברי. ההלכה בנויה על בדיקה בספרי הקדמונים ולא על בדיקת המציאות. (שוב, במידה מסויימת) לכן תוס' ניתחו את הגמ' באופן הגיוני מאד כדי להגיע לגודל הזית, אבל כפי שקורה לעתים, טעו כיון שהסתמכו רק על הבנתם ללא נתון שהיה חסר להם. מכאן נוצר זית הלכתי המתקיים במקביל לזית המציאותי.
מהירות האכילה שלך היא שוב, נתון מציאותי ובו תוס' לא התחשבו. יש גם טריקים שונים בהם הם השתמשו כשנתונים מציאותיים סתרו את ההלכה - למשל, נשתנו הטבעים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2015 09:22 לינק ישיר 

ההלכה מתחשבת גם במציאות וגם בספרי הקדמונים. לעיתים, כשלא יודעים את המציאות, מסיקים אותה מספרי הקדמונים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2015 11:06 לינק ישיר 

לא קראתי את הכל- איך ההלכה יכולה להיות הגיונית? ההלכה נקבע ברובה על ידי אנשים שחיו לפני כ1700 שנה. עם הידע שלהם עם צורת החיים להם. אמצעי ההיגינה  תחבורה רפואה וכ'.
איך היא יכולה להיות הגיונית היום? אמנם המילה הלכה  בא מהליכה- אבל משל הקטניות יוכיח לאיפה היא הולכת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2015 16:01 לינק ישיר 

בנושא הכזית, עולה השאלה המתבקשת האם עלינו להחמיר ולברך בהמ"ז מאכילת לחם בגודל זית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2015 16:19 לינק ישיר 

אריאל
וכנהוג, עליך לומר שיש להחמיר לא לאכול לחם בכמות שבין כזית ממש לזית בשיעור חזון איש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2015 16:25 לינק ישיר 

אבא שלי אמר בשם אמא שלו שהיא ראתה זיתים בערך בגודל של תמרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2015 17:08 לינק ישיר 

אלה פשוט היו תמרים מאוד קטנים...

אריאל
כיוון שמדובר בברכה דרבנן, הגישה שלי היא לעשות כמו כולם (ממילא א"א לחיות אם מסתפקים בכל ברכה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/4/2015 19:19 לינק ישיר 

ברור שההלכה היא הגיונית, אבל לא נראה לי שהמושג מנוסח דיו.

ישנם תחומים להם יש עובדות שפשוט קיימות, ויש לחתור אליהן בצורה הגיונית: בין אם מדובר בשאלה מה החוק שקובע את המשיכה בין שני גופים גדולים, ובין אם מדובר בשאלה היכן נקבר סרגון. הדברים הללו כנראה קיימים גם אם אף אחד לא היה חוקר אותם.
להלכה יש הגיון רב, אלא שהוא יותר דומה להגיון של תוכניות ריאליטי. אני מניח שבתכנית ריאליטי יש חוקים כלשהם (אולי של מה מקנה חסינות מהדחה לדוגמא), אלא שתכנית ריאליטי שמצליחה היא לא זאת שבה הצוות מצטיין בשאלה מה החוקים שיותר קולעים לחוקי הריאליטי ה"אמיתיים", אלא מה החוקים שיותר יקלעו לטעמם של הצופים שיתעמקו בחוקי הריאליטי שייבחרו. זו שאלה שמן הסתם יש לה הגיון רב: יש תשובות מוצלחות יותר מאחרות, ויש כאלה שמוצלחים בכך יותר מאחרים.

זו פחות או יותר מהות כל העניין. מה בכל זאת ההבדלים?
א. בריאליטי הלכה, יש טשטוש בין הבמאי לבין הצופים. עם זאת, גם במאי ריאליטי ההלכה לפעמים מודע לחלוטין לפופולריות התכנית (גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה), ואני מנחש שגם במאי תוכנית טראש מונע גם כן מגאווה מקצועית כלשהי.
ב. בריאליטי לא-הלכה, המטרה היא לרוב להגדיל את מעגל הצופים ככל שאפשר. ליהדות יש מצבי שווי משקל מוזרים: היא פחות פופולרית מהספין-אוף הנוצרי שלה, ומשום מה לא שואפת אליו. כריאליטי שסוד קסמו לצופיו הוא מספרם הקטן, היא גם לא השכילה לסחוף את עמי האזור כריאליטי האיסלאם, שלבסוף הביס אותה בסיבוב הקודם. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/4/2015 23:56 לינק ישיר 

מועצת הזיתים בארה"ב מוסרת שגדלו של זית ממוצע הוא 6 סמ"ק. מין הזיתים הגדול ביותר במדרג של שבעה מינים, שנקרא סופל קולוסאל, נפחו 15 סמ"ק. המין הקטן ביותר גדלו 3 סמ"ק.
בסדר, אתה צודק בכך שההיגיון של ההלכה אינו זהה להיגיון של מדעי הטבע, אבל הדימוי לריאליטי שגוי. הדימוי שאני הייתי משתמש בו הוא משפט חילוני. גם שם, הקובע אינו נכונותו של החוק אלא עד כמה הוא יראה טוב/יעיל לקבוצת מחוקקים כלשהי. וכן הפרשנות המשפטית תלויה בעוד מגוון נתונים. ואעפ"כ, הנתון העיקרי הוא עד כמה תיראה הפרשנות נכונה בעיני השופט, כיון שהוא משתדל למלא את תפקידו נאמנה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/4/2015 23:49 לינק ישיר 






תוקן על ידי בערולאאדע ב- 16/04/2015 23:54:12




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/4/2015 13:19 לינק ישיר 

והמלצתי הקטנה
קראו את הספר !



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/4/2015 10:18 לינק ישיר 

בדבריי להלן אתייחס רק לטענה שההלכה אינה קוהרנטית, ולא לדיונים הנוספים בספרו של שנרב על בעיות בתיאורים מקראיים וכדומה.
שנרב מציג בכמה דוגמאות כיצד מושגים בהלכה יכולים להתפרש בכמה כיוונים, אך בכל כיוון שנפרש אותם ניתקל בבעיה בסוגיא כלשהי שמשתמשת באותו מושג ושם הפירוש לא יהיה קביל. מה שמוביל למסקנה שהשימוש של ההלכה באותו מושג אינו אפשרי. חשוב לציין שעיקר הבעיה אינה בשימוש בודד של ההלכה במושג כלשהו, אלא כאשר אנו מנסים להתאים את כל השימושים של ההלכה באותו מושג.
מנגד, יהושע ענבל בספרו החדש עוסק גם הוא באותה בעיה, בסגנון שונה, וטענתו היא שההלכה אינה משתמשת בלוגיקה ה"רגילה" ואינה תופסת את המציאות באופן המוכר לנו. הוא טוען שקיימת "תפיסת מציאות הלכתית", שהיא שונה ממה שאנו מבינים. בכך הוא בעצם פותר את הבעיה ששנרב מעלה.
אלא שפתרון זה יוצר בעיה גדולה יותר. אדם נורמטיבי ששומע על "תפיסת מציאות" שונה מכל מה שהוא מכיר, מנסה להבין אותה, ואם היא נשארת לא מובנת הוא אומר "מה לי ולשטות הזו". את השאלה הזו ענבל אינו מציג, אבל הוא נותן לה תשובה והיא אמינות המסורת של תורה שבע"פ. אותי זה לא שכנע.

למען האמת, אני מרגיש הדיוט (ואולי גם אידיוט) כשאני נכנס לדיונים כאלו, כי באמת שאין לי בקיאות גדולה בנושאים הללו. ובכל זאת, אכתוב איך הדברים נראים לי.

גם שנרב וגם ענבל מבינים שההלכה אמורה להיות קוהרנטית. למה היא אמורה להיות כזו? כנראה מפני שהם רואים אותה כמייצגת את האמת (שניהם מביעים אמון בתורה שבכתב, והדיון הוא על ההלכה), והאמת הרי אמורה להיות קוהרנטית... אלא שמי אמר שההלכה אמורה לייצג את האמת?
מכיון שהבעיה נוצרת בעיקר כאשר אנו מנסים להתאים נידונים שונים שמשתמשים באותו מושג, אולי יותר נכון לא לנסות להתאים אותם? הלא חז"ל מנו כ-2400 אנשים, וגם אדם בודד משנה את תפיסתו מתקופה לתקופה, ומה יכול להיות כ"כ מפתיע בטענה שאכן, היו כאלו שהבינו מושג כלשהו בצורה אחת, ואחרים הבינו את אותו מושג בצורה שונה. סוגיא אחת מבינה שפירושו של המושג הוא כזה, וסוגיא מקבילה מבינה פירוש אחר לאותו מושג.
ואכן, ההלכה אינה מייצגת אמת כלשהי, אלא את מסקנותיהם השונות של החכמים השונים במגוון נושאים, וכמובן שישנן סתירות שאי אפשר ליישב.

מה שלכאורה מציק כאן הוא בעיית המחויבות. אנשים מנסים למצוא סיבה למחויבות ההלכתית שלהם. מושג ה"אמת" הוא סיבה טובה. הלא כולנו מחויבים לאמת (אפשר לדון מדוע, אבל זוהי הנחה די מקובלת). אם נוכל לטעון שההלכה מייצגת את האמת, נוכל לומר שזו הסיבה שאנו מחויבים לה.
אבל אם ההלכה אינה מייצגת את האמת, אז מדוע אנו באמת מחויבים לה?
להרגשתי, אפשר להיות מחויב להלכה גם אם היא אינה מייצגת את האמת, אלא את חכמי ישראל ואת עם ישראל לדורותיו. מבחינתי, הזהות שלי כיהודי מחייבת אותי להקפיד על ההלכה (כפי שהיא, ואולי רק היא, מחייבת אותי בברית סיני), וזה גם אם יש בהלכה סתירות חמורות (שאינן אמורות להפתיע אף אחד שיודע כיצד נוצרה ההלכה).
אם כן, השאלות על הסתירות בהלכה אינן מציקות לי, וגם לא הדיונים מתי ההלכה משווה נידונים ומתי מחלקת ביניהם וכדומה.

תחושתי היא, שהעבודה שלנו אינה לנסות להתאים את כל הסוגיות בהלכה, וגם לא למצוא איזה מהלך אחיד בכל הדיונים של חז"ל, אלא לראות כיצד ההלכה יכולה להתפתח, להשתנות ולהתקיים, במציאות שונה לחלוטין מזו שהיא נוצרה בהם.

תוקן על ידי חזקואמץ ב- 19/04/2015 10:19:03




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/4/2015 11:01 לינק ישיר 

חזק
האם כל הלימוד אינו ניסיון להיות קוהרנטי? והרי אתה יודע מה הגמרא אומרת על העושה כחומרי בית שמאי ובית הלל וכקולי שניהם בתרתי דסתרי.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > האם ההלכה הגיונית? הרהורים בעקבות הספר 'קרן זוית'
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.